[ לא סופי - עדיין דורש השלמות]
מבירא עמיקתא
לאיגרא רמא !
כל שנה . כל שבוע. כל יום. כל לילה ( בערך). כל אירוע
ביגון ןבשמחה.
בבנייה ובחורבן .
ולכך התכוון הפסוק. גם אצל משה וגם אצל....
המשיכו.... ופרטו.
מהפרשה.
הם מופיעים ב-
א. בחגיגת העלאת הארון ( מהפלישתים) לירושלים.
ב, בהוראות להעלאת הארון מהאוהל - למקדש עי דוד.
ג. בחגיגת חנוכת מקדש שלמה.
ד. במלחמה ובניצחון של יהושפט נגד עמון ומואב.
ה. בחגיגת חידוש עבודת המקדש עי חזקיהו.
ו. בחג הפסח הגדול שעשה יאשיהו.
ז. .בתחילת בית שני עם נחמיה.בחנוכת החומה התודה והשמחה.
בכל אלו הם מככבים בתפקיד ראשי. ואת הפסוקים מהנ"ך התואמים להם ראו בתגובות בהמשך !
זה בהיסטוריה.
ובמעגל השנה : מה ?
א. בראש השנה. כן [תהי מז]
ב. בצום גדליה -כן [תהי פג]
ג. ביום כיפור- כן. [תהי ,פה]
ד. בסוכות - גם. [ תה עו ,פא,פב,מב,]
ה. י בטבת - כן. [ תה פג]
ו. שבת שקלים -כן. [תה מט]
ז. שבת החודש - גם. [ תה עז ]
ח. פורים - הבלדים- כן. [[תהי, פג לבלדים]
ט. פסח - כן. [תה ,עח,פ,]
י. יז בתמוז - כן. [[תהי, עט, פג ]
יב. ט באב גם. [תה, עט]
יג. בית האבל - נכון. [[ תה,מט]
יד. בית חתנים -הבלדים- גם. [תהי, מה ,לתימנים]
טו. כל שבוע 3 פעמים.[תהי מח, פב,פא]
טז. כל יום. בבוקר - נכון. [דבהי טז]
יז. בחצות הלילה. פעמים רבות. בתיקון חצות.
בכל אלו הם חיים קיימים מוזכרים ונאמרים.
פעם בשמחה.
פעם ברעדה.
פעם באבל וביגון.
פעם בצימאון ובגעגועים.
פעם בבבניה וחנוכת ה,
פעם בהרס וכיליון
הם נוכחים תמיד - לא משים מנוכחות בחיינו ,בכל המצבים בכל האירועים -
ועל זה אתה אומר :
" לא מתו" ! ?
א 11 פרקים בתהילים בכותרתם " בני קורח.
ב. 12 פרקי תהיליםהם של : אסף / אביאסף. צאצאי קורח.
ויש עוד לפי מנהגים ונוסחאות נוספות - המגיעים ל 20 פרקים של בני קורח הנאמרים במעגל השנה, פירוט בתגובות בהמשך,
אלו של בני קורח קשורים ומשולבים. מעניקים את הטעם את הרגש את הקשר והרצף לכל הימים שמנינו .
באומרינו את פרק התהילים שהם - בני וצאצאי קורח חיברו - או נאמרו על ידם.
1- שיר של יום : שני. שלישי.וחמישי. מהם.
2- הודו בשחרית עי דוד . אבל למי מצווה ומבקש דוד שיאמר את ההודו .דבהימ א. טז. ז. "ביום ההוא ( העלאת הארון לירושלים.) אז נתן דוד בראש להודות להשם ביד א ס ף ואחיו. הודו לה קיראו בשמו
הודיעו בעמים עלילותיו."
3- במקדש כל יום . פעמיים ביום. שרו אמרו פרקי תהילים .של מי.
של בני קורח.
4 - ובמי בחר דוד מכל הלוויים לעמוד בראש המשמרות של המשוררים. במקדש ובכלל.
אסף - מקורח.
הימן - מצאצאי שמואל- וקורח.
[וידותון - על שמו 3 פרקי תהילים.]
א. את הפרק של הודו היו אומרים בקרבנות , חלקו בבוקר - עד ובנביאי אל תרעו. וחלק נוסף היו אומרים בערב.
ולמחזור ויטרי נוהג זה המשיך במקדש בהקרבת תמיד של שחרית ושל הערב.. וגם אנחנו ממשיכים [ולמה אנו לא אומרים גם בערב ?, ]
ב. גם שיר של יום היו שרים הלויים במקדש כל יום בנסכים של בוקר וערב
.
הערה.
. יש מחלוקת אך "לפי שיטת ר יוחנן בקהלת רבה .אסף בתהילים הוא אביאסף בן קורח."
וגם למ"ד שאינו בן של קורח, ממ הוא מצאצאי קורח.
אז למה נאמר רק " לא מתו".
כי זה בדומה למה שכתוב על משה.
ומה כתוב בו ? הנה מה נאמר:
נאמר על משה " לא נס ליחו" !
איך ? איך ? אפשר לכתוב דבר כזה !
זה שבחו של משה .נותן התורה. אדון הנביאים.
לא נס ליחו . שהיה צעיר רענן הלך בלי משקפיים ובלי מקל ? ?
אלא דרשו עכ
. שלא נס ליחו של תורתו שחיה קיימת תוססת ומתרחבת עד היום.
כן .משה מת. ולא נס ליחו.
כך גם לגבי בני קורח - לא מתו. הכוונה שפרקי התהילים : השירים המזמורים המשכיל והמכתם
הלמנצח והמזמור יש להם נצחיות.
כמה וכמה פרקי תהילים שלהם נאמרים כל יום.
ל א. מ ת ו. אכן כך.
ועוד משהו:
מדוע המשפט " לא מתו"
מופיע רק בפרשת פנחס.
ולא כאן בקורח - שכאן העיקר.
עונה האור החיים:
ובני קרח לא מתו" – הודיע הכתוב ענין זה כאן ולא במקום עיקר המעשה … כי כאן בא אלהים לקבוע העוון בדתן ואבירם ולהקל מעל קרח … שזה יגיד זכות אביהם, שלא שטפם חובו כדרך ששטף חובם של דתן ואבירם כל בתיהם להיות עיקר המחלוקת.....
פירוש שהתורה מדגישה את עוון דתן ואבירם לגנותם לדיראון עולם. לעומת קורח שעוונו קטן יחסית .וניתן למחילה חלקית .
שהרי מקורח נשארו בניו לפליטה .ודתן ואבירם נכחדו לגמרי.
והנה קשר אפשרי לנאמר לעיל:
בתורת החסידות, התפרסמו דבריהם של כמה אדמו"רים שדברו בשבחו של קורח:
1. רבי יעקב יצחק הורוביץ ה'חוזה מלובלין' שמסופר עליו שכל אימת שהיה מדבר על קרח, היה מכנה אותו "דער הייליגער זיידע, קרח" - 'הסבא הקדוש קרח'.
2. רבי מרדכי יוסף ליינר שאמר כי מזמור מז' בתהילים שנאמר בכל ראש השנה לפני תקיעת שופר, בא כתיקון לקרח ולבניו שחיברו את המזמור
.3. רבי צדוק הכהן מלובלין שאמר כי לעתיד לבוא תתקבל "תורתו של קרח".
4. כמו כן האר"י ציין שהשם קרח עולה מסופי התיבות בתהילים "צדיק כתמר יפרח".
5. בתורת חב"ד מוסבר במקומות רבים על פי הקבלה, שקרח רצה להגביה את הלוויים על פני הכוהנים,
. כיוון שהיה פיקח וראה שכך יהיה בעתיד אחרי ביאת המשיח - שאז אכן נשמות הלוויים יהיו גבוהות יותר משל הכוהנים.
אלא שקרח טעה בכך שהקדים את זמנו - כי מעלת נשמות הלוויים יכולה להתגלות רק בעתיד, ואילו בזמן הזה צריכים הכוהנים להיות גבוהים יותר..(קטע אחרון ממכלול).
ויש שהסבירו את דבריו של ר צדוק כך:
בדברי ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, פר' קרח, א). לדעתו צדק קורח בטענותיו. אלא שטעותו היתה בכך שמידה זו בה כל העדה כולם קדושים ואין הבדלי מדריגות, תהיה לעתיד לבוא כשתתגלה מלכות ה', ותהיה הנהגה הקרויה בתורת הסוד "עיגולים".
העיגול אין בו התחלה ואין בו סוף, ועל פני ההיקף כל הנקודות הן זהות. במצב זה שיהיה לעתיד לבוא אכן כל העדה כולם קדושים ואין הדרגתיות.
ומוסיף השפא לימוד חשוב וחיוני לסיפור קורח:
" להוכיח מכאן כי גם רוח הקודש יכול להזיק לאדם שאינו שומר עצמו כראוי".
ובתורת הסוד הרחיבו כאן בתןרת הגלגולים הארי השלה חבד ועוד" כי קורח הוא גלגול של קין . כי נתגלגל קין שלש פעמים מצד נ.ר.נ.
והם : המצרי שהרג משה. ויתרו חותן משה. ( קיני= קין). והשלישי קורח.
ומשה הוא גלגול של הבל....וכו
והנסתרות לה ' אלוקינו.
אבל התהילים ככלל יש בו כמה דברים מפתיעים:....
ולסיום (זמני) של הנושא. להלן סקירת הפרקים- של ספר התהילים,
1. מזמור- בתחילת הפרק 57 פעמים. ואין עוד בתנך !
2. למנצח- מןפיע ב 56 פרקים. אין עוד בתנך ( פעם 1 בחבקוק).
3. שיר בתוך פסוק שבתחילת הפרק 30.
4. משכיל - 13 פעם.
5. מכתם- 6 פעמים. אין עוד בתנך.
6. תפילה ל.. 5 פעמים.
7. שגיון .שירה .ותהלה כ"א פעם אחת.
---------
8. ישנם מאה פרקים עם שם.
9. חמישים בלי שם. ( יתומים).
10. ב 73. כתוב " דוד" .
11. שנים עשר לאסף.
13. אחת עשרה לבני קורח.
14. שניים לשלמה.
15. איתן האזרחי .ומשה. כ" א. פעם אחת ..
ועדיין לא דיברנו על התוכן המיוחד שבפרקי. בני קורח.
ונוכחנו שאכן "מבירא עמיקתא" ,
כמדרש-"ובני קרח לא מתו" (במדבר כו, יא), תנא משום רבינו, אמרו: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה"
לאיגרא רמא -
לא רק שלא מתו, אלא הם מהמשוררים החשובים של ספר תהילים ומסרו לנו שירה נפלאה במספר פרקי "לבני קרח" .
"כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלהים. צמאה נפשי לאלהים לאל חי ...
..מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי, הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו ...
...על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים" (פרק מב).. והמזמור שאנו אומרים לפני התקיעות בראש השנה (פרק מז) ועוד.
ערב שבת שלום
מבירא עמיקתא
לאיגרא רמא !
כל שנה . כל שבוע. כל יום. כל לילה ( בערך). כל אירוע
ביגון ןבשמחה.
בבנייה ובחורבן .
ולכך התכוון הפסוק. גם אצל משה וגם אצל....
המשיכו.... ופרטו.
מהפרשה.
הם מופיעים ב-
א. בחגיגת העלאת הארון ( מהפלישתים) לירושלים.
ב, בהוראות להעלאת הארון מהאוהל - למקדש עי דוד.
ג. בחגיגת חנוכת מקדש שלמה.
ד. במלחמה ובניצחון של יהושפט נגד עמון ומואב.
ה. בחגיגת חידוש עבודת המקדש עי חזקיהו.
ו. בחג הפסח הגדול שעשה יאשיהו.
ז. .בתחילת בית שני עם נחמיה.בחנוכת החומה התודה והשמחה.
בכל אלו הם מככבים בתפקיד ראשי. ואת הפסוקים מהנ"ך התואמים להם ראו בתגובות בהמשך !
זה בהיסטוריה.
ובמעגל השנה : מה ?
א. בראש השנה. כן [תהי מז]
ב. בצום גדליה -כן [תהי פג]
ג. ביום כיפור- כן. [תהי ,פה]
ד. בסוכות - גם. [ תה עו ,פא,פב,מב,]
ה. י בטבת - כן. [ תה פג]
ו. שבת שקלים -כן. [תה מט]
ז. שבת החודש - גם. [ תה עז ]
ח. פורים - הבלדים- כן. [[תהי, פג לבלדים]
ט. פסח - כן. [תה ,עח,פ,]
י. יז בתמוז - כן. [[תהי, עט, פג ]
יב. ט באב גם. [תה, עט]
יג. בית האבל - נכון. [[ תה,מט]
יד. בית חתנים -הבלדים- גם. [תהי, מה ,לתימנים]
טו. כל שבוע 3 פעמים.[תהי מח, פב,פא]
טז. כל יום. בבוקר - נכון. [דבהי טז]
יז. בחצות הלילה. פעמים רבות. בתיקון חצות.
בכל אלו הם חיים קיימים מוזכרים ונאמרים.
פעם בשמחה.
פעם ברעדה.
פעם באבל וביגון.
פעם בצימאון ובגעגועים.
פעם בבבניה וחנוכת ה,
פעם בהרס וכיליון
הם נוכחים תמיד - לא משים מנוכחות בחיינו ,בכל המצבים בכל האירועים -
ועל זה אתה אומר :
" לא מתו" ! ?
א 11 פרקים בתהילים בכותרתם " בני קורח.
ב. 12 פרקי תהיליםהם של : אסף / אביאסף. צאצאי קורח.
ויש עוד לפי מנהגים ונוסחאות נוספות - המגיעים ל 20 פרקים של בני קורח הנאמרים במעגל השנה, פירוט בתגובות בהמשך,
אלו של בני קורח קשורים ומשולבים. מעניקים את הטעם את הרגש את הקשר והרצף לכל הימים שמנינו .
באומרינו את פרק התהילים שהם - בני וצאצאי קורח חיברו - או נאמרו על ידם.
1- שיר של יום : שני. שלישי.וחמישי. מהם.
2- הודו בשחרית עי דוד . אבל למי מצווה ומבקש דוד שיאמר את ההודו .דבהימ א. טז. ז. "ביום ההוא ( העלאת הארון לירושלים.) אז נתן דוד בראש להודות להשם ביד א ס ף ואחיו. הודו לה קיראו בשמו
הודיעו בעמים עלילותיו."
3- במקדש כל יום . פעמיים ביום. שרו אמרו פרקי תהילים .של מי.
של בני קורח.
4 - ובמי בחר דוד מכל הלוויים לעמוד בראש המשמרות של המשוררים. במקדש ובכלל.
אסף - מקורח.
הימן - מצאצאי שמואל- וקורח.
[וידותון - על שמו 3 פרקי תהילים.]
א. את הפרק של הודו היו אומרים בקרבנות , חלקו בבוקר - עד ובנביאי אל תרעו. וחלק נוסף היו אומרים בערב.
ולמחזור ויטרי נוהג זה המשיך במקדש בהקרבת תמיד של שחרית ושל הערב.. וגם אנחנו ממשיכים [ולמה אנו לא אומרים גם בערב ?, ]
ב. גם שיר של יום היו שרים הלויים במקדש כל יום בנסכים של בוקר וערב
.
הערה.
. יש מחלוקת אך "לפי שיטת ר יוחנן בקהלת רבה .אסף בתהילים הוא אביאסף בן קורח."
וגם למ"ד שאינו בן של קורח, ממ הוא מצאצאי קורח.
אז למה נאמר רק " לא מתו".
כי זה בדומה למה שכתוב על משה.
ומה כתוב בו ? הנה מה נאמר:
נאמר על משה " לא נס ליחו" !
איך ? איך ? אפשר לכתוב דבר כזה !
זה שבחו של משה .נותן התורה. אדון הנביאים.
לא נס ליחו . שהיה צעיר רענן הלך בלי משקפיים ובלי מקל ? ?
אלא דרשו עכ
. שלא נס ליחו של תורתו שחיה קיימת תוססת ומתרחבת עד היום.
כן .משה מת. ולא נס ליחו.
כך גם לגבי בני קורח - לא מתו. הכוונה שפרקי התהילים : השירים המזמורים המשכיל והמכתם
הלמנצח והמזמור יש להם נצחיות.
כמה וכמה פרקי תהילים שלהם נאמרים כל יום.
ל א. מ ת ו. אכן כך.
ועוד משהו:
מדוע המשפט " לא מתו"
מופיע רק בפרשת פנחס.
ולא כאן בקורח - שכאן העיקר.
עונה האור החיים:
ובני קרח לא מתו" – הודיע הכתוב ענין זה כאן ולא במקום עיקר המעשה … כי כאן בא אלהים לקבוע העוון בדתן ואבירם ולהקל מעל קרח … שזה יגיד זכות אביהם, שלא שטפם חובו כדרך ששטף חובם של דתן ואבירם כל בתיהם להיות עיקר המחלוקת.....
פירוש שהתורה מדגישה את עוון דתן ואבירם לגנותם לדיראון עולם. לעומת קורח שעוונו קטן יחסית .וניתן למחילה חלקית .
שהרי מקורח נשארו בניו לפליטה .ודתן ואבירם נכחדו לגמרי.
והנה קשר אפשרי לנאמר לעיל:
בתורת החסידות, התפרסמו דבריהם של כמה אדמו"רים שדברו בשבחו של קורח:
1. רבי יעקב יצחק הורוביץ ה'חוזה מלובלין' שמסופר עליו שכל אימת שהיה מדבר על קרח, היה מכנה אותו "דער הייליגער זיידע, קרח" - 'הסבא הקדוש קרח'.
2. רבי מרדכי יוסף ליינר שאמר כי מזמור מז' בתהילים שנאמר בכל ראש השנה לפני תקיעת שופר, בא כתיקון לקרח ולבניו שחיברו את המזמור
.3. רבי צדוק הכהן מלובלין שאמר כי לעתיד לבוא תתקבל "תורתו של קרח".
4. כמו כן האר"י ציין שהשם קרח עולה מסופי התיבות בתהילים "צדיק כתמר יפרח".
5. בתורת חב"ד מוסבר במקומות רבים על פי הקבלה, שקרח רצה להגביה את הלוויים על פני הכוהנים,
. כיוון שהיה פיקח וראה שכך יהיה בעתיד אחרי ביאת המשיח - שאז אכן נשמות הלוויים יהיו גבוהות יותר משל הכוהנים.
אלא שקרח טעה בכך שהקדים את זמנו - כי מעלת נשמות הלוויים יכולה להתגלות רק בעתיד, ואילו בזמן הזה צריכים הכוהנים להיות גבוהים יותר..(קטע אחרון ממכלול).
ויש שהסבירו את דבריו של ר צדוק כך:
בדברי ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, פר' קרח, א). לדעתו צדק קורח בטענותיו. אלא שטעותו היתה בכך שמידה זו בה כל העדה כולם קדושים ואין הבדלי מדריגות, תהיה לעתיד לבוא כשתתגלה מלכות ה', ותהיה הנהגה הקרויה בתורת הסוד "עיגולים".
העיגול אין בו התחלה ואין בו סוף, ועל פני ההיקף כל הנקודות הן זהות. במצב זה שיהיה לעתיד לבוא אכן כל העדה כולם קדושים ואין הדרגתיות.
ומוסיף השפא לימוד חשוב וחיוני לסיפור קורח:
" להוכיח מכאן כי גם רוח הקודש יכול להזיק לאדם שאינו שומר עצמו כראוי".
ובתורת הסוד הרחיבו כאן בתןרת הגלגולים הארי השלה חבד ועוד" כי קורח הוא גלגול של קין . כי נתגלגל קין שלש פעמים מצד נ.ר.נ.
והם : המצרי שהרג משה. ויתרו חותן משה. ( קיני= קין). והשלישי קורח.
ומשה הוא גלגול של הבל....וכו
והנסתרות לה ' אלוקינו.
אבל התהילים ככלל יש בו כמה דברים מפתיעים:....
ולסיום (זמני) של הנושא. להלן סקירת הפרקים- של ספר התהילים,
1. מזמור- בתחילת הפרק 57 פעמים. ואין עוד בתנך !
2. למנצח- מןפיע ב 56 פרקים. אין עוד בתנך ( פעם 1 בחבקוק).
3. שיר בתוך פסוק שבתחילת הפרק 30.
4. משכיל - 13 פעם.
5. מכתם- 6 פעמים. אין עוד בתנך.
6. תפילה ל.. 5 פעמים.
7. שגיון .שירה .ותהלה כ"א פעם אחת.
---------
8. ישנם מאה פרקים עם שם.
9. חמישים בלי שם. ( יתומים).
10. ב 73. כתוב " דוד" .
11. שנים עשר לאסף.
13. אחת עשרה לבני קורח.
14. שניים לשלמה.
15. איתן האזרחי .ומשה. כ" א. פעם אחת ..
ועדיין לא דיברנו על התוכן המיוחד שבפרקי. בני קורח.
ונוכחנו שאכן "מבירא עמיקתא" ,
כמדרש-"ובני קרח לא מתו" (במדבר כו, יא), תנא משום רבינו, אמרו: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה"
לאיגרא רמא -
לא רק שלא מתו, אלא הם מהמשוררים החשובים של ספר תהילים ומסרו לנו שירה נפלאה במספר פרקי "לבני קרח" .
"כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלהים. צמאה נפשי לאלהים לאל חי ...
..מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי, הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו ...
...על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים" (פרק מב).. והמזמור שאנו אומרים לפני התקיעות בראש השנה (פרק מז) ועוד.
ערב שבת שלום