בקשת מקורות ומ''מ לגבי הנידון הידוע בפרשה על כהן שמת שחזר וחיה אם חוזר לכהונתו

אשמח בכל מידע הנוגע לענין. למשל בספר כמוצא שלל רב כתב בנושא ואינו תח''י מי היכול לצרפו יתברך ממקור הברכות, וכן כל מ''מ בנושא.

בברכת התורה.
 

ORI929

משתמש ותיק
אין סוף חומר יש על זה פעם הארכתי בזה טובא לכמה ענינים לא רק כהונה
 

ORI929

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
ORI929 אמר:
אין סוף חומר יש על זה פעם הארכתי בזה טובא לכמה ענינים לא רק כהונה

תוכל להעלות כאן או בפרטי? מוליכנא מאני בתרך לבי מסותא.

מה להעלות
אני לא יודע
תכתוב את המייל בתנאי שלא עובר לאחרים
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ORI929 אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
ORI929 אמר:
אין סוף חומר יש על זה פעם הארכתי בזה טובא לכמה ענינים לא רק כהונה

תוכל להעלות כאן או בפרטי? מוליכנא מאני בתרך לבי מסותא.

מה להעלות
אני לא יודע
תכתוב את המייל בתנאי שלא עובר לאחרים
התכוונתי למה שכתבת. אני רואה שעדיין אין לך אפשרות להשאיר הודעות פרטיות כי עוד לא הגעת ל 20 הודעות. אז תוכל להעלות כאן. 
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ORI929 אמר:
איך מעלים קובץ

לוחצים על 'תגובה', לאחר מכן 'עורך מלא ותצוגה מקדימה', באופצייה זו ישנה אפשרות להוסיף קבצים, בוחרים באפשרות 'קבצים מצורפים', בוחרים 'הוסף קבצים', ומעלים את הקובץ הרלוונטי מרשימת הקבצים במחשב.
אם לא עלה בידך, והמסמך נמצא בקובץ 'וורד', אפשר פשוט להעתיק את הכל לתגובה ולשלוח.

שכוייעח אשמח מאד במראי מקום.
 

ORI929

משתמש ותיק
והנה בקה''י ח''ח סי' נ''ח [וכן הוא בשיח השדה להגרח''ק שליט''א שהובא והוזכר לעיל כמ''פ מביא הדבר בשם אביו]. הוכיח דתחה''מ הוי גברא הקודם מהא דאמרינן בגמ' סנהדרין צ' ב', "דמנין לתחית המתים מן התורה, מקרא דונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן, וכי אהרן לעולם קיים, והלא לא נכנס לארץ ישראל, שנותנין לו תרומה, אלא מלמד שעתיד לחיות, וישראל נותנין לו תרומה, מכאן לתחיית המתים מן התורה". והיינו שלעת''ל יתנו תרומה לאהרן. ואי נימא דבתחה''מ הוי גברא חדש א''כ אהרן אינו אותו גברא ואינו אותו אהרן הכהן שעליו דיבר הכתוב שיתנו לו את תרומת ה'. אלא ע''כ שהתחיה מחזירה את האדם הקודם לחיותו.
והנה מלשונו של הקה''י נראה שאין הוכחתו שחזינן דאהרן הכהן נשאר בכהונתו גם לאחר תחיית המתים מהא דמקבל מתנות כהונה ככהן. אלא כל כוונתו היא דהיכי מתקיים הפסוק בהבטחה שיתנו לאותו אהרן הכהן שהיה בזמן המשכן את התרומה גם לאחר תחיית המתים, הרי אם הוי גברא חדש ולא אותו אהרן הכהן, א''כ אין מתקיים בזה ההבטחה שנאמר בפסוק הנ''ל. ולכאורה קשה, מדוע לא הוכיח בפשיטות מהא דנשאר כהן בקדושתו לענין שיכול לקבל מתנות כהונה, ואי הוי גברא חדש אזי צריך להיפקע ממנו קדושת כהונה.

 

אכן שם בשיח השדה סיים [ונראה שזה המשך דברי הקה''י אביו של הגרח''ק שלי'] להקשות על דבריו מדברי הרמב''ן בסהמ''צ בקיצור נמרץ, ותו''ד בהרחבה הוא. דבגמ' יומא ה' ב' איתא כיצד הלבישן לאהרן ולבניו בימי המילואים. ומקשה הגמ', כיצד הלבישן, מאי דהוי הוי, כלומר מה לנו לחקור מה הי' בימי המילואים. ומתרץ הגמ', שהשאלה היא כיצד מלבישן לע"ל. ושוב מקשה הגמ' לע"ל, כשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם. [והוא ידע כיצד יש להלבישן] וכו' עיי"ש. וכתב ע"ז הרמב"ן בסהמ"צ שורש ג' וז"ל "הנה סוברין כי לתחיית המתים יקדשו אהרן ובניו עצמן במילואים, לפי שכבר בטלה משיחתן ממנו ומזרעו בשעת מיתה ויהיו אנשים מחודשים, ויצטרכו להתקדש כבראשונה ויהיו המילואים האלה נוהגין בם וכו' עכ"ל. ובלשונו של הקה''י, "דהרי הם אנשים חדשים ואינם כהנים". הרי חזינן דס''ל דאם הם אנשים חדשים אהרן ובניו לאחר תחיית המתים, אזי שוב הם אינם כהנים בקדושתם וע''כ יצתרכו משיחה לכהונה מחדש. ומ''מ בהוכחתו מהגמ' סנהדרין הנ''ל לא כתב נוסח זה כלל, ודו''ק היטב.

 

והנה הראיה הנ''ל מגמ' סנהדרין היא על זמן דתחיית המתים דלעתיד לבוא, דאז לכאורה הוו גופים חדשים לאחר שנקרב הגוף והעצמות בקבר, ומ''מ הוי חשיב כאותו גברא שהיה ולא גברא חדש. וא''כ לכאורה כ''ש הוא על אדם שמת וקם לתחיה עוד קודם קבורה, דעדיין גופו שלם כשהיה. אכן יש לחלק כמש''נ לעיל, דהכא במת וחי ישנו נידון מצד הנשמה דלמא נשמה חדשה באה לו וע''כ נידון כגברא חדש, וא''כ אין ראיה מהתם לנידון זה, היות והתם בתחיית המתים ודאי דהוי אותה נשמה שחוזרת אליו. ברם לכאורה נראה שגם לכל תחיית המתים אין זו ראיה ברורה. דהרי י''ל דשאני אהרן הכהן שבודאי נשאר כפי שנקבר בלי שום שינוי מרוב קדושתו [ושו''ר בשו''ת רב פעלים הנ''ל ח''ב סוד ישרים ח''ב, שכתב שם בדרך אגב, הא דאצל אהרן הכהן ודאי לא שלט בו רימה ותולעה אלא נשאר ממש כמו שהיה במיתתו]. וא''כ נמצא שנשאר אותו אהרן הכהן הן מצד נשמתו והן מצד גופו, ואין שום סיבה שיהיה דינו כגברא חדש ופנים חדשות. וא''כ אין זה מוכיח על כל תחיית המתים בשאר אנשים שכן שולט בהם רימה ותולעה. אכן זו שפיר ראיה נגד הצד שצידדנו לומר שיהי' נידון כגוף חדש מצד שכל חיותו היא מכח נס ופלא ולא כטבע הבריאה שצריך להיות הגוף מת ממש.

 

אכן מה שהקשה על דבריו מדברי הרמב''ן בסהמ''צ. הנה יש לדחות שאין ק' מהתם כלל. דנראה דאפילו לפי דברי הרמב"ן שהוכיח מהגמ' יומא שיצטרכו חינוך מחדש ומשיחה חדשה [וראה גם רש"ש שם] הנה בפשטות כוונתו כמ"ש בכלי חמדה פרשת בראשית, שצריך חינוך מחדש רק משום העבודה, כמו כל כהן שהתחיל לעבוד שצריך חינוך, אבל לענין קדושת כהונה עצמה פשיטא שלא נפקע.

 

וראה שו"ת אבני נזר חו"מ סי' ג' וז"ל "ואשר הוקשה לו בש"ס יומא ה' ע"ב, כיצד מלבישן לעתיד לבוא, למה יצטרך לעתיד סדר הלבשה, הלא כבר נתחנכו אהרן ובניו, ולמה יצטרך חינוך שנית. נ"ל עפימ"ש הרב מלאדי זצ"ל בעל התניא בספרו תורה אור פ' ויחי בפסוק אוסרי לגפן עירה בד"ה והנה זהו מ''ו ג'. כי לעתיד תהי' העבודה למכוון אחר ממה שהי' במשכן ובבית עולמים כי שם הי' הכפרה על האדם ולעתיד יהי' האדם כבר מתוקן והקרבנות יהי' להעלות הבעלי חיים עיי"ש. וכיון שיהי' העבודה באופן אחר יצטרך חינוך לעבודה זו מחדש. ורמזו חכמז"ל זה במה שאמרו שמיני רגל בפ"ע. וידוע כי שמיני רומז לימות המשיח כינור של עתיד בת ח' נימין ואין לו צירוף עם עוה"ז והוא בפני עצמו, ע"כ צריך חינוך מחדש. ובספר המצוות שורש ג' כתב הרמב"ן ז"ל בד"ה אבל תרומת, לפי שכבר בטלה משיחתן ממנו ומזרעו בשעת המיתה ויהיו אנשים מחודשים יצטרכו להתקדש כראשונה עיי"ש עכ"ל. ויש שכתבו דאין כוונת הרמב"ן שיצטרכו לקדשם לכהונה אלא דקאי על החינוך למילואים בלבד וכמו שהי' בימי משה רבינו ובימי עזרא דאף שהיו כהנים מכבר נעשה להם

משיחה במילואים עד"ז יהי' לע"ל.

 

נוסף לכל זה כבר הקשו על הרמב"ן דבתו"כ פ' צו פי"ח איתא להיפך "זאת משחת אהרן ומשחת בניו ר' יהודא אומר יכול יהו אהרן ובניו צריכים לשמן המשחה לעתיד לבוא ת"ל זאת וכו'. "  היינו שיצטרכו משיחה רק אז ולא לע"ל כי עומדים בקדושתם במשיחה הראשונה ואי"צ משיחה אחרת. וכן איתא במדב"ר פ' נשא פי"ח "עדיין אני אומר שימשחו לע"ל ת"ל זאת אין נמשחין לע''ל" עיי"ש. וראה בזית רענן על הילקוט פר' צו רמז תקט שהקשה קושיא זו על הרמב"ן, וכן הקשה באמבוהא דספרי על ספרי זוטא פר' נשא י''ח פ''ד, ובשו"ת רב

פעלים ח"ב סוד ישרים סי' ב ועוד, ולכן יש שפירשו הגמ' דיומא דבאמת לא התבטלה קדושת כהונה מהם כלל ואין זה אלא תיאור כבוד שיהי' למשה רבינו דבתחיית המתים הוא יחזור וילבישם.

 

ומכל זה קשה על חידושו הידוע והמפורסם של בעל האדר''ת. דהנה

בגמ' ברכות מ''ז א' איתא, רבי זירא חלש, על לגביה רבי אבהו, קביל עליה. אי מתפח קטינא תריך שקי, עבידנא יומא טבא לרבנן. אתפח, עבד סעודתא לכולהו רבנן. כי מטא למשרי, אמר ליה לרבי זירא לישרי לן מר, אמר ליה לא סבר לה מר להא דרבי יוחנן דאמר בעל הבית בוצע, שרא להו. כי מטא לברוכי, אמר ליה, נבריך לן מר, אמר ליה לא סבר לה מר להא דרב הונא דמן בבל דאמר בוצע מברך, ואיהו כמאן סבירא ליה, כי הא דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי בעל הבית בוצע ואורח מברך, בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה, ואורח מברך כדי שיברך בעל הבית, ע"כ. ובחי' הרשב"א שם ד"ה איהו כמאן הקשה דכיון דאמרינן דר' אבהו סב"ל כר' יוחנן דבעה"ב בוצע ואורח מברך, א"כ ר' אבהו היכי קאמר ליה לר' זירא דליבצע. ותירץ וז"ל "וי"ל דשאני ר' זירא דהוה ליה בסעודה זו כבעל הבית דמחמתיה עביד להו יומא טבא לרבנן" עכ"ל.

 

ובקונטרס עובר אורח להגאון האדר"ת ז"ל או"ח סי' קס"ז הקשה דלמה לא תירץ הרשב"א בפשיטות דכיון דר' זירא הי' כהן כדאיתא בירושלמי ברכות פ"ח ה"ו לכן כיבד לר' זירא לבצוע. ותירץ וז"ל "ואולי י"ל דסב"ל להרשב"א כרש"י כתובות מ''ג ב' בד''ה אמר רב זירא, דבבבל קרי ליה רב זירא וכשעלה לא"י נסמך וקראוהו רבי זירא. א"כ י"ל דההוא עובדא שהי' כבר בא"י אצל ר' אבהו הי' לבתר עובדא דרבה במגילה ז' ב' דשחטי' לר"ז והדר אחי', וא"כ י"ל דפקעה

קדושת כהונה ממנו עכ"ל. דהיינו דכיון שמת וחזר ע"י נס פנים חדשות באו ונפקע ממנו קדושת כהונה.

 

ובספר כלי חמדה פ' בראשית הביא דברי האדר"ת ותמה עליו שהרי כל כהן הוא כהן מחמת שהוא בן כהן וכיון דזה פשיטא שלא נפקע הקורבה ע"י המיתה א"כ הרי הוא גם עתה בן כהן וממילא הוא כהן עיי"ש.  ואכן הא לא קשיא, דמה דפשיטא ליה דנשאר בנו ולא נפקע קורבה, מנלן דגם לבעל האדר''ת פשיטא ליה. ואדרבה כבר הבאנו לעיל בהערות מה שנסתפק האדר''ת גופא בספרו חשבונו של מצוה, לענין מצות כיבוד אב ואם באחד שמת וקם לתחיה, וקישר ספק זה לדבריו בענין כהונה הנ''ל.

 

אכן מה דכן קשיא עליה הוא מגמ' סנהדרין הנ''ל צ' ב', דאהרן הכהן נשאר אהרן הכהן גם בתחיית המתים לענין קבלת מתנות כהונה. והרי חזינן דלא פקע מינה קדושת כהונה כלל ונשאר בקדושתו וכהונתו. ואף בדברי הרמב''ן בסהמ''צ נתבאר שלא סותר לגמ' זו, אלא רק כוונתו לענין חינוך לעבודה וכו'. ועי' נמי בספר הזכרון פחד יצחק עמ' תר''ס שהובא שם מכתב שכתב הגר''ח ברלין להאדר''ת ושם שלל לגמרי את דברי בבעל האדר''ת מגמ' סנהדרין הנ''ל. ויש שרצו ליישב זאת עפ''י דברי הרמב''ן בסהמ''צ הנ''ל, דאכן מה שיקבל אהרן הכהן מתנות כהונה לעתיד לבוא, אין זה מכח קדושת כהונה שנשארה עליו אף לאחר מיתה, אלא מכח המשיחה החדשה שיצתרך לעשות כמבואר ברמב''ן עפ''י הגמ' ביומא הנ''ל. ברם כבר דחינו זאת לעיל, דאין כלל הכרח דמשיחה זו הוא לענין קדושת כהונה מחדש לאהרן הכהן אלא כל ענינו לענין חינוך לעבודה החדשה שיהי' בזמן תחיית המתים, ודו''ק.

 

אכן למשנ''ת לעיל לחלק בין ענינא דאהרן הכהן לאחר תחיית המתים שאז גופו נשאר שלם כפי שהיה בשעת מיתתו, וכן נשמתו שהיתה חוזרת אליו, וא''כ אין שום סיבה שיפקע ממנו קדושת כהונה, ומשא''כ בכל כהן שמת וקם לתחיה, דיש צד שהוי גברא חדש מצד שנשמה חדשה באה לו, א''כ שפיר יש מקום לחידושו של בעל האדר''ת שפקע מר' זירא קדושת כהונה לאחר שמת וקם לתחיה.  ואכן פוק חזי בכל לשונו של בעל האדר''ת בספרו חשבונות של מצוה ל''ג שיוצא מכל דבריו, דכל הצד שהוי פנים חדשות וגברא חדש הן לענין כהונה והן לענין כיבוד אב ואם, הוא רק משום שיצאה נשמתו כבר, ועתה נשמה חדשה באה לו. ונעתיק את לשונו שם. "מסופקני בדבר מוזר אבל מ"מ תורה היא וללמוד אנו צריכים. הן כבר נדפס בשמי בכיוצא בזה בס"ד מה שמספקא לן בקדושת כהונה, אם ר' זירא בתר דשחטיה רבה עיין מגילה ז' ב' היה כהן כבתחילה או שכיון שכבר יצתה נשמתו אין עוד כהונתו עליו, ובתחייתו פנים חדשות בא לכאן. והבאתי דברי התרומת הדשן באשת אליהו ורבי יהושע בן לוי אם הותרו לשוק. וכן מסופקני גם במצות כיבוד אב ואם כשיצוייר כן והיינו בר' זירא אם היה חייב בכבוד אבותיו וכן גם אם בניו היו חייבין בכבודו אז, שאם נאמר פנים חדשות בא לכאן הרי אינו עוד בנם ולבניו אינו אב עוד. וי"ל דהוה ליה כמו גר. וק"ו הדברים, אם שם הוא אותו הגוף והנשמה ורק מפני קדושת נשמתו אין אבותיו ובניו נחשבים לו לגרים, כאבות ובנים אחרים, באופן כזה שכבר נשמתו חלפה הלכה לו והגוף נשאר כאבן דומם ורק שבדרך נס נפחה נשמה באפו ע"י מעשה צדיקים, ודאי י"ל דפנים חדשות בא לכאן ואין דין אבות ובנים ביניהם עוד".

ונראה עוד, דאף למה שיש אומרים ששעה אחת קודם תחיית המתים אזי אף גופות של הצדיקים שנשארו שלמים בגופם, מ''מ יחזרו לעפר ממש, וא''כ לכאורה כן הוא כלפי אהרן הכהן. מ''מ להנתבאר דהעיקר הוא מצד הנשמה של אהרן הכהן דהיא לא תהא מוחלפת והיא היא אשר תקום בתחיית המתים, א''כ אין סיבה שלא יישאר כהן בכהונתו, ואף שהגוף עצמו הוא זה שנמשח בשמן המשחה בימי המילואים עם כל סדר שנעשה שם ע''י הקרבנות וע''י זה נתכהן אהרן הכהן לכהונה, וכפי שאכן נקט הרב פעלים בסוד ישרים דתליא בעצם הגוף ממש. מ''מ נראה שהיות ובחר ה' באהרן ובניו שיהיו כהנים, א''כ שוב הרי הם כהנים לעולם בנשמתם, וכל מעשה המשיחה וענין המילואים הי' רק על ענין הבחירה באהרן ובניו להיות הכהנים לעד. ורק לדורות כל כהן הוא כהן כי נולד מכהן וצריך להתייחס לאביו מצד נשמתו ואם מת ונשמה אחרת באה לו הרי הוא לא כהן כפי שנקט בעל האדר''ת, ומשא''כ אהרן ובניו בשעתו הם הם הכנים הראשונים שנבחרו ע''י ה' ולא משום ייחוסם לאבותם, א''כ נראה דלא תליא כלל בגופם ממש, דלא הגוף נבחר אלא נשמתו של אהרן ובניו בשעתו נבחרו להיות שבט הכהונה מהם ומחלציהם לדורות. ברם יותר בפשיטות נאמר למשנ''ת לעיל בהערות שאף מצד הגוף לאחר תחיית המתים, אף אם חזר לעפר, מ''מ נשאר עצם הלוז וממנו נבנה הגוף, וע''כ יש לגוף אותו גין של הגוף הקודם שהוא הוא אשר נמשח לכהונה. ואכן לפי''ז יתכן גם שלא ייצתרך אף משיחה לענין חינוך לעבודה וכמו המקורות שהבאנו לעיל מתו''כ ומדרשי חז''ל, ולא כמו שנקט הרמב''ן בסהמ''צ, ודו''ק. עכ''פ אין סתירה מגמ' זו בסנהדרין בענין אהרן הכהן לעתיד לבוא לכל דברי חידושו של האדר''ת בענינא דר' זירא.

 

אכן אם הטעם בחקירה הנ''ל דהוי גברא חדש הוא משום שכל חיותו היא מכח נס בלבד, א''כ שוב לפי זה שווים המה תחיית המתים של אהרן הכהן  לכל כהן שמת וקם לתחיה כהא דר' זירא, ולפי זה אכן עדיין קשיא. ברם סו''ס הרי לא כך נקט בעל האדר''ת כפי שמוכח מלשונו, דרק משום דהוי נשמה חדשה הוא דס''ל דהוי פנים חדשות, וא''כ אין כל קושיה. ואדרבה מגמ' סנהדרין הנ''ל ממדרשי חז''ל שהבאנו מוכח דלא כצד זה דהוי גוף חדש מטעם דכל חיותו היא מכח נס, ודו''ק.

והנה לפי מה שנבאר להלן בפנים לחלק בין ב' התחיות הנ''ל, היינו בין תחי' דע''י נביא או צדיק לבין תחי' דלעתיד לבוא שע''י טל תחי' של הקב''ה, אזי אפשר ליישב היטב את דברי בעל האדר''ת בחידושו הנ''ל, גם אם נלמד שאין הטעם דפקע הכהונה מצד דהוי נשמה חדשה, אלא מצד דהוי נידון כגוף חדש, ודו''ק בזה להלן.

 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כח גדול!.

שתי הערות קצרות
א. במ''ש מעכ''ת גבי אהרן דלא נרקב גופו, י''ל שמא כיון דחיה ע"י עצם נסכוי, לא חשוב גוף חדש, ושו''ר שכ''כ בסוף.
ב. במ''ש שאין להוכיח מדין אהרן כיון שודאי לא נרקב, יש להעיר דמבואר לכאו' גבי הדלקת נר מערבי (שבת יט: כמדומה) שהכתוב לא סמך על הנס, ומה שלא נרקב הוא נס.
 

ORI929

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
יישר כח גדול!.

שתי הערות קצרות
א. במ''ש מעכ''ת גבי אהרן דלא נרקב גופו, י''ל שמא כיון דחיה ע"י עצם נסכוי, לא חשוב גוף חדש, ושו''ר שכ''כ בסוף.
ב. במ''ש שאין להוכיח מדין אהרן כיון שודאי לא נרקב, יש להעיר דמבואר לכאו' גבי הדלקת נר מערבי (שבת יט: כמדומה) שהכתוב לא סמך על הנס, ומה שלא נרקב הוא נס.
לענ''ד אין זה נס אצל אהרן כי כך הטביע השי''ת בבריאה שלא ישלוט רימה ותולעה בצדיקים או במי שראוי לכך
ועכ''פ לא הבנתי הקושיא גם אם זה נס מה בכך סו''ס לא נרקב ועל כן לא פקעה קדושת כהונה
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ORI929 אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
יישר כח גדול!.

שתי הערות קצרות
א. במ''ש מעכ''ת גבי אהרן דלא נרקב גופו, י''ל שמא כיון דחיה ע"י עצם נסכוי, לא חשוב גוף חדש, ושו''ר שכ''כ בסוף.
ב. במ''ש שאין להוכיח מדין אהרן כיון שודאי לא נרקב, יש להעיר דמבואר לכאו' גבי הדלקת נר מערבי (שבת יט: כמדומה) שהכתוב לא סמך על הנס, ומה שלא נרקב הוא נס.
לענ''ד אין זה נס אצל אהרן כי כך הטביע השי''ת בבריאה שלא ישלוט רימה ותולעה בצדיקים או במי שראוי לכך
ועכ''פ לא הבנתי הקושיא גם אם זה נס מה בכך סו''ס לא נרקב ועל כן לא פקעה קדושת כהונה
אם התורה אמרה שייתנו בעתיד את התרומות לאהרן, ולא התייחסה לאפשרות של נס כמו בנר מערבי שמצווים על הדלקתו אף שלא היה כבה, הרי דכהן חוזר לכהונתו כבראשונה אפילו נרקב, ולכן אמרה תורה שייתנו את התרומות לאהרן. 
 
 
חלק עליון תַחתִית