פרשת שלח - חגבים או נמלים?

ים סוף

משתמש ותיק
על הפסוק 'ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם' פי' רש"י 'שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים'. וצ"ב חדא למה הוצ' רש"י לשנות ולומר שאמרו נמלים?, ומה באמת היה השיעור האמיתי?  

ועמדו בזה המפרשים:

רא"ם: גרסי' חנמלים שהם סוג של חגב.
 
אלשי"ך: השיעור האמיתי היה חגבים אלא שהענקים שראו אותם מגובה רב חשבו אותם לנמלים.
 
מהרש"ל: שיעור הנמלים של א"י היה כחגבים של שאר ארצות.
 
מהר"ל: לא הייתה כוונתם לנמלים דוקא אלא נקטו סתם בריה קטנה, ומה הוצ' רש"י לחדש זאת דזה ודאי לא הוצ' לשמיעה זו בכדי להבין שהענקים ראו אותם באותו ייחס שהם ראו את עצמם, אלא שרצו להפקיע שלא יחשבו בנ"י שהפיל הקב"ה פחדם עליהם וראו אותם כגדולים לכן אמרו ששמענו אומרים נמלים יש בכרם. ולא רצה לפרש ששמעו אומרים חגבים דאי לאו הכי יש ייתור בפסוק שהיה להם לומר ונהי בעיניהם כחגבים. אלא ודאי פשוט שלא שמעו אותם אומרים כן.
 
ט"ז: המרגלים ידעו שהם באמת אנשים לכן חישבו את היחס האמיתי לפי חגב. אבל הענקים לא ידעו שהם אנשים לכן לא יכלו לפרש שהם חגבים שהרי החגבים נמצאים על העצים ששם יש להם אוכל. ולכן הוצ' לומר שהם נמלים גדולות.
 
ה'חתם סופר': טבע האדם לחשוב את עצמו יותר ממה שהוא באמת, וכן טבעו להקטין את זולתו ולהחשיבו פחות ממה שהוא באמת. ולכן הם חשבו עצמם לחגבים, והענקים חשבו אותם לנמלים. אך האמת היא שהיחס הנכון בינם לבין הענקים היה איפה שהוא באמצע.

אכן ילה"ק סתירת דברי רש"י שכ' (סוטה לה'') ששמעו שאומרים חגבים וצ"ע
 
 
חלק עליון תַחתִית