מידות ושיעורי תורה
משתמש ותיק
בשם הגר"א מובא בספר קול אליהו וז"ל:
"ויבואו עד נחל אשכל וגו' למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר
כרתו משם בני ישראל, ויש לדקדק הלא מתחלה לא היה נקרא נחל אשכול ואיך נאמר
שבאו להמקום נחל אשכול.
ויש לבאר דבאמת גם מתחלה היה נקרא נחל אשכל על שם איש שהיה נקרא אשכול
כמו (בראשית יד. כד) ענר אשכול וממרא. והנה אשכל שם האיש הוא חסר בלא וא"ו,
לכן אחר כריתת האשכול ענבים קראו נחל אשכול מלא וא"ו שמורה עי"ז לשון רבים,
דמקודם היה נקרא שם המקום נחל אשכל חסר וא"ו כמ"ש בתורה, על שם איש שהיה
נקרא אשכל, וכאשר כרתו משם אשכול ענבים קרא שם המקום נחל אשכול מלא
שמורה על שתי פעמים אשכל על שם האיש אשכל ועל שם האשכול ענבים אשר כרתו
משם, משו"ה נכתב ויבואו עד נחל אשכל חסר, למקום ההוא קרא נחל אשכול מלא",
עכ"ל.
והריני להציע תי' נוסף לעיקר הקושיא.
דהגר"א הקשה מדוע המקום נקרא "נחל אשכול" עוד קודם שבאו לשם בני ישראל, וזה בודאי צ"ב מדוע יקרא כן.
וי"ל, דיש לחקור: האם כל האשכולות בארץ ישראל היו גדולים כל כך, או שמא רק האשכול שלקחו המרגלים?
ונראה, שרק האשכול הזה היה משונה בגודלו, שהרי גנאי הוא להיות כה גדול,
כדחזינן שהמרגלים לקחו האשכול הזה כדי להוציא דבה, "כשם שפריה משונה" וכו'
כמ"ש רש"י, וא"כ שאר האשכולות בא"י שבודאי לא היו משונים – ולא היו כה גדולים.
אלא דכשם שמצינו שהיו מקצת בני אדם משונים בגודלם, אחימן ששי ותלמי, כך גם
היה מקום אחד שהיה בו ענבים בגודל משונה. ועל שם כך נקרא המקום נחל אשכול.
ולכן כאשר המרגלים רצו להוציא דבה, הלכו במיוחד למקום שנקרא "נחל אשכול" על
אודות האשכול המשונה בגודלו שהיה גדל שם, ועל פי זה יוכלו לומר כשם שפריה
משונה כו'.
וראיה גדולה לביאור זה:
בשני מקומות (בפרשיות שבהמשך) מדבר משה רבינו אודות חטא המרגלים, בפרשת
מטות ובפרשת דברים. ובשני המקומות מוזכר במיוחד הענין שהלכו לנחל אשכול
דוקא, וכך כתוב שם:
בפרשת מטות (לב, ח): "כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ.
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל".
ובפרשת דברים (א, כד): "ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה. ויקחו
בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו".
הרי שהפסוק מפרש שעצם ההליכה לנחל אשכול הוא חלק מחטאם, וזו ראיה גדולה
לדברינו. ודו"ק. ולכן נקרא המקום "נחל אשכול" עוד לפני שבאו שם בני ישראל.
מתוך ספר 'הידורי המידות' מאת הרב הדר יהודה מרגולין
"ויבואו עד נחל אשכל וגו' למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר
כרתו משם בני ישראל, ויש לדקדק הלא מתחלה לא היה נקרא נחל אשכול ואיך נאמר
שבאו להמקום נחל אשכול.
ויש לבאר דבאמת גם מתחלה היה נקרא נחל אשכל על שם איש שהיה נקרא אשכול
כמו (בראשית יד. כד) ענר אשכול וממרא. והנה אשכל שם האיש הוא חסר בלא וא"ו,
לכן אחר כריתת האשכול ענבים קראו נחל אשכול מלא וא"ו שמורה עי"ז לשון רבים,
דמקודם היה נקרא שם המקום נחל אשכל חסר וא"ו כמ"ש בתורה, על שם איש שהיה
נקרא אשכל, וכאשר כרתו משם אשכול ענבים קרא שם המקום נחל אשכול מלא
שמורה על שתי פעמים אשכל על שם האיש אשכל ועל שם האשכול ענבים אשר כרתו
משם, משו"ה נכתב ויבואו עד נחל אשכל חסר, למקום ההוא קרא נחל אשכול מלא",
עכ"ל.
והריני להציע תי' נוסף לעיקר הקושיא.
דהגר"א הקשה מדוע המקום נקרא "נחל אשכול" עוד קודם שבאו לשם בני ישראל, וזה בודאי צ"ב מדוע יקרא כן.
וי"ל, דיש לחקור: האם כל האשכולות בארץ ישראל היו גדולים כל כך, או שמא רק האשכול שלקחו המרגלים?
ונראה, שרק האשכול הזה היה משונה בגודלו, שהרי גנאי הוא להיות כה גדול,
כדחזינן שהמרגלים לקחו האשכול הזה כדי להוציא דבה, "כשם שפריה משונה" וכו'
כמ"ש רש"י, וא"כ שאר האשכולות בא"י שבודאי לא היו משונים – ולא היו כה גדולים.
אלא דכשם שמצינו שהיו מקצת בני אדם משונים בגודלם, אחימן ששי ותלמי, כך גם
היה מקום אחד שהיה בו ענבים בגודל משונה. ועל שם כך נקרא המקום נחל אשכול.
ולכן כאשר המרגלים רצו להוציא דבה, הלכו במיוחד למקום שנקרא "נחל אשכול" על
אודות האשכול המשונה בגודלו שהיה גדל שם, ועל פי זה יוכלו לומר כשם שפריה
משונה כו'.
וראיה גדולה לביאור זה:
בשני מקומות (בפרשיות שבהמשך) מדבר משה רבינו אודות חטא המרגלים, בפרשת
מטות ובפרשת דברים. ובשני המקומות מוזכר במיוחד הענין שהלכו לנחל אשכול
דוקא, וכך כתוב שם:
בפרשת מטות (לב, ח): "כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ.
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל".
ובפרשת דברים (א, כד): "ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה. ויקחו
בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו".
הרי שהפסוק מפרש שעצם ההליכה לנחל אשכול הוא חלק מחטאם, וזו ראיה גדולה
לדברינו. ודו"ק. ולכן נקרא המקום "נחל אשכול" עוד לפני שבאו שם בני ישראל.
מתוך ספר 'הידורי המידות' מאת הרב הדר יהודה מרגולין