פשט נפלא: על אודות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל

בשם הגר"א מובא בספר קול אליהו וז"ל:
"ויבואו עד נחל אשכל וגו' למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר
כרתו משם בני ישראל, ויש לדקדק הלא מתחלה לא היה נקרא נחל אשכול ואיך נאמר
שבאו להמקום נחל אשכול.

ויש לבאר דבאמת גם מתחלה היה נקרא נחל אשכל על שם איש שהיה נקרא אשכול
כמו (בראשית יד. כד) ענר אשכול וממרא. והנה אשכל שם האיש הוא חסר בלא וא"ו,
לכן אחר כריתת האשכול ענבים קראו נחל אשכול מלא וא"ו שמורה עי"ז לשון רבים,
דמקודם היה נקרא שם המקום נחל אשכל חסר וא"ו כמ"ש בתורה, על שם איש שהיה
נקרא אשכל, וכאשר כרתו משם אשכול ענבים קרא שם המקום נחל אשכול מלא
שמורה על שתי פעמים אשכל על שם האיש אשכל ועל שם האשכול ענבים אשר כרתו
משם, משו"ה נכתב ויבואו עד נחל אשכל חסר, למקום ההוא קרא נחל אשכול מלא",
עכ"ל.


והריני להציע תי' נוסף לעיקר הקושיא.
דהגר"א הקשה מדוע המקום נקרא "נחל אשכול" עוד קודם שבאו לשם בני ישראל, וזה בודאי צ"ב מדוע יקרא כן.

וי"ל, דיש לחקור: האם כל האשכולות בארץ ישראל היו גדולים כל כך, או שמא רק האשכול שלקחו המרגלים?

ונראה, שרק האשכול הזה היה משונה בגודלו, שהרי גנאי הוא להיות כה גדול,
כדחזינן שהמרגלים לקחו האשכול הזה כדי להוציא דבה, "כשם שפריה משונה" וכו'
כמ"ש רש"י, וא"כ שאר האשכולות בא"י שבודאי לא היו משונים – ולא היו כה גדולים.
אלא דכשם שמצינו שהיו מקצת בני אדם משונים בגודלם, אחימן ששי ותלמי, כך גם
היה מקום אחד שהיה בו ענבים בגודל משונה. ועל שם כך נקרא המקום נחל אשכול.
ולכן כאשר המרגלים רצו להוציא דבה, הלכו במיוחד למקום שנקרא "נחל אשכול" על
אודות האשכול המשונה בגודלו שהיה גדל שם, ועל פי זה יוכלו לומר כשם שפריה
משונה כו'.

וראיה גדולה לביאור זה:
בשני מקומות (בפרשיות שבהמשך) מדבר משה רבינו אודות חטא המרגלים, בפרשת
מטות ובפרשת דברים. ובשני המקומות מוזכר במיוחד הענין שהלכו לנחל אשכול
דוקא, וכך כתוב שם:
בפרשת מטות (לב, ח): "כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ.
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל".
ובפרשת דברים (א, כד): "ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה. ויקחו
בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו".
הרי שהפסוק מפרש שעצם ההליכה לנחל אשכול הוא חלק מחטאם, וזו ראיה גדולה
לדברינו. ודו"ק. ולכן נקרא המקום "נחל אשכול" עוד לפני שבאו שם בני ישראל.

מתוך ספר 'הידורי המידות' מאת הרב הדר יהודה מרגולין
 

מרדכי הכצני

משתמש רגיל
נפלא!

ואציין פשט של הכלי יקר - "כי מימים רבים היה נקרא מקום זה אשכול כדמסיק בילקוט פר' חיי שרה (קב כג) ובפרשה זו (תשמג יג) וע"י מעשה זה קראוהו נחל אשכול הוסיפו לו שם נחל, והוא לשבחו של א"י כי עיקר הגפן הטוב הוא הצומח בהרים כי המה מתבשלים ביותר ע"י השמש השולטת יותר בהרים מבנחלים והמה לקחו אשכול מן הנחל בעמק ואעפ"כ היה גדול ומעולה וק"ו לאשכלות ההרים, ובזה מתורץ למה לא קראוהו סתם אשכול".
 

תיבת גמא

משתמש ותיק
בשם הגר"א מובא בספר קול אליהו וז"ל:
"ויבואו עד נחל אשכל וגו' למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר
כרתו משם בני ישראל, ויש לדקדק הלא מתחלה לא היה נקרא נחל אשכול ואיך נאמר
שבאו להמקום נחל אשכול.

ויש לבאר דבאמת גם מתחלה היה נקרא נחל אשכל על שם איש שהיה נקרא אשכול
כמו (בראשית יד. כד) ענר אשכול וממרא. והנה אשכל שם האיש הוא חסר בלא וא"ו,
לכן אחר כריתת האשכול ענבים קראו נחל אשכול מלא וא"ו שמורה עי"ז לשון רבים,
דמקודם היה נקרא שם המקום נחל אשכל חסר וא"ו כמ"ש בתורה, על שם איש שהיה
נקרא אשכל, וכאשר כרתו משם אשכול ענבים קרא שם המקום נחל אשכול מלא
שמורה על שתי פעמים אשכל על שם האיש אשכל ועל שם האשכול ענבים אשר כרתו
משם, משו"ה נכתב ויבואו עד נחל אשכל חסר, למקום ההוא קרא נחל אשכול מלא",
עכ"ל.


והריני להציע תי' נוסף לעיקר הקושיא.
דהגר"א הקשה מדוע המקום נקרא "נחל אשכול" עוד קודם שבאו לשם בני ישראל, וזה בודאי צ"ב מדוע יקרא כן.

וי"ל, דיש לחקור: האם כל האשכולות בארץ ישראל היו גדולים כל כך, או שמא רק האשכול שלקחו המרגלים?

ונראה, שרק האשכול הזה היה משונה בגודלו, שהרי גנאי הוא להיות כה גדול,
כדחזינן שהמרגלים לקחו האשכול הזה כדי להוציא דבה, "כשם שפריה משונה" וכו'
כמ"ש רש"י, וא"כ שאר האשכולות בא"י שבודאי לא היו משונים – ולא היו כה גדולים.
אלא דכשם שמצינו שהיו מקצת בני אדם משונים בגודלם, אחימן ששי ותלמי, כך גם
היה מקום אחד שהיה בו ענבים בגודל משונה. ועל שם כך נקרא המקום נחל אשכול.
ולכן כאשר המרגלים רצו להוציא דבה, הלכו במיוחד למקום שנקרא "נחל אשכול" על
אודות האשכול המשונה בגודלו שהיה גדל שם, ועל פי זה יוכלו לומר כשם שפריה
משונה כו'.

וראיה גדולה לביאור זה:
בשני מקומות (בפרשיות שבהמשך) מדבר משה רבינו אודות חטא המרגלים, בפרשת
מטות ובפרשת דברים. ובשני המקומות מוזכר במיוחד הענין שהלכו לנחל אשכול
דוקא, וכך כתוב שם:
בפרשת מטות (לב, ח): "כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ.
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל".
ובפרשת דברים (א, כד): "ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה. ויקחו
בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו".
הרי שהפסוק מפרש שעצם ההליכה לנחל אשכול הוא חלק מחטאם, וזו ראיה גדולה
לדברינו. ודו"ק. ולכן נקרא המקום "נחל אשכול" עוד לפני שבאו שם בני ישראל.

מתוך ספר 'הידורי המידות' מאת הרב הדר יהודה מרגולין
הבעיה בפי' זה מה דכתי' למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו משם בנ'י.. ולהנ'ל אין השם נקרא מחמת בנ'י..!?
 

מידות ושיעורי תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
הבעיה בפי' זה מה דכתי' למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו משם בנ'י.. ולהנ'ל אין השם נקרא מחמת בנ'י..!?
אם היית טורח לקרוא....

לא כתוב בפסוק שזה בגלל שבני ישראל כרתו משם אשכול

אלא בגלל האשכול [שהיה שם הרבה קודם] שבני ישראל באו וכרתו אותו
 

מור דרור

משתמש רשום
ונראה, שרק האשכול הזה היה משונה בגודלו, שהרי גנאי הוא להיות כה גדול,
כדחזינן שהמרגלים לקחו האשכול הזה כדי להוציא דבה, "כשם שפריה משונה" וכו'
כמ"ש רש"י, וא"כ שאר האשכולות בא"י שבודאי לא היו משונים – ולא היו כה גדולים.
אלא דכשם שמצינו שהיו מקצת בני אדם משונים בגודלם, אחימן ששי ותלמי, כך גם
היה מקום אחד שהיה בו ענבים בגודל משונה. ועל שם כך נקרא המקום נחל אשכול.
ולכן כאשר המרגלים רצו להוציא דבה, הלכו במיוחד למקום שנקרא "נחל אשכול" על
אודות האשכול המשונה בגודלו שהיה גדל שם, ועל פי זה יוכלו לומר כשם שפריה
משונה כו'.
אם היית טורח לקרוא....

לא כתוב בפסוק שזה בגלל שבני ישראל כרתו משם אשכול

אלא בגלל האשכול [שהיה שם הרבה קודם] שבני ישראל באו וכרתו אותו

בפנים יפות בפרשה מעלה צד כזה וסותרו ז"ל
למקום ההוא קרא נחל אשכול. נראה ענינו שלא יטעו לומר לכך קראו אותו נחל אשכול מפני שאשכולות הגדלים שם היו יותר מובחרים מכל הגדלים בא"י, דא"כ אין זה סי' לשאר א"י כיון דהוא על שם מקומו, אלא שהשם ההוא נקרא בשביל שכרתו מהם ישראל, אבל באמת לא היה מובחר מכל א"י ומה שלא לקחו ממקומות הקרובים שלא יצטרכו לישא משא ממקום רחוק, אפשר לפי שהיו כל הכרמים נשמרים ואותו נחל היה מקום הפקר, ועוד י"ל לפי שהכרמים שלהם היו על ההרים ואיתא במתני' דע"ז [מה א] אין לך הר וגבעה בא"י שלא עבדו עליו ע"ז וחששו שמא היא של אשרה, לכך לקחו מנחל אשכול שהוא מקום נמוך כדאיתא במגילה דף ג' ע"ב שיושבת בנחל
 

מרדכי הכצני

משתמש רגיל
למה דווקא במעשה זה היה ענין להדגיש את מעלת הנחל ?
אפשר לבאר עפ״י דברי ה'תרגום יונתן' - "לְאַתְרָא הַהוּא קָרוּ נַחְלָא דְאַתְכְּלָא, עַל עֵיסַק עוֹבַרְתָּא דְקָצִיצוּ מִתַּמָן בְנֵי יִשְרָאֵל וַהֲוָה חַמְרָא נָטֵיף מִנֵיהּ כְּנַחְלָא".
 

תיבת גמא

משתמש ותיק
אפשר לבאר עפ״י דברי ה'תרגום יונתן' - "לְאַתְרָא הַהוּא קָרוּ נַחְלָא דְאַתְכְּלָא, עַל עֵיסַק עוֹבַרְתָּא דְקָצִיצוּ מִתַּמָן בְנֵי יִשְרָאֵל וַהֲוָה חַמְרָא נָטֵיף מִנֵיהּ כְּנַחְלָא".
ועדיין הרי השבח הנ'ל היה קיים עוד קודם בואם לכאו'...
 

בדק הבית

משתמש רגיל
בשם הגר"א מובא בספר קול אליהו וז"ל:
"ויבואו עד נחל אשכל וגו' למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר
כרתו משם בני ישראל, ויש לדקדק הלא מתחלה לא היה נקרא נחל אשכול ואיך נאמר
שבאו להמקום נחל אשכול.

ויש לבאר דבאמת גם מתחלה היה נקרא נחל אשכל על שם איש שהיה נקרא אשכול
כמו (בראשית יד. כד) ענר אשכול וממרא. והנה אשכל שם האיש הוא חסר בלא וא"ו,
לכן אחר כריתת האשכול ענבים קראו נחל אשכול מלא וא"ו שמורה עי"ז לשון רבים,
דמקודם היה נקרא שם המקום נחל אשכל חסר וא"ו כמ"ש בתורה, על שם איש שהיה
נקרא אשכל, וכאשר כרתו משם אשכול ענבים קרא שם המקום נחל אשכול מלא
שמורה על שתי פעמים אשכל על שם האיש אשכל ועל שם האשכול ענבים אשר כרתו
משם, משו"ה נכתב ויבואו עד נחל אשכל חסר, למקום ההוא קרא נחל אשכול מלא",
עכ"ל.


והריני להציע תי' נוסף לעיקר הקושיא.
דהגר"א הקשה מדוע המקום נקרא "נחל אשכול" עוד קודם שבאו לשם בני ישראל, וזה בודאי צ"ב מדוע יקרא כן.

וי"ל, דיש לחקור: האם כל האשכולות בארץ ישראל היו גדולים כל כך, או שמא רק האשכול שלקחו המרגלים?

ונראה, שרק האשכול הזה היה משונה בגודלו, שהרי גנאי הוא להיות כה גדול,
כדחזינן שהמרגלים לקחו האשכול הזה כדי להוציא דבה, "כשם שפריה משונה" וכו'
כמ"ש רש"י, וא"כ שאר האשכולות בא"י שבודאי לא היו משונים – ולא היו כה גדולים.
אלא דכשם שמצינו שהיו מקצת בני אדם משונים בגודלם, אחימן ששי ותלמי, כך גם
היה מקום אחד שהיה בו ענבים בגודל משונה. ועל שם כך נקרא המקום נחל אשכול.
ולכן כאשר המרגלים רצו להוציא דבה, הלכו במיוחד למקום שנקרא "נחל אשכול" על
אודות האשכול המשונה בגודלו שהיה גדל שם, ועל פי זה יוכלו לומר כשם שפריה
משונה כו'.

וראיה גדולה לביאור זה:
בשני מקומות (בפרשיות שבהמשך) מדבר משה רבינו אודות חטא המרגלים, בפרשת
מטות ובפרשת דברים. ובשני המקומות מוזכר במיוחד הענין שהלכו לנחל אשכול
דוקא, וכך כתוב שם:
בפרשת מטות (לב, ח): "כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ.
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל".
ובפרשת דברים (א, כד): "ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה. ויקחו
בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו".
הרי שהפסוק מפרש שעצם ההליכה לנחל אשכול הוא חלק מחטאם, וזו ראיה גדולה
לדברינו. ודו"ק. ולכן נקרא המקום "נחל אשכול" עוד לפני שבאו שם בני ישראל.

מתוך ספר 'הידורי המידות' מאת הרב הדר יהודה מרגולין
גם בכתב והקבלה כתב כעין דברי הגאון
ואולי הכתב והקבלה אומר את זה בשם הגאון (לא ראיתי שמביא מקור)
 
חלק עליון תַחתִית