שאלה על דבר הגמ' בערכין - לימוד ק''ו חומרת לשון על חברו ממרגלים

הביננו

משתמש רגיל
בגמ' ערכין  דף טו ע״א, תניא א״ר אלעזר בן פרטא בא וראה כמה גדול כח של לשון הרע ממרגלים ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה.

לכאו', אין איסור לדבר לשון הרע על עצים ואבנים ולשון הרע של המרגלים הוא מה שאמרו 'ארץ אוכלת יושביה' בו בזמן שה' אמר 'ארץ טובה' והוי גנות כלפי מעלה.​
 

מםאלף

משתמש ותיק
ברוך שכיוונת לקושית הגמ' בהמשך (קושיא דומה על זלזול יותר גדול כלפי מעלה בדבריהם), וכבר תירצה רבה משמיה דר"ל, שמתו על הוצאת הדיבה.
ממאי דלמא משום דר' חנינא בר פפא דאמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה דכתיב (במדבר יג, לא) כי חזק הוא ממנו אל תיקרי כי חזק הוא ממנו אלא ממנו כביכול בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם אלא אמר רבה אמר ר"ל אמר קרא (במדבר יד, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה על דבת הארץ שהוציאו
 

הביננו

משתמש רגיל
פותח הנושא
מםאלף אמר:
ברוך שכיוונת לקושית הגמ' בהמשך (קושיא דומה על זלזול יותר גדול כלפי מעלה בדבריהם), וכבר תירצה רבה משמיה דר"ל, שמתו על הוצאת הדיבה.
ממאי דלמא משום דר' חנינא בר פפא דאמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה דכתיב (במדבר יג, לא) כי חזק הוא ממנו אל תיקרי כי חזק הוא ממנו אלא ממנו כביכול בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם אלא אמר רבה אמר ר"ל אמר קרא (במדבר יד, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה על דבת הארץ שהוציאו
הגמ' חוזרת לחזק דברי ר' אלעזר בן פרטא שהלשון הרע לא משום שדברו על הקב"ה אלא  על הארץ היינו עצים ואבנים
 
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
אני חושב שאין כוונת הגמ' שזה העוון היחיד שלהם וכמובן היה להם בזה עוד עוונות הרבה יותר גדולים אלא שמכך שהתורה כתבה 'ויוציאו דיבת הארץ' רואים שהתורה מעמידה את חטא זה כאחד החטאים עליהם הם נענשו - הוצאת דיבת הארץ [הדיוק מלשון הפסוק אף שכל אחד מבין שזה לא עיקר חטאם]
כמובן עדיין אי"ז עונה על השאלה איזה עוון יש בהוצאת דיבת הארץ מצד לשון הרע שהרי לא נפסק באף מקום איסור לדבר על דומם, אבל זה מיישב שאף שיש עליהם גם טענות על כך שדיברו נגד הקב"ה, לא בטחו בו והסיתו נגדו ונגד מגמתו העיקרית להכניס אתעם ישראל לא"י מ"מ התורה הדגישה שהיה להם גם חטא של לשון הרע על הארץ
 
חלק עליון תַחתִית