אור החיים - ברגע שעזבו המרגלים את משה נהיו רשעים. למה?

אברהם העיברי

משתמש ותיק
במסכת סוטה דף לה' ע"א נכתב
וילכו ויבאו א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מקיש הליכה לביאה מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה.

האור החיים כותב:
עוד ירצה במאמר 'לך' לצד שהזכירם בלשון חשיבות ואמר אנשים שיורה שהם צדיקים לזה אמר לך פירוש כל עוד שהם לפניך אצלך הם צדיקים אבל כשיחזרו פניהם ללכת בשליחות פקע מהם כלילא, וכמאמר הכתוב (כ"ו) וילכו ויבואו ואמרו ז"ל (סוטה לה.) מקיש הליכתם לביאתם וכו'.

מה ההסבר בדבר? הרי הם עוד לא הלכו לארץ כנען כדי לתור אותה. מדוע הם כבר נחשבים כרשעים?
קשה לומר, שכבר עלה בדעתם, ללכלך על ארץ ישראל. הרי אין הגיון בכזו טענה. הרי אם היו מגיעים לארץ כנען, והיו רואים שהארץ הינה משובחת וקלה להשגה. הסיפור אולי היה נראה אחרת?

מה קרה באותה השניה שאותם צדיקים, סובבו פניהם מאת משה, לאחר קבלת השליחות, והם כבר מוגדרים רשעים?
 

אלימלך

משתמש ותיק
אברהם העיברי אמר:
קשה לומר, שכבר עלה בדעתם, ללכלך על ארץ ישראל. הרי אין הגיון בכזו טענה. הרי אם היו מגיעים לארץ כנען, והיו רואים שהארץ הינה משובחת וקלה להשגה. הסיפור אולי היה נראה אחרת?
כך היתה המציאות ראה רש"י שם
"אף הליכתן בעצה רעה - שמתחילה להוציא דבה נתכוונו"
מה שצ"ב הוא מה הטעם שהרשיעו ורצו להוציא דיבה, האוה"ח שם מפרש "או אפשר לצד שכוונת המשלחים היתה רעה תפעיל פועל הרע בשליח ויחזור להיות שלוחו של אדם כמותו ויולד בו תכונה רעה מה שלא היתה בו קודם כדרך שתולד בחינת הקדושה בשלוחי מצוה לטובה אות, ולזה הגם שהיו צדיקים, בהתחלתם עשות ההליכה לרגל נולד בהם תכונה רעה מכח המשלחים ויעצו להדיח"
 
חלק עליון תַחתִית