דרוש ווארט יפה לדרשה לפרשת שלח

4568734

משתמש ותיק
שלום וברכה
אני מחפש ווארט יפה וקולע, לדרשה בישיבה קטנה ליטאית בשבת הקרובה - פרשת שלח.
אי לכך, אני לא מחפש ווארט חסידי, אלא ווארט בסגנון ישיבתי יותר. שאלה, תשובה, מוסר השכל חמוד. סיפור יפה כתוספת לא יזיק...
ווארט שיספק דרשה ליותר מחמש דקות.
יש למישהו משהו כזה?

עברתי על האשכולות בפורום פה של פרשת שלח, ויש מלא פנינים, נוטריקונים, אבל לא ווארטים בסגנון ישיבתיים שחיפשתי.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
4568734 אמר:
שלום וברכה
אני מחפש ווארט יפה וקולע, לדרשה בישיבה קטנה ליטאית בשבת הקרובה - פרשת שלח.
אי לכך, אני לא מחפש ווארט חסידי, אלא ווארט בסגנון ישיבתי יותר. שאלה, תשובה, מוסר השכל חמוד. סיפור יפה כתוספת לא יזיק...
ווארט שיספק דרשה ליותר מחמש דקות.
יש למישהו משהו כזה?

עברתי על האשכולות בפורום פה של פרשת שלח, ויש מלא פנינים, נוטריקונים, אבל לא ווארטים בסגנון ישיבתיים שחיפשתי.

בחיפוש בגוגל תמצא עשרות ווארטים שעונים למה שבקשת.
https://taamu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9C%D7%9A/
http://dvar-tora.co.il/mamar.aspx?tc=50 מ3600 ואילך
http://wikivort.co.il/view.php?vort=1831
https://files.dirshu.co.il/images/PDF/Aogdan_Aloni_Ahshbat/5778/96.pdf
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. תודה.
ב. זה לא בדיוק מה שחיפשתי, זה ווארטים פשוטים כאלה, לעמך יותר, לא ווארטים ישיבתיים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
4568734 אמר:
א. תודה.
ב. זה לא בדיוק מה שחיפשתי, זה ווארטים פשוטים כאלה, לעמך יותר, לא ווארטים ישיבתיים.

הלוואי עלי תפיסה כמו שלך, לקרוא תוך שבע דקות - מאתיים אלף תווים
ועוד לנתח כל וורט וורט תוך קטלוג - פשוט, עמך, ולא ישיבתי.. :)
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
4568734 אמר:
א. תודה.
ב. זה לא בדיוק מה שחיפשתי, זה ווארטים פשוטים כאלה, לעמך יותר, לא ווארטים ישיבתיים.

הלוואי עלי תפיסה כמו שלך, לקרוא תוך שבע דקות - מאתיים אלף תווים :)
ועוד לנתח כל וורט וורט - פשוט, עמך, ולא ישיבתי..

רפרפתי מלמעלה וזה מה שהתרשמתי, מה לעשות.
תודה בכל אופן.
התכוונתי בבקשתי יותר, למי שזכור לו ווארט שמתאים למה שביקשתי לפרשת שלח, שיכתוב לי.
יישר כח
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
אולי זה יעזור לך
המדרש מדמה את המרגלים שפחדו להכנס לארץ
לאנשים שמפחדים ללמוד תורה

זהר שלח קנט ב
אמר רבי שמעון מפרשה זו למדנו סוד חכמה , ונשמעים ממנה סודות עליונים ונכבדים . בא וראה , הקב"ה משבח בתורה ואומר לכו בדרכי , השתדלו בעבודתי , והריני מכניסכם לעולמות טובים , לעולמות עליונים בני אדם שלא יודעים , לא מאמינים ולא מסתכלים , אומר הקב"ה : לכו תרגלו אותו עולם טוב , אותו עולם עליון של כיסופים . הם אומרים : איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה ?
מה כתוב? עלו זה בנגב תשתדלו בתורה ותראו שהרי היא עומדת לפניכם , וממנה תדעו אותו . וראיתם את הארץ מה היא תראו ממנה אותו עולם שהרי ירושה של חלק שאני מכניסכם בה. ואת העם היושב עליה – אותם צדיקים בגן עדן שעומדים שורות שורות בכבוד עליון בדרגות עליונות . החזק הוא הרפה , בה תראו אם זכו לכל זה כשהתגברו על יצרם ושברוהו אם לא או כשהתחזקו בתורה לעסוק בה יומם ולילה . או אם הרפו ידיהם ממנה , וזכו לכל זה . המעט הוא אם רב , אם רבים אלו שהשתדלו בעבודתי והתחזקו תורה משום שזכו לכל זה , אם לא . ומה הארץ השמנה היא אם רזה מהתורה תדעו מה הארץ מה אותו עולם אם מרבה טובה עליונה ליושביה או אם ממעיט ממנו כלום . היש בה עץ אם אין היש בה עץ החיים לעולם ולעולמי עולמים , או שצרור החיים נמצא בתוכה , אם לא . ויעלו בנגב ויבא עד חברון – ויעלו בנגב בני אדם נכנסים לתוכה בנגב – בלב עצל כמי שמשתדל בחינם ביובש , שחושב שאין בה שכר. רואה שעושר העולם הזה אבד בגללה חושב שהוא הכל . בנגב כמו שנאמר חרבו המים ומתרגמינן נגיבו . אחר כך ויבא עד חברון , עד שבא להתחבר בה קורא ושונה בה . ושם אחימן שישי ותלמי שם רואה פילוגים רבין טמא וטהור אסור ומותר כשר ופסול עונשים ושכר , אלה אותם דרכי התורה דקדוקי התורה , ילידי הענק שנולדו מצד הגבורה . וחברון שבע שנים נבנתה – אלה אותם שבעים פנים יש לה לכל צד עשר . וחברון זו התורה מי שמשתדל בה נקרא חבר לפני צוען מצרים , שנינו יש תורה מול תורה והינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה . וזה חברון מתורה שבכתב יוצאת כמו שנאמר אמור לחכמה אחותי את וזו נבנתה שבע שנים שבגלל זה נקראת בת שבע , לפני צוען מצרים כמו שנאמר ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים.ויבאו עד נחל אשכול – אלה אותם דברי אגדה , דרשה , שתלויים מצד האמונה . ויכרתו משם זמורה וגו' לומדים משם ראשי פרקים ראשי דברים , אותם שבני האמונה שמחים בדברים , ומתברכים דברים בתוכם ומסתכלים שורש אחד ועיקר אחד , ולא נמצא בהם פירוד . אותם שלא נמצאים בני אמונה ולא לומדים תורה לשמה , שמים את האמונה בפירוד , זה שכתוב וישאהו במוט בשנים בפרוד מהו במוט ? כמו שנאמר אל יתן למוט רגלך. ומן הרימונים ומן התאנים הכל שוים לדברים אלה לצד אחר לצד המינים לצד הפרוד . זהו שכתוב וישובו מתור הארץ , וישובו שבים לצד הרע ושבים מדרך האמת אומרים מה אכפת לנו ? עד היום לא ראינו טוב לעולם , עמלנו בה הבית ריק ישבנו בקלון בעם ולאותו עולם מי יזכה ומי יכנס לתוכו ? טוב לנו שלא טרחנו כל זה . ויספרו לו ויאמרו וגו' הרי עמלנו ועיפנו בשביל לדעת חלק אותו עולם . וגם זבת חלב ודבש היא , טוב הוא אותו עולם . וגם זבת חלב ודבש היא , טוב הוא אותו עולם עליון , כמו שידענו בתורה אבל מי יכול לזכות בו? אפס כי עז העם – תקיף הוא , שלא יחשיב כל העולם כלל , משום שיהיה לו עושר רב להשתדל בו מי הוא שיזכה בה? ודאי אפס כי עז העם היושב בארץ , מי שרוצה לזכות בה , צריך להיות חזק בעושר , כמו שנאמר ועשיר יענה עזות . והערים גדולות בצורות , בתים מלאים כל טוב שלא יחסרו מהכל . ועם כל זה , וגם ילידי הענק ראינו שם צריך גוף חזק גיבור כארי . משום שהיא מתשת כוחו של אדם להשתדל באותו איסור והיתר טמא וטהור כשר ופסול מי יכול לזכות בה?. ועוד עמלק יושב באר ץ הנגב , אם יאמר אדם שאפלו שיזכה לכל זה , עמלק יושב בארץ הנגב – הרי יצר הרע , הקטגור מקטרג על האדם שנמצא תמיד בגוף . והחיתי והאמורי וגו' כמה מקטרגים נמצאים שם שלא יכול האדם להכנס לאותו עולם כלל , מי יזכה בו ומי יכנס לתוכו ? בדברים הללו ויניאו את לב בני ישראל \ משום שהוציאו שם רע עליה כמו שנאמר ויוציאו דבת הארץ . אותם בני האמונה מה אומרים? אם חפץ בנו ה' ונתנה לנו, כיון שישתדל אדם ברצון הלב לפני ה' , לא צריך ממנו אלא הלב וישמרו אותו רישום קדוש , שכתוב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ . אבל, אך בה' אל תמרדו , צריך שלא תמרדו בתורה , שהתורה לא צריכה עושר ולא כלי כסף וזהב , ואתם אל תיראו את עם הארץ שהרי גוף שבור אם ישתדל בתורה ימצא רפואה בכול זהו שכתוב רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותך . וכתוב ולכל בשרו מרפא , וכל אותם מקטרגים מכריזים ואומרים פנו מקום לפלוני עבד המלך . בגלל זה אל תיראו כי לחמנו הם , הם בעצמם מזמנים מזונות בכל יום לכל אותם שמשתדלים בתורה כמו שנאמר ואת העורבים ציויתי לכלכלך , וכתוב והעורבים מביאים לו לחם ובשר, סר צילם מעליהם , מהו צילם ? זהו תוקף הדין הקשה , מה מטעם סר ? משום שה' איתנו אל תיראום, הכל זז בגלל התורה , אשרי חלק אותם שמשתדלים בתורה לשמה , שהרי מתקשרים בה' ממש ונקראים אחים ורעים זהו שכתוב למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.
 

nls

משתמש ותיק
אם אתה מחפש לדבר בסגנון פשט אבל עמוק אני ממליץ להכניס אותם לדמות של המרגלים בעצמם, דמיינו לכם שאתם הולכים לראות דירה בעיר מרוחקת מהאיזור שלכם כי המליצו לכם עליה המלצות נפלאות, וכשאתם מגיעים לשם רמקולים בכל מקום של לוויות... זקנים, הורים, ילדים... כולם מתים, אבטיח במשקל חצי טון, קלמנטינות בגובה של בן אדם... אנשים בגובה פי 4 או 5 ממכם... לא הייתם מגיבים כמוהם?! מה התביעה עליהם? זה כל כך אנושי שהולכים לרגל מקום למטרות כיבוש, ולמות מפחד מהמחשבה שאתה עם לא מנוסה במלחמות, יש לך ילדים קטנים, עד לפני כמה שבועות היית עבד במצרים (חסר זהות), איך רציתם שיגיבו?

ואז את התשובה אתה תתן בטוב טעם ודעת כיד ה' הטובה עליך... מקוה שעזרתי
 

וחי בהם

משתמש ותיק
ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע. בעבודת ישראל: ויקרא משה להושע בן נון יהושע. ופירש בתרגום יונתן בן עוזיאל וכד חמי משה ית ענותנותיה קרא שמיה יהושע עי"ש, ודבריו נפלאים. וצריך לפרש דבריו בעזה"י, דהנה למעלה בסוף פרשת בהעלותך בהיות אלדד ומידד מתנבאים במחנה, כתיב (במדבר יא, כח) ויען יהושע בן נון ויאמר אדוני משה כלאם, ואמרו בגמרא (סנהדרין יז.) שהיו מתנבאים משה מת יהושע מכניס את ישראל לארץ עי"ש. ועתה נחזי אנן, אם ח"ו היה יהושע מבעלי רוח גבוהה וממבקשי הכבוד לא היה כועס על כל פנים עליהם שהם היו מתנבאים על גדולתו ורוממות קרנו. אבל מדמצינו שאמר יהושע אדוני משה כלאם, מוכח שהיה ענוותן ובורח מן הכבוד כדרך הצדיק והיה אומר בלבו מוטב שיחיה משה רבינו לעולם להנהיג את ישראל ואנכי אהיה עבד למו. ולכן ניחא שקרא משה לו יהושע, פירש רש"י יה יושיעך מעצת מרגלים, וקשה וכי סלקא דעתך על צדיק שפניו כפני הלבנה שיהיה נפתה לעצה הרעה הזאת להוציא דבה על ארץ הקדושה. אלא על כרחך מכח שראה ענותנותיה והשתוקקותו לחיי משה רבינו עדי עד חשש לו פן יפול על ידי זה בעצת מרגלים כדי שלא יכנסו ישראל לארץ וממילא יאריכו ימי משה, כי מיתת משה רבינו ע"ה תלוי בביאת הארץ כמו שאמר הקב"ה לכן אתה לא תביא את העם הזה אל הארץ וגו', ובודאי שלא היה נעלם דבר מנביאים הללו כמו משה ויהושע ע"ה שראו הדבר הזה שימות משה קודם ביאת ישראל לארץ, ואם כן יש לחוש פן על ידי זה יעכב יהושע כניסתן לארץ להאריך ימי משה רבינו. ולכן משה ענוותן קרא אותו יהושע יה יושיעך מעצת מרגלים, כלומר יהיה איך שיהיה ולא תלך בדרך חטאים ח"ו, וזה שתרגם יונתן כד חמי משה ענותנותיה דיהושע, פירוש במה שאמר למעלה בקצף גדול אדני משה כלאם לכן קרא שמו יהושע, כפירש"י יה יושיעך מעצת מרגלים כנ"ל.

ובאוהב ישראל (ליקוטים חדשים בסוף הספר) כתב: איתא במדרש שלעת תחיית המתים יקראו אותם על שמם, ע"פ אלפא ביתא. אברהם בנימין. ועוד איתא שמי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה בתחיית המתים. ועפ"ז יבואר התרגום יהונתן (במדבר יג, טז), כד חמא משה ענוותנותיה קרא להושע בן נון יהושע, פי' כי כשרצה לקראו יהושע. אמר פן יתרעם יהושע על דבר זה כי יאמר שגרמתי לו בזה שיתאחר לעמוד בתחיית המתים כי מתחלה היה התחלת שמו בה"א ועתה ביו"ד. אמנם כשראה בו מדת עניות נמצא הוא יעמוד בתחלה לתחייה, ואז קרא אותו יהושע, והבן. עכ"ל.
וכעי"ז באתר דרשו:
סיפר הגר"מ קרימלובסקי: פעם הלכתי עם מורי ורבי הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל לביתו של יבלחט"א מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א וחיכינו בתור. שמתי לב שכל הזמן הסתתר רבי אברהם מאחורי, והבנתי שעושה כן כדי שלא ירגישו בו ולא יקדימוהו בתור.
אך אני חששתי לכבודו וזזתי כל הזמן יותר ויותר הצידה, כדי שיבחינו בו הגבאים, ואכן מיד כשהבחינו בו קראו לו בהוראת רבי חיים לתחילת התור.
הגיב רבי אברהם ואמר לרבי חיים שהוא מצידו יכול להמתין לפי התור שיש לפניו.
אמר לו רבי חיים: בתרגום יונתן על הפסוק 'ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע', תרגם: 'כד חמא משה ענוותנותיה…' ושואלים המפרשים כיצד זה מתקשר לפסוק. אלא, שכתוב בספרים שהמתים יקומו בתחיית המתים לפי סדר האל"ף בי"ת של השמות, לדוגמה: אברהם ראשון, ברוך שני, וכו'.
ונשאלת השאלה, מאחר שמשה קרא להושע יהושע, הרי נמצא שהפסידו, שגרם על ידי כך שהוא יקום בזמן של חמש אותיות מאוחר יותר. אלא התירוץ, שענווים אינם מן המנין, והם יוקדמו לפני כל הסדר של התור, וא"כ יהושע שהיה עניו לא יאוחר בתור כלל…
 
בסגנון שמתאים לישי"ק
שמעתי פעם שכ' שהוסיף משה להושע י' לומר י-ה יושיעך מעצת המרגלים ולכאו' אם לא היה מתפלל יכול להיות שהיה נכשל וא"כ איזה תביעה יש על שאר המרגלים הרי משה לא התפלל עליהם ואם כן במה שונים מיהושע אלא התשובה היא שהטענה עליהם מדוע לא הייתם תלמידים של משה, שאם כן הוא היה מתפלל עליהם והיה לא חוטאים גם
 

נדיב לב

משתמש ותיק
4568734 אמר:
א. תודה.
ב. זה לא בדיוק מה שחיפשתי, זה ווארטים פשוטים כאלה, לעמך יותר, לא ווארטים ישיבתיים.

ממה שמצאתי שם.

לדעת איך להוכיח

פרשת שלח מביאה אותנו אל אחד הצמתים המכריעים ביותר בהיסטוריה של עמנו: חטא המרגלים, חטא, שתוצאותיו היו הרות אסון. הרמב״ן (במדבר יג, יב) מעלה שאלה עצומה. שאי אפשר לפתוח את פרשת השבוע בלי להתייחס לשאלה בסיסית זו, וזה לשונו:

״מה עשו המרגלים? כי משה אמר להם ׳וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה׳… והיו צריכים להשיבו על מה שצווה אותם?… וכי על מנת שיעידו לו שקר שלח אותם?!.

והנה משה רבינו אמר לבניהם כדברים האלה והפליג להם בחוזק העם ובמבצר עריהם וכוח הענקים יותר מאד ממה שאמרו המרגלים לאבותיהם!! כדכתיב: (דברים ט) ׳שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדולים ועצומים ממך, ערים גדולות ובצורות בשמים, עם גדול ורם, בני ענקים אשר אתה ידעת, ואתה שמעת, מי יתייצב לפני בני ענק׳״?

כלומר, מה רוצים מהמרגלים? הרי הם צדקו! הם ביצעו במדויק את המנדט שקיבלו ממשה והמסקנה אליה הגיעו הייתה נכונה: בדרך הטבע אין את היכולת לחדור ארצה. מה הטענה כלפיהם? איפה הם טעו? הרי שלחו אותם להביא מודיעין והם הביאו!

בעל העקידה מביא תשובה נפלאה ומוסר השכל בצדה, (מעובד, בתוספת דברי הכותב).

סוד הדברים נעוץ בדברי רש״י שבתחילת פרשתנו: ״למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר״.

ההקשר שבין שני המעשים תמוה מאד: לשם מה רש׳׳י מערב את מרים הנביאה בתוך העסק השפל של המרגלים? כיצד אפשר להשוות בין אשה צדקת, שבסך הכל דאגה לשלמות ביתו של אחיה הצעיר לבין החטא החמור של אלו שמאסו בארץ חמדה?

התשובה היא שהחטא של מרים לא התבטא בעצם הדיבה הרעה אלא ב״עסקי דיבה״, בכך שעסקה ודיברה באריכות אודות משה. היה עליה לגשת אליו לבדו בחשאי ולשאול אותו בתורת שאלה.

ועל בסיס רעיון זה הייתה התביעה על המרגלים: למרות שלא אמרו שקרים על ארץ ישראל, אך הדיבור היה בצורת ״עסקי דיבה״, הם הרחיבו והעצימו את חוזק יושבי הארץ ובכך גרמו לבהלה מיותרת לעם. כלומר, רש״י פותח בפנינו את הפרשה עם ביאור כללי אודות הסיפור.

דע לך שחטא המרגלים לא היה בעצם דבריהם, אלא בדרך הגרועה בה העבירו את המסר.

וזה בדיוק מה שקרה אצל מרים. עצם דבריה היו נכונים ונאמרו בכוונה טובה, אך היא בדרגתה בחרה בדרך לא ראויה: ״שלקתה על עסקי דיבה״! אם יש טענות על הנהגת אחיה משה, עליה היה להיכנס לביתו ולשוחח עמו. אך לשם מה הזמינה גם את אהרן? ומדוע הוסיפה: ״הרק במשה דבר השם, הלוא גם בנו דיבר״.

כך ההקפדה על המרגלים לא הייתה על עצם דבריהם, אלא על הדרך בה העבירו את הביקורת.

כאשר נחשפים לכישלון של חבר אהוב, לא יוצרים כותרות. מגלים זאת בלחש רק למי שחייב לשמוע. הנה כאן, המרגלים נשלחו בפועל ע״י משה רבינו מנהיגם של ישראל. כאשר הם חוזרים אחרי ארבעים יום, עליהם להגיע קודם לביתו של המשלח – משה רבינו ולתת את המידע שבידם. אך הם ברוב חוצפתם מוסרים זאת בנוכחות העם כפי הנאמר: ״מלכו ויביאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל… וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ״ (שם יג, בו).

אומר ע״כ בעל ה״עקידת יצחק״ שהם בכוונה תחילה לא באו מראש אל משה רבינו, כי הם ידעו שהוא ואהרון בשיחתם עמם ימנעו מהם להוציא את דיבת הארץ.

אולם הם בחרו לסחור בגנותה של הארץ. הם כינסו ״מסיבות עיתונאים״ והלכו משבט לשבט והסיתו כנגד העלייה ארצה. בכך הוכיחו כי לא החשש מדבר מגרונם, אלא אינטרסים שונים מובילים אותם לחוסר האהבה וההערכה לנחלת אבות.

כיצד מבקרים

מסופר על רב גדול בארה״ב שהגיע לביקור אצל רופאו, במהלך הביקור נאלץ הרופא להזריק לו זריקה מורכבת. הוא עקב בדריכות על שלבי ההכנות ושם לב לכמה פרטים:

א. הרופא הכין אותו נפשית לכאב הדקירה. ב. הרופא עצמו חיטא את ידיו בחומר מיוחד.

ג. לקח את המחט מאריזה סטרילית. ד. ניקה את המקום באלכוהול.

ה. בגמר הטיפול חבש את הדקירה בצמר גפן רך ומלטף… וביקשו שינוח להתאוששות.

תלמידו ששהה לצדו, תמה, מדוע רבו כה עוקב בדריכות על ביצוע הפעולה, בתגובה ענה הרב לשמשו שניתן ללמוד מפעולה זו מוסר השכל חשוב מאוד לחיים:

כשעומדים ״לדקור״ את זולתנו כלומר, כשבאים להעביר ביקורת על הזולת, צריך:

א. שהתוכחה תהיה סטרילית וללא נגיעות אישיות, שאם לא כן עלולים דברי התוכחה להזיק יותר מאשר להועיל!

ב. צריך לבדוק שמעביר הביקורת יהיה נקי ומתוקן לפחות בנושא זה.

ג. לבדוק שמקבל הביקורת יהיה במצב רגשי קשוב, ולא, הוא עלול לקבל זאת בצורה שלילית שרק תחמיר את המצב. [אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו, כ"ש שאין מוכיחין…]

ד. להכין אותו מראש, שיהיה במצב של ״כוננות ספיגה״… לא להנחית עליו ביקורת בהפתעה.

ה. עם סיום הדברים יש לתת למבוקר תחושה נעימה ע״י מחמאה וכדומה שיחוש מוערך ולא מושפל.


[הרב ברוורמן י.נ תשע"ח]
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
4568734 אמר:
שלום וברכה
אני מחפש ווארט יפה וקולע, לדרשה בישיבה קטנה ליטאית בשבת הקרובה - פרשת שלח.
אי לכך, אני לא מחפש ווארט חסידי, אלא ווארט בסגנון ישיבתי יותר. שאלה, תשובה, מוסר השכל חמוד. סיפור יפה כתוספת לא יזיק...
ווארט שיספק דרשה ליותר מחמש דקות.
יש למישהו משהו כזה?

עברתי על האשכולות בפורום פה של פרשת שלח, ויש מלא פנינים, נוטריקונים, אבל לא ווארטים בסגנון ישיבתיים שחיפשתי.

בחיפוש בגוגל תמצא עשרות ווארטים שעונים למה שבקשת.
https://taamu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9C%D7%9A/
http://dvar-tora.co.il/mamar.aspx?tc=50 מ3600 ואילך
http://wikivort.co.il/view.php?vort=1831
https://files.dirshu.co.il/images/PDF/Aogdan_Aloni_Ahshbat/5778/96.pdf


רק קח בחשבון שהרי "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
כך שבתחילת המוסר שמועס' בישיבה תצטרך להגיד ראיתי דבר נפלא בגוגל...
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
א אידיש קינד אמר:
נדיב לב אמר:
4568734 אמר:
שלום וברכה
אני מחפש ווארט יפה וקולע, לדרשה בישיבה קטנה ליטאית בשבת הקרובה - פרשת שלח.
אי לכך, אני לא מחפש ווארט חסידי, אלא ווארט בסגנון ישיבתי יותר. שאלה, תשובה, מוסר השכל חמוד. סיפור יפה כתוספת לא יזיק...
ווארט שיספק דרשה ליותר מחמש דקות.
יש למישהו משהו כזה?

עברתי על האשכולות בפורום פה של פרשת שלח, ויש מלא פנינים, נוטריקונים, אבל לא ווארטים בסגנון ישיבתיים שחיפשתי.

בחיפוש בגוגל תמצא עשרות ווארטים שעונים למה שבקשת.
https://taamu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9C%D7%9A/
http://dvar-tora.co.il/mamar.aspx?tc=50 מ3600 ואילך
http://wikivort.co.il/view.php?vort=1831
https://files.dirshu.co.il/images/PDF/Aogdan_Aloni_Ahshbat/5778/96.pdf


רק קח בחשבון שהרי "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
כך שבתחילת המוסר שמועס' בישיבה תצטרך להגיד ראיתי דבר נפלא בגוגל...
אא''כ אינך עוסק כעת בהבאת גאולה לעולם..
 
 

ובכן

משתמש ותיק
א אידיש קינד אמר:
רק קח בחשבון שהרי "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
כך שבתחילת המוסר שמועס' בישיבה תצטרך להגיד ראיתי דבר נפלא בגוגל...
ומגלגלין גאולה ע"י גוגל...
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
זה יותר ברור 


אמר רבי שמעון מפרשה זו למדנו סוד חכמת התורה,
ונשמעים ממנה סודות עליונים ונכבדים.

בא וראה , הקב"ה משתבח בתורה ואומר,
לכו בדרכי ותשתדלו בעבודתי,
ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים,
בני אדם שאינם מאמינים-
לא יודעים ולא מתבוננים-
בשכר הצדיקים בגן עדן ובעולם הבא,
הקב"ה אומר להם:
לכו ותרגלו ותחקרו את העולם הטוב ההוא,
ואת העולם הנחמד ההוא,
(אתם יכולים לזכות בהם
ע"י לימוד התורה וקיום המצוות,
וזהו שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען,
היינו "ארץ" שאדם מקבל שם שכר
על מה שנכנע בעבודה בעולם הזה)

הם אומרים: איך נוכל לרגל אותו
ולדעת את כל השכר הגדול שאתה רוצה לתת לצדיקים?

מה כתוב? עלו זה בנגב-
(התורה נתנה בימין והנגב הוא בימין)
(או, תהיו מנועים מתאות עולם הזה הגשמי ותזכו לתורה)
תשתדלו בתורה ותראו שהרי היא עומדת לפניכם ללמוד בה,
וממנה תדעו אותו (את שכר הצדיקים).

וראיתם את הארץ מה היא-
תראו ותשיגו על ידי התורה
את העולם הרוחני
את הגן עדן ושכר הצדיקים
שהוא ירושת נחלה שאני מביא אתכם בה.

ואת העם היושב עליה-
אלו הם הצדיקים שמקבלים שכרם בגן עדן
שעומדים שורות שורות בכבוד עליון ובדרגות עליונות,
כל אחד כפי מה שמגיע לו

החזק הוא הרפה-
בה תראו, אם הצדיקים זכו לכל אותו הכבוד והשכר
מחמת שהתגברו על יצרם ושברו אותו (שמקבלים שכרם בעבור עזיבת החטא)
אם לא (שלא הוצרכו להתגבר על יצרם אלא זכו לעולם הבא גם ברפיון בלי יגיעה)
או שמקבלים שכרם על שהתחזקו בתורה לעסוק בה יומם ולילה. או שאפילו שהרפו ידיהם ממנה גם כן זכו לכל זה?!

(אולי תאמרו שקשה להכנס בה ורק אחדים בדור זוכים אליה)
המעט הוא אם רב,
האם היו הרבה צדיקים שהשתדלו בעבודתי והתחזקו בתורה
וזכו לכל זה, או לא?
(ודאי כשתלמדו תורה, תראו שיש בעולם הרבה צדיקים שזוכים לה)

ומה הארץ השמנה היא אם רזה -
מהתורה תדעו מה הארץ
מה הוא אותו העולם (הגן עדן הנקרא ארץ החיים)
אם מרבה חסד עליון ליושבים בו
או אם ממעיט ומחסיר כלום מהשכר המגיע לצדיקים.

היש בה עץ אם אין –
היש בה עץ החיים שמי שאוכל ממנו חי לעולם ולעולמי עולמים, או שצרור החיים נמצא בתוכה,
אם אין- או שאין בה כלום.

ויעלו בנגב ויבא עד חברון -
ויעלו בנגב בני אדם נכנסים לתוכה בנגב -
בלב עצל כמי שעוסק בדבר בחינם ביובש
(בלי לחלוחית של חיות ושמחת לבב וזריזות, )
כי הוא חושב שאין בה שכר.
הוא רואה שעושר העולם הזה אבד בגללה
וחושב שהכל הוא יבש בלי לחלוחית של חיות ועושר,
(מביא ראיה שמלת נגב פירושה יבש)
בנגב- כמו שנאמר חרבו המים ומתרגמינן נגיבו .

ויבא עד חברון -

עד שבא להתחבר בה, קורא ושונה בה.

ושם אחימן שישי ותלמי-
רואה הרבה חילוקים
טמא וטהור, אסור ומותר, כשר ופסול, עונש ושכר,
אלה אותם דרכי התורה דקדוקי התורה,

ילידי הענק-
שנולדו מצד הגבורה.

וחברון שבע שנים נבנתה-
אלה אותם שבעים פנים
יש לה לכל צד עשר .

וחברון-
זו התורה שמי שמשתדל בה נקרא חבר
שנינו: יש תורה מול תורה,
והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
וזה חברון, התורה שבע"פ מתורה שבכתב יוצאת
כמו שנאמר אמור לחכמה אחותי את
וזו נבנתה שבע שנים שבגלל זה נקראת בת שבע,

לפני צוען מצרים -
כמו שנאמר, ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם
ומכל חכמת מצרים (שהתורה חשובה ומשובחת יותר מכל החכמות).

ויבאו עד נחל אשכול-
אלה אותם דברי אגדה ודרשה, שדורשים בדרך נסתר.

ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד-

לומדים משם רק ראשי פרקים ראשי דברים,
אותם שהם בני אמונה שמחים בדברים,
ומתברכים ומתרבים הדברים בתוכם, ומסתכלים ויודעים,
שכל התורה שבכתב ושבע"פ
כולם משורש אחד וממקור אחד יצאו ואין בהם פירוד.
אותם בני אדם שאינם בני אמונה ולא לומדים תורה לשמה,
הם שמים את האמונה בפירוד,
שמפרידים בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ
זה שכתוב וישאהו במוט בשנים בפרוד
מהו במוט? כמו שנאמר אל יתן למוט רגלך,
שמתמוטט ונפרד מהאמונה.

ומן הרמונים ומן התאנים –
(דרש את המילה רמונים= רע מינים ותאנים מלשון תואנה הוא מבקש) כל אלו שאינם בני אמונה
מפרשים את דברי התורה לצד אחד,
לצד המינים ולצד הפירוד.



וישובו מתור הארץ-

וישובו- שבים לצד הרע, וחוזרים מדרך האמת
אומרים מה אכפת לנו אם אנו לומדים או לא,
הרי עד היום לא ראינו טוב בעולם,
עמלנו בתורה עם כל זה בתינו ריקם מכל טוב
אנו יושבים ונחשבים בין המבוזים בעם
ולעולם הבא מי יזכה ומי יבא ויכנס לתוכו,
שהרי עסק התורה והעבודה כ"כ קשה,
מוטב היה לנו אם לא היינו מטריחים עצמנו בתורה כל כך.

ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו-
הרי עמלנו ויגענו לדעת החלק של עולם הבא.
וגם זבת חלב ודבש היא-
טוב הוא אותו עולם העליון כמו שידענו מהתורה,
אבל מי יכול לזכות בו?

אפס כי עז העם- (מי שרוצה לזכות לתורה צריך להיות עז וחזק בעשירות)
תקיף הוא,
(מי שלומד, צריך) שלא יהיה חשוב אצלו כל דברי העולם כלום,
ולכן צריך שיהיה לו עשירות גדולה,
שיוכל בלא דאגות להשתדל בתורה
אם כן מי הוא שיכול לזכות לתורה ולעולם הבא,
אפס כי עז העם היושב בארץ-
מי שרוצה לזכות בה, צריך להיות חזק בעשירות,
כמו שנאמר ועשיר יענה עזות.(רואים ש"עז" זה דרך העשירות)

והערים גדולות בצורות-
הלומד תורה צריך שיהיה לו בתים מלאים כל טוב,
שלא יחסר בהם כלום כמו שבמבצרים אינו חסר בהם כלום שמכינים שם הכל,

וגם ילידי הענק ראינו שם-
שצריכים גוף חזק גיבור כארי,
משום שהתורה מתשת כוחו של אדם
כשהוא עוסק בעניין איסור והיתר, טמא וטהור, כשר ופסול,
אם כן מי יכול לזכות לתורה ולעלם הבא,

ועוד אומרים הפורשים מדרכי התורה כדי לתרץ עצמם,
שאפילו מי שכבר יהיה עשיר קשה לו לעסוק בתורה

עמלק יושב בארץ הנגב-
אם יאמר האדם שאפלו בכל זה יזכה להתגבר וללמוד תורה
עמלק יושב בארץ הנגב – הרי היצר הרע המקטרג
שמקטרג תמיד על האדם נמצא תמיד בגוף,
והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגים נמצאים שם
שלא יוכל האדם להכנס לעולם הבא כלל,
אם כן מי יזכה אליו ומי יכנס בתוכו
באלה הדברים הניאו ומנעו את לב בני ישראל מלעסוק בתורה,
לפי שהוציאו שם רע עליה,
כמו שנאמר ויוציאו דבת הארץ-
שהוא הגן עדן שדברו עליו לשון הרע לומר שא"א להגיע אליו,

אבל אותם בני האמונה מה אומרים ועונים להם,

אם חפץ בנו ה' ונתנה לנו-
כיון שישתדל אדם ברצון הלב בעבודת ה',
נותן לו ה' חשק ללימוד התורה,
אין ה' מבקש ממנו אלא לב טוב,
ועוד שישמרו את הברית קודש,
שכתוב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ.
היינו אותם השומרים את הברית קודש הנקראים צדיקים,
הם יירשו את ארץ החיים העליונה
כי ללימוד התורה צריכים הנהגה קדושה בכל הענינים

אך בה' אל תמרדו-
צריכים להזהר שלא ימרדו בתורה,
כי התורה היא שמו של ה'
והמורד בתורה מורד במלכות שמים
והיינו שלא יוציאו שם רע עליה-
שא"א לעסוק בתורה רק ע"י עשירות וגבורה,
שהתורה לא צריכה עושר ולא כלי כסף וזהב,
כי כל אחד יכול לזכות בה,
אבל כמה מעלות טובות לתורה הקדושה,

כי גוף שבור וחולה אם יעסוק בתורה ימצא רפואה בכל אבריו,
זהו שכתוב: רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותך,
וכתוב: ולכל בשרו מרפא,

ואתם אל תראו את עם הארץ כי לחמנו הם-
כי כל אותם מקטרגים שיש לאדם מתהפכים לו לאוהבים,
עד שמכריזים עליו ואומרים
פנו מקום לאיש פלוני שהוא עבד המלך,
בגלל זה אל תיראו מהם

כי לחמנו הם-
הם בעצמם מכינים מזון בכל יום
לכל אותם שעוסקים בתורה
כמו שנאמר ואת העורבים ציויתי לכלכלך,
וכתוב, והעורבים מביאים לו לחם ובשר,

סר צילם מעליהם- מהו צילם? זהו תוקף הדין הקשה,
מה הטעם סר?
משום שה' איתנו אל תיראום,
שכל כוחם מתבטל בזכות לימוד התורה,

אשרי חלקם של אותם שעוסקים בתורה לשמה,
שהרי מתקשרים בה' ממש
ונקראים לו אחים ורעים
זהו שכתוב: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.
 

ששמואל

משתמש ותיק
עוצמתה של נגיעה, מדובר הרי בנשיאים שהיו גדולי עולם ומבואר ברש"י שהסיבה שהם ראו בערוות הארץ מפני שחששו שיעבירום מגדולתם.
אפשר להרחיב בנושא הזה רבות בכל מיני דרכים ולדוג'-
אפשר לבאר שלא שהם היו עד כדי כך קטנוניים שעשו אחד ועוד אחד וישבו וחשבנו שעדיף להם להישאר במדבר (תחשבו על ה'מועצת' כדוגמא) אלא עוצמה של נגיעה, שבמעמקי נפשם חששו מכך ולכן כשהסתובבו הגיעו עם 'משקפיים' שחורות ולכן כשהם הוציאו את דיבת הארץ הם הגיעו ברמייה עצמית שהם הולכים להציל את כלל ישראל.
והטענה עליהם הייתה שהם היו צריכים לחשוד בעצמם בנגיעה ואז הם היו מנסים להיות אובייקטיבים.
או לסמוך על הקב"ה.
 

ששמואל

משתמש ותיק
אה ורצית גם סיפור-
מספרים על הש"ך (טוענים שהוא עצמו סיפר זאת) שהיה לו דין תורה עם יהודי בעיירתו והיהודי אמר שהוא לא מוכן ללכת לדייני עירם כיון שהם יצדיקו את הש"ך כי הוא מוכר כגדול בישראל ולכן הם הלכו לד"ת בבי"ד בעיירה אחרת ושם הדיין הצדיק את היהודי ונגד דעת הש"ך, הש"ך כמובן הפנה אותו לסעיף פלמוני בשו"ע והדיין אמר לא, אכןף עד לפני תקופה סברתי כמוך שאתה צודק, אבל לפני זמן מה הגיע אלי ספר בשם 'שפתי כהן' ששם הוא מסביר ומוכיח שהסעיף המדובר מדבר על נושא אחר ואילו בנושא זה הדין הוא כפי שפסקתי.
יצא הש"ך ואמר "ראו כמה גדולה כוחה של נגיעה...."

נכתב (זה וההודעה הקודמת) במהירות ובקיצור, במידת הצורך תעדכן אותי וארחיב באישי בערב בל"נ.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
בשמירת הלשון ח"ב רבינו הח"ח בונה מערכה שיש מחלוקת בין יהושוע לכלב איך נלחמים עם הרשעים האם לצאת נגדם למערכה בגלוי, או לגרום להם לחשוב שהוא איתם, עיי"ש בדבריו שמבאר בזה למה לא התפלל משה על כלב, ולאידך גיסא למה לא הלך יהושוע להתפלל על קברי אבות
 

נדיב לב

משתמש ותיק
א אידיש קינד אמר:
נדיב לב אמר:
4568734 אמר:
שלום וברכה
אני מחפש ווארט יפה וקולע, לדרשה בישיבה קטנה ליטאית בשבת הקרובה - פרשת שלח.
אי לכך, אני לא מחפש ווארט חסידי, אלא ווארט בסגנון ישיבתי יותר. שאלה, תשובה, מוסר השכל חמוד. סיפור יפה כתוספת לא יזיק...
ווארט שיספק דרשה ליותר מחמש דקות.
יש למישהו משהו כזה?

עברתי על האשכולות בפורום פה של פרשת שלח, ויש מלא פנינים, נוטריקונים, אבל לא ווארטים בסגנון ישיבתיים שחיפשתי.

בחיפוש בגוגל תמצא עשרות ווארטים שעונים למה שבקשת.
https://taamu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9C%D7%9A/
http://dvar-tora.co.il/mamar.aspx?tc=50 מ3600 ואילך
http://wikivort.co.il/view.php?vort=1831
https://files.dirshu.co.il/images/PDF/Aogdan_Aloni_Ahshbat/5778/96.pdf


רק קח בחשבון שהרי "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
כך שבתחילת המוסר שמועס' בישיבה תצטרך להגיד ראיתי דבר נפלא בגוגל...
 

הלא בפוסקים כתבו שאין צורך להזכיר אלא ציטוט בשם אומרו ולא בשם מלקטו.... כך שתרגיל החשבון נפתר :)

שאם לא כך, זה אכן 'בראך' רציני..
בתחילת השמועס' בישיבה הוא יצטרך להקדים ולומר ראיתי ווארט חזק בפורום לתורה בשם נדיב לב בשם גוגל בשם אתר 'דעת חכמה'.. בשם הרב י.נ שכתב..... ו.... הסתיימו להם החמש דקות....

האמת כבר ראיתי ספר שכתב בהקדמה שכל מקורותיו נלקחו מאוצר החכמה....
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
בשמירת הלשון ח"ב רבינו הח"ח בונה מערכה שיש מחלוקת בין יהושוע לכלב איך נלחמים עם הרשעים האם לצאת נגדם למערכה בגלוי, או לגרום להם לחשוב שהוא איתם, עיי"ש בדבריו שמבאר בזה למה לא התפלל משה על כלב, ולאידך גיסא למה לא הלך יהושוע להתפלל על קברי אבות
שתי שאלות על דברי הח"ח הנזכרים.

וקודם לכל, אלו תורף שאלותיו/דבריו:

א. מדוע משה התפלל רק על יהושע, ולא על כלב?
ב. בסוף הפרשה מוזכר כלב לשבח "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי", ומדוע יהושע לא מוזכר? ובתוך דבריו כתב והוסיף: מדוע לא הזכיר הקב"ה את יהושע ג"כ לשבח, שהוא היה מתנגד לשיטת המרגלים מתחילה ועד סוף? עכ"ל
ג. (אם זכרוני לא מטעני, נשאלה גם השאלה, מדוע כלב הלך לבדו להתפלל על קברי אבותיו, ומנגד מדוע יהושע לא הלך להתפלל על עצמו.)

הח"ח מביא רעיון ומשלב אותו בפרשה הזו.
שיש שני דרכים כאשר מתגברים כוחות התועים בעולם, ואחד מעובדי ד' הוכרח לעמוד עמהם כמה שבועות
א. אם יוציא כוחותיו הפנימיים לחוץ דהיינו שיפרסם שיטתו האמיתית לעיניהם ויריב עמם על דעתם הכוזבת
ב. או שישתוק לעיניהם, ואפשר גם שיסכים עמהם לפנים, עד שיבא ברבים ..... ואז יברר שיטתו האמיתית, ולהפוך את דעתם הכוזבות לעיני כל

מבאר הח"ח שישנו שיקול כזה,
אם יצטרף עמהם, יתכן שיחלש ויושפע, משא"כ אם ילחם מלכתחילה.
ואם יתנגד מלכתחילה, שמא יזיקוהו. משא"כ אם מראה להם פנים כדעתם.

עם הרעיון הזה הח"ח רוצה לענות על הקושיות לעיל.

יהושע היה נגדם מתחילה, אך כלב הראה להם פנים, ומשה רבינו הכיר בטיבם.
ולכן על יהושע שהתנגד מתחילה, התפלל שינצל מעצת מרגלים, הכוונה היא, שינצל מן ההיזק שלא יבוא לו מהם, אך לא נצרך לתפילה להגנה מעצם החטא.
אך על כלב שהראה להם פנים, לא היה צריך לברכה זו.
אך למרות זאת, כאשר כלב עצמו, חשש שיתקרר בדעותיו, הלך להתפלל בקברי אבותיו.
וז"ל: והנה מרעה"ש ידע ברוה"ק את כוחותיהם, יהושע היה כחו באופן הראשון וכו' וכלב היה כחו באופן השני.
ממשיך הח"ח ומבאר: והנה בודאי כשבאו המרגלים מן הדרך אמרו, כולנו נשלחנו לארץ לתור אותה ולומר האמת וכולנו מסכימים לדעה אחת לבד מאחד, והוא יהושע, ודעה אחת כמאן דליתא דמיא.
ומה שאירע במציאות לאחר מכן, שכלב משתיק את העם, ואומר 'וכי זו בלבד' וכו' וכלשון רש"י שם.

הח"ח מניח תובנות
א. שיהושע היה נגדם מתחילה ועד סוף.
ב. שכלב לא היה נגדם כלל, ורק בזכות זה הצליח להערים עליהם, ולהסות את העם.
ג. שמשה רבינו ידע מלכתחילה מי הרשעים ומי הצדיקים, והוא ידע שיהושע וכלב צדיקים, ושאר מרגלים לא.

אך תמיהה גדולה בדבר, שהרי מהמדרשים מובן לכאורה הפוך לחלוטין.

ראשית,
ידועים המדרשים שמשה בחר 'אנשים' צדיקים, שהשתוו לנשיאים, ובנוסף ידועים המדרשים שכאשר היו המרגלים מול משה, אזי צדיקים היו, ורק כשהסבו פניהם ויצאו ממשה, נהיו רשעים.
שנית,
לגבי החטא עצמו, הקב"ה רק רמז למשה רבינו (רש"י) שלח לך = לדעתך ... חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים.
שלישית,
במדרשים עוד מובא שתפילת משה רבינו דווקא על יהושע, ולא על כלב, או שאר מרגלים, כיון שסירחון התלמיד תולים ברבו. ולכן התפלל שלא יכשל מי שהיה תלמידו, הוא יהושע.
וכלב שלא היה תלמידו, וכן שאר מרגלים, לא ראה משה רבינו לנכון להתפלל עליהם.

כלומר,
א. משה רבינו ידע שכולם, כולל כולם, צדיקים,
ב. לא היתה לו האפשרות לדעת האם המרגלים יחטאו בעצמם, או שהקב"ה יתן לעם לטעות בדברי המרגלים, אף אם ידברו נכון וטוב,
ואף אם המרגלים יטעו בעצמם, משה רבינו לא ידע מי מהם יכשל ומי לא. ולכן ביצע השתדלות והתפלל על תלמידו, שלא יתלו בו סרחונו של תלמיד.

ודברים אלו לא מתיישבים לדברי הח"ח.

ומזוית נוספת ניתן לשאול,
שהרי לדברי הח"ח, יהושע היה אקטיבי מההתחלה, בעוד כלב היה פסיבי.

ובמדרשים ניתן ללמוד לגבי כלב הפוך לחלוטין.
כתוב במדרשים שהמרגלים לא רצו לקחת מפירות הארץ ולהביא לעם ישראל שבמדבר, אך כלב, שהבין את רצונם, הוציא את חרבו ואמר למרגלים, או שאני מת או שאתם מתים, אם לא תקחו מפירות הארץ.
וכן מי שהלך ודאג להציל עצמו מחטא המרגלים הוא כלב שהלך לחברון, ולא יהושע.
הרי שכלב היה אקטיבי כבר מתחילה, ולא רק כאשר היו לפני העם ומשה?


 
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
א אידיש קינד אמר:
נדיב לב אמר:
בחיפוש בגוגל תמצא עשרות ווארטים שעונים למה שבקשת.
https://taamu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9C%D7%9A/
http://dvar-tora.co.il/mamar.aspx?tc=50 מ3600 ואילך
http://wikivort.co.il/view.php?vort=1831
https://files.dirshu.co.il/images/PDF/Aogdan_Aloni_Ahshbat/5778/96.pdf


רק קח בחשבון שהרי "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
כך שבתחילת המוסר שמועס' בישיבה תצטרך להגיד ראיתי דבר נפלא בגוגל...

הלא בפוסקים כתבו שאין צורך להזכיר אלא ציטוט בשם אומרו ולא בשם מלקטו.... כך שתרגיל החשבון נפתר :)

שאם לא כך, זה אכן 'בראך' רציני..
בתחילת השמועס' בישיבה הוא יצטרך להקדים ולומר ראיתי ווארט חזק בפורום לתורה בשם נדיב לב בשם גוגל בשם אתר 'דעת חכמה'.. בשם הרב י.נ שכתב..... ו.... הסתיימו להם החמש דקות....

האמת כבר ראיתי ספר שכתב בהקדמה שכל מקורותיו נלקחו מאוצר החכמה....
כל זה הוא אם אין לו ווי פי אן של נטפרי (היינו ששולח את האינטרנט לנטפרי ומקבלו בחזרה מסונן), דא"כ יש להוסיף בכל שלב בשם בשם נטפרי שקיבל מגוגל וכו'...
 
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
יש ווארט יפה מאוד והוא עניין יסודי שחוזר על עצמו בכמה מקומות בתורה, והעלהו בקצרה
דהנה כתב רש"י בפרשת מקושש עה"פ ויהיו בנ"י במדבר וימצאו כו' - בגנותן של ישראל דבר הכתוב שלא שמרו אלא שבת ראשונה ובשניה בא זה וחללה,
ולכאו' הוא תימה דהרי קיי"ל דמקושש לשם שמיים נתכוון, וכידוע שהיה צדיק (כמ"ש תוס' שזה היה צלפחד), וא"כ מה גנות יש בזה לכלל עם ישראל???
והביאור בזה דאה"נ שנתכוון לש"ש להראות להם חומרת עונשו של מחלל שבת אבל זה גופא הגנות שאם כבר בשבת השניה היה צריך למסור עצמו כדי שילמדו,
על כרחך שהוא ראה צורך בכך, דהיינו שראה שלא מספיק נזהרים בשמירת שבת, וזוהי גנותם של כל ישראל, שלא שמרו אלא שבת ראשונה וכבר בשבת השניה היה צריך להתרות בהם בכזאת צורה.
ומכאן יש להרחיב על רמת הזהירות שאנו צריכים לתפוס בכל ציוויי התורה ולהתרחק מעבירה כמו מאש ולא לחכות שיקרה ח"ו משהו שיזעזע אותנו.
ולא חסרים סיפורים על זה.
עיקר הווארט שמעתי בשם הגרא"ד אוירבך שליט"א
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
אמר רבי שמעון מפרשה זו למדנו סוד חכמת התורה,
ונשמעים ממנה סודות עליונים ונכבדים.

בא וראה , הקב"ה משתבח בתורה ואומר,
לכו בדרכי ותשתדלו בעבודתי,
ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים,
בני אדם שאינם מאמינים-
לא יודעים ולא מתבוננים-
בשכר הצדיקים בגן עדן ובעולם הבא,
הקב"ה אומר להם:
לכו ותרגלו ותחקרו את העולם הטוב ההוא,
ואת העולם הנחמד ההוא,
(אתם יכולים לזכות בהם
ע"י לימוד התורה וקיום המצוות,
וזהו שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען,
היינו "ארץ" שאדם מקבל שם שכר
על מה שנכנע בעבודה בעולם הזה)

הם אומרים: איך נוכל לרגל אותו
ולדעת את כל השכר הגדול שאתה רוצה לתת לצדיקים?

מה כתוב? עלו זה בנגב-
(התורה נתנה בימין והנגב הוא בימין)
(או, תהיו מנועים מתאות עולם הזה הגשמי ותזכו לתורה)
תשתדלו בתורה ותראו שהרי היא עומדת לפניכם ללמוד בה,
וממנה תדעו אותו (את שכר הצדיקים).

וראיתם את הארץ מה היא-
תראו ותשיגו על ידי התורה
את העולם הרוחני
את הגן עדן ושכר הצדיקים
שהוא ירושת נחלה שאני מביא אתכם בה.

ואת העם היושב עליה-
אלו הם הצדיקים שמקבלים שכרם בגן עדן
שעומדים שורות שורות בכבוד עליון ובדרגות עליונות,
כל אחד כפי מה שמגיע לו

החזק הוא הרפה-
בה תראו, אם הצדיקים זכו לכל אותו הכבוד והשכר
מחמת שהתגברו על יצרם ושברו אותו (שמקבלים שכרם בעבור עזיבת החטא)
אם לא (שלא הוצרכו להתגבר על יצרם אלא זכו לעולם הבא גם ברפיון בלי יגיעה)
או שמקבלים שכרם על שהתחזקו בתורה לעסוק בה יומם ולילה. או שאפילו שהרפו ידיהם ממנה גם כן זכו לכל זה?!

(אולי תאמרו שקשה להכנס בה ורק אחדים בדור זוכים אליה)
המעט הוא אם רב,
האם היו הרבה צדיקים שהשתדלו בעבודתי והתחזקו בתורה
וזכו לכל זה, או לא?
(ודאי כשתלמדו תורה, תראו שיש בעולם הרבה צדיקים שזוכים לה)

ומה הארץ השמנה היא אם רזה -
מהתורה תדעו מה הארץ
מה הוא אותו העולם (הגן עדן הנקרא ארץ החיים)
אם מרבה חסד עליון ליושבים בו
או אם ממעיט ומחסיר כלום מהשכר המגיע לצדיקים.

היש בה עץ אם אין –
היש בה עץ החיים שמי שאוכל ממנו חי לעולם ולעולמי עולמים, או שצרור החיים נמצא בתוכה,
אם אין- או שאין בה כלום.

ויעלו בנגב ויבא עד חברון -
ויעלו בנגב בני אדם נכנסים לתוכה בנגב -
בלב עצל כמי שעוסק בדבר בחינם ביובש
(בלי לחלוחית של חיות ושמחת לבב וזריזות, )
כי הוא חושב שאין בה שכר.
הוא רואה שעושר העולם הזה אבד בגללה
וחושב שהכל הוא יבש בלי לחלוחית של חיות ועושר,
(מביא ראיה שמלת נגב פירושה יבש)
בנגב- כמו שנאמר חרבו המים ומתרגמינן נגיבו .

ויבא עד חברון -

עד שבא להתחבר בה, קורא ושונה בה.

ושם אחימן שישי ותלמי-
רואה הרבה חילוקים
טמא וטהור, אסור ומותר, כשר ופסול, עונש ושכר,
אלה אותם דרכי התורה דקדוקי התורה,

ילידי הענק-
שנולדו מצד הגבורה.

וחברון שבע שנים נבנתה-
אלה אותם שבעים פנים
יש לה לכל צד עשר .

וחברון-
זו התורה שמי שמשתדל בה נקרא חבר
שנינו: יש תורה מול תורה,
והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
וזה חברון, התורה שבע"פ מתורה שבכתב יוצאת
כמו שנאמר אמור לחכמה אחותי את
וזו נבנתה שבע שנים שבגלל זה נקראת בת שבע,

לפני צוען מצרים -
כמו שנאמר, ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם
ומכל חכמת מצרים (שהתורה חשובה ומשובחת יותר מכל החכמות).

ויבאו עד נחל אשכול-
אלה אותם דברי אגדה ודרשה, שדורשים בדרך נסתר.

ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד-

לומדים משם רק ראשי פרקים ראשי דברים,
אותם שהם בני אמונה שמחים בדברים,
ומתברכים ומתרבים הדברים בתוכם, ומסתכלים ויודעים,
שכל התורה שבכתב ושבע"פ
כולם משורש אחד וממקור אחד יצאו ואין בהם פירוד.
אותם בני אדם שאינם בני אמונה ולא לומדים תורה לשמה,
הם שמים את האמונה בפירוד,
שמפרידים בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ
זה שכתוב וישאהו במוט בשנים בפרוד
מהו במוט? כמו שנאמר אל יתן למוט רגלך,
שמתמוטט ונפרד מהאמונה.

ומן הרמונים ומן התאנים –
(דרש את המילה רמונים= רע מינים ותאנים מלשון תואנה הוא מבקש) כל אלו שאינם בני אמונה
מפרשים את דברי התורה לצד אחד,
לצד המינים ולצד הפירוד.



וישובו מתור הארץ-

וישובו- שבים לצד הרע, וחוזרים מדרך האמת
אומרים מה אכפת לנו אם אנו לומדים או לא,
הרי עד היום לא ראינו טוב בעולם,
עמלנו בתורה עם כל זה בתינו ריקם מכל טוב
אנו יושבים ונחשבים בין המבוזים בעם
ולעולם הבא מי יזכה ומי יבא ויכנס לתוכו,
שהרי עסק התורה והעבודה כ"כ קשה,
מוטב היה לנו אם לא היינו מטריחים עצמנו בתורה כל כך.

ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו-
הרי עמלנו ויגענו לדעת החלק של עולם הבא.
וגם זבת חלב ודבש היא-
טוב הוא אותו עולם העליון כמו שידענו מהתורה,
אבל מי יכול לזכות בו?

אפס כי עז העם- (מי שרוצה לזכות לתורה צריך להיות עז וחזק בעשירות)
תקיף הוא,
(מי שלומד, צריך) שלא יהיה חשוב אצלו כל דברי העולם כלום,
ולכן צריך שיהיה לו עשירות גדולה,
שיוכל בלא דאגות להשתדל בתורה
אם כן מי הוא שיכול לזכות לתורה ולעולם הבא,
אפס כי עז העם היושב בארץ-
מי שרוצה לזכות בה, צריך להיות חזק בעשירות,
כמו שנאמר ועשיר יענה עזות.(רואים ש"עז" זה דרך העשירות)

והערים גדולות בצורות-
הלומד תורה צריך שיהיה לו בתים מלאים כל טוב,
שלא יחסר בהם כלום כמו שבמבצרים אינו חסר בהם כלום שמכינים שם הכל,

וגם ילידי הענק ראינו שם-
שצריכים גוף חזק גיבור כארי,
משום שהתורה מתשת כוחו של אדם
כשהוא עוסק בעניין איסור והיתר, טמא וטהור, כשר ופסול,
אם כן מי יכול לזכות לתורה ולעלם הבא,

ועוד אומרים הפורשים מדרכי התורה כדי לתרץ עצמם,
שאפילו מי שכבר יהיה עשיר קשה לו לעסוק בתורה

עמלק יושב בארץ הנגב-
אם יאמר האדם שאפלו בכל זה יזכה להתגבר וללמוד תורה
עמלק יושב בארץ הנגב – הרי היצר הרע המקטרג
שמקטרג תמיד על האדם נמצא תמיד בגוף,
והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגים נמצאים שם
שלא יוכל האדם להכנס לעולם הבא כלל,
אם כן מי יזכה אליו ומי יכנס בתוכו
באלה הדברים הניאו ומנעו את לב בני ישראל מלעסוק בתורה,
לפי שהוציאו שם רע עליה,
כמו שנאמר ויוציאו דבת הארץ-
שהוא הגן עדן שדברו עליו לשון הרע לומר שא"א להגיע אליו,

אבל אותם בני האמונה מה אומרים ועונים להם,

אם חפץ בנו ה' ונתנה לנו-
כיון שישתדל אדם ברצון הלב בעבודת ה',
נותן לו ה' חשק ללימוד התורה,
אין ה' מבקש ממנו אלא לב טוב,
ועוד שישמרו את הברית קודש,
שכתוב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ.
היינו אותם השומרים את הברית קודש הנקראים צדיקים,
הם יירשו את ארץ החיים העליונה
כי ללימוד התורה צריכים הנהגה קדושה בכל הענינים

אך בה' אל תמרדו-
צריכים להזהר שלא ימרדו בתורה,
כי התורה היא שמו של ה'
והמורד בתורה מורד במלכות שמים
והיינו שלא יוציאו שם רע עליה-
שא"א לעסוק בתורה רק ע"י עשירות וגבורה,
שהתורה לא צריכה עושר ולא כלי כסף וזהב,
כי כל אחד יכול לזכות בה,
אבל כמה מעלות טובות לתורה הקדושה,

כי גוף שבור וחולה אם יעסוק בתורה ימצא רפואה בכל אבריו,
זהו שכתוב: רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותך,
וכתוב: ולכל בשרו מרפא,

ואתם אל תראו את עם הארץ כי לחמנו הם-
כי כל אותם מקטרגים שיש לאדם מתהפכים לו לאוהבים,
עד שמכריזים עליו ואומרים
פנו מקום לאיש פלוני שהוא עבד המלך,
בגלל זה אל תיראו מהם

כי לחמנו הם-
הם בעצמם מכינים מזון בכל יום
לכל אותם שעוסקים בתורה
כמו שנאמר ואת העורבים ציויתי לכלכלך,
וכתוב, והעורבים מביאים לו לחם ובשר,

סר צילם מעליהם- מהו צילם? זהו תוקף הדין הקשה,
מה הטעם סר?
משום שה' איתנו אל תיראום,
שכל כוחם מתבטל בזכות לימוד התורה,

אשרי חלקם של אותם שעוסקים בתורה לשמה,
שהרי מתקשרים בה' ממש
ונקראים לו אחים ורעים
זהו שכתוב: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.
 
4568734 אמר:
מאיפה הציטוט הנ"ל?

זוהר שלח קנט ב
 

מרכבות פרעה

משתמש ותיק
בספר קול רם מהג'"ר משה פיינשטיין (נכתב על ידי תלמידו הרב פישליס) יש תמיד ווארטים קלים ויפים שאפשר להגיד בסעודות שבת או בכל אירוע שהוא
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
מרכבות פרעה אמר:
בספר קול רם מהג'"ר משה פיינשטיין (נכתב על ידי תלמידו הרב פישליס) יש תמיד ווארטים קלים ויפים שאפשר להגיד בסעודות שבת או בכל אירוע שהוא

היכן יש להשיגו
 

מרכבות פרעה

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
מרכבות פרעה אמר:
בספר קול רם מהג'"ר משה פיינשטיין (נכתב על ידי תלמידו הרב פישליס) יש תמיד ווארטים קלים ויפים שאפשר להגיד בסעודות שבת או בכל אירוע שהוא

היכן יש להשיגו

בארה"ב זה בכל חנויות הספרים. אין לי ידיעה אם זה בא"י.

אפשר להתקשר להמו"ל פנחס זאב פישליס 19177144134

IMG_20220613_194817_310.jpg
 
 

קבצים מצורפים

  • IMG_20220613_194825_460.jpg
    IMG_20220613_194825_460.jpg
    5.7 MB · צפיות: 115
  • IMG_20220613_194813_934.jpg
    IMG_20220613_194813_934.jpg
    5.6 MB · צפיות: 115
  • IMG_20220613_194742_771.jpg
    IMG_20220613_194742_771.jpg
    5.6 MB · צפיות: 115
  • IMG_20220613_194808_041.jpg
    IMG_20220613_194808_041.jpg
    5.5 MB · צפיות: 115

פרי

משתמש רגיל
לא יודע אם מתאים אבל היום כתבתי כמה מילים (יותר שיעור בהשקפה ולא שיעור מוסרי שמתאים לישב"ק, אבל אולי יהיה מה לעשות עם זה)
 
פרשת שלח
המרכז של הפרשה היא ארץ ישראל, מרגלים, מעפילים, נסכים חלה שהם מארץ ישראל (פרשת חטאת ע"ז שיש לעיין בשייכותה וכן והיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש) וציצית, שאולי בגלל התכלת שעולה בא"י, אולי בגלל שצריך לבושים לאורה, וזה תיקון א"י שהיא בבחינת גוף ולבוש לאורה שהוא הנשמה, אמנם צריך עוד ביאור.

וגוף הפרשה, בין מרגלים למעפילים הוא השאלה האם לקחת 'גורלנו' בידינו זה בחינת הציונות, ושמעתי שאמרו שאכלה פגה, שבתחילה עלו נכון, תלמידי הבעש"ט והגר"א, אמנם בהנהגת היחוד, זה הכל לשם, אבל בהנהגת המשפט, זה אינו כך.

ולכן, מרגלים בתחילה, ומעפילים אח"כ, אבל בסופו של דבר מצות א"י קיימת, וזה אפשר להמשיל, לעלית הרמב"ן ואילך, התלמידים של הבעש"ט והגר"א, כל אלו חיו מהאנשים שעלו לארץ ישראל, ציונות = מעפילים, חזון איש =מצות א"י, ומשה רבינו זה המקיף מלמעלה, ונותן האפשרות, ואנחנו כבר אחרי ארבעים שנה במדבר, אבל איה ולאן פנינו, לא נדע....

 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
גור אריה, וישלח אותם משה על פי ד', ברש"י, ברשותו, שלא עיכב על ידו, הגור אריה מוסיף בזה, שמאחר שד' לא עיכב על ידו נקרא זה על פי ד', והיינו, -להבדיל- כשאדם רואה מאן דהו שעושה דבר מה שלא כהוגן, ולא מוחה בידו, אם יש באפשרותו למחות, כמובן, הרי זה כאילו נעשה בציוויו של אותו אדם, ומשתייך אליו, על פי ד', וכעין זה 'פרתו של ראב"ע הייתה יוצאת ברצועה' וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית