למה המהרשל מכשיר את ס"ת שלנו רק בדיעבד ? רווח,סימן, נקודה,נון,

NETANEL

משתמש ותיק
ויהי בנסוע- עשה להם סימניות...נונים הפוכים.

א.  בספרי כתוב " נקוד עליו ..
ב.  במסכת סופרים: לעשות שיעור בפתיחה (אולי רווח) ולגירסת הגרא " לעשות סימן" ופי הנציב איזה סימן שהוא.

ג.  המהרשל " וקרוב בעיני שס"ת כזו (עם נונין)  פסולה.
דפסלינן בחסר ויתר אפילו אות אחת. ולכתחילה לכ" ע.
  אלא מה יעשה:  פרשה פתוחה לפניה ולאחריה". 

ד. למעשה סומכין על המסורה. ועושין נונין הפוכים.
 
ר בחיי
ועכשיו זה רק מתחיל : למה נונין ? ומה משמעותם
חידושו של ר בחיי למה נונין?
כי פרשה זו אינה במקומה. אלא להיכן היא שייכת ?
 הגמרא בשבת  (קטו/ז) . ולפי רשי שם,  היא שייכת ל פסוק ונסע הארון... ואז מגיע ויהי בנסוע.  (לעיל ב. יז) .
 ואם נמנה  את מספר הפרשיות ביניהם הדילוג הוא 
נ = חמישים פרשיות . ולכן  נונין !

אבל למה הפוך? 
קדימה או אחורה ? 
אומר ר בחיי :על כן עשאן הפוכים לומר נון  לפניה.   [דהיינו  50  פרשיות אחורה.]
דהיינו יש ללכת אחורה.  כדי למצוא את המיקום המתבקש לפי הסדר.

והחזקוני-
מפליא בחידושי הלשון שלו.( פענח רזא)
     לדעתו ויהי בנסוע היה צריך להיות ממוקם רק 13 פסוקים אחורה .בפרק י. 
    בין פסוק כא לפסוק  כב.

אחרי :  ונסעו הקהתים....עד בואם."
שהקימו את המשכן.והארון נסע  מיד אחריהם.

ולפני  " ונסע דגל מחנה אפרים...

כא)  וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם
👈 כאן היתה צריכה להיות פרשת ויהי בנסוע...👉
 כב) וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְצִבְאֹתָם; וְעַל-צְבָאוֹ--אֱלִישָׁמָע, בֶּן-עַמִּיהוּד
וזאת כדי לרמוז שפרשת ויהי בנסוע צריכה להיות בין שני הפסוקים שמתחילין בנונין. ( בלי ו' החיבור)  ו נ ס ע ו הקהתים....ו נ ס ע  דגל..

ולכן סימנום בשני נונין:    כדי שיהיה לפי סדר האלף  בית.    איך ? [ הווים אינם נחשבים !]

נון שלפני ,אם נשים אותו אחרי פסוק כא.  דמסתיים באות מם  "בואם".נ הפוכה
אז קיבלנו אותיות : מם. ונון.
    והנון שבסוף הקטע .שהוא בא לפני " ונסע"  של פסוק כב= נ הפוכה (ו)נ,ס,ע,     קיבלנו רצף של האותיות : נון מלא ואותיות  ס.ע.=
נ.ו. נ. ס. ע.

ולהלו הקישור בפרשה זו על נבואת משה והעיקר השביעי מהי"ג עיקרים:

איך הקמץ והסגול הפכו את הזכוכית למראה ?  נבואה רגילה לעומת נבואת משה, - פורום לתורה (tora-forum.co.il)
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרחבה -
א- זה לא המקום היחיד שצויין על נון הפוכה בתורה, כך גם בבראשית יא,לב, וימת תרח בחרן" נאמר במסורת קטנה - בחרן נון הפוכה -,וברשי הסבר : שעד אברהם חרון אף של המקום,
ובקסת סופר שם " שאין לשנות כלל להפוך את הנון, ואם היא הפוכה יש למוחקה ,..אבל אם היתה נזורה= שראשה עקום לאחוריה ולא נשתנתה מצורת הנון אין צורך לתקנה,
וכתב הרשבא שם שלכתחילה יש לעשות כן,ואם לא עשה כשר, והרמבם פסק כך על כל האותיות המשונות וכו " כל הדברים האלו לא נמסרו אלא למצווה מו המובחר ואם שינה לא פסל" הלכן=ות סת פ"ז ח-יא,
ב' בפירוש הריקאנטי כתב: הנון הפוכה כאדם הכורע על ברכיו לפני המלך ,
ויש שפירשו כוונתו ל צורה Z'
ג, למרות שהמקור הראשון לנונין מופיע ברשבא בשם רב האי גאון, אך היה זה לפני הופעת הזוהר, ושם בפרשת בהעלותך יש כבר דברים על נון שחזרה לאחוריה וכו

ב,
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרחבה 2
א, לגבי מה שכתב ר בחיי שזה רחוק 50 פרשיות,ולדבריו נראה דנוני"ן אלו הם אותיות נוטריקון ולא סימון ורישום, והקשו עכ שבמניין יש רק 49 פרשיות ,וגם זה רק אחרי שכוללים גם את הפרשיות הראשונה והאחרונה ביניהם, ואולי אין אנו בקיאין בהם.
ב, והביאו בשם המהרם שיף ש "יתכן שהדרך לעשותם בסוגריים עגולים בצורה כזאת( ,,), המלמדים שאין כאן מקום הפרשה וכנראה סובר דהם כרישום וסימן בעלמא,
. בשוטנשטין שבת קטז עא ,ובאספקלריא בהעלותך,
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
תזכורת והוספה-

לחלק לאחת ואחת , או לאחת ועוד שתיים.


ומה היתה שירת הלויים[ והפרות] !

מחלוקת רשי והרמבן.

לרשי הפורענויות הן:
הראשונה "ויסעו מהר ה וברשי שבתוך 3 ימים התאוו "תאווה" לאכול בשר וכו.וזה קרה ב י' לג.
פורענות שנייה - ה"מתאוננים-"קרה 3 ימים אחכ בתבערה.
ולרשי בעצם סדר הכתובין מתאוננים ואחכ מתאווים מתווים ואחכ הפוך מסדר האירועים כפי שקרו :

ואילו לרמבן יש כאן 3 פורענויות. ש"נסעו מהר" מסיני כדי שלא ירבה עליהם מצוות.
. ***והפסיק בפסוקים ויהי בנסוע וכו****.
ואחכ אירעו המתאוננים. והמתאווים תאווה.

והדברים כתובים לפי הסדר שאירעו וההפסקה היא כדי שלא יהיו תלתא פורענויות דהוי חזקה.

והרוצה להעמיק בנימוקים ובסיבות למחלוקת זו יל"ע בפנים.

ב.
ונסיים בשירת ה לוויים [והפרות] – על הארון:

שמואל א ו, יב) וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו' מאי וישרנה ?
ר' יצחק נפחא אמר:

רוני רוני השיטה
התנופפי ברוב הדרך
המחושקת בריקמי זהב המהוללה
בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים .


וכדברי רש"י:
"השיטה - ארון עצי שטים.
בריקמי זהב - מצופה זהב טהור מבית ומחוץ.
המהוללה בדביר ארמון - שספר תורה של משה בתוכו וארון מהולל ומפואר במה שבתוכו".

ובמפרשים:
רוני רוני - על תורה שבכתב ועל שבע"פ.


רב אשי מתני לה להא דר' יצחק אהא[
"[ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' וכו' ". ישראל מאי אמרו? אמר ר' יצחק: רוני רוני השיטה וכו'.

ולרב אשי בנ"י אמרוהו , עוד בזמן מסע הארון במדבר. במסע הדגלים המפואר והמסודר לקראת הכניסה לארץ ישראל!
, והמדרש יוצר הקבלה בין "ויהי בנסוע" הארון של ספר במדבר, מסע הדגלים לקראת הכניסה לארץ ובין מסע הארון בחזרתו לארץ יהודה לאחר שנשבה במלחמה וגלה לארץ פלשתים. שם, הלווים שומרי משמרת הקודש בכתף ישאו. וכאן, פרות מושכות בעגלה והן שאומרות שירה.

אין זה פסוק בתנ"ך, אלא פיוט שנשמר כתורה שבעפ בעם ישראל ור' יצחק נפחא מעביר לנו, את השירה הנשגבה הזו. שאמרו נושאי ארון הברית . והריהו מהפיוטים הנדירים שהשתמרו בגמרא. כמו גם פיוטי הספדים בסוף מסכת מועד קטן (דף כה ובהמשך), כגון:
"אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו איזובי קיר,
לויתן בחכה הועלה - מה יעשו דגי רקק,
בנחל שוטף נפלה חכה - מה יעשו מי גבים".


עבודה זרה כד , ב,
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרשת בהעלותך תשפג
בהמבשר תורני גליון 757 מאמר יפה כדרכו - של י, לויפר על "נונין הפוכות".
כולל תמונות מכתבי ס"ת שונים ישנים \ וחדשים על צורותיהם השונות של הנונים ,מרחיב דעת ומחדש.

* מדבריו שם " שאצל היוונים הקדמונים היה נהוג סימן לסוגריים שהיה נראה כנו"ן הפוכה,והיה נקרא סיגמא".

לא רק-
מצאנו סימן נון הפוכה גם אצל מגילות ים המלח שכשהסופר טעה והעתיק פסוק שלא במקומו הנכון
ציין זאת ע"י נון הפוכה.

*ועוד מדבריו - שבתרגום השבעים אכן סדר הפסוקים שונה, והפסוקים של ויהי בנסוע משובצים לפני פסוק לד. ולא כנצרך אחרי פסוק לד.
 
חלק עליון תַחתִית