ויהי בנסוע- עשה להם סימניות...נונים הפוכים.
א. בספרי כתוב " נקוד עליו ..
ב. במסכת סופרים: לעשות שיעור בפתיחה (אולי רווח) ולגירסת הגרא " לעשות סימן" ופי הנציב איזה סימן שהוא.
ג. המהרשל " וקרוב בעיני שס"ת כזו (עם נונין) פסולה.
דפסלינן בחסר ויתר אפילו אות אחת. ולכתחילה לכ" ע.
אלא מה יעשה: פרשה פתוחה לפניה ולאחריה".
ד. למעשה סומכין על המסורה. ועושין נונין הפוכים.
ר בחיי
ועכשיו זה רק מתחיל : למה נונין ? ומה משמעותם
חידושו של ר בחיי למה נונין?
כי פרשה זו אינה במקומה. אלא להיכן היא שייכת ?
הגמרא בשבת (קטו/ז) . ולפי רשי שם, היא שייכת ל פסוק ונסע הארון... ואז מגיע ויהי בנסוע. (לעיל ב. יז) .
ואם נמנה את מספר הפרשיות ביניהם הדילוג הוא
נ = חמישים פרשיות . ולכן נונין !
אבל למה הפוך?
קדימה או אחורה ?
אומר ר בחיי :על כן עשאן הפוכים לומר נון לפניה. [דהיינו 50 פרשיות אחורה.]
דהיינו יש ללכת אחורה. כדי למצוא את המיקום המתבקש לפי הסדר.
והחזקוני-
מפליא בחידושי הלשון שלו.( פענח רזא)
לדעתו ויהי בנסוע היה צריך להיות ממוקם רק 13 פסוקים אחורה .בפרק י.
בין פסוק כא לפסוק כב.
אחרי : ונסעו הקהתים....עד בואם."
שהקימו את המשכן.והארון נסע מיד אחריהם.
ולפני " ונסע דגל מחנה אפרים...
כא) וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם.
כאן היתה צריכה להיות פרשת ויהי בנסוע...
כב) וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְצִבְאֹתָם; וְעַל-צְבָאוֹ--אֱלִישָׁמָע, בֶּן-עַמִּיהוּד
וזאת כדי לרמוז שפרשת ויהי בנסוע צריכה להיות בין שני הפסוקים שמתחילין בנונין. ( בלי ו' החיבור) ו נ ס ע ו הקהתים....ו נ ס ע דגל..
ולכן סימנום בשני נונין: כדי שיהיה לפי סדר האלף בית. איך ? [ הווים אינם נחשבים !]
נון שלפני ,אם נשים אותו אחרי פסוק כא. דמסתיים באות מם "בואם".נ הפוכה
אז קיבלנו אותיות : מם. ונון.
והנון שבסוף הקטע .שהוא בא לפני " ונסע" של פסוק כב= נ הפוכה (ו)נ,ס,ע, קיבלנו רצף של האותיות : נון מלא ואותיות ס.ע.=
נ.ו. נ. ס. ע.
ולהלו הקישור בפרשה זו על נבואת משה והעיקר השביעי מהי"ג עיקרים:
איך הקמץ והסגול הפכו את הזכוכית למראה ? נבואה רגילה לעומת נבואת משה, - פורום לתורה (tora-forum.co.il)
א. בספרי כתוב " נקוד עליו ..
ב. במסכת סופרים: לעשות שיעור בפתיחה (אולי רווח) ולגירסת הגרא " לעשות סימן" ופי הנציב איזה סימן שהוא.
ג. המהרשל " וקרוב בעיני שס"ת כזו (עם נונין) פסולה.
דפסלינן בחסר ויתר אפילו אות אחת. ולכתחילה לכ" ע.
אלא מה יעשה: פרשה פתוחה לפניה ולאחריה".
ד. למעשה סומכין על המסורה. ועושין נונין הפוכים.
ר בחיי
ועכשיו זה רק מתחיל : למה נונין ? ומה משמעותם
חידושו של ר בחיי למה נונין?
כי פרשה זו אינה במקומה. אלא להיכן היא שייכת ?
הגמרא בשבת (קטו/ז) . ולפי רשי שם, היא שייכת ל פסוק ונסע הארון... ואז מגיע ויהי בנסוע. (לעיל ב. יז) .
ואם נמנה את מספר הפרשיות ביניהם הדילוג הוא
נ = חמישים פרשיות . ולכן נונין !
אבל למה הפוך?
קדימה או אחורה ?
אומר ר בחיי :על כן עשאן הפוכים לומר נון לפניה. [דהיינו 50 פרשיות אחורה.]
דהיינו יש ללכת אחורה. כדי למצוא את המיקום המתבקש לפי הסדר.
והחזקוני-
מפליא בחידושי הלשון שלו.( פענח רזא)
לדעתו ויהי בנסוע היה צריך להיות ממוקם רק 13 פסוקים אחורה .בפרק י.
בין פסוק כא לפסוק כב.
אחרי : ונסעו הקהתים....עד בואם."
שהקימו את המשכן.והארון נסע מיד אחריהם.
ולפני " ונסע דגל מחנה אפרים...
כא) וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם.
כאן היתה צריכה להיות פרשת ויהי בנסוע...
כב) וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְצִבְאֹתָם; וְעַל-צְבָאוֹ--אֱלִישָׁמָע, בֶּן-עַמִּיהוּד
וזאת כדי לרמוז שפרשת ויהי בנסוע צריכה להיות בין שני הפסוקים שמתחילין בנונין. ( בלי ו' החיבור) ו נ ס ע ו הקהתים....ו נ ס ע דגל..
ולכן סימנום בשני נונין: כדי שיהיה לפי סדר האלף בית. איך ? [ הווים אינם נחשבים !]
נון שלפני ,אם נשים אותו אחרי פסוק כא. דמסתיים באות מם "בואם".נ הפוכה
אז קיבלנו אותיות : מם. ונון.
והנון שבסוף הקטע .שהוא בא לפני " ונסע" של פסוק כב= נ הפוכה (ו)נ,ס,ע, קיבלנו רצף של האותיות : נון מלא ואותיות ס.ע.=
נ.ו. נ. ס. ע.
ולהלו הקישור בפרשה זו על נבואת משה והעיקר השביעי מהי"ג עיקרים:
איך הקמץ והסגול הפכו את הזכוכית למראה ? נבואה רגילה לעומת נבואת משה, - פורום לתורה (tora-forum.co.il)