למה נגרע

פרלמן משה

משתמש ותיק
רש"י: אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו יזרק הדם עלינו.
לא זכיתי להבין מה זה אומר 'יזרק הדם עלינו', ולמה הדבר לא נחשב הקרבה בטומאה.
 
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
משום מה אין אצלי אפשרות כרגע להעלות קבצים,
אבל יש בידי מאמר שמסביר את המו"מ בזה בטו"ט.
איני יודע אם זה 'צרת רבים',
אבל בכל אופן, אם ימצא פתרון אשמח להעלותו.
לתשומת לב  מנהלים ראשיים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
רש"י: אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו יזרק הדם עלינו.
לא זכיתי להבין מה זה אומר 'יזרק הדם עלינו', ולמה הדבר לא נחשב הקרבה בטומאה.

שהדם יזרק עליהם 
בלא שהם יכנסו למקדש 
ונפסקה ההלכה שלא מועיל 
או משום שאינם ראויים לאכול בלילה 
או משום שאין זורקין ושוחטין על טמאים 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
פרלמן משה אמר:
רש"י: אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו יזרק הדם עלינו.
לא זכיתי להבין מה זה אומר 'יזרק הדם עלינו', ולמה הדבר לא נחשב הקרבה בטומאה.

שהדם יזרק עליהם 
בלא שהם יכנסו למקדש 
ונפסקה ההלכה שלא מועיל 
או משום שאינם ראויים לאכול בלילה 
או משום שאין זורקין ושוחטין על טמאים 
כת"ר קיצר, תמיד מי שמביא קרבן חייב להכנס למקדש?

 
 

הערשל

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
תמיד מי שמביא קרבן חייב להכנס למקדש?
לא, ולכן מקריבים את כל שאר הקרבנות על טמאים, חוץ מקרבן פסח משום שצריך להיות ראוי לאכילה, שעיקר מצות ק"פ זה האכילה ממנו, ולכן אין זורקים על הטמאים, ומש"כ @איש ווילנא שיש כאן שתי סברות או משום שאינו ראוי לאכילה או שזה דין בפ"ע, כמדומה ששגג בזה ולכו"ע הטעם הוא משום שאינו ראוי לאכילה, ומה שיש מ"ד שאין שוחטין וזורקין על טמא שרץ למרות שראוי לטבול ולאכול בערב, הטעם הוא כיון שכל עוד אינו טובל אינו ראוי, וכיון שהוא מחוסר מעשה הוי אינו ראוי לאכילה.
[ויש שיטה מחודשת של הרמב"ם ששאר קרבנות ג"כ אין זורקים על טמא מת, ודווקא ט"מ ולא שאר טומאות, ולא מפני שאינו יכול להיכנס למקדש, אלא שזה דין מסוים שאין מקריבים על טמא מת].
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פרלמן משה אמר:
רש"י: אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו יזרק הדם עלינו.
לא זכיתי להבין מה זה אומר 'יזרק הדם עלינו', ולמה הדבר לא נחשב הקרבה בטומאה.
 
דברי רש"י מקורם מהספרי [סח] וזה ביאור דבריו:
 
בקשתם - בתחילה באו ואמרו למשה אנחנו טמאים לנפש אדם, ואמר להם אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ד' - כהנים טהורים ישחטוהו ויזרקו את הדם בעבורנו, ובערב נאכלנו בטהרה, כיון שהיו ביום השביעי לטומאתם, והיזו וטבלו, ובלילה יהיו טהורים.

 

ותשובת ד' היתה - שיקריבו בפסח שני כי אין שוחטין לטבול יום.


ודע שמלבד הרש"י הנ"ל יש בזה כמה שיטות בראשונים ובאחרונים:

 

 
  1. הרא"ש:                                בקשתם -     כיון ששמעו ממשה רבינו שהפסח נקרב במועדו, ואפילו בטומאה, חשבו שמותר לטמאים להקריבו.                                                                     ותשובת ד' היתה - שטומאה הותרה רק לציבור.
  2. ספרי זוטא וכ"כ אברבנאל :     בקשתם -     ביקשו שהפסח שלהם יוקרב על גבי המזבח בשביל שלא יתביישו כאילו  הם ערלים ובני נכר אע"פ שלא                                                                    יאכלו ממנו.
  3. הרס"ג :                             בקשתם -     למה נמנע מהקריב כמו קרבן ד' שבמועדו, כלומר, שידעו שאסור להם עכשיו להקריב, וביקשו שתינתן להם                                                                האפשרות להקריבו כשיטהרו.
  4. האוה"ח:                            בקשתם -      שאלו האם יש לקרבן פסח תשלומים כל שבעה כמו לקרבן חגיגה [ועיין חגיגה ט' עמ' א'].
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
ראה במקור הדברים (בספרי) את סברת הטמאים, בק"ו מחטאת. 
"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.  
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פרלמן משה אמר:
HaimL אמר:
ראה במקור הדברים (בספרי) את סברת הטמאים, בק"ו מחטאת. 
"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.  
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.


עיין במזרחי (רא"ם) במדבר פרק ט, שכ' וז"ל:

ובאה גזרת הכתוב על זה, שהטמא מת שחל שביעי שלו בארבעה עשר, אף על פי שטבל והוזה עליו, והרי הוא ראוי לאכול קדשים לערב, אין שוחטין עליו, אלא נדחה לפסח שני, כדכתיב "איש איש כי יהיה טמא לנפש" בטמא מת הכתוב מדבר. אי נמי היא גופא מהכא נפקא, מרבוי "טמא לנפש" - טמא מת דוקא הוא נדחה, ולא בטומאה אחרת.



 
 

HaimL

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
HaimL אמר:
ראה במקור הדברים (בספרי) את סברת הטמאים, בק"ו מחטאת. 
"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.  
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.
מזה שמשה רבנו אמר להם עמדו ואשמעה וגו', משמע קצת שנסתפק בספקך. שאם היה לו הק"ו פשוט, או אם היה לו תשובה על הק"ו, לא היה שואל את הקב"ה, אלא נסתפק אם דנים פסח מחטאת, מק"ו ומה קדשי קדשים וכו', או שהפסח חלוק משאר קרבנות, שהכתוב קבעו חובה לאכילה 
 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
פרלמן משה אמר:
HaimL אמר:
ראה במקור הדברים (בספרי) את סברת הטמאים, בק"ו מחטאת. 
"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.  
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.
מזה שמשה רבנו אמר להם עמדו ואשמעה וגו', משמע קצת שנסתפק בספקך. שאם היה לו הק"ו פשוט, או אם היה לו תשובה על הק"ו, לא היה שואל את הקב"ה, אלא נסתפק אם דנים פסח מחטאת, מק"ו ומה קדשי קדשים וכו', או שהפסח חלוק משאר קרבנות, שהכתוב קבעו חובה לאכילה 
יש להקשות שאם יש צד שהפסח חלוק משאר קרבנות, מפני שהכתוב קבעו חובה לאכילה, אם כן הוא פירכא על הק"ו 

 
 

כדי

משתמש ותיק

HaimL

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
HaimL אמר:
פרלמן משה אמר:
"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.  
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.
מזה שמשה רבנו אמר להם עמדו ואשמעה וגו', משמע קצת שנסתפק בספקך. שאם היה לו הק"ו פשוט, או אם היה לו תשובה על הק"ו, לא היה שואל את הקב"ה, אלא נסתפק אם דנים פסח מחטאת, מק"ו ומה קדשי קדשים וכו', או שהפסח חלוק משאר קרבנות, שהכתוב קבעו חובה לאכילה 
יש להקשות שאם יש צד שהפסח חלוק משאר קרבנות, מפני שהכתוב קבעו חובה לאכילה, אם כן הוא פירכא על הק"ו 
זאת בדיוק טענתי, שזהו היה ספקו של משה רבנו. שאם הפסח הוא חובה לאכילה לכל מנוייו, אז הק"ו נפרך. אך אם הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, אז אפשר ללמוד ק"ו מחטאת, והקב"ה פשט לו שאין דנים את הק"ו מפני שצריך להיות ראוי לאכילת כל מנוייו, אלא נדחים לפס"ש
 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
פרלמן משה אמר:
HaimL אמר:
מזה שמשה רבנו אמר להם עמדו ואשמעה וגו', משמע קצת שנסתפק בספקך. שאם היה לו הק"ו פשוט, או אם היה לו תשובה על הק"ו, לא היה שואל את הקב"ה, אלא נסתפק אם דנים פסח מחטאת, מק"ו ומה קדשי קדשים וכו', או שהפסח חלוק משאר קרבנות, שהכתוב קבעו חובה לאכילה 
יש להקשות שאם יש צד שהפסח חלוק משאר קרבנות, מפני שהכתוב קבעו חובה לאכילה, אם כן הוא פירכא על הק"ו 
זאת בדיוק טענתי, שזהו היה ספקו של משה רבנו. שאם הפסח הוא חובה לאכילה לכל מנוייו, אז הק"ו נפרך. אך אם הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, אז אפשר ללמוד ק"ו מחטאת, והקב"ה פשט לו שאין דנים את הק"ו מפני שצריך להיות ראוי לאכילת כל מנוייו, אלא נדחים לפס"ש
איך אפשר לטעות כי הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, הרי מפורש נצטוו שכל יהודי מחוייב לאכול כזית מהפסח
 
 

HaimL

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
HaimL אמר:
פרלמן משה אמר:
יש להקשות שאם יש צד שהפסח חלוק משאר קרבנות, מפני שהכתוב קבעו חובה לאכילה, אם כן הוא פירכא על הק"ו 
זאת בדיוק טענתי, שזהו היה ספקו של משה רבנו. שאם הפסח הוא חובה לאכילה לכל מנוייו, אז הק"ו נפרך. אך אם הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, אז אפשר ללמוד ק"ו מחטאת, והקב"ה פשט לו שאין דנים את הק"ו מפני שצריך להיות ראוי לאכילת כל מנוייו, אלא נדחים לפס"ש
איך אפשר לטעות כי הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, הרי מפורש נצטוו שכל יהודי מחוייב לאכול כזית מהפסח
הכוונה היא, מצד הפסח עצמו, האם שוחטים את הפסח רק ע"מ לאכלו כאו"א מן המנויים, או אפילו אם ייאכל בין כל מנוייו ראוי לשחיטה. 
זה לא קשור לחובה דמנח אקרקפתא דגברא לאכול ק"פ
 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם נלך כך, הרי גם אם אין אפשרות שיאכל הבשר כלל, מה זה קשור להקרבה, והיכן מצינו שהקרבת קרבן תלוי בכך שיש מי שיוכל לאכלו?
 

HaimL

משתמש ותיק
ראה ברמב"ם הלכות ק"פ, פ"ב, ה"ג

אין שוחטין את הפסח אלא על מי שראוי לאכול היה אחד מבני חבורה קטן או זקן או חולה אם יכול לאכול כזית שוחטין עליו ואם לאו אין שוחטין עליו שנאמר איש לפי אכלו עד שיהיה ראוי לאכול אפילו חבורה של מאה ואין כל אחד מהן יכול לאכול כזית אין שוחטין עליהן:
 

HaimL

משתמש ותיק
וראה שם, ה"ה

שחטו שלא למנוייו או למי שאין כל אחד מהן יכול לאכול כזית או ששחטו לערלים או לטמאים פסול שחטו למי שיכול לאכול ולמי שאינו יכול לאכול כזית למנוייו ושלא למנוייו למולים ולערלים לטהורים ולטמאין כשר שאלו הראויין לו אוכלין כהלכה והאחרים כאילו לא חשב עליהם:
 

HaimL

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
אם נלך כך, הרי גם אם אין אפשרות שיאכל הבשר כלל, מה זה קשור להקרבה, והיכן מצינו שהקרבת קרבן תלוי בכך שיש מי שיוכל לאכלו?
והרי מפורש בספרי, שחטאת שבעליה טמאים כשרה, משום שאוכליה טהורים (שהרי אינה נאכלת לבעלים). וה"נ רצו לדון שיהיה נזרק הק"פ על טמאים, מפני שיש לו אוכלים טהורים. אבל פשוט להם שאם לא היו אוכלים טהורים, וכגון שנתמנו כל ישראל על קרבנות אחרים, לא ישחטו עליהם.
 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה שהביא מהרמב"ם הלכות קרבן פסח לא הבנתי מה בא להוסיף, פשוט שכך הדין, שאלתנו היא על אותם שנטמאו לנפש אדם שידעו שלא יוכלו לאכול ורצו להקריב בלי אכילה.
אמנם הם טרחו לציין כי יש מי שיאכל את הבשר,
ופה נקודת הקושי, אם הם באו מכח חטאת, היכן מצינו שלפני שמקריבים חטאת חושבים מי יאכל את הבשר, 
אם יודעים מראש שמאיזה סיבה הכהנים לא יוכלו לאכול אותו, וכי נמנעים מלהקריב את הקרבן?
 

יצחק

משתמש ותיק
יתכן לפרש עוד שהיה להם הו"א שכיון שהם היו נושאי ארונו של יוסף א"כ הטומאה שלהם יש לה דין טומאה של נשיא, אשר דינו כמו ציבור שנטמאים לכבודו, וחשבו שבכה"ג מקריבים בטומאה בראשון.
 

HaimL

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
מה שהביא מהרמב"ם הלכות קרבן פסח לא הבנתי מה בא להוסיף, פשוט שכך הדין, שאלתנו היא על אותם שנטמאו לנפש אדם שידעו שלא יוכלו לאכול ורצו להקריב בלי אכילה.
אמנם הם טרחו לציין כי יש מי שיאכל את הבשר,
ופה נקודת הקושי, אם הם באו מכח חטאת, היכן מצינו שלפני שמקריבים חטאת חושבים מי יאכל את הבשר, 
אם יודעים מראש שמאיזה סיבה הכהנים לא יוכלו לאכול אותו, וכי נמנעים מלהקריב את הקרבן?
אתה שאלת, כיצד תלוי דין הההקרבה בדין האכילה, ועל זה הבאתי מהרמב"ם.
בנוגע לחטאת, היכי תמצי שיהיו כהנים כשרים להקרבה ולא יהיו כשרים לאכילה. ואם יש ה"ת כזה, אז אה"נ דאין מקריבים לכתחילה, דאין מביאים קדשים לבית הפסול, אבל אם לא התכפרו בו בעליו, זה צריך לבדוק 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יצחק אמר:
יתכן לפרש עוד שהיה להם הו"א שכיון שהם היו נושאי ארונו של יוסף א"כ הטומאה שלהם יש לה דין טומאה של נשיא, אשר דינו כמו ציבור שנטמאים לכבודו, וחשבו שבכה"ג מקריבים בטומאה בראשון.
לא הבנתי היה להם היתר להיטמא וחשבו שה"נ יש להם היתר להקריב בטומאה? 
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
אמרתי שאעלה ווארט יפה על הפרשה של פסח שני ואקדים בכמה קושיות

א. אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע, וצ"ע הרי אמרו את התירוץ לפני הקושיא, וא"כ מה הקושיא, הרי טמאים הם

ב. ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא, למה חיכו עד היום השביעי לשאול את משה ואהרן

ג. ברש"י לפני משה ולפני אהרן, ששניהם ישבו בביהמ"ד, ויש להבין הרי ביום זה צריכים להקריב קרבן פסח לשישים רבוא, ויש בכלל ישראל רק שלשה כהנים אהרן אלעזר ואיתמר, איך אהרן יושב בביהמ"ד ולא נמצא במשכן

ד. והקשה מהכל תשובת משה, עמדו ואשמעה מה יצוה ה', הנראה מדבריו שיתכן שהקב"ה יתיר לטמאים איסור כרת, איך יתכן שעלה בדעת משה שהקב"ה ישנה את ההלכה

ואמרתי לפרש שיש בראשונים כדומני בסמ"ע שהגזרה של הזאה שבות, היא גזירה קדומה, ולפי זה יתכן שמשה גזר זאת כבר בשבוע הראשון אחרי שריפת הפרה. ויתכן הטעם, כי סדר הזאת מי חטאת שהמים נמצאים במקום סגור (רה"י) מטעם שמירה, והטמאים לא נכנסו לתוך הרה"י מטעם חרב הרי הוא כחלל ומטמא באהל והרי על החרב גם צריכים להזאת, ולכן הטמאים עמדו ברה"ר והיזו עליהם דרך חלון, על אף שמקום עמידת הטמאים יכלו לסדר שיהיה מוקף מחיצות כדין רה"י אבל בדרך כלל הטמאים עמדו ברה"ר ולכן גזר משה והעמיד דבריו גם במקום כרת

הטמאים עדיין לא שמעו על גזירת הזאה שבות ולכן ביום השביעי הם הלכו לקבל הזאת שביעי, ולפי החשבון שאותו היום נטל עשר עטרות יוצא שא' ניסן היה בראשון וא"כ י"ד ניסן יצא בשבת, וכשהם הגיעו לקבל הזאה בשבת אמרו להם הזאה שבות

הקושי של הטמאים הוא רק על שהעמידו דבריהם במקום כרת

הם גם הבינו שמשה לפני שגזר מסתמא התייעץ אם אהרן, והם רצו שמשה יוותר על הגזירה במקום כרת ולכן הם צריכים להביא את אהרן לביהמ"ד כדי שגם הוא יסכים, ולא יעמיד דבריו גם במקום כרת לכן הגיע אהרן לבהמ"ד

משה שומע טענותיהם, וחושב בעצמו שאם צודקים דבריו שיש להעמיד את הגזירה גם במקום כרת, הרי אלו פטורים מקרבן פסח, ולא היה אמור להיות להם את הברען התשוקה לקרבן פסח בצורה שהוא רואה עליהם כפי שאין להם את הברען לטול בערב פסח ד' מינים, כי אין כזו מצוה

לכן משה אומר להם עמדו ואשמעה, כי אולי הוא באמת לא היה צריך להעמיד דבריו במקום כרת, והקב"ה ענה לו שגזרותו להעמיד במקום כרת היא נכונה, והסיבה שיש להם ברען לקרבן פסח כי הם לא נפטרו מהקרבן, אלא שזמנם הוא בפסח שני

כל זה מתפרש לפי הדיעה שזורקין על טמא שרץ וגם על טמא מת בשביעי שלו
 

HaimL

משתמש ותיק
הקושיות מוכרחות, או שהקשית רק בדרך דרוש בעלמא ?
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
פרלמן משה אמר:
מה שהביא מהרמב"ם הלכות קרבן פסח לא הבנתי מה בא להוסיף, פשוט שכך הדין, שאלתנו היא על אותם שנטמאו לנפש אדם שידעו שלא יוכלו לאכול ורצו להקריב בלי אכילה.
אמנם הם טרחו לציין כי יש מי שיאכל את הבשר,
ופה נקודת הקושי, אם הם באו מכח חטאת, היכן מצינו שלפני שמקריבים חטאת חושבים מי יאכל את הבשר, 
אם יודעים מראש שמאיזה סיבה הכהנים לא יוכלו לאכול אותו, וכי נמנעים מלהקריב את הקרבן?
אתה שאלת, כיצד תלוי דין הההקרבה בדין האכילה, ועל זה הבאתי מהרמב"ם.
בנוגע לחטאת, היכי תמצי שיהיו כהנים כשרים להקרבה ולא יהיו כשרים לאכילה. ואם יש ה"ת כזה, אז אה"נ דאין מקריבים לכתחילה, דאין מביאים קדשים לבית הפסול, אבל אם לא התכפרו בו בעליו, זה צריך לבדוק 
השאלה היא איפה מצינו כן חוץ מפסח, מפני שהם באו מכח חטאת, והצדק איתכם, שמקודם צריך לברר אם יש בכלל היכי תמצי כזאת.
מי יגלה עפר מעיני הגאונים רבי אברהם גניחובסקי ורבי יחזקאל ברטלר זצ"ל.
אולי יש למישהו פה גישה לגר"ח קניבסקי לא יודע מה קורה שם.
 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברוך שאמר אמר:
פרלמן משה אמר:
השאלה היא איפה מצינו כן חוץ מפסח, מפני שהם באו מכח חטאת

לא זכיתי להבין כאן את כל השו"ט, הטענה שלהם היתה חזקה ! ויש חידוש בקרבן פסח שאינו קיים בשאר הקרבנות - וזה גזה"כ ! אתם לא מקבלים את דברי המזרחי לעיל שזה גזה"כ ? [כמובן כל הנ"ל לשיטת רש"י, שכך כבודו פתח בשאלתו, והוא תואם לדברי הרמב"ם אך יש שיטה אחרת בזה והיא שיטת הראב"ד, ואין מקומו כאן].
שוב, הגזירת הכתוב התחדש אחר כך.
הנידון הוא לפני ה'גזירת הכתוב',
ולא בפסח, אלא בחטאת, כלומר:
מי שמחוייב קרבן חטאת ויכול להקריב אותו רק היום, יגידו לו הכהנים כבר הקרבנו מספיק קרבנות היום ולא נוכל לאכול את הבשר, ולכן אינך יכול להקריב, אם יש בכלל היכי תמצי כזאת, ומה הדין.
 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פרלמן משה אמר:
מי שמחוייב קרבן חטאת ויכול להקריב אותו רק היום, יגידו לו הכהנים כבר הקרבנו מספיק קרבנות היום ולא נוכל לאכול את הבשר, ולכן אינך יכול להקריב, אם יש בכלל היכי תמצי כזאת, ומה הדין

 
מה שייך לדון על מי שחייב קרבן חטאת ? לכן העתקתי לך את המזרחי לעיל ! דין זה הוא גזירת הכתוב רק בטמא מת ורק בקרבן פסח וכאמור "טמאים לנפש אדם" אבל בטבול יום משאר טומאות שכבר טבל לטומאתו וממתין שיעריב שמשו ויטהר, שוחטים את הפסח וזורקים דמו בשבילו ואוכל את הבשר בערב - כך מבואר ברמב"ם קרבן פסח פ"ו ה"ב.

יכול להיות שחסר לי איזה פרט כאן, אשמח אם תסביר לי את טעותי.
 
חלק עליון תַחתִית