פרלמן משה אמר:רש"י: אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו יזרק הדם עלינו.
לא זכיתי להבין מה זה אומר 'יזרק הדם עלינו', ולמה הדבר לא נחשב הקרבה בטומאה.
כת"ר קיצר, תמיד מי שמביא קרבן חייב להכנס למקדש?איש ווילנא אמר:פרלמן משה אמר:רש"י: אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו יזרק הדם עלינו.
לא זכיתי להבין מה זה אומר 'יזרק הדם עלינו', ולמה הדבר לא נחשב הקרבה בטומאה.
שהדם יזרק עליהם
בלא שהם יכנסו למקדש
ונפסקה ההלכה שלא מועיל
או משום שאינם ראויים לאכול בלילה
או משום שאין זורקין ושוחטין על טמאים
לא, ולכן מקריבים את כל שאר הקרבנות על טמאים, חוץ מקרבן פסח משום שצריך להיות ראוי לאכילה, שעיקר מצות ק"פ זה האכילה ממנו, ולכן אין זורקים על הטמאים, ומש"כ @איש ווילנא שיש כאן שתי סברות או משום שאינו ראוי לאכילה או שזה דין בפ"ע, כמדומה ששגג בזה ולכו"ע הטעם הוא משום שאינו ראוי לאכילה, ומה שיש מ"ד שאין שוחטין וזורקין על טמא שרץ למרות שראוי לטבול ולאכול בערב, הטעם הוא כיון שכל עוד אינו טובל אינו ראוי, וכיון שהוא מחוסר מעשה הוי אינו ראוי לאכילה.פרלמן משה אמר:תמיד מי שמביא קרבן חייב להכנס למקדש?
פרלמן משה אמר:רש"י: אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו יזרק הדם עלינו.
לא זכיתי להבין מה זה אומר 'יזרק הדם עלינו', ולמה הדבר לא נחשב הקרבה בטומאה.
"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"HaimL אמר:ראה במקור הדברים (בספרי) את סברת הטמאים, בק"ו מחטאת.
פרלמן משה אמר:"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"HaimL אמר:ראה במקור הדברים (בספרי) את סברת הטמאים, בק"ו מחטאת.
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.
מזה שמשה רבנו אמר להם עמדו ואשמעה וגו', משמע קצת שנסתפק בספקך. שאם היה לו הק"ו פשוט, או אם היה לו תשובה על הק"ו, לא היה שואל את הקב"ה, אלא נסתפק אם דנים פסח מחטאת, מק"ו ומה קדשי קדשים וכו', או שהפסח חלוק משאר קרבנות, שהכתוב קבעו חובה לאכילהפרלמן משה אמר:"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"HaimL אמר:ראה במקור הדברים (בספרי) את סברת הטמאים, בק"ו מחטאת.
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.
יש להקשות שאם יש צד שהפסח חלוק משאר קרבנות, מפני שהכתוב קבעו חובה לאכילה, אם כן הוא פירכא על הק"וHaimL אמר:מזה שמשה רבנו אמר להם עמדו ואשמעה וגו', משמע קצת שנסתפק בספקך. שאם היה לו הק"ו פשוט, או אם היה לו תשובה על הק"ו, לא היה שואל את הקב"ה, אלא נסתפק אם דנים פסח מחטאת, מק"ו ומה קדשי קדשים וכו', או שהפסח חלוק משאר קרבנות, שהכתוב קבעו חובה לאכילהפרלמן משה אמר:"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"HaimL אמר:ראה במקור הדברים (בספרי) את סברת הטמאים, בק"ו מחטאת.
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.
בבא בוטא אמר:משום מה אין אצלי אפשרות כרגע להעלות קבצים,
אבל יש בידי מאמר שמסביר את המו"מ בזה בטו"ט.
איני יודע אם זה 'צרת רבים',
אבל בכל אופן, אם ימצא פתרון אשמח להעלותו.
לתשומת לב מנהלים ראשיים.
זאת בדיוק טענתי, שזהו היה ספקו של משה רבנו. שאם הפסח הוא חובה לאכילה לכל מנוייו, אז הק"ו נפרך. אך אם הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, אז אפשר ללמוד ק"ו מחטאת, והקב"ה פשט לו שאין דנים את הק"ו מפני שצריך להיות ראוי לאכילת כל מנוייו, אלא נדחים לפס"שפרלמן משה אמר:יש להקשות שאם יש צד שהפסח חלוק משאר קרבנות, מפני שהכתוב קבעו חובה לאכילה, אם כן הוא פירכא על הק"וHaimL אמר:מזה שמשה רבנו אמר להם עמדו ואשמעה וגו', משמע קצת שנסתפק בספקך. שאם היה לו הק"ו פשוט, או אם היה לו תשובה על הק"ו, לא היה שואל את הקב"ה, אלא נסתפק אם דנים פסח מחטאת, מק"ו ומה קדשי קדשים וכו', או שהפסח חלוק משאר קרבנות, שהכתוב קבעו חובה לאכילהפרלמן משה אמר:"ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על טמאים ובשרה נאכל לכהנים טהורים , פסח שהוא קדשים קלים אינו דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר יאכל לטהורים"
לא כתוב מה התשובה על הק"ו.
האם זה אומר שמצד ק"ו הם צדקו, אלא שהתחדש 'גזירת הכתוב' שבפסח הדין הוא אחרת, או שמא פסח באמת שונה מחטאת.
איך אפשר לטעות כי הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, הרי מפורש נצטוו שכל יהודי מחוייב לאכול כזית מהפסחHaimL אמר:זאת בדיוק טענתי, שזהו היה ספקו של משה רבנו. שאם הפסח הוא חובה לאכילה לכל מנוייו, אז הק"ו נפרך. אך אם הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, אז אפשר ללמוד ק"ו מחטאת, והקב"ה פשט לו שאין דנים את הק"ו מפני שצריך להיות ראוי לאכילת כל מנוייו, אלא נדחים לפס"שפרלמן משה אמר:יש להקשות שאם יש צד שהפסח חלוק משאר קרבנות, מפני שהכתוב קבעו חובה לאכילה, אם כן הוא פירכא על הק"וHaimL אמר:מזה שמשה רבנו אמר להם עמדו ואשמעה וגו', משמע קצת שנסתפק בספקך. שאם היה לו הק"ו פשוט, או אם היה לו תשובה על הק"ו, לא היה שואל את הקב"ה, אלא נסתפק אם דנים פסח מחטאת, מק"ו ומה קדשי קדשים וכו', או שהפסח חלוק משאר קרבנות, שהכתוב קבעו חובה לאכילה
הכוונה היא, מצד הפסח עצמו, האם שוחטים את הפסח רק ע"מ לאכלו כאו"א מן המנויים, או אפילו אם ייאכל בין כל מנוייו ראוי לשחיטה.פרלמן משה אמר:איך אפשר לטעות כי הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, הרי מפורש נצטוו שכל יהודי מחוייב לאכול כזית מהפסחHaimL אמר:זאת בדיוק טענתי, שזהו היה ספקו של משה רבנו. שאם הפסח הוא חובה לאכילה לכל מנוייו, אז הק"ו נפרך. אך אם הפסח הוא חובה לאכילה *בין* כל מנוייו, אז אפשר ללמוד ק"ו מחטאת, והקב"ה פשט לו שאין דנים את הק"ו מפני שצריך להיות ראוי לאכילת כל מנוייו, אלא נדחים לפס"שפרלמן משה אמר:יש להקשות שאם יש צד שהפסח חלוק משאר קרבנות, מפני שהכתוב קבעו חובה לאכילה, אם כן הוא פירכא על הק"ו
והרי מפורש בספרי, שחטאת שבעליה טמאים כשרה, משום שאוכליה טהורים (שהרי אינה נאכלת לבעלים). וה"נ רצו לדון שיהיה נזרק הק"פ על טמאים, מפני שיש לו אוכלים טהורים. אבל פשוט להם שאם לא היו אוכלים טהורים, וכגון שנתמנו כל ישראל על קרבנות אחרים, לא ישחטו עליהם.פרלמן משה אמר:אם נלך כך, הרי גם אם אין אפשרות שיאכל הבשר כלל, מה זה קשור להקרבה, והיכן מצינו שהקרבת קרבן תלוי בכך שיש מי שיוכל לאכלו?
אתה שאלת, כיצד תלוי דין הההקרבה בדין האכילה, ועל זה הבאתי מהרמב"ם.פרלמן משה אמר:מה שהביא מהרמב"ם הלכות קרבן פסח לא הבנתי מה בא להוסיף, פשוט שכך הדין, שאלתנו היא על אותם שנטמאו לנפש אדם שידעו שלא יוכלו לאכול ורצו להקריב בלי אכילה.
אמנם הם טרחו לציין כי יש מי שיאכל את הבשר,
ופה נקודת הקושי, אם הם באו מכח חטאת, היכן מצינו שלפני שמקריבים חטאת חושבים מי יאכל את הבשר,
אם יודעים מראש שמאיזה סיבה הכהנים לא יוכלו לאכול אותו, וכי נמנעים מלהקריב את הקרבן?
לא הבנתי היה להם היתר להיטמא וחשבו שה"נ יש להם היתר להקריב בטומאה?יצחק אמר:יתכן לפרש עוד שהיה להם הו"א שכיון שהם היו נושאי ארונו של יוסף א"כ הטומאה שלהם יש לה דין טומאה של נשיא, אשר דינו כמו ציבור שנטמאים לכבודו, וחשבו שבכה"ג מקריבים בטומאה בראשון.
השאלה היא איפה מצינו כן חוץ מפסח, מפני שהם באו מכח חטאת, והצדק איתכם, שמקודם צריך לברר אם יש בכלל היכי תמצי כזאת.HaimL אמר:אתה שאלת, כיצד תלוי דין הההקרבה בדין האכילה, ועל זה הבאתי מהרמב"ם.פרלמן משה אמר:מה שהביא מהרמב"ם הלכות קרבן פסח לא הבנתי מה בא להוסיף, פשוט שכך הדין, שאלתנו היא על אותם שנטמאו לנפש אדם שידעו שלא יוכלו לאכול ורצו להקריב בלי אכילה.
אמנם הם טרחו לציין כי יש מי שיאכל את הבשר,
ופה נקודת הקושי, אם הם באו מכח חטאת, היכן מצינו שלפני שמקריבים חטאת חושבים מי יאכל את הבשר,
אם יודעים מראש שמאיזה סיבה הכהנים לא יוכלו לאכול אותו, וכי נמנעים מלהקריב את הקרבן?
בנוגע לחטאת, היכי תמצי שיהיו כהנים כשרים להקרבה ולא יהיו כשרים לאכילה. ואם יש ה"ת כזה, אז אה"נ דאין מקריבים לכתחילה, דאין מביאים קדשים לבית הפסול, אבל אם לא התכפרו בו בעליו, זה צריך לבדוק
פרלמן משה אמר:השאלה היא איפה מצינו כן חוץ מפסח, מפני שהם באו מכח חטאת
שוב, הגזירת הכתוב התחדש אחר כך.ברוך שאמר אמר:פרלמן משה אמר:השאלה היא איפה מצינו כן חוץ מפסח, מפני שהם באו מכח חטאת
לא זכיתי להבין כאן את כל השו"ט, הטענה שלהם היתה חזקה ! ויש חידוש בקרבן פסח שאינו קיים בשאר הקרבנות - וזה גזה"כ ! אתם לא מקבלים את דברי המזרחי לעיל שזה גזה"כ ? [כמובן כל הנ"ל לשיטת רש"י, שכך כבודו פתח בשאלתו, והוא תואם לדברי הרמב"ם אך יש שיטה אחרת בזה והיא שיטת הראב"ד, ואין מקומו כאן].
פרלמן משה אמר:מי שמחוייב קרבן חטאת ויכול להקריב אותו רק היום, יגידו לו הכהנים כבר הקרבנו מספיק קרבנות היום ולא נוכל לאכול את הבשר, ולכן אינך יכול להקריב, אם יש בכלל היכי תמצי כזאת, ומה הדין
פרלמן משה אמר:ויכול להקריב אותו רק היום