רצון לראות מה שאוכלים - מה התביעה על זה?

פרלמן משה

משתמש ותיק
ברש"ש יומא עד: מפרש את הכתוב "בלתי אל המן עינינו"
לפי מה שאומרת הגמרא
"המאכילך מן במדבר למען ענותך , לחד מ"ד העינוי הוא כי אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין אמר אביי הלכך מאן דאית ליה סעודתא לא ליכלה אלא ביממא א"ר זירא מאי קרא טוב מראה עינים מהלך נפש".
לכן הם התלוננו שאע"פ שיש להם במן את כל הטעמים, הם רוצים לראות מה שהם אוכלים.
וקשה שאם כך למה נענשו?

 
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
אגב, כשראיתי את השאלה נזכרתי בפרפרת נאה שמביא הגאון החיד"א זצ"ל ב'חומת אנך':
זכרנו את הדגה. מכאן שמדליקין נרות בשבת שמעתי שזה מאמר רז״ל. ופירש הרב המפולפל כמהר״ר אליעזר דאבילה ז״ל דהנה יקשה דמאי קאמרי זכרנו את הדגה והלא כל מה שרוצים לטעום טועמין. אלא מוכרח דמראית עין הוא עיקר וכמ״ש לא תשבע עין לראות מכלל דאיכא שביעה בעין ומזה תשכיל דצריך להדליק נר בשבת דכתיב וקראת לשבת עונג וישבע עינו לראות מאכלי שבת ע״כ שמעתי משם הרב הנזכר ז״ל... ויש לרמוז וקראת לשבת עונ״ג גימטריא עין עם הכולל רמז שידליק נרות בשבת מפני מראית העין כמדובר:
 
פרלמן משה אמר:
ברש"ש יומא עד: מפרש את הכתוב "בלתי אל המן עינינו"
לפי מה שאומרת הגמרא "המאכילך מן במדבר למען ענותך , לחד מ"ד העינוי הוא כי אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין אמר אביי הלכך מאן דאית ליה סעודתא לא ליכלה אלא ביממא א"ר זירא מאי קרא טוב מראה עינים מהלך נפש".
לכן הם התלוננו שאע"פ שיש להם במן את כל הטעמים, הם רוצים לראות מה שהם אוכלים.
וקשה שאם כך למה נענשו?

לכאורה השאלה היא גם בלא הגמ', דהיינו מצד אחד למען ענותך ומצד שני נענשו. להבנתי העונש לא היה על התלונה עצמה שהרי קיבלו בשר אלא על הכפירה בטובתו של הקב''ה (בסגנון הבקשה ולמה העליתונו הלחם הקלוקל וכו')
 
חלק עליון תַחתִית