כלפי ליא אמר:מה זה איך מבינים?
מי אומר שהתורה עיגלה. זה דוחק למה בפרשת פינחס דווקא שלושים.כלפי ליא אמר:מה זה איך מבינים?
או שהמספר באמת כך היה. או שהתורה עיגלה ולא ירדה לפרטים, ולחומרא.
אלו שתי הבנות בקדמונים. ואלו ואלו דא"ח.
כלפי ליא אמר:מה זה איך מבינים?
או שהמספר באמת כך היה. או שהתורה עיגלה ולא ירדה לפרטים, ולחומרא.
אלו שתי הבנות בקדמונים. ואלו ואלו דא"ח.
המקים אמר:איך מבינים שתמיד במניני השבטים המספר הוא מספר עגול?
"פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות" - תימא: וכי אפשר שלא היה חסר אחד או שניים מן הכללים שאומר בכאן, או יותר?
ויש לומר: שאין הכתוב מקפיד בזה, כדכתיב (ויקרא כ"ג, טז) 'תספרו חמשים יום' - ואינם אלא ארבעים ותשעה. וכן (דברים כ"ה, ג) 'ארבעים יכנו' ואינם אלא שלושים ותשעה".
יש מקשין: כיוון שהפסוק אומר 'תספרו חמשים יום', למה אין אנו מונין אלא תשע וארבעים יום? ודוחקין לפרש הפסוק 'עד ממחרת השבת' - שהוא יום החמשים - 'תספרו'; או גם: 'חמשים יום' על 'והקרבתם' שאחריו הוא עולה, וכך הוא אומר: 'עד ממחרת השבת תספרו' - ולא עד בכלל - 'חמשים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה'.
ולי נראה, שאין אנו צריכין לדחוקות הללו. כיוון שכתוב בו בפירוש (דברים ט"ז, ט) 'שבעה שבעת תספר לך' - אין לספור יותר משבעה שבועות. ומ'תספרו חמשים יום' - לא קשה דבר, שכן דרך המקרא, כשמגיע המניין לסכום עשירית פחות אחת - מונה אותו בחשבון עשירית, ואינו משגיח על חסרון האחד.
איפה הרמב"ן?יעקב שלם אמר:כלפי ליא אמר:מה זה איך מבינים?
השאלה שנשאלה נכונה ומציקה ונשאלה ע"י קדמונים
(אם זה באמת כך זה נס וצריך להבין מה העניין בנס זה)
יש לי כמה מראי מקומות על עניין זה שרשמתי לעצמי בעבר
אברבנאל בא (יב כא) הגדול בולע את הקטן
רמבן ג מג שהיה נס
נימוקי הריד במדבר ?
ר אברהם בן הרמב"ם בשם אבי אביו בראשית מו כו
יש ראש בפסחים דף מ על עניין חמישים יום למרות שזה בעצם רק מט
משך חכמה במדבר ג טז
דן בזה הגרח"ק מובא בדרך שיחה
ובספר טעמא דקרא על במדבר
(בביאור קהתי עירובין א ה)
http://www.otzar.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/מכל מלמדי השכלתי אמר:בספירת העומר כתוב תספרו חמישים יום. והכוונה לארבעים ותשע
קדמא ואזלא אמר:המלקוח שבזזו בנ"י ממדין הי' הכל במספר עגול, צאן 675000, בקר 72000, חמורים 61000, נפש אדם 32000.
ולכאו' תמוה, איך יצא בדיוק כך שהמלקוח שהצליחו לבזוז הכל היה במספרים עגולים?
אך כאן לא ניתן לבוא ולומר, שהתורה עיגלה את המספרים בקירוב, שהרי מבו' מיד שם שחילקו את המחצית ל500, ונתנו לאלעזר חלק אחד מ500, ומפורט שם שמן הצאן יצא חשבון המכס לד' 675, מן הבקר 72, חמורים 61, נפש אדם 32. הנה כאן הרי במספרים הבלתי עגולים אין חולק שהם בדוקא כך, וממילא מוכרח שגם המספרים העגולים של כלל המלקוח (שהם כפול 500) הם בדוקא, כי כך היה מעשה, ול"ש לו' שהתורה עיגלה בזה.
כי זה לא 1/500 אלא יותר.אבר כיונה אמר:קדמא ואזלא אמר:המלקוח שבזזו בנ"י ממדין הי' הכל במספר עגול, צאן 675000, בקר 72000, חמורים 61000, נפש אדם 32000.
ולכאו' תמוה, איך יצא בדיוק כך שהמלקוח שהצליחו לבזוז הכל היה במספרים עגולים?
אך כאן לא ניתן לבוא ולומר, שהתורה עיגלה את המספרים בקירוב, שהרי מבו' מיד שם שחילקו את המחצית ל500, ונתנו לאלעזר חלק אחד מ500, ומפורט שם שמן הצאן יצא חשבון המכס לד' 675, מן הבקר 72, חמורים 61, נפש אדם 32. הנה כאן הרי במספרים הבלתי עגולים אין חולק שהם בדוקא כך, וממילא מוכרח שגם המספרים העגולים של כלל המלקוח (שהם כפול 500) הם בדוקא, כי כך היה מעשה, ול"ש לו' שהתורה עיגלה בזה.
למה אי אפשר לומר כאן שזה עיגול?
למשל שהבקר היה 71983 והתורה עיגלה ל-72000, וכשנתנו 1/500 מהמחצית נתנו כמובן בהמות שלמות, אז במקום לתת 71.983 בהמות נתנו לו 72 וכן על זה הדרך בשאר
אולי בזה יש לבאר מה שבהודעתי הראשונה כתבתי 'מעין הוכחה'..אבר כיונה אמר:כעת מצאתי במשך חכמה:
(ל) אחד אחוז מן החמשים וכו'. יפלא שלא היה יותר במספר הזה ממספר המתאים מכוון לאלפים, ולא מאות ועשיריות. ונראה, דבאמת יכול להיות שהיה יותר, וכמו צאן היה שש מאות אלף וכו' חמשת אלפים ואיזה מאות, רק שלפי מספר התרומה לא היה מגיע שיעלה אחד מחמש מאות, לא חשבם. ולכן אמר אחד נפש, ולא חצי, שלא יהיה שותפות, וכמו שדרשו (מנחות עז:) לענין לחמי תודה אחד שלא יטול פרוסה. ולכן אמר להלן (פסוק מז) בתרומת הלוים את האחוז וכו', היינו אף שהיה מגיע לתרומת לוים שהוא אחד מחמשים איזה יותר, רק כיון שלא היה מגיע לתרומת אלעזר שיהא אחד מחמש מאות, ולא היה אחוז בתרומתו, כן היו נוטלים גם לוים. ודו"ק.
גם לפי המשך חכמה אין כאן עיגול מספרים, אלא שהתורה מספרת לנו שאלו הסכומים שיצאו שיכולים להתחלק ל500, (ומה היתרה אין צורך להזכיר), כי לדבריו התורה לא באה כלל לספר כמה בזזו.אבר כיונה אמר:כעת מצאתי במשך חכמה:
(ל) אחד אחוז מן החמשים וכו'. יפלא שלא היה יותר במספר הזה ממספר המתאים מכוון לאלפים, ולא מאות ועשיריות. ונראה, דבאמת יכול להיות שהיה יותר, וכמו צאן היה שש מאות אלף וכו' חמשת אלפים ואיזה מאות, רק שלפי מספר התרומה לא היה מגיע שיעלה אחד מחמש מאות, לא חשבם. ולכן אמר אחד נפש, ולא חצי, שלא יהיה שותפות, וכמו שדרשו (מנחות עז:) לענין לחמי תודה אחד שלא יטול פרוסה. ולכן אמר להלן (פסוק מז) בתרומת הלוים את האחוז וכו', היינו אף שהיה מגיע לתרומת לוים שהוא אחד מחמשים איזה יותר, רק כיון שלא היה מגיע לתרומת אלעזר שיהא אחד מחמש מאות, ולא היה אחוז בתרומתו, כן היו נוטלים גם לוים. ודו"ק.
אבר כיונה אמר:כעת מצאתי במשך חכמה:
(ל) אחד אחוז מן החמשים וכו'. יפלא שלא היה יותר במספר הזה ממספר המתאים מכוון לאלפים, ולא מאות ועשיריות. ונראה, דבאמת יכול להיות שהיה יותר, וכמו צאן היה שש מאות אלף וכו' חמשת אלפים ואיזה מאות, רק שלפי מספר התרומה לא היה מגיע שיעלה אחד מחמש מאות, לא חשבם. ולכן אמר אחד נפש, ולא חצי, שלא יהיה שותפות, וכמו שדרשו (מנחות עז:) לענין לחמי תודה אחד שלא יטול פרוסה. ולכן אמר להלן (פסוק מז) בתרומת הלוים את האחוז וכו', היינו אף שהיה מגיע לתרומת לוים שהוא אחד מחמשים איזה יותר, רק כיון שלא היה מגיע לתרומת אלעזר שיהא אחד מחמש מאות, ולא היה אחוז בתרומתו, כן היו נוטלים גם לוים. ודו"ק.
האם תוכל לציין היכן המש"ח לענין מנין בני ישראל?שמעיה אמר:אבר כיונה אמר:כעת מצאתי במשך חכמה:
(ל) אחד אחוז מן החמשים וכו'. יפלא שלא היה יותר במספר הזה ממספר המתאים מכוון לאלפים, ולא מאות ועשיריות. ונראה, דבאמת יכול להיות שהיה יותר, וכמו צאן היה שש מאות אלף וכו' חמשת אלפים ואיזה מאות, רק שלפי מספר התרומה לא היה מגיע שיעלה אחד מחמש מאות, לא חשבם. ולכן אמר אחד נפש, ולא חצי, שלא יהיה שותפות, וכמו שדרשו (מנחות עז:) לענין לחמי תודה אחד שלא יטול פרוסה. ולכן אמר להלן (פסוק מז) בתרומת הלוים את האחוז וכו', היינו אף שהיה מגיע לתרומת לוים שהוא אחד מחמשים איזה יותר, רק כיון שלא היה מגיע לתרומת אלעזר שיהא אחד מחמש מאות, ולא היה אחוז בתרומתו, כן היו נוטלים גם לוים. ודו"ק.
הוא לשיטתו ז''ל גם לעניין מניין בני ישראל שהיו יותר מן הסכומים העגולים.
במאמר שציינת לעיל.קדמא ואזלא אמר:האם תוכל לציין היכן המש"ח לענין מנין בני ישראל?
מחבת אמר:יש לחקר למה לא נח לאינשי להבין התורה כפשוטה
כמדומה שבפרשת יתרו לגבי שרי עשרות, ואולי בפרשת במדבר. אם אתפנה, אבדוק.קדמא ואזלא אמר:האם תוכל לציין היכן המש"ח לענין מנין בני ישראל?שמעיה אמר:אבר כיונה אמר:כעת מצאתי במשך חכמה:
(ל) אחד אחוז מן החמשים וכו'. יפלא שלא היה יותר במספר הזה ממספר המתאים מכוון לאלפים, ולא מאות ועשיריות. ונראה, דבאמת יכול להיות שהיה יותר, וכמו צאן היה שש מאות אלף וכו' חמשת אלפים ואיזה מאות, רק שלפי מספר התרומה לא היה מגיע שיעלה אחד מחמש מאות, לא חשבם. ולכן אמר אחד נפש, ולא חצי, שלא יהיה שותפות, וכמו שדרשו (מנחות עז:) לענין לחמי תודה אחד שלא יטול פרוסה. ולכן אמר להלן (פסוק מז) בתרומת הלוים את האחוז וכו', היינו אף שהיה מגיע לתרומת לוים שהוא אחד מחמשים איזה יותר, רק כיון שלא היה מגיע לתרומת אלעזר שיהא אחד מחמש מאות, ולא היה אחוז בתרומתו, כן היו נוטלים גם לוים. ודו"ק.
הוא לשיטתו ז''ל גם לעניין מניין בני ישראל שהיו יותר מן הסכומים העגולים.