על הפנים. איזה פנים יש להם? (ללחם). שט ורוקד. אנטיגנוס, טיטוס וציפורי.

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה ו/או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 721
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 551 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

על הפנים. איזה פנים יש להם? (ללחם). שט ורוקד. אנטיגנוס, טיטוס וציפורי.

שליחה על ידי NETANEL » 24 מאי 2022, 22:45

א.
לחם הפנים או שולחן הפנים

מדוע בפרשת במדבר כתוב "שולחן הפנים" ולא "לחם הפנים" כפי שמופיע בתנך 6 פעמים ,שלושה פעמים בשמות . ושלושה פעמים בנך.

אגב בשמות נכתב על עשיית השולחן. ואילו פרטי ודרכי הכנת הלחם מפורטים רק בויקרא באמור.
ושם המילה " הפנים" כלל אינה מופיעה !
..וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.כאן כאמור לא מוזכר המונח : " הפנים".

שלוש שמות
ויש לו ללחם הפנים עוד שתי שמות בתנך : "לחם התמיד" -בפרשת במדבר ד,ז.
ובדה"י א, ט. מכונה "לחם המערכת". וּמִן-בְּנֵי הַקְּהָתִי מִן-אֲחֵיהֶם, עַל-לֶחֶם הַמַּעֲרָכֶת, לְהָכִין, שַׁבַּת שַׁבָּת.

אבל יש כאן "פנים" חדשות, שכן במדבר כתוב "שולחן הפנים" ”וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ ..במדבר ד,ז., וניתן לפרשו השולחן שעומד בפנים לעומת מזבח העולה שעומד בחוץ ,וראה להלן.

ב.
על הפנים:
ואנו במשמעות השם לחם הפנים באנו על מה ולמה ? מספר סיבות ניתנו לשם לחם הפנים:

1. בתרגום יונתן מתרגם "לחמא גוונא" - דהיינו "הלחם הפנימי", הוא הלחם המצוי בתוך ההיכל.הלחם מוצב בפנים, בתוך המקדש.

2. הרשב"ם מציע "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - הלחם הוא לחם מעולה וחשוב הראוי לעלות על השולחן לפני המלך.
כמו "פני הדור" =החשובים.

3. הגמרא במסכת פסחים מתאר את הלחם כלחם עבה ותפוח "וכמה פת עבה? אמר רב הונא: טפח, שכן מצינו בלחם הפנים - טפח "ואין פנים פחות מטפח" [בסוכה]. ובר בחיי -כי דבר שעביו טפח נאמר עליו שהוא בעל פנים.

4. התנא בן זומא דרש "שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן, לצדי הבית מזה ומזה". לפי הגו"א ברשי הדפנות הם הפנים ..

5. לבאר מים חיים פירוש שונה ברשי שהצד הפרוץ - הוא הקרוי פנים,שיש מקום אל פני האדם לראות משם.

6. לראבע לפי שהוא מונח תמיד "לפני" השם. ובדומה לכתוב "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד".[ ואולי גם מקדימה -לפני השכינה =ארון הברית שנמצא אחריו במערב].

7.הרמבם כתב שכל חלה מרובעת שנאמר לחם הפנים "שיהיו לו פנים רבים = צדדים רבים. והכוונה שיש לו ארבע דפנות צדדים ומעלה מטה והריהם שישה פנים. מהרי קורקוס. [ויש קושי מהרמבם ביד בתמידין - שמשמע שהלחם היה מרובע וללא קרנות].

8. הכלי יקר בתרומה, מפרשו מלשון "[u]הארת פנים"[/u] ..יתן לו לחמו השי"ת בפנים מאירות ולנצח..

9. רשי במנחות [צו,א] אפשר שנותן לכך שני פירושים : אחד כנל פנים. והשני פירוש מפתיע:
פנים= פינות. שיהיו לו פינים, פינות= זויות , והכוונה לקרנות שבארבע פינותיו. ועיין בתוי"ט מנחות,יא,ד. [ לר גרשום וכך בברטנורא - שהקרנות נקראות - פנים, מנחות צח].

10. כולו פנים ! - כך לרלבג.
אחרי שהרלבג מציע את ביאורו לשם "לחם הפנים" (עיין להלן) שהלחם היה דק למדי רק כאצבע - ולא כטפח. וז"ל : והנה זה הלחם דק..ולדקות זאת החלה, גם כן יתכן שלכך יקרא "לחם הפנים". כי הוא כולו פנים ,רוצה לומר שאין לו תוך שלא ישלוט בו האויר בקלות או חום התנור..
דהיינו פנים = יש לו רק משטח = פנים , ללא דפנות \צדדים ןללא חלל\ נפח . וזה כמובן ההיפך לגמרי
מסעיפים 3. ו 7 דלעיל.

לחם הפנים לרלבג.jpg

11. ריבוי פנים-
פירוש נוסף ועיקרי לרלבג הפוך מהנל , שמכיון שבפירושו הבצק הוא גוף מלבני עם פינות חתוכות הרי יש לרלב"ג ביאור משמעותי יותר לשמו של לחם הפנים כי אין מדובר כאן רק בששה פנים , תכונה הקיימת לכל גוף תלת ממדי, ואפילו הייתה צורתו פשוטה כקוביה אלא מדובר על גוף בעל שמונה עשר פנים.
אז כמה פנים היו ללחם ? 2 לרוב הפירושים. 6 לרמבם . 12 בפהמ"ש . 18 לרלבג.
דברי הרלב"ג הובאו בתרומה ובהרחבה בכסף משנה על הרמב "ם הלכות תמידין ומוספים ה , ט.
.

ג.
הרמבם אינו יודע !
דווקא הרמבם שעמל רבות לפרש טעמי המצוות, גם כאלה שהשכל הפשוט מתקשה להבינם ושבחלקם נדחו עי מפרשים אחרים. ואילו כאן במצוות לחם הפנים כותב הרמב”ם בספר מורה נבוכים (ח”ג פמ”ה), בבארו תועלת המצוות הנוגעות לכלי המקדש:
… "אבל השלחן ושיהא עליו לחם תמיד איני יודע טעם לכך, ולא מצאתי עד כה לאיזה דבר איחסהו". ורבים מהמפרשים דווקא הסבירוהו יפה.

ויש כאן נותן טעם לדברי הארי בפזמון לסעודת השבת,ובו נאמר: "יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי", פירוש הדברים: 'יגלה לנו הקדוש ברוך הוא את הסודות והטעמים, של שנים עשר הלחמים המובאים ביום שבת במקדש'. ומכאן שאכן טמון בו סוד גדול ונעלם ,וסוד ה ליראיו. ואפשר שבזמן הרמבם טרם נודע.

ד.
תיבה שטה או ספינה רוקדת
נחלקו בצורת הלחם,
1. רבי חנינא אמר, שהיה כ'תיבה פרוצה', כלומר, כארגז שיש לו תחתית ודפנות משני צידיו כמו האות חי"ת הפוכה, ברשי.
2. רבי יוחנן אמר - כ'ספינה רוקדת', כלומר כספינה, שהתחתית מחודדת, ואין לה שוליים, אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה ושני ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה 'רוקדת': שמרקדת והולכת מהר.
רשי מצייר האות V. לתוספות רק החלק התחתון הוא כרשי -ובחלק העליון דפנותיו היו ישרות. ראה צילום.

4. הרלב"ג צורת החלה לפני הקיפול היא כמלבן שנקטמו פינותיו, : ולאחר הקיפול צורתו כתיבהת ח'הפוכה שקרנותיה נקטמו בפירושו זה " מרויח" הרלב"ג ביאור משמעותי יותר לשמו של לחם הפנים" כי אין מדובר כאן רק בששה פנים, תכונה הקיימת לכל גוף תלת ממדי, ואפילו הייתה צורתו פשוטה כקוביה, אלא מדובר על גוף בעל שמונה עשר פנים, כפי שמופיע בציור להלן.

5. בשוטנשטיין מביא איור שונה ,דהיינו צורת U' ולא צורת V.
ציור להלן והסברים בעהי בהמשך.

. V לא. U הלחם כמו כמו.jpg
והתמיכה בלחם עי מדף בעל צורה מיוחדת
מדף התמיכה בלחם.jpg



ולגבי קרנותיו האיך היו . ולאן כופפום ומה הרווח שנשאר ביניהם נותיר לדיון אחר.

ועל על צורת הלחם במטבעות וממצאים וכו איה בהמשך
.
לחם הפנים.jpg
הציור האמצעי "ספינה רוקדת לרשי. והתחתון לשיטת תוספות.

צילום מעוז והדר.
[/size]
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 721
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 551 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על הפנים. איזה פנים יש להם? (ללחם). שט ורוקד.

שליחה על ידי NETANEL » 26 מאי 2022, 14:02

ע' פנים- לפנים !

אז מה מוצאים אנו בתיאורים עתיקים של השולחן ולחם הפנים ?

א.
. אבל קודם נאמ
ר שאם כי זה מעניין ולעיתים מלמד, כמו שמנסים להעמיק בציורי המנורות השונות שנמצאו באתרים שונים.
אבל וודאי שאין בהם להכריע או לסתור מסורות שבידינו באם הם נוגדים אותם. שכן המאיירים או האומנים לא תמיד הקפידו על דיוק, ואולי דווקא ההיפך.לעיתים היו פשוט עמי הארץ, ופעמים בכלל היו אומנים נכרים שעבדו בפסיפסי בתיהכ"נ [ כתב ראי ועוד] ומקורותיהם משובשים ומדומיינים ולא הם ילמדונו מה והאיך .

ואחר ההקדמה עדיין יש בהם דברים מעניינים שכן כדאי להתייחס אליהם.
מבחר הציורים\ תיאורים שיש לנו הוא נומיסטי= מטבעות שהן כמאה שנה לפני החורבן, כמוכ מטבע של בר כוכבא - מסופק. איקונוגראפי-תיאורים בציורים תבליטים או פסיפסים של בתהכ"נ וגם איורים שליוו את כתבי יד או דפוסי הגמרא.

ב.
מטבעותיו של מתתיהו אנטיגונוס
-
. המטבעות הנדירים של מתתיה אנטיגונוס, שהוטבעו בשנים 40-37 לפנה"ס, יותר ממאה שנה לפני חורבן בית שני,אחד מהן הוטבע בשנת 37 לפני הספירה, כ-107 שנים לפני חורבן בית המקדש, בזמן שבו עדיין עמדו בהיכל המנורה הטהורה והשולחן הטהור, וזהו התיעוד הקדום ביותר של כלי המקדש, וייחודי בכך שנעשה בימי המקדש.

על חלק מהמטבעות רק השולחן ובאחרים - גם הלחם.
מערכות לחם הפנים, וכן צורת הלחם מתאימים כ"ספינה רוקדת". כשבסיס החלות היה מִיתאר מעוגל ולא
ריבועי. זהו מבנה חזק יותר, ופחות שביר. לכאורה זה דומה לשיטתו של ר' יוחנן,
שצורת הלחם הייתה כספינה. ויש בכך הבנה לדברי התוספתא:
ארבע סניפין של זהב דומין לדקרנין היו שם, שבהן היו סומכין את החלה, מפני
שדומות לספינה, כדי שלא תהא רוקדת" דהיינו מדובר על מתקן שתומך את החלה לא מפני שהיא "כמין ספינה רוקדת", אלא "כדי שלא תהא רוקדת".

תמונת המטבעות[/u]
שניים ממטבעות מתתיהו אנטיגונוס שפורסמו בידי יעקב משורר (אוסף גרוסוירט) ודן בר"ג (אוסף מוסאיוף). וראו בהם את שולחן לחם הפנים.
מטבע שולחן צד 1.jpg
מטבע אנטיגונס ש,ל, הפנים.jpg

(מטבעות פרוטה של מתתיה אנטיגונוס II) שמראים שצורת הלחם (בתקופת בית שני, לפני הורדוס) היתה הספינה של ר' יוחנן. בפני המטבע מוטבע הכיתוב 'מתתיהו כהן גדול' בעברית, וציור שולחן לחם הפנים. ציור השולחן סכמטי ובו לוח נישא על ארבע רגליים. בשניים מן המטבעות, אשר נמצאים במוזיאון הרמיטאז' בלנינגרד, על השולחן מונחות שתי ערימות לחם הפנים. בגב המטבע מוטבע הכיתוב ביוונית: 'של המלך אנטי[גונוס]' וציור מנורת שבעת הקנים.


ג.
אבל הן מציבות לנו תמיהות
הדורשות הסבר .הקשיים בהתאמה לתיאור צורת לחם הפנים והשולחן במטבעות הללו לאלו המתוארים בספרות חז"ל:
1. מספר כיכרות הלחם הוא שלוש בכל צד ולא שש;
2 .צורת הנחת הלחם (אורך הכיכר במקביל לאורך השולחן) אינה תואמת את מה שנאמר במשנה (אורך הכיכר לרוחב השולחן);
3. אין שום זכר לאותן "סניפין של זהב" (אולי בהתאם לשיטת רבי יוסי בתוספתא לעיל)
4. המוט שמחבר את רגלי השולחן לא נזכר בספרות חז"ל
5. ויש גם איזו בליטה או עיטור ברגלי השולחן
6. בחלק מהמטבעות אין כלל ציור של כיכרות על גבי השולחן אלא רק השולחן.

כמובן שניתן לפתור הכול בכך שזה בסהכ תיאור סכמטי והעיקר היה להמחיש את הכלי בצורה כלשהי בלי לדייק בפרטים .ובפועל נהגו לאפות את לחם הפנים בצורת תיבה פרוצה, כפי המתואר במשנה.

ד.
יחד עם זאת עמר העלה הסבר אפשרי מהגמרא לאותו תיאור ולפיו -
1. השולחן המתואר לא היה השולחן שעמד בתוך ההיכל אלא אחד משני השולחנות שעמד בין פתח האולם ובין פתח ההיכל (משנה ז)- "שני שולחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית אחד של שיש ואחד של זהב על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו".

2. על שולחן השיש הניחו את הלחם הטרי שנאפה לפני שהעבירו אותו לשולחן הזהב בתוך ההיכל ועל שולחן מזהב הניחו את הכיכרות הישנים לפני שחילקו אותו לכהנים שאכלו אותו בשבת שאחרי.
.   .עמר הציע שאולי השולחן הזה, שולחן הזהב החיצוני [זהו רעיון חדש -והמפרשים שדנו בעניין -לא העלו אפשרות זו, אולם ראה הרדבז להלן , NETNEL]., היה השולחן שגם הוצג לעם במהלך ימי העלייה לרגל ביחד עם המנורה "שמגבהין אותו ומראין בו לעולי הרגל לחם הפנים" ואילו שולחן הזהב הפנימי לא זז ממקומו.

ובכך יתיישבו הפרטים שלכאורה אינם תואמים את התיאור במקורות חז"ל בנוגע לשולחן הזהב הפנימי- כך נראה שולחן לחם הפנים כפי שהוא הוצג לעם בימי הרגל, אם השולחן שעמד בפתח ההיכל   ואפילו אם מדובר על השולחן הפנימי, הוא הוצג בדרך הזאת ולא באופן שבו הוא ניצב באופן קבוע.
. .
בקשר לכך - מן העניין להביא את הרדבז הדן ב "בתשובות הרדב"ז סמן ב' אלפים קע"ח מביא ששאל אותו השואל על מה שלמדנו כאן שמגביהים את השלחן ומראים בו לעולי רגלים ראו חיבתכם לפני המקום,
ואומר שם הרדב"ז שהיו מקדשים את אחד משולחנות הזהב שהיו בפתח ההיכל ומכניסים אותו להיכל ונותנים עליו את הלחם, ומטבילים את השלחן הטהור ומחזירים אותו למקומו כיוון שא"א בלאו הכי .


3. הדבר העיקרי למראה הלחם הרי ייתכן והמחלוקת בין האמוראים נובעת מכך שהיו נוהגים לעשותו בצורות שונות בהם ניתן לעשות את לחם הפנים , עד שנקבעה ההלכה כמו בתפילין ועוד.
יותר מכך לחזוא מותר לעשותו בשתי הצורות . וכדברי החזוא ....שכתב (מנחות סימן מב ע"פ) "ונראה דמעיקר מצות לחה"פ יכול לעשות בכל תמונה שירצה ואין פלוגתתן אלא במה שנהגו". לשיטתו של החזון איש אין חיוב לעשות את לחם הפנים בצורה כלשהיא, וניתן מעיקר הדין לעשותו בכל צורה שרוצים, (כנראה בתנאי "שיהו לו פנים" -מנחות צו ע"א).

ה.
תמונת מטבע בר כוכבא
[/size]
[attachment=0]מטבע בר כוכבא.jpg
זהו מטבע של בר כוכבא ויש הרואים כאן בעמודים את חזית המקדש\משכן, ובאמצע את שולחן לחם הפנים.ויא שזו צורת הארון והכרובים פורשי הכנפיים, והסבר נראה יותר הגיוני.

כנל לשאר התיאורים - בהמשךב עהי..

נ.ב
יש מטבעות בהם - המנורה היא בצד של האותיות הלועזיות, ואילו השולחן הוא בצד של האותיות העבריות בדכ אנו רואים במנורה ייצוג של המקדש, אבל במטבע השולחן כלי חשוב יותר, ולכן הטביעו את צורתו בצד של האותיות העבריות. אולי זה נובע מכך שבתורה תמיד הסדר הוא ארון-שולחן-מנורה. (השערה של פרופ' בר"ג במאמרו ).

כרגיל ליקטנו ותימצתנו מעבודותיו של הנפלאות של ז, עמר ואחרים .
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 721
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 551 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על הפנים. איזה פנים יש להם? (ללחם). שט ורוקד.

שליחה על ידי NETANEL » 27 מאי 2022, 03:00

............. נסקור בקצרה עוד תיאורים לנל
...................... ויש גם תיאור מעניין הקשור לשבועות.
............................................. ולמה הציפורים תלויות מבחוץ ?


א. שער טיטוס
. .התבליט שעל שער טיטוס זכה לפרסום גדול מבחינה תיירותית והיסטורית, אבל גם פיתח דיון וויכוח נרחב לגבי המנורה המתוארת בו. מה שאין כך לגבי השולחן המתואר בו. ואפשר שזה גם בגלל שלא התפתח פולמוס סביבו. ואגב גם אם היינו רואים בו שינויים מהתורה וחזל - הרי קיימים תירוצים רבים כמו לגבי המנורה וכו. אןלם הוא מאוד סכמטי ולא נין להפיק ממנו מיע על פרטיו.
השולחן -שער טיטוס.jpg
השולחן -שער טיטוס.jpg


. .התבליט על שער טיטוס המתאר את מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את ריבוע השולחן , בלי הסניפים והמנקיות - יחד עם חצוצרות הכסף המוצמדות באלכסון לחזית השולחן המרובע .[יוצרים X על צורת השולחן.]

[b]ב.
תיאורים ואיורים בשס
כתבי יד ודפוס.[/b]
ציור רשי לחם הפנים 1.jpg
ציור רשי לחם הפנים 1.jpg

. .לעיל זה ציורו שברשי בגמרות שלנו במנחות דף צד " לדעגיל להו מיעגל ". על כך שנעשו כחצי מעגל שקורין צירקל"א . ורש"י מסביר שהסניפין הם לא זקופים אלא עשויים כחצי מעגל..ראה ציור ברשי.

שס 1708.jpg
שס 1708.jpg

בדומה לכך ואף קעור יותר הוא הציור בגמרא מודפסת, מס' מנחות צד ע"ב משנת 1708 מפרנקפורט דמיין שבגרמני.

. .וזה לשון רשי - "קווי"ש ואין לה שוליים אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה וב' ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה רוקדת שמרקדת והולכת מהר" .

**
...חוקרי שייט עתיק הסבירו , לא רק שאין - שלא מצאו כלי שייט בצורת V אלא שלא יכול להיות בצורה V כי צורה זאת אינה יציבה ואינה משמשת לבניית סירות לא בהווה ולא בעבר. ולכן פשר שהציור המופיע בוילנא ש"ס אינו ציורו המקורי של רש"י אלא אינטרפרטציה של המו"לים של הוילנא ש"ס, האחים רום.

כתב יד מכן הוא בספריה הלאומית של רוסיה, בסן פטרסבורג משנת 1563 באוסף פירקוביץ' והציור המופיע בו לספינה רוקדת הוא -
שס 1563.jpg
שס 1563.jpg

. .צורת הלחם אינה דומה לאות V, אלא יותר לצורת ספינת הcojet לעיל ממבט צדדי. זהו כתב היד העתיק ביותר שקיים של פירוש רש"י על מנחות צד, ע"ב וככל הנראה הינו בכתב ידם של תלמידיו שהעתיקו מכתבי יד מדורות קודמים.

.....לטענתם של חוקרי - "מכון לחם הפנים" שנעזרתי בפרסומיהם .ככל שחוזרים בזמן, יותר קרוב לתקופתו של רש"י עצמו, בכתבי יד עתיקים, הציור דומה יותר לספינה ממש. שהיתה יותר דמה לאות U דהיינו קעור למטה, ולא "שפיצי" כמו האות V. וזה מחזיר אותנו לתוספתא דלעיל "כדי שלא תהא הספינה רוקדת".
ואפשר שזה השפיע גם על צורת הלחם הקעור כמו U כפי שמצוייר בשוטנשטיין -עיין בתמונות לעיל.

[נ,ב הרעיון יפה. אבל... יש להטיל ספק בהנחה הנל - שכן אין כאן שרטוט מסובך, והאותיות הלטיניות V U היו מוכרים להם היטב,יהודהא.]

ג. ביהכ"נ בציפורי
ויש עוד ציורים
מביהכ"נ מדורא אירופוס, ויש פסיפס מביכנ שומרוני בעתיקות חירבה שבסמוך לרמלה בשניהם צורת השולחן עגולה ושונה מהמפורש בתורה ובחזל,וכבר הזכרנו לעיל על חוסר האמינות שלהם.

אבל נעסוק בשולחן שנמצא בביהכ"נ שבציפורי ובהשוואה בינו לבין ציור סל הביכורים שצמוד לו מימין.
ציפורי.jpg
ציפורי.jpg


. .בציפורי בפסיפס שבביהכ"נ נמצא באמצע - תיאור שולחן לחם הפנים העגול , מסביבו [אינם בתמונה] המנורה ועוד כלי מקדש. אלא כנל סביר מאוד שעשאו אומן נוכרי כפי שיודעים אנו על עבודתם באותו זמן בטבריה בית שאן ובבית אלפא, שם ציירו לנו גם את הליוס האלילי...( הם השאירו לנו את שמותיהם).[ ואולי גם כאן הוא היה שייך לשומרונים ? למרות שהוא חורג מגבול יישוביהם הצפוניים :חיפה בית שאן , יהודהא]

. . .בולטת העובדה שבעוד שהשולחן ולחם הפנים מנוגדים למפורש בתורה ובחזל. הרי לעומתו "סל הביכורים" שמצוייר מימין לו מתאים לכתוב בחזל : סל נצרים קלוע של העניים. בתוכו פירות משבעת המינים. על שוליו מבחוץ קשורים שני ציפורים- וזאת כדי שלא יטנפו את הפירות. " תני ר יוסי לא היו נותנין את הגוזלות על גבי הסלין שלא ינבלו הביכורים אלא תולה אותן מבחוץ [ ירושלמי : ביכורים ג,ד סה ע"ד].[/size][a
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
NETANEL
הודעות: 721
הצטרף: 02 דצמבר 2020, 22:26
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 551 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על הפנים. איזה פנים יש להם? (ללחם). שט ורוקד. אנטיגונוס, טיטוס וציפורי.

שליחה על ידי NETANEL » 27 מאי 2022, 11:23

עוד על הקשר
"לחם הפנים - וחג השבועות"

א.
. , הרדב"ז בתשובה ]הלכות מטמאי משכב ומושב פרק יא הלכה יא[ כותב דבר מעניין.
הגמרא ]יומא כא ב[ אומרת שבשבתות הרגלים היו מגביהים את שולחן לחם הפנים,
מראים אותו לעולי הרגל ואומרים, "ראו חיבתכם לפני המקום". שסילוקו כסידורו.

דהיינו, בלחם הפנים נעשה נס. הוא נותר חם, טרי ומהביל, כל שמונת הימים בהם שהה
על השולחן שבהיכל. ביום השבת, כאשר היו מחליפים את הלחם בן השבוע בלחם חדש,
היו מוציאים את הלחם ה'ישן' אל פתח המקדש ומראים לעולי הרגלים שהוא עדיין חם
כביום אפייתו, מדיף ריח ניחוח של מאפה טרי.

ב.
שואל הרדב"ז, בחג הפסח וחג הסוכות, בהם תמיד יש לפחות שבת אחת, אכן יכלו
להראות את לעולי הרגלים את הלחם בזמן סילוקו. אבל בחג השבועות, שהוא רק יום
אחד, כיצד הראו לישראל את הנס ואת חיבתם לפני המקום?

אומר הרדב"ז כך: אם חל חג שבועות בשבת, הרי שאז הראו לישראל חיבתן. ואם לאו,
צריך לומר שבמקרה כזה היו ישראל נשארים בירושלים עד השבת הקרובה. אפשרות
נוספת כותב הרדב"ז, באמת בחג השבועות לא ראו נס זה, אך כבר הכירוהו מהרגלים
האחרים.

ג.
בשם הריטב"א מביאים שלא היו מראים לישראל את הלחם ביום החלפתו דווקא, אלא,
הראו להם את ההבל שהיה עולה מהלחם כאשר היה מצוי על השולחן. אם כן, ניתן היה
לעשות זאת בכל יום מימות השבוע, וסרה תלונת הרדב"ז.

אך הרדב"ז תמה על כך וכותב: "לא ראיתי מימי עולה הבל מהלחם אפילו כשהוא חם אלא
בזמן שחותכין אותו". ומסיים, "וצריך הוא ז"ל ]הריטב"א[ לומר שהכל היה בכלל הנס".
גם כאן רואים אנו שחג השבועות לא הסתיים ביום אחד. היה לו המשך. שכן על פי דברי
הרדב"ז ברוב השנים התעכבו ישראל בירושלים עד השבת הקרובה.
]מתוך הספר 'מפיק מרגליות'

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “במדבר”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח