כיצד נשאו המנורה?

שאר לעמו

משתמש ותיק
כתיב (במד' ד ט-י) "ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם. ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט".
היכן נתנו מוט בשביל להחזיק המנורה, ואיך יחזיק מוט אחד המנורה.
ואפילו תימצי לומר שהיו היו ב' מטות, איך ישאו המנורה שלא תישמט. וגם לא הוזכר אלא ונתנו על המוט, אחד בלבד.
וצריך לומר שאחרי ששמו את המנורה וכליה במכסה עור תחש, הוא היה כעין שק, ואותו קשרו בראשו למוט אחד, וכך נשאו אותה עם כליה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסתבר שנשאו הכלי דרך עמידתם, שלזלול לשאתם הפוך.
ואם נעמיד כדברי 'חלק א' ממעל' שהיו נושאים אותו כצורת עמידתה ומלמטה, הרי היא תיפול כשכולה מונפת למעלה, וגם לא נשאו הכלים אלא בגובה שליש שלהם.

גם מוזכר בעוד מקום אחד שם 'ונתנו על המוט' יחיד: "ולקחו את כל כלי השרת (של מזבח הזהב) אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט". ושם ודאי קושרים הכיסוי עור תחש אל המוט שהרי היו כמה כלים קטנים.
וכבר לא רחוק שבכאי גוונא נשאו המנורה.
 

כרם

משתמש ותיק
לא הבנתי את השאלה.
מוט אחד שעליו תלוי השק הגדול שבו המנורה, מחזיקים אותו 2 בני אדם, אחד מצד זה ואחד מצד זה, והרי השק עם המנורה מובל ע"י המוט.
ואם השאלה היא היכן הכניסו את המוט? הרי אפשר לעשות חור אחד מצד אחד בשק וחור אחד בצד השני, ואורך המוט בפנים לאורך המנורה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
מקוה לטוב אמר:
אני חושב שהוא התכוון שהמוט נמצא ממש מתחת הקנים התחתונים בענין שהמנורה לא נופלת למטה.
ברוך שכיונתי..
כעת הבנתי שטבעת תקיף את אזור תחת הקנים ולא את התיבה של המנורה. ומשני צידי המטבע ימשך המוט.
אך בכלי מזבח הזהב ודאי תלוי הכיסוי על המוט. משכך אפשר גם במנורה.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
בעברית היום מקובל ש'מוט' הוא מקל, אבל יתכן מאד שבלשון התורה 'מוט' הכוונה לקורה רחבה של עץ.
בשלש מקומות נאמר מוט בתורה, במנורה, במזבח (בשניהם 'על המוט'), ובפירות שהביאו המרגלים ('וישאוהו במוט'). ובכולם אפשר לפרש שהניחום מעל המוט ולא תלו אותו במוט.


עתה ראיתי במפרשי התורה על אתר:
רשב"ם
(י) ונתנו על המוט - טועה היה בזה ר' יוסף קרא מדלא כת' כדכת' במוט בשנים. והיה רוצה לומר שכל המוט היה תחת הכלים מדכת' על. השיבותי כי המוטות היו בצדי הכלים כדרך כל משא שנותנין המוטות בטבעות שבצידי הכלים כדכת' בפרשת המשכן, אבל לשון ונתנו ראוי לומר על המוט ואצל לשון משא יאמר במוט כדכת' וישאוהו במוט, ונשא בם את השולחן וכת' על כתף יסבלוהו, אין לכם משא בכתף. כלומר בדבר זה נושאין את זה:
ראב"ע
(י) ונתנו על המוט - כי אין לה בדים, והוא כמו וישאוהו במוט (במדבר יג, כג):
הדר זקנים
(י) ונתנו על המוט. ולא תלויה תחתיו לפי שהמנורה גבוהה י"ח טפחים פן תגרר לארץ:




 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פותח הנושא
חזק וברוך אמר:
בעברית היום מקובל ש'מוט' הוא מקל, אבל יתכן מאד שבלשון התורה 'מוט' הכוונה לקורה רחבה של עץ.
'מוט' מופיע במקרא:
'ומטך אשר בידך'
'ואשבר מוטות עלכם'

'קורה' מופיעה במקרא:
'קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים'

מוט הוא מקל צר שמסייע להליכה וכדו', או ששמים אותו בצואר הבהמה שתהא רגילה לכוף ראשה,
וקורה היא רחבה לקירוי בית.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
חזק וברוך אמר:
בעברית היום מקובל ש'מוט' הוא מקל, אבל יתכן מאד שבלשון התורה 'מוט' הכוונה לקורה רחבה של עץ.
'מוט' מופיע במקרא:
'ומטך אשר בידך'
'ואשבר מוטות עלכם'

'קורה' מופיעה במקרא:
'קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים'

מוט הוא מקל צר שמסייע להליכה וכדו', או ששמים אותו בצואר הבהמה שתהא רגילה לכוף ראשה,
וקורה היא רחבה לקירוי בית.
מטה לא נראה קשור למוט.
עול הבהמה כמדומה שהוא רחב קצת ואינו מקל צר.

אכן מוט אינו קורה, והתכוונתי לדוגמא בעלמא. המילה היותר קרובה היא 'דף', אבל לא היו מבינים כוונתי.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמדומה שמוט ומטה שניהם זהים. צרים עגולים.
רחב מעט לא יסייע לנשיאת הכלים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בתרגום אונקלוס פירש ויתנון על אריחא. ובת"י פירש ויתנון על קופא. ובחזקוני על אתר כתב: ונתנו על המוט - כמנהג כל משאוי שנושאים במוט ולא תחת המוט פן יהא המשאוי נגרר על הארץ. מדברי החזקוני והתרגום קצת נראה שבשונה משאר כלי המשכן, את המנורה לא היו נושאים בבדי עץ רגילים, בגלל משקלה הכבד אלא נזדקקו לשאתה ע"ג משטח רחב, וזה שכתב התרגום אריחא, וזה כוונת החזקוני 'שנושאים במוט ולא תחת המוט' שלפירושים השונים שתלה את השק במוט הרי נמצא תלוי תחתיו.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמה דברים טעונים בירור.
ראשית המנורה שקלה כיכר שזה 48 ק"ג זהב שזה לא כבד מכלים אחרים מסתמא.
אילולי דברי החזקוני, המנורה לא שונה אלא מעט משולחן שגובהו אמה וחצי, ובדיו היו בחלקו העליון.
 

מקוה לטוב

משתמש רגיל
איני מבין אותך, היחידי שאולי מתקרב לכובדה של המנורה הוא המזבח החיצון.
(תאר לעצמך שולחנון מעץ עם עוד כמה כלי זהב, או מזבח קטנטן מעץ)
(אם כי איני רואה את פרשנותו של הרב @נדיב לב במפרשים הנ"ל)
המנורה היתה בגובה י"ח טפחים שזה שלש וחצי אמות בנות חמישה, קצת יותר מפי שנים מגובה השולחן, מה שמקשה מאד לשאת אותו מתחת המוט כיון שהוא מגיע לגובה אדם -בשונה מהשולחן.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אסביר. משקל מנורה עם כליה הוא ככר של קודש שזה 120 מנה. ולפני שהוסיפו שתות בימי עזרא, משקלה 48 ק"ג.
השולחן גובהו כמות שהוא עם הלחם שעליו קרוב ל-15 טפחים. וכך נשאו אותו עם הלחם עליו ('ולחם התמיד עליו יהיה'. במדבר ד ז). אמנם לא דייקתי כי בדי השולחן היו במחצית גובהו הכללי.

אם היו ב' מוטות, אין קושי שקיפלו בדופני כסוי עור תחש ללפפם על המוטות.
ואם היה רק מוט אחד אפשר שליפפו אותו מעל ראשה של מנורה. אך אפשר במוט אחד ונושאיה היו גבוהים כמו שהיה במזבח הנחושת שהיו גבוהים י' אמות הנושאים אותו, כדאמרו חז"ל.
 
חלק עליון תַחתִית