שמתי לב לתופעה מעניינת, בשמות נשיאי העדה אשר נקבו שמותם ע"פ ה'.
רוב שמות הנשיאים עצמם, שמונה מתוך שנים עשר, כוללים בקרבם את השם א-ל, שם ה'.
לעומתם בדור אבותיהם, אין כמעט את השם א-ל בשמותם, אבל מצאנו שם אחר המצוי מעט בשמותם,
והוא השם ש-די. ואפרט את שמות הנשיאים: אליצור, שלומיאל, נתנאל, אליאב, אלישמע, גמליאל, פגעיאל, אליסף.
ושמותם אבותם אשר יש בהם שם ה': שדיאור (אולי מהשם ש-די?) צורישדי, פדהצור, עמישדי. דעואל.
הנה ה' א-ל מופיע רק פעם אחת בשמות האבות לעומת שמונה פעמים בשמות הבנים. ואילו ה' שד-י לא מופיע כלל בשמות האבות,
ומופיע פעמיים או שלש בשמות הבנים. וכן הכינוי צור מופיע פעמיים בשמות האבות, ובשמות הבנים פ"א וגם היא כתואר לשם א-ל. (אליצור).
ולכאו' עולה מזה, כי דור יוצאי מצרים כבר הוכן יותר לאמונת ה', (עכ"פ אבותיהם קראו בשמות שאבות אבותיהם לא קראו.)
רק יש לדעת אם שמות האנשים במקרא הם שמות שנקראו להם מילדותם ע"י הוריהם או הסובב, או אלה שמות שנקראו להם במהלך חייהם.
ולגבי השם שד-י, הוא השם בו נגלה אל האבות כדבר ה' וארא אל אברהם וגו' בא-ל שד-י ושמי הויה לא נודעתי להם.
וכן איוב משתמש בכל דבריו בשם שד-י, ואילו ישראל למדו את שם הויה, ושם א-ל שייך אליו יותר.
ולכן יש לראות בכך התקדמות ששמות הבנים בשם א-ל, ושמות האבות בלא שם ומעט שד-י.
רוב שמות הנשיאים עצמם, שמונה מתוך שנים עשר, כוללים בקרבם את השם א-ל, שם ה'.
לעומתם בדור אבותיהם, אין כמעט את השם א-ל בשמותם, אבל מצאנו שם אחר המצוי מעט בשמותם,
והוא השם ש-די. ואפרט את שמות הנשיאים: אליצור, שלומיאל, נתנאל, אליאב, אלישמע, גמליאל, פגעיאל, אליסף.
ושמותם אבותם אשר יש בהם שם ה': שדיאור (אולי מהשם ש-די?) צורישדי, פדהצור, עמישדי. דעואל.
הנה ה' א-ל מופיע רק פעם אחת בשמות האבות לעומת שמונה פעמים בשמות הבנים. ואילו ה' שד-י לא מופיע כלל בשמות האבות,
ומופיע פעמיים או שלש בשמות הבנים. וכן הכינוי צור מופיע פעמיים בשמות האבות, ובשמות הבנים פ"א וגם היא כתואר לשם א-ל. (אליצור).
ולכאו' עולה מזה, כי דור יוצאי מצרים כבר הוכן יותר לאמונת ה', (עכ"פ אבותיהם קראו בשמות שאבות אבותיהם לא קראו.)
רק יש לדעת אם שמות האנשים במקרא הם שמות שנקראו להם מילדותם ע"י הוריהם או הסובב, או אלה שמות שנקראו להם במהלך חייהם.
ולגבי השם שד-י, הוא השם בו נגלה אל האבות כדבר ה' וארא אל אברהם וגו' בא-ל שד-י ושמי הויה לא נודעתי להם.
וכן איוב משתמש בכל דבריו בשם שד-י, ואילו ישראל למדו את שם הויה, ושם א-ל שייך אליו יותר.
ולכן יש לראות בכך התקדמות ששמות הבנים בשם א-ל, ושמות האבות בלא שם ומעט שד-י.