שמות נשיאי העדה אשר נקבו בשמות.

בחור צעיר

משתמש ותיק
שמתי לב לתופעה מעניינת, בשמות נשיאי העדה אשר נקבו שמותם ע"פ ה'.
רוב שמות הנשיאים עצמם, שמונה מתוך שנים עשר, כוללים בקרבם את השם א-ל, שם ה'. 
לעומתם בדור אבותיהם, אין כמעט את השם א-ל בשמותם, אבל מצאנו שם אחר המצוי מעט בשמותם,
והוא השם ש-די. ואפרט את שמות הנשיאים: אליצור, שלומיאל, נתנאל, אליאב, אלישמע, גמליאל, פגעיאל, אליסף.
ושמותם אבותם אשר יש בהם שם ה': שדיאור (אולי מהשם ש-די?) צורישדי, פדהצור, עמישדי. דעואל.
הנה ה' א-ל מופיע רק פעם אחת בשמות האבות לעומת שמונה פעמים בשמות הבנים. ואילו ה' שד-י לא מופיע כלל בשמות האבות,
ומופיע פעמיים או שלש בשמות הבנים. וכן הכינוי צור מופיע פעמיים בשמות האבות, ובשמות הבנים פ"א וגם היא כתואר לשם א-ל. (אליצור).
ולכאו' עולה מזה, כי דור יוצאי מצרים כבר הוכן יותר לאמונת ה', (עכ"פ אבותיהם קראו בשמות שאבות אבותיהם לא קראו.)
רק יש לדעת אם שמות האנשים במקרא הם שמות שנקראו להם מילדותם ע"י הוריהם או הסובב, או אלה שמות שנקראו להם במהלך חייהם.
ולגבי השם שד-י, הוא השם בו נגלה אל האבות כדבר ה' וארא אל אברהם וגו' בא-ל שד-י ושמי הויה לא נודעתי להם.
וכן איוב משתמש בכל דבריו בשם שד-י, ואילו ישראל למדו את שם הויה, ושם א-ל שייך אליו יותר.
ולכן יש לראות בכך התקדמות ששמות הבנים בשם א-ל, ושמות האבות בלא שם ומעט שד-י.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
גם מצינו שבמלכות יהודה [אולי מזמן בית המקדש]
מצוי מאוד שם "הויה" בתוך השמות וכמעט כל המלכים היה להם שם הויה [דהיינו יקו]
וכן שמות הכהנים והלווים [והנה יתכן שזה היה תוספת מובנת לכל שם ולכן לרשעים השמיטו זאת]
מאידך במלכות ישראל כמעט ולא היה שם
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
רק רציתי להוסיף, שלעומת נשיאי העדה אשר נקבו בשמות,
האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ שהם לא נקבו בשמות, מעטים בהם מאד
כינויי ה' בשמותם, ומתוך כד' שמות (של בנים ואבות) רק ארבעה טומנים בחובם שם ה',
והם גדיאל, עמיאל, מיכאל וגאואל. כולם בצורה אחת, שהפועל קודם לשם ה'.
ובאמת שמותיהם מגונים שם כאשר פירשו חז"ל.
 

נבשר

משתמש ותיק
בחור צעיר אמר:
רק רציתי להוסיף, שלעומת נשיאי העדה אשר נקבו בשמות,
האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ שהם לא נקבו בשמות, מעטים בהם מאד
כינויי ה' בשמותם, ומתוך כד' שמות (של בנים ואבות) רק ארבעה טומנים בחובם שם ה',
והם גדיאל, עמיאל, מיכאל וגאואל. כולם בצורה אחת, שהפועל קודם לשם ה'.
ובאמת שמותיהם מגונים שם כאשר פירשו חז"ל.
ראיתי בשבת כמדומה במשכיל לדוד (או מישהו אחר מהי"א מפרשים) ממפרשי רש"י , בכלל צ"ב למאי אתא התורה לומר "אשר נקבו השמות" שהרי כבר כתב למעלה האנשים ושמותם, א"כ למה חזר אשר נקבו בשמות, ובכלל למה קב"ה אמר את שמותם היה צריך לומר שיעמדו איתם הנשיאים. וראיתי במהירות ששם הוא אומר משהו ששמותם של הנשיאים קב"ה אמר אותם אבל במרגלים דרשו שמותיהם לגנאי.
בכלל לא יודע כמה זה מצוי שהקב"ה בעצמו אומר את שמות של אנשים אחרים בד"כ זה האבות פרעה משה אהרן.
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבר נוסף, פעם נוספת נקב ה' בשמות נשיאי המטות, והוא בחלקות הארץ, בפרשת מסעי, ושם ג"כ, שמות הנשיאים ברובם כוללים בקרבם שם ה', ואילו שמות אבותיהם כלל לא(!) והם: שמואל, אליצפן, פלטיאל, קמואל, חניאל אלידד, פדהאל. ויתכן שהוא הוספה שהוסיפו לאנשים גדולים, או הוספה שהוסיף ה' לשמם.
דבר נוסף שאני רוצה להצביע עליו הוא התפתחות של שמות.
צורישדי אבי שלומיאל נשיא שבט שמעון, הופך לאליצור (היפוך צורי א-ל) נשיא שבט ראובן,
פלטי בן רפוא מרגל שבט בנימין הופך לפלטיאל בן עזן נשיא יששכר.
פדהצור אבי גמליאל נשיא שבט מנשה הופך לפדהאל בן עמיהוד נשיא יששכר בחלוקת הארץ.
עמישדי אבי אחיעזר נשיא שבט דן הופך לעמיאל בן גמלי מרגל שבטו.
 
חלק עליון תַחתִית