כתב האור החיים הקדוש בפירוש הראשון: "עוד רמז באומרו חקתי לשון רבים על דרך אומרו (יהושע א' ח') והגית בו יומם ולילה, שצריך לקבוע עתים בתורה ביום ובלילה, והמסורת לשון יחיד כי ב' העתים הם ביום אחד".
אולי יש להוסיף שטעם המסורת בלשון יחיד, כידוע ממה שכתבו הספרים והובא במשנה ברורה (סי' א' סק"ב) שצריך לחבר היום והלילה בלימוד התורה. ולזה רמז חקותי לשון יחיד, היינו דהגם שיש כאן קביעות עתים בשתי זמנים, יום ולילה, אבל מחובת האדם לחבר היום והלילה ולעשותן אחד בידו.
אולי יש להוסיף שטעם המסורת בלשון יחיד, כידוע ממה שכתבו הספרים והובא במשנה ברורה (סי' א' סק"ב) שצריך לחבר היום והלילה בלימוד התורה. ולזה רמז חקותי לשון יחיד, היינו דהגם שיש כאן קביעות עתים בשתי זמנים, יום ולילה, אבל מחובת האדם לחבר היום והלילה ולעשותן אחד בידו.