אם בחוקתי תלכו

אוריאל

משתמש ותיק
כתב האור החיים הקדוש בפירוש הראשון: "עוד רמז באומרו חקתי לשון רבים על דרך אומרו (יהושע א' ח') והגית בו יומם ולילה, שצריך לקבוע עתים בתורה ביום ובלילה, והמסורת לשון יחיד כי ב' העתים הם ביום אחד".
אולי יש להוסיף שטעם המסורת בלשון יחיד, כידוע ממה שכתבו הספרים והובא במשנה ברורה (סי' א' סק"ב) שצריך לחבר היום והלילה בלימוד התורה. ולזה רמז חקותי לשון יחיד, היינו דהגם שיש כאן קביעות עתים בשתי זמנים, יום ולילה, אבל מחובת האדם לחבר היום והלילה ולעשותן אחד בידו.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ואולי יש לרמז עוד שהנה היום הוא זמן תושב"כ והלילה זמן תושבע"פ
ואופן הלימוד צריך להיות לחבר תושב"כ עם שבע"פ,
ולכך המסורת לשון יחיד, כי תושב"כ ושבע"פ הם "אחד".
 

מאן דהו

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
כתב האור החיים הקדוש בפירוש הראשון: "עוד רמז באומרו חקתי לשון רבים על דרך אומרו (יהושע א' ח') והגית בו יומם ולילה, שצריך לקבוע עתים בתורה ביום ובלילה, והמסורת לשון יחיד כי ב' העתים הם ביום אחד".
אולי יש להוסיף שטעם המסורת בלשון יחיד, כידוע ממה שכתבו הספרים והובא במשנה ברורה (סי' א' סק"ב) שצריך לחבר היום והלילה בלימוד התורה. ולזה רמז חקותי לשון יחיד, היינו דהגם שיש כאן קביעות עתים בשתי זמנים, יום ולילה, אבל מחובת האדם לחבר היום והלילה ולעשותן אחד בידו.
רעיון נחמד. סתם שאלה יש ענין דוקא לחבר את היום עם הלילה או גם לחבר את הלילה והיום?
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
אוריאל אמר:
כתב האור החיים הקדוש בפירוש הראשון: "עוד רמז באומרו חקתי לשון רבים על דרך אומרו (יהושע א' ח') והגית בו יומם ולילה, שצריך לקבוע עתים בתורה ביום ובלילה, והמסורת לשון יחיד כי ב' העתים הם ביום אחד".
אולי יש להוסיף שטעם המסורת בלשון יחיד, כידוע ממה שכתבו הספרים והובא במשנה ברורה (סי' א' סק"ב) שצריך לחבר היום והלילה בלימוד התורה. ולזה רמז חקותי לשון יחיד, היינו דהגם שיש כאן קביעות עתים בשתי זמנים, יום ולילה, אבל מחובת האדם לחבר היום והלילה ולעשותן אחד בידו.
רעיון נחמד. סתם שאלה יש ענין דוקא לחבר את היום עם הלילה או גם לחבר את הלילה והיום?

לשון המג"א בשם השל"ה: "לחבר יום ולילה בתורה או בתפילה הן בבוקר והן בערב".
 
חלק עליון תַחתִית