הכי: קצר,הרבה,מהר, מורכב,מדולג, סיכום קצר לחומש ויקרא

NETANEL

משתמש ותיק
הכי: קצר,הרבה,מהר, מורכב,מדולג,  סיכום קצר לחומש ויקרא.

א,
החומש הכי קצר רק  859  פסוקים, לעומת בראשית שיש בו מעל 1500 פסוקים.

ב,
הכי הרבה  - מצוות בחומש ויקרא, 247  (רמח פחות אחד), שהם מעל 40 % 
של התריג מצוות. בבראשית רק  3 מצוות.

ג
הכי מהר , החומש כולו נלמד  ב 8  ימים , מכג אדר ועד א ניסן בשנת  2449 לבריאה לפי החכמים, או מא ועד ח ניסן לר עקיבא,
        חוץ מפרשת המקלל שהיה  בחודש אייר, וחוץ מהפסוק בפרק טז פסוק  לד "ויעש כאשר ציווה ה' את  משה ",  שהיה אחרי חצי שנה,  ב 10 לתשרי  בשנת  2450, וכרשי שם: שכהגיע יום הכיפורים עשה כסדר הזה" , 
   אבל הבעייה העיקרית היא עם פרשיות בהר בחוקותי, שנאמרו למשה לפני הקמת המשכן, וכך אכן הדברים לפי האבע , וזל:  אין מוקדם ומאוחר בתורה ,וזו הפרשה קודם ויקרא וכל הפרשיות  שהם אחריו ,כי הדיבור בהר סיני ,ועתה כרת הברית הכתובה בפרשת ואלה המשפטים ",דהיינו הוא רק הזכיר כאן את הברית שנעשתה כבר קודם  בפרשת משפטים.  וכך גם לרשבם, ולדעת זקנים  (כה ,א) . 
        אבל הרמבן שם כתב: " ולפי דעתי כי נכתבה  כאן בסדר הנכון" , שאמנם  אמירתם למשה היתה קודם להקמת המשכן ,דהיינו באותן ארבעים יום  האחרונים שעלה לרקיע באלול  2448 , אבל נאמרה בפועל לישראל רק לאחר המשכן  באותם  8 ימים יחד עם כל חומש ויקרא.

ד,
הכי מורכב , שכן יש בויקרא  שש שהם שלוש:  שישה פרשיות מחוברות : תזריע +מצורע, אחרי מות +קדושים, ובהר+ בחוקותי,

ה.
מעשר יוצאים  שלושה, שאינם זזים ממקומם,
     הכי מדולג: שכן מתוך עשר הפרשיות שבוקרא ,יש שמדלגין על  7 מתוך עשר ההפטרות שלהן. אמנם לא באותה שנה ביחד,  והפירוט בשבתות של : זכור פרה החודש ,וערבה של שבת הגדול, ועוד שלושה כשמצרפים לשלושה את  ששת הפרשיות דלעיל. בסהכ  7 .
     וזאת מבלי להיכנס לדילוגים נוספים בשבתות של מחר חודש, ושל שבת ראש חודש שקיימים בכל החומשים.

ו,
150\ 107  =% 71 !
   וכבר הזכרנו שהמילים "קדש" מופיעים בויקרא 98 פעמים מתו סהכ של  269 פעמים בתורה כולה דהיינו 36 %.,
  והמילה טמא  מופיעה בויקרא 107 פעמים  ,מתוך 150 פעם בתורה כולה,  דהיינו מעל 71 %.
והם  הם הנושאים בספר זה כולו  ספר המקדש והקדושה.
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
ויש להוסיף להנל : עוד שניים.
ז,
אמצע שהוא תחילה,
למרות שספר ויקרא הוא האמצעי מבין החמישה, הרי תינוקות של בית רבן לומדים פסוקים שבו לראשונה. עוד לפני בראשית. וזה לפי המדרש " אמר ר' איסי: מפני מה מתחילין לתינוקות מתורת כהנים, יתחילו להן מבראשית! אלא אמר הקב"ה: הואיל וקרבנות טהורים והתינוקות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים.

ח, ממעט בסיפורים.
בחומש ויקרא רובו ככולו מצוות ודינים וכמעט אין בו סיפור מאורעות, וגם כשיש הרי הם משמשים ללימוד מצוות דינים והלכות, לעומת הספרים האחרים, כגון בבראשית - מעשי האבות, בשמות- יציאת מצרים, בבמדבר - הקורות בארבעים השנה, וגם בדברים שיש בו מצוות רבות, אולם בפרשיות דברים שיש בו 105 פסוקים ורק 2 מצוות,מה שיש היא חזרה על הקורות בני. ושוב בסופו פרשיות ניצבים וילך האזינו וזאת הברכה, בהם יסופר על פרידתו של משה וכו,ויש בהם רק 2 מצוות.
וכדלעיל בויקרא גם שני הסיפורים באים ללמדנו דינים ומצוות,כך ב : ימי המילואים והקורות בהם, אש זרה , אבלות לכהג, טומאת מת לכוהנים, שתויי יין ועוד,
כך גם מעשה המקלל"ויניחוהו במשמר לפרוש להם על פי ה'.ונלמדו דינים חדשים.
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
NETANEL אמר:
ויש להוסיף להנל : עוד שניים.

ח, ממעט בסיפורים.
בחומש ויקרא רובו ככולו מצוות ודינים וכמעט אין בו סיפור מאורעות, וגם כשיש הרי הם משמשים ללימוד מצוות דינים והלכות, לעומת הספרים האחרים, כגון בבראשית - מעשי האבות, בשמות- יציאת מצרים, בבמדבר - הקורות בארבעים השנה, וגם בדברים שיש בו מצוות רבות, אולם בפרשיות דברים שיש בו 105 פסוקים ורק 2 מצוות,מה שיש היא חזרה על הקורות בני. ושוב בסופו פרשיות ניצבים וילך האזינו וזאת הברכה,
בהם יסופר על פרידתו של משה וכו, ויש בהם רק 2 מצוות.
--------------
בקשר לסעיף ו'
כתבנו " וכבר הזכרנו שהמילים "קדש" מופיעים בויקרא 98 פעמים מתוך סהכ של 269 פעמים בתורה כולה דהיינו 36 %.",
אבל - יותר מכך מילים עם השורש ק,ד,ש, מופיע בספר ויקרא 152 פעמים. הוא מופיע רק 4 פעמים בבראשית, ופחות מ 20 בספר דברים.

ממעשה להלכה:
בסהכ יש בתורה מספר אירועים שבעקבותיהם נלמדו הלכות חדשות שלא היו ידועים קודם.
ראינו שניים בחומש ויקרא ולהלן עוד דוגמאות מספר במדבר:
1. מעשה "המקלל" בויקרא כמבואר לעיל,
2. ימי המילואים והקורות בהם, אש זרה , אבלות לכהג, טומאת מת לכוהנים, שתויי יין ועוד. בויקרא.

3. פסח שני - בעקבות האנשים הטמאים שנמנע מהם להקריב הפסח במועדו. [במדבר ט]
4. מעשה המקושש ודינו - במדבר טו.

5. בנות צלפחד "למה ייגרע" ודיני הירושה - במדבר כז.
6. הלכות גיעולי נכרים - עקב מלחמת מדיין ,במדבר לא.

7 דיני תנאים- בעקבות בקשת בני גד ובני ראובן.לקבל נחלה בעבר הירדן. במדבר לב
8. "ולא תיסוב נחלה ממטה למטה אחר" .. בעקבות חששות שבט מנשה מנישואי בנות צלפחד.
במדבר לו.

מהלכה - למעשה, למשל-

א.קיום דיני גאולת שדות אחוזה מצאנו שנתפרשו פעמיים משך הדורות בתנך .

1. במעשה אלימלך נעמי רות ובועז ועולה שם שזכות קדימה לגאולת הקרקע נתונה לבן המשפחה הקרוב ביותר . ורק באם הוא סירב הרי שזכות זו עוברת לאחד מבני המשפחה הרחוקים יותר.

2. ערב החורבן .כשירמיהו בכלא וחנמאל בן דודו מבקשו שיקנה את שדהו שבענתות וזאת כדי לבשרו על הגאולה שתבוא בקרוב. והנימוק הוא " כי לך משפט הירושה ולך הגאולה" .
מכאן שדיני שמיטה ויובל, ודיני מכירת בתים שדות ופדיונם וכו נהגו עד לחורבן בית ראשון.
בבית שני מנו יובלות כדי לקדש שמיטה אבל מצוות יובל בטלה .

[והשבעים שנה שלא שמרו רש"י מפרט את החשבון, ש 243 שנים עברו משמלך
ירבעם עד שהוגלה הושע בן אלה, ובימי שפוט השופטים
שהכעיסו את ה' 111 שנים, ביחד כבר יש 354 שנים
מפורשים שבהם חטאו בני ישראל ולא קיימו מצוות, ו 78
שנים נוספות לא מפורשות אלא נלמדות מדרשות,]

ב. בעלותם מבבל הבטיחו לשוב ולקיים מצוות שמיטה , בנחמיה י, לב :וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ; וְנִטֹּשׁ אֶת-הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, וּמַשָּׁא כָל-יָד.

ויש עוד רבים אחרים.
 
חלק עליון תַחתִית