הכי: קצר,הרבה,מהר, מורכב,מדולג, סיכום קצר לחומש ויקרא.
א,
החומש הכי קצר רק 859 פסוקים, לעומת בראשית שיש בו מעל 1500 פסוקים.
ב,
הכי הרבה - מצוות בחומש ויקרא, 247 (רמח פחות אחד), שהם מעל 40 %
של התריג מצוות. בבראשית רק 3 מצוות.
ג
הכי מהר , החומש כולו נלמד ב 8 ימים , מכג אדר ועד א ניסן בשנת 2449 לבריאה לפי החכמים, או מא ועד ח ניסן לר עקיבא,
חוץ מפרשת המקלל שהיה בחודש אייר, וחוץ מהפסוק בפרק טז פסוק לד "ויעש כאשר ציווה ה' את משה ", שהיה אחרי חצי שנה, ב 10 לתשרי בשנת 2450, וכרשי שם: שכהגיע יום הכיפורים עשה כסדר הזה" ,
אבל הבעייה העיקרית היא עם פרשיות בהר בחוקותי, שנאמרו למשה לפני הקמת המשכן, וכך אכן הדברים לפי האבע , וזל: אין מוקדם ומאוחר בתורה ,וזו הפרשה קודם ויקרא וכל הפרשיות שהם אחריו ,כי הדיבור בהר סיני ,ועתה כרת הברית הכתובה בפרשת ואלה המשפטים ",דהיינו הוא רק הזכיר כאן את הברית שנעשתה כבר קודם בפרשת משפטים. וכך גם לרשבם, ולדעת זקנים (כה ,א) .
אבל הרמבן שם כתב: " ולפי דעתי כי נכתבה כאן בסדר הנכון" , שאמנם אמירתם למשה היתה קודם להקמת המשכן ,דהיינו באותן ארבעים יום האחרונים שעלה לרקיע באלול 2448 , אבל נאמרה בפועל לישראל רק לאחר המשכן באותם 8 ימים יחד עם כל חומש ויקרא.
ד,
הכי מורכב , שכן יש בויקרא שש שהם שלוש: שישה פרשיות מחוברות : תזריע +מצורע, אחרי מות +קדושים, ובהר+ בחוקותי,
ה.
מעשר יוצאים שלושה, שאינם זזים ממקומם,
הכי מדולג: שכן מתוך עשר הפרשיות שבוקרא ,יש שמדלגין על 7 מתוך עשר ההפטרות שלהן. אמנם לא באותה שנה ביחד, והפירוט בשבתות של : זכור פרה החודש ,וערבה של שבת הגדול, ועוד שלושה כשמצרפים לשלושה את ששת הפרשיות דלעיל. בסהכ 7 .
וזאת מבלי להיכנס לדילוגים נוספים בשבתות של מחר חודש, ושל שבת ראש חודש שקיימים בכל החומשים.
ו,
150\ 107 =% 71 !
וכבר הזכרנו שהמילים "קדש" מופיעים בויקרא 98 פעמים מתו סהכ של 269 פעמים בתורה כולה דהיינו 36 %.,
והמילה טמא מופיעה בויקרא 107 פעמים ,מתוך 150 פעם בתורה כולה, דהיינו מעל 71 %.
והם הם הנושאים בספר זה כולו ספר המקדש והקדושה.
א,
החומש הכי קצר רק 859 פסוקים, לעומת בראשית שיש בו מעל 1500 פסוקים.
ב,
הכי הרבה - מצוות בחומש ויקרא, 247 (רמח פחות אחד), שהם מעל 40 %
של התריג מצוות. בבראשית רק 3 מצוות.
ג
הכי מהר , החומש כולו נלמד ב 8 ימים , מכג אדר ועד א ניסן בשנת 2449 לבריאה לפי החכמים, או מא ועד ח ניסן לר עקיבא,
חוץ מפרשת המקלל שהיה בחודש אייר, וחוץ מהפסוק בפרק טז פסוק לד "ויעש כאשר ציווה ה' את משה ", שהיה אחרי חצי שנה, ב 10 לתשרי בשנת 2450, וכרשי שם: שכהגיע יום הכיפורים עשה כסדר הזה" ,
אבל הבעייה העיקרית היא עם פרשיות בהר בחוקותי, שנאמרו למשה לפני הקמת המשכן, וכך אכן הדברים לפי האבע , וזל: אין מוקדם ומאוחר בתורה ,וזו הפרשה קודם ויקרא וכל הפרשיות שהם אחריו ,כי הדיבור בהר סיני ,ועתה כרת הברית הכתובה בפרשת ואלה המשפטים ",דהיינו הוא רק הזכיר כאן את הברית שנעשתה כבר קודם בפרשת משפטים. וכך גם לרשבם, ולדעת זקנים (כה ,א) .
אבל הרמבן שם כתב: " ולפי דעתי כי נכתבה כאן בסדר הנכון" , שאמנם אמירתם למשה היתה קודם להקמת המשכן ,דהיינו באותן ארבעים יום האחרונים שעלה לרקיע באלול 2448 , אבל נאמרה בפועל לישראל רק לאחר המשכן באותם 8 ימים יחד עם כל חומש ויקרא.
ד,
הכי מורכב , שכן יש בויקרא שש שהם שלוש: שישה פרשיות מחוברות : תזריע +מצורע, אחרי מות +קדושים, ובהר+ בחוקותי,
ה.
מעשר יוצאים שלושה, שאינם זזים ממקומם,
הכי מדולג: שכן מתוך עשר הפרשיות שבוקרא ,יש שמדלגין על 7 מתוך עשר ההפטרות שלהן. אמנם לא באותה שנה ביחד, והפירוט בשבתות של : זכור פרה החודש ,וערבה של שבת הגדול, ועוד שלושה כשמצרפים לשלושה את ששת הפרשיות דלעיל. בסהכ 7 .
וזאת מבלי להיכנס לדילוגים נוספים בשבתות של מחר חודש, ושל שבת ראש חודש שקיימים בכל החומשים.
ו,
150\ 107 =% 71 !
וכבר הזכרנו שהמילים "קדש" מופיעים בויקרא 98 פעמים מתו סהכ של 269 פעמים בתורה כולה דהיינו 36 %.,
והמילה טמא מופיעה בויקרא 107 פעמים ,מתוך 150 פעם בתורה כולה, דהיינו מעל 71 %.
והם הם הנושאים בספר זה כולו ספר המקדש והקדושה.