הקנינים בתורה

והאיש משתאה אמר:

יל"ע מדוע נכתבו הקנינים בתורה הרי כך נעשה דבר לשלו והיינו שכך המציאות ואינו ציווי וכלול באיסור גזל לכאו'
אמת שנכתבו כבדרך אגב אך השאלה האם זה תירוץ מספק שהרי סוף סוף נכתבו ור"י ור"ל למדו מזה על קנין משיכה וכסף 
אכן הרמבם כתבם בסה"מ מצוה רמה ואשמח להסבר בדבר
זה הקישור לדברי הר"מ
 https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=142008&width=-17&scroll=0&udid=1589540771015142&pagenum=213

לחץ כדי להרחיב...

ביאור הדבר אמר:

שיעור הגבהה ג' טפחים לא היה לפני התורה וגם לא דיני משיכה בסימטא ולא ברה"ר וכן מצינו להרבה דינים בצרות הקנין
וכל דבר שהיה לפני התורה ולא נאמר בתורה הרי אינו מחייב אלא רק אם התורה אמרתו.
וכמו שנאמר איסור לא תגזול או לא תרצח או לא תנאף שכולם הם מסברא השכל וכן מה שאסור לחבול בחבירו ולא לקלל ה' וכדו' שהכל הוא מסברא והוצרך להיכתב כמו שביארתי שהוא מחמת שאחר מתן תורה רק התורה מחייבת את האדם

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

פעמים רבות מצינו שהתורה נכתבה באופן של ציוויים גרידא, וכך הוא ברוב המצוות. אך מאידך הרבה ממצוות התורה התורה ציוותה לנהוג מציאות באופן מסוים.
והדוגמא לזה הוא בטומאה, שאין ציווי התורה שכל הנוגע במי שנגע במת אסור לו לאכול בתרומה ולבוא למקדש וכיו"ב, אלא הציווי הוא שינהג בעצמו מציאות של טומאה, אשר דיני הטומאה הם כל הנפק"מ ההלכתיים שלו.
קניינים כמו גם קידושין הם צורה ואופן שבו ע"פ התורה נעשית מציאות. שע"פ התורה חפץ הנקנה מאחד לשני המציאות תורה על בעלות לשני, ואל שהוא דין שכל אשר נעשה בו קניין יש דין לא תגזול לשני ומותר לו להקדיש. אלא שנעשה שלו וממילא דיניו כמשפט חפץ בבעלותו.
באותה מידה יכול היית לשאול מדוע ציוותה התורה על נדרי הקדש, הלא עניין זה שייך למציאות היאך נעשה הקדש, ורק מאחר והוא הקדש יש לו דיני הקדש.

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

האם אתה מתכוון שאפשר לראות את המציאות בשני אופנים/רבדים והתורה מורה לי על אופן אחד?
שא"כ הדבר מעניין שבאמת קיימים שני רבדים במציאות

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

האם בהודעה קודמת הגדרתי טוב דבריך?
שא"כ לא באתי להתווכח אלא לעורר

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

לא כ"כ הבנתי מדוע אתה צריך להגיע להגדרה של שני רובדים, בסופו של דבר הם מגיעים לאותו מקום, רק שיש מציאות שנקבעת ע"פ ראיית עיננו, וישנה מציאות הנקבעת ע"פ ראיית התורה אף שבעיני בשר אינם נראים. אך בתוצאה הם אותו דבר.
[רק שיש לחקור בזה בעניין חזקות אם שייך למערכת של חזקת דין או חזקת הגוף, לעניין טומאה מקובל שזה מחלו' הגרא"ו והרב שרייבר.]

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

אולי יגדיר נא מר מה לא ברור.
האם עצם העניין שהתורה יכולה ג"כ לקבוע מציאות ולא רק ראיית עיננו?

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

אחד מן הגולה אמר:

אולי יגדיר נא מר מה לא ברור.
האם עצם העניין שהתורה יכולה ג"כ לקבוע מציאות ולא רק ראיית עיננו?

לחץ כדי להרחיב...

אז תגיד שהענין שהתורה במאמרה בראה מציאות וכמ"שהרב @ביאור הדבר לענ"ד
ויש"כ

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

אם זה הנושא היאך יכולה התורה לקבוע מציאות, אזי שהנושא רחב יותר. ש"ק עומדת בפתח. בעזהי"ת אשתדל להתייחס במוצ"ש.

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

ברשותכם אתייסח תחילה לגוף שאלתכם

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

ראשית, שאלתם מדוע אין הקניינים בכלל לא תגזול, ובכן לא תגזול הוא איסור גברא ואינו שייך לדיני הקניינים המתייחסים לבעלות החפצא.

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

לגבי המציאות הנקבעת ע"פ התורה, כמובן אין כאן עניין של מציאות כאור השמש, שבזה אין שייך מציאות אחרי שראות עינינו היא אחרת. ואולם התורה בקביעת הדינים ישנם דינים שניתנו באופן של הנהגת מציאות מסוימת, כטומאה שהוא להנהיג כביכול יש כאן מציאות של טומאה, אשר בזה יבואו דינים מסוימים. כמו"כ הקדש וכל דבר החל בחפצא כבעלות, שהוא קביעת מציאות בהנהגה, דהיינו לנהוג שראובן הוא הבעלים, וממילא יבואו כל דיני הבעלות מכאן, כיכולתו לקבוע ייעוד החפץ להקנותו לאחר והאיסור לגוזלו.
התורה לא קובעת מציאות במאמרה, ואולם נותנת הנהגות מציאות במאמרה. שהאדם מחוייב להנהגות שקבעה תורה לנהוג במציאות.

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

אחד מן הגולה אמר:

ראשית, שאלתם מדוע אין הקניינים בכלל לא תגזול, ובכן לא תגזול הוא איסור גברא ואינו שייך לדיני הקניינים המתייחסים לבעלות החפצא.

לחץ כדי להרחיב...

כן אבל כמו שכתבת שאחר שב"חפצא" זה שלו גם ה"גברא" מחוייב בזה ואני שאלתי מדוע צריך להכתב והרי ה"חפצא" חל במציאות

אחד מן הגולה אמר:

לגבי המציאות הנקבעת ע"פ התורה, כמובן אין כאן עניין של מציאות כאור השמש, שבזה אין שייך מציאות אחרי שראות עינינו היא אחרת. ואולם התורה בקביעת הדינים ישנם דינים שניתנו באופן של הנהגת מציאות מסוימת, כטומאה שהוא להנהיג כביכול יש כאן מציאות של טומאה, אשר בזה יבואו דינים מסוימים. כמו"כ הקדש וכל דבר החל בחפצא כבעלות, שהוא קביעת מציאות בהנהגה, דהיינו לנהוג שראובן הוא הבעלים, וממילא יבואו כל דיני הבעלות מכאן, כיכולתו לקבוע ייעוד החפץ להקנותו לאחר והאיסור לגוזלו.
התורה לא קובעת מציאות במאמרה, ואולם נותנת הנהגות מציאות במאמרה. שהאדם מחוייב להנהגות שקבעה תורה לנהוג במציאות.

לחץ כדי להרחיב...

אין הנהגה של כאילו, לשם מה לתורה להגיד כאילו, מציאות של טומאה היא מציאות 
והתורה כן יכולה לחדש מציאות זה כוחו של הבורא
ידועים דבריו של הגר"מ שפירא בעניינו של חייב שזה כמו חבוי והיינו שכך מציאותו של האדם שכך נברא האדם
והכל במאמר
כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים (תהלים קיט פט) בדבר השם שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם (תהלים לג ו)[בי' מאמרות נברא העולם] ועוד כהנה וכהנה ועיין

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

כמדומני שכבודו מערב כאן ב' דברים. הקב"ה ברא את העולם בי' מאמרות, בדברו נבראו שמים וארץ. באותה בריאה לא נכלל טומאה בעלות הקדש וכיו"ב.
לולא שהיו אנשים בעולם הרי ששמים וארץ וכל שאר מעשי בראשית היו גם היו. לא כן טומאה בעלות והקדש שלא היו, ולא רק מפני שאין להם על מה לחול, אלא גם כי אין להם כלפי מי לחול. מציאותיות אלו אינם קיימים במציאות הפשוטה של ראיית עינינו.
אלא שבאופני הציוויים של התורה ניתנו ציוויים אלו לנהוג על אדם מסוים מציאות של טומאה, ועל חפץ מסוים מציאות שהוא בבעלות פלוני. וע"ז ניתנו ציוויים רבים על הגברא הנוהגים כתוצאה מהחפצא. והיינו שעל הגברא לנהוג שהחפצא היא מציאות של הקדש טומאה או בעלות של אדם.

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

גם האדם נברא אז
טומאה בעלות והקדש אינם בריות אלא "צורות" מסוימות של עמידת הדברים

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

אבל גוף סברתך איני מבין למה שהתורה תגיד לנהוג משהו סתם אע"פ שאינו נכון

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

לא כ"כ הבנתי מה לא נכון במה שהתורה דורשת לנהוג.
חזרה למעלה

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

אחד מן הגולה אמר:

לא כ"כ הבנתי מה לא נכון במה שהתורה דורשת לנהוג.
חזרה למעלה

לחץ כדי להרחיב...

למה שהתורה תגיד סתם דברים או יותר נכון למה שלא יהיו תואמים למציאות

לחץ כדי להרחיב...

אחד מן הגולה אמר:

האם כבודו מתכוון לשאול למה התורה חידשה מושג של טומאה למשל?

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

אחד מן הגולה אמר:

האם כבודו מתכוון לשאול למה התורה חידשה מושג של טומאה למשל?

לחץ כדי להרחיב...

לא אך אם היא חידשה זה מותאם למציאות

לחץ כדי להרחיב...

והאיש משתאה אמר:

כנראה שבסוף אנחנו מסכימים רק חבל שאי אפשר ללחוץ ידים תודה!

לחץ כדי להרחיב...