כמה עולה הסוס של המלך? חידוש עצום של הנצי"ב!

בן ראם

משתמש ותיק
בפשטות, חיוב תשלום על היזק חפץ הוא לפי ערכו בשוק. אמנם מצאתי בהעמק דבר לרבינו הנצי"ב בפרשתנו לא כך לכאורה. והדברים מרפסין איגרא. וזו לשונו עה"פ "מכה בהמה ישלמנה- 

(יח) ומכה נפש בהמה ישלמנה. ישלם מיבעי. ומזה יצא הדרש ישלימנה. ולפי הפשט ביאורו ישלם בצמצום לפי ערך הבהמה דמלבד שיש חילוק במלאכתה ועבודתה עוד יש שומא ביחוסה. כגון מי שזכה בסוס אשר רכב עליו המלך ובל"ס אם היה נמכר בשוק העלו על ממונו הרבה בשביל יחוסו והמכה סוס זה חייב לשלם כפי שוויו בצמצום:
 נפש תחת נפש. כ"כ דמים אשר יוכל להשיג נפש בהמה כזה בצמצום:

ואולי אולי ניתן לדחוק כוונתו "בצימצום"- לריבוי. היינו בדיוק, כמו ששווה בשוק. אך אין נראה מפשט לשונו וכן הסכימו כמה ת"ח עמם דיברתי. אשמח לידיעות ופירושים בעניין. 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
בפשטות, חיוב תשלום על היזק חפץ הוא לפי ערכו בשוק. אמנם מצאתי בהעמק דבר לרבינו הנצי"ב בפרשתנו לא כך לכאורה. והדברים מרפסין איגרא. וזו לשונו עה"פ "מכה בהמה ישלמנה- 

(יח) ומכה נפש בהמה ישלמנה. ישלם מיבעי. ומזה יצא הדרש ישלימנה. ולפי הפשט ביאורו ישלם בצמצום לפי ערך הבהמה דמלבד שיש חילוק במלאכתה ועבודתה עוד יש שומא ביחוסה. כגון מי שזכה בסוס אשר רכב עליו המלך ובל"ס אם היה נמכר בשוק העלו על ממונו הרבה בשביל יחוסו והמכה סוס זה חייב לשלם כפי שוויו בצמצום:
 נפש תחת נפש. כ"כ דמים אשר יוכל להשיג נפש בהמה כזה בצמצום:

ואולי אולי ניתן לדחוק כוונתו "בצימצום"- לריבוי. היינו בדיוק, כמו ששווה בשוק. אך אין נראה מפשט לשונו וכן הסכימו כמה ת"ח עמם דיברתי. אשמח לידיעות ופירושים בעניין. 
אם הבנתי נכון, כוונתו הוא שרק שומא שהיא מצד מעלת הסוס נחשבת, ולא מצד עניין חיצוני. 
ויל"ע עפ"ד איך הדין לגבי הונאה. אם קנה ממישהו חפץ ירושה מאיזה רבי וכו' ולא גילה לו שזה ירושה, האם מחשבים הונאה מהמחיר הרגיל, או שבזה נכלל גם השומא מצד מה שאנשים מעריכים. 

בגוף דבריו, למה אתה כ"כ תמה ע"ז, הרי יש בזה הרבה מן ההבנה, כי הערך בשימוש המלך אינו ערך עצמי, אלא משהו חיצוני, ולא שוי גוף הסוס. 
אתה הרי מבין שאם יש חפץ ששייך למישהו שאנשים רוצים לקנות ממנו כי זה כבוד לעשות אתו עסקים, הרי לא תאמר שהמחיר שיסכימו לשלם יחשב השומא לגבי נזק?

ואני מסופק לפי"ד איך להגדיר חפץ של מותג, שהשווי שלו הרבה יותר מאחר בגלל המיתוג. וצ"ע. 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
רק בשביל ה'מראי מקומות', הרגישו בחידושי של הנצי"ב שנים מבני זמננו: בשו"ת רבני אירופה (סי' צב, עמ' שו), ובספר 'אבן שהם' (חו"מ, סי' קמח-קמט, עמ' רז), יעו"ש ואולי יביא תועלת למר.
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אשרי העם אמר:
רק בשביל ה'מראי מקומות', הרגישו בחידושי של הנצי"ב שנים מבני זמננו: בשו"ת רבני אירופה (סי' צב, עמ' שו), ובספר 'אבן שהם' (חו"מ, סי' קמח-קמט, עמ' רז), יעו"ש ואולי יביא תועלת למר.
אם זה בנקל להביא דבריהם אודה למר מאד.
 
 

דיין

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
ואולי אולי ניתן לדחוק כוונתו "בצימצום"- לריבוי. היינו בדיוק, כמו ששווה בשוק. אך אין נראה מפשט לשונו וכן הסכימו כמה ת"ח עמם דיברתי. אשמח לידיעות ופירושים בעניין.
אולי הלשון "צמצום" אינה כפי מה שאנו רגילים לדבר היום ולכן זה נראה מוזר, אבל כל הענין מורה שכוונתו לריבוי ולא למיעוט, שהרי הוא דורש את הלשון "ישלימנה" שצריך להשלים את הבהמה לפי היחודיות שלה בדוקא, ואי אפשר לומר שכוונתו שמתעלמים מהיחודיות שלה שהמלך רכב עליה
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
בגוף דבריו, למה אתה כ"כ תמה ע"ז, הרי יש בזה הרבה מן ההבנה, כי הערך בשימוש המלך אינו ערך עצמי, אלא משהו חיצוני, ולא שוי גוף הסוס. 
אתה הרי מבין שאם יש חפץ ששייך למישהו שאנשים רוצים לקנות ממנו כי זה כבוד לעשות אתו עסקים, הרי לא תאמר שהמחיר שיסכימו לשלם יחשב השומא לגבי נזק?

ואני מסופק לפי"ד איך להגדיר חפץ של מותג, שהשווי שלו הרבה יותר מאחר בגלל המיתוג. וצ"ע.
משום מה תגובתך נשמטה ממני ועכשיו רק ראיתיה.
בפשטות שווי של דבר הוא לפי מחירו בשוק ולא כל דבר אחר. ואם השווי נובע מחמת כל עניין בחפץ אין זה מעניין למה, והכל לפי המחיר בשוק. לא אכפת לנו מה שאין שום שימוש בזהב ואי אפשר לאכול אותו, ומה שתכשיט זהה בדיוק ממתכת אחרת עולה אלפית ממנו- אם אנשים רוצים אותו- זה ערכו. ולכאורה אין שום הבדל בין זה לסוס המלך. הגע עצמך- בול נדיר ביותר ששוויו הנקוב דולר אחד אך הוא נמכר במליון לאספנים- המזיקו ישלם דולר אחד?! אתמהה.
ישנו נידון דומה לגבי משקפיים וכד' ששווים הוא רק לבעליהם אך אין להם שוק- מה דינם ואיך שמים אותם, אך בדבר שיש לו שוק ברור- אין ספק לכאורה.
 
חלק עליון תַחתִית