גרושה - גרושה מאישה

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
באיסור גרושה דכהן הדיוט נאמר הלשון 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו', ובכהן גדול נאמר 'אלמנה וגרושה וחללה זונה'. וצ"ב ההבדל.

יתכן בדרך אפשר לבאר לפי פשוטו, דכשאומר 'גרושה' גרידא הכונה לשם 'גרושה', וכשאומר גרושה מאישה אין מתייחס לשם הגרושה שעליה אלא לעצם מעשה הגירושין מבעלה.
וביאור החילוק, דכה"ג שאסור אף באלמנה הרי נראה דענין איסורו באלו [גרושה ואלמנה] והחסרון בהן הוא מצד נישואיהן בתחילה,
משא"כ כהן הדיוט שמותר באלמנה, נמצא דענין איסורו בגרושה אינו מצד הנישואין, דהא באלמנה לא נאסר, אלא עיקר החסרון שבה הוא מצד סופה דהיינו מעשה גירושיה,
ולכן בכהן הדיוט נאמר הלשון 'גרושה מאישה' היינו דמוזכר כאן אירוע הגירושין מבעלה כנ"ל שהרי זוהי הסיבה האוסרת, משא"כ בכה"ג שהחסרון לגביו הוא כבר מצד נישואיה לא הוזכר אלא שם גרושה בדומה לשם אלמנה דהיינו ב' האפשרויות שהותרה מצד א"א ואסורה לכהנים,  [ועי' קידושין ע"ח].  

ואפשר קצת דזהו גם בי' הלשון ביחזקאל (מד,כב): 'ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל, והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו', ופרש"י דרישא דקרא בכה"ג וסיפא בכהן הדיוט ור"ל דמותר באלמנה, וצ"ב עדיין הלשון 'והאלמנה אשר תהיה אלמנה', ע"ש במפרשים. ולהנ"ל אפשר דכיון דעיקר האיסור בכהן הדיוט הוא מצד סופה היינו מעשה גירושיה לכן הדגיש דזהו רק גירושין משא"כ התאלמנותה אין בה חסרון וזהו 'אשר תהיה אלמנה' היינו אשר תתאלמן ולא תתגרש. וזהו עומק כונת רש"י שם 'פרט לגרושה', [אשר לכאו' קשה, דסיפא דקרא הא בא לחדש היתר אלמנה דכהן הדיוט בשונה מהאיסור בכה"ג ברישא, וגרושה אסורה כמו ברישא דכה"ג כיון שלא הזכיר בה שינוי בסיפא, והבן].  
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. מה שציינתי בהודעה הקודמת במוסגר לקידושין ע''ח הוא טעות וצ''ל יבמות נ''ב וכן דף צ''ב - ששם דרשו מילת ''מאישה''.

ב. הוספה מענין לענין באותו ענין:
אם נשאל עוד,
מה עיקר הפגם לכהונה בגרושה ואלמנה, האם מעשה הקידושין וההכנסה שעושה בהן הכהן, או עצם היותן נשואות לו,
תשובתך:
הא מבו' במשנה יבמות סא שכהן שאירס אלמנה ונתמנה לכה''ג יכנוס, ועי''ש בגמ' שזה נלמד מקרא,
ועי' בדף כ' ע''ב תוד''ה אטו שדייקו שאם נשאה קודם שנתמנה ל''צ קרא שמותר, משום שנשאה בהיתר [וע''ע קובץ ביאורים גיטין נ'].
ומבו' א''כ שהפגם באלו הוא רק במעשה הקידושין בתחילה ולא בעצם היותן נשואות לו, שהרי אם בהיתר נשאה מותר, וכשאירס אפי' יכנוס.
(אמנם יש גם מקום להבין שמ''מ הפגם הוא בעצם היותן נשואות לו אלא שזהו רק בתנאי שנשאן באיסור ועי').
 

במבי

משתמש ותיק
אגב ישנו ספר חסידים שאומר שהטעם שכהן גדול אסור באלמנה הוא מכיוון שמזכיר את השם הגדול והקדוש ביו״כ ומכיוון שעם שם זה ניתן להרוג אנשים, יש חשש שמא יתן עיניו באשה ויזכיר השם להרוג את בעלה ולכן אסרה תורה כהן גדול באלמנה

(וכן מוזכר אצלי בשם רי״ה בכתב רש״י העתיק)
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
יתכן בדרך אפשר לבאר לפי פשוטו.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם אוֹמֵר דָּבָר מְתֻקָּן לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן, הָיָה אוֹמֵר 'כַּפְתֹּר וָפֶרַח'.​
.​
ומזכיר את הסיפור בשו"ת 'חתם סופר' (אבהע"ז ח"ב סימן קעד):​
היה בארץ איטליה גבירה עשירה אחת נישאת לאחד שכופין להוציא לטובת האשה ופטרהּ, ואח"כ נשאה עיניה בכהן אחד, והבליעל ההוא בטש שרגא מגוי לגוי, עד שבא הדבר לשרי גדולים היושבים ראשונה במלכות קונסיסטאָריום בווין, ונשאו ונתנו כל המלומדים וצדקו בעיניהם טענת הכהן באומרו, כי הדעת נותן אשה גרושה מאישה היא בזיון לכהן המקודש לה', פלוני הוציאה מביתו והוא ישאנה, אבל אשה שהיא גרשה את בעלה – אין זה בזיון לכהן. והוחלט פסק שמותר לו לישאנה.
וראה שם את הסיום המרתק, כיצד נתגלגל הדבר שהקיר"ה לא צירף את חתימת ידו הגדולה לפסק, ולא נישאת לכהן ולא נתחללו.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
יתכן בדרך אפשר לבאר לפי פשוטו.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם אוֹמֵר דָּבָר מְתֻקָּן לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן, הָיָה אוֹמֵר 'כַּפְתֹּר וָפֶרַח'.​
.​
ומזכיר את הסיפור בשו"ת 'חתם סופר' (אבהע"ז ח"ב סימן קעד):​
היה בארץ איטליה גבירה עשירה אחת נישאת לאחד שכופין להוציא לטובת האשה ופטרהּ, ואח"כ נשאה עיניה בכהן אחד, והבליעל ההוא בטש שרגא מגוי לגוי, עד שבא הדבר לשרי גדולים היושבים ראשונה במלכות קונסיסטאָריום בווין, ונשאו ונתנו כל המלומדים וצדקו בעיניהם טענת הכהן באומרו, כי הדעת נותן אשה גרושה מאישה היא בזיון לכהן המקודש לה', פלוני הוציאה מביתו והוא ישאנה, אבל אשה שהיא גרשה את בעלה – אין זה בזיון לכהן. והוחלט פסק שמותר לו לישאנה.
וראה שם את הסיום המרתק, כיצד נתגלגל הדבר שהקיר"ה לא צירף את חתימת ידו הגדולה לפסק, ולא נישאת לכהן ולא נתחללו.
ייש''כ.
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
ועי' בדף כ' ע''ב תוד''ה אטו שדייקו שאם נשאה קודם שנתמנה ל''צ קרא שמותר, משום שנשאה בהיתר [וע''ע קובץ ביאורים גיטין נ'].
עיינתי שם בקובץ ביאורים, והנה ז''ל: ומבואר מדבריהם כלל חדש, דהיכא דנשאה בהיתר א"א שתיאסר עליו. ואם יצויר למשל בכהן שנשא אשה ונעשית גרושה תחתיו, וכגון שגירשה בריח הגט שפוסל מן הכהונה, תהא מותרת לבעלה כהן. ע''כ.

אמנם לכאו' מל' הרמב''ם משמע שבריח הגט נאסרה על בעלה כהן, שכ' [בהלכות גירושין פרק י הלכה א] וז''ל:
כל מקום שאמרנו בחיבור זה שהגט בטל או אינו גט או אינה מגורשת הרי זה גט בטל מן התורה ועדיין היא אשת איש גמורה ואם נשאת תצא והולד ממזר ואם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה, חוץ מן המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממני ואין את מותרת לכל אדם שאף על פי שאין זה גט הרי זו פסולה לכהונה מדבריהן שנאמר ואשה גרושה מאישה אמרו חכמים אפילו לא נתגרשה אלא מאישה ולא הותרה לכל נאסרה לכהונה, וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה מדבריהן.

ובפשטות משמע מדבריו שמש''כ ''חוץ מן המגרש'' וכו' קאי על כל מש''כ מקודם, וגם על הא דלא נאסרה על בעלה כהן. וא''כ מבו' דבריח הגט נאסרת על בעלה הכהן. וצ''ב באמת הטעם, והא נשאה בהיתר, ומ''ש מכה''ג שנתמנה לאחר שאירס אלמנה.

ואולי יש לחלק, דבאלמנה שאירסה בהיותו הדיוט, הרי לאחר שנשאה בהיתר לא אירע עמה שום דבר כשהיא תחתיו, משא''כ בריח הגט אף שנשאה בהיתר מ''מ כשהיא תחתיו אירע עמה מקרה של ריח הגט וגרע טפי.

[וא''כ מה שכתבת שעיקר הפגם הוא לא בהיותה תחתיו אלא בקידושיה שבתחילה הרי שיש אופן נוסף, עכ''פ מדרבנן, שהיא נאסרת עליו אף כשקידשה ונשאה בהיתר והיינו ע''י ריח הגט שקרה אחרי שהיא כבר נשואה לו].
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
וביאור החילוק, דכה"ג שאסור אף באלמנה הרי נראה דענין איסורו באלו [גרושה ואלמנה] והחסרון בהן הוא מצד נישואיהן בתחילה,
וכדמשמע פשטיה דקרא ׳והוא אשה בבתוליה יקח׳
מוישה הירש אמר:
אמנם לכאו' מל' הרמב''ם משמע שבריח הגט נאסרה על בעלה כהן, שכ' [בהלכות גירושין פרק י הלכה א]
וכן לכאו׳ כותב רש״י ביבמות דף נב וז״ל:
הכא פסיל בכהונה - כהן שנתן גט כזה לאשתו אסרה עליו וכו׳
ואף שבדף צד משמע אולי אחרת אין זה מוכרח שמה.

וכמדומני שכך נפסק בשו״ע.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
באיסור גרושה דכהן הדיוט נאמר הלשון 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו', ובכהן גדול נאמר 'אלמנה וגרושה וחללה זונה'. וצ"ב ההבדל.
בגמ' דריש דרשא על זה.
אכן, וכבר ציינתי זאת בראש הודעתי השניה. ולא באתי לבאר אלא לפי פשוטו.

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=158&t=19706#p553708
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן יהוידע אמר:
קדמא ואזלא אמר:
וביאור החילוק, דכה"ג שאסור אף באלמנה הרי נראה דענין איסורו באלו [גרושה ואלמנה] והחסרון בהן הוא מצד נישואיהן בתחילה,
וכדמשמע פשטיה דקרא ׳והוא אשה בבתוליה יקח׳
אכן. הסיבה שלא הבאתי זאת, כי בפשוטו אי רק משום הא הי' אפשר שישא אלמנה שלא נבעלה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
באיסור גרושה דכהן הדיוט נאמר הלשון 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו', ובכהן גדול נאמר 'אלמנה וגרושה וחללה זונה'. וצ"ב ההבדל.
בגמ' דריש דרשא על זה.
אכן, וכבר ציינתי זאת בראש הודעתי השניה. ולא באתי לבאר אלא לפי פשוטו.

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=158&t=19706#p553708
אמנם צ"ב אם יש הסבר "לפי פשוטו" למה כתוב כך, איך דרשו דרשה מזה? הרי לפי פשט זה כך הוא אמור להיכתב.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
יושב אוהלים אמר:
בגמ' דריש דרשא על זה.
אכן, וכבר ציינתי זאת בראש הודעתי השניה. ולא באתי לבאר אלא לפי פשוטו.

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=158&t=19706#p553708
אמנם צ"ב אם יש הסבר "לפי פשוטו" למה כתוב כך, איך דרשו דרשה מזה? הרי לפי פשט זה כך הוא אמור להיכתב.
יש הרבה להשיב בזה, אבל אכ''מ, ובפרט שאיני רוצה להסיט את נושא האשכול לענין אחר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
ובפרט שאיני רוצה להסיט את נושא האשכול לענין אחר
נושא האשכול הוא הפשט בפסוק שבא הכותב לחדש, ויש לי קושיא על הפשט שכתב, (שאם זה נכון איך דריש) האם להשיב על הקושיא נקרא להסיט את הנושא? אתמהה
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
ובפרט שאיני רוצה להסיט את נושא האשכול לענין אחר
אם הכותב כתב פשט, ויש לי קושיא על הפשט, (שאם זה נכון איך גריש) האם זה נקרא להסיט את הנושא? אתמהה
שאלת שאלה כללית טובה, שהיא לאו דוקא עלי אלא אפשר לשאול אותה על כל המפרשים הראשונים והאחרונים. ולכן אני מציע לך [ברצינות] לפתוח אשכול מיוחד על זה. כאן באשכול זה לא הנושא. וייש''כ על ההערה.

'בינתיים' כאן בשיעור המצורף בערך בדקה 5 מתייחס לשאלתך, הצג קובץ מצורף ד פשט ודרש - הרב נתן רוטמן - כג תמוז, תשעו1115104.mp3 ]
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
שהיא לאו דוקא עלי אלא אפשר לשאול אותה על כל המפרשים הראשונים והאחרונים.
קיבלתי -
רק אוסיף תזכורת למה שכבר כתבתי כמה וכמה פעמים שהכלל "צרת רבים חצי נחמה" לא נאמרה לגבי קושיות, וזה שאפשר להקשות קושיא מסויימת גם בעוד מקומות אינו עושה שהקושיא פחות קשה.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
שהיא לאו דוקא עלי אלא אפשר לשאול אותה על כל המפרשים הראשונים והאחרונים.
קיבלתי -
רק אוסיף תזכורת למה שכבר כתבתי כמה וכמה פעמים שהכלל "צרת רבים חצי נחמה" לא נאמרה לגבי קושיות, וזה שאפשר להקשות קושיא מסויימת גם בעוד מקומות אינו עושה שהקושיא פחות קשה.
ראה מה שהוספתי בעריכה בהודעה הקודמת.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
שהיא לאו דוקא עלי אלא אפשר לשאול אותה על כל המפרשים הראשונים והאחרונים.
קיבלתי -
רק אוסיף תזכורת למה שכבר כתבתי כמה וכמה פעמים שהכלל "צרת רבים חצי נחמה" לא נאמרה לגבי קושיות, וזה שאפשר להקשות קושיא מסויימת גם בעוד מקומות אינו עושה שהקושיא פחות קשה.
ראה מה שהוספתי בעריכה בהודעה הקודמת.

אינני רוצה להסיט את הנושא, אמשיך בפרטי.
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
מוישה הירש אמר:
אמנם לכאו' מל' הרמב''ם משמע שבריח הגט נאסרה על בעלה כהן, שכ' [בהלכות גירושין פרק י הלכה א]
וכן לכאו׳ כותב רש״י ביבמות דף נב וז״ל:
הכא פסיל בכהונה - כהן שנתן גט כזה לאשתו אסרה עליו וכו׳
ואף שבדף צד משמע אולי אחרת אין זה מוכרח שמה.

וכמדומני שכך נפסק בשו״ע.
כנראה שר' אלחנן כתב כך רק בדעת התוס'. אבל כמש''כ יש מקום לחלק.
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מוישה הירש אמר:
יש אופן שהיא נאסרת עליו אף כשקידשה ונשאה בהיתר.
היא נאסרת עליו משום שהוא כהן, ולא משום שהוא כהן גדול.
 
אני הבנתי שהרב קדמא ואזלא דיבר גם בפגם דגרושה להדיוט [מתוך ציטוט הקובץ ביאורים שהשוה ביניהם].
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאלה מחוסר ידיעה: לדעת הרמב''ם שאסור לכה''ג לישא ב' נשים [לא רק ביוה''כ], האם כשנשא ב' נשים לפני שנתמנה לכה''ג עליו לגרש אחת מהן מיד שנתמנה [לא רק ליוה''כ], או שיכול להשאירן וכמו באלמנה?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
כהן הדיוט שנשא ב' נשים ונתמנה להיות כה"ג, האם עליו לגרש אחת מהן מיד שנתמנה?
א. על קושית הראב"ד מקרא דדה"י 'וישא לו יהוידע נשים שתים', משיב הרב 'מגיד משנה': אפשר שיהוידע נשא זו אחר מיתת זו, או שהיו לו קודם שנתמנה להיות כהן גדול.​
ב. מלשון הרמב"ם משמע כי אף אם נשא לאחר שנתמנה יקיים (דומיא דנושא בוגרת או מוכת עץ), שכן כתב בהלכות כלי המקדש (פ"ה ה"י):​
וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים. וְאִם נָשָׂא שְׁתַּיִם, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד בְּיוֹם הַצּוֹם עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ לְאַחַת.
אך טעמא לא ידענא.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
על קושית הראב"ד מקרא דדה"י משיב הרב 'מגיד משנה'.​
.
ורבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), שבפשטות מתפרש המקרא כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:
בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע: וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
כהן הדיוט שנשא ב' נשים ונתמנה להיות כה"ג, האם עליו לגרש אחת מהן מיד שנתמנה?
א. על קושית הראב"ד מקרא דדה"י 'וישא לו יהוידע נשים שתים', משיב הרב 'מגיד משנה': אפשר שיהוידע נשא זו אחר מיתת זו, או שהיו לו קודם שנתמנה להיות כהן גדול.​

 

ודלמא כוונתו שהיו לו וגירש אחת משנתמנה?
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
כהן הדיוט שנשא ב' נשים ונתמנה להיות כה"ג, האם עליו לגרש אחת מהן מיד שנתמנה?
ב. מלשון הרמב"ם משמע כי אף אם נשא לאחר שנתמנה יקיים (דומיא דנושא בוגרת או מוכת עץ), שכן כתב בהלכות כלי המקדש (פ"ה ה"י):​
וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים. וְאִם נָשָׂא שְׁתַּיִם, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד בְּיוֹם הַצּוֹם עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ לְאַחַת.
אך טעמא לא ידענא.
 
יש לציין, כי אילו הי' כותב כן בהל' עבודת יוה''כ הי' אפש''ל שבא רק לו' דין בעבודת יוה''כ שזה מעכב, אף שבלא''ה צריך לגרש, אבל מאחר שכתבו כאן נראה באמת כדבריך.
ואכן, צ''ב הטעם, דבבוגרת ומ''ע הטעם משום שסופה להיות כן תחתיו, מה של''ש כאן.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
כהן הדיוט שנשא ב' נשים ונתמנה להיות כה"ג, האם עליו לגרש אחת מהן מיד שנתמנה?

ב. מלשון הרמב"ם משמע כי אף אם נשא לאחר שנתמנה יקיים (דומיא דנושא בוגרת או מוכת עץ), שכן כתב בהלכות כלי המקדש (פ"ה ה"י):​
וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים. וְאִם נָשָׂא שְׁתַּיִם, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד בְּיוֹם הַצּוֹם עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ לְאַחַת.
אך טעמא לא ידענא.
 
כך גם הביאו ה''צפנת פענח'' דלהלן

צפנת פענח הלכות איסורי ביאה פרק יז
שם ואינו נושא שתי נשים כו'. עיין בה"ה, ועיין מש"כ רבינו בהל' כלי המקדש פ"ה ה"י דאין כופין אותו להוציא ע"ש. כבר ידוע הקושיא על דברי רבינו מהך דקדושין ד' ס"ח ע"א דכיון דמוקי לה בכה"ג וא"כ למה ליה לאוקמא בבעילה תיפוק ליה דהא אסור לישא ב' נשים וא"כ הראשונה אהובה והשניה שנואה וצ"ל דלא שהאיסור לישא שתי נשים רק במה שיש לו שתי נשים וא"כ לאחר שנשא השניה גם הראשונה נקראת שנואה והוי כהך דאמרינן בזבחים ד' צ"א ע"א כמאן דשחיטין תרווייהו דמי ע"ש,

ויל''ד בהמשך לשונו [המודגש] אם הכוונה שעובר על האיסור משך כל העת שיש לו ב' נשים.
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
מעניין שב'מרכבת המשנה' פירש בהיפך (אולי דרך דרוש - ע''ש), שדוקא בזקנותו כשנפסל מכהונה אז נשא ב' נשים.
הנה ציטוט מתו''ד: ונמצא בשנת כ"ג ליואש דאז ציווה על השקלים היה יהוידע יותר מבן קי"ג ומעשה דדברי הימים מאוחר ובמיימוני פ"ז מהל' ביאת המקדש הי"ב מנה בכלל המומין זקן רועד מחמת זקנה וא"כ משנעשה זקן רועד ונפסל לכהונה שפיר נשא נשים שתים ומשו"ה אינו קוראו כהן בדברי הימים.
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
משה נפתלי אמר:
על קושית הראב"ד מקרא דדה"י משיב הרב 'מגיד משנה'.​
.
ורבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), שבפשטות מתפרש המקרא כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:
בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע: וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:
קילורין לעיניים.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
משה נפתלי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
כהן הדיוט שנשא ב' נשים ונתמנה להיות כה"ג, האם עליו לגרש אחת מהן מיד שנתמנה?

ב. מלשון הרמב"ם משמע כי אף אם נשא לאחר שנתמנה יקיים (דומיא דנושא בוגרת או מוכת עץ), שכן כתב בהלכות כלי המקדש (פ"ה ה"י):​
וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים. וְאִם נָשָׂא שְׁתַּיִם, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד בְּיוֹם הַצּוֹם עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ לְאַחַת.
אך טעמא לא ידענא.
 
כך גם הביאו ה''צפנת פענח'' דלהלן

צפנת פענח הלכות איסורי ביאה פרק יז
שם ואינו נושא שתי נשים כו'. עיין בה"ה, ועיין מש"כ רבינו בהל' כלי המקדש פ"ה ה"י דאין כופין אותו להוציא ע"ש. כבר ידוע הקושיא על דברי רבינו מהך דקדושין ד' ס"ח ע"א דכיון דמוקי לה בכה"ג וא"כ למה ליה לאוקמא בבעילה תיפוק ליה דהא אסור לישא ב' נשים וא"כ הראשונה אהובה והשניה שנואה וצ"ל דלא שהאיסור לישא שתי נשים רק במה שיש לו שתי נשים וא"כ לאחר שנשא השניה גם הראשונה נקראת שנואה והוי כהך דאמרינן בזבחים ד' צ"א ע"א כמאן דשחיטין תרווייהו דמי ע"ש,

ויל''ד בהמשך לשונו [המודגש] אם הכוונה שעובר על האיסור משך כל העת שיש לו ב' נשים.
לכאו' נראה מדבריו דאמנם אין כופין להוציא, אבל איסורא מיהא איכא לקיים.
 
חלק עליון תַחתִית