בתרגום יונתן (בפ' אמור כ"ב כ"ג) מפרש הפסוק ושור ושה שרוע וקלוט וגו' וז"ל ותור ואימר יתיר כוליא או דחסיר כוליא וכו' ע"כ. וברמב"ם (בפ"ב מה' אסו"מ הי"א) כתב וז"ל: וכן אם נמצא א' מאברים הפנימים חסר, אעפ"י שאינה טרפה כגון שנמצאת בכוליא אחת וכו' הר"ז אסור למזבח ותשרף, לא מפני שהיא בעלת מום, שאין חסרון שבפנים מום, אלא מפני שאין מקריבין חסר כלל, שנאמר תמימים יהי' לכם וכל היתר כחסר עכ"ל.
ולפי"ז באדם יתיר וחסיר אינו פוסל, שהרי אינו בעל מום, ולא נאמר בו דין תמימים הנ"ל.
[ואמנם האריכו בזה].
