מה הוא מורא

רואים שקוף

משתמש ותיק
איש אמו ואביו תיראו, פרש"י, "איזהו מורא לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו ואיזהו כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל מכניס ומוציא", היינו, ש'לא ישב במקומו וכו' הוא מדין מורא, ובהמשך הפר', גבי 'והדרת פני זקן', פרש"י, "איזהו הדור לא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו", שדברים אלו הם מדין הידור, שלכאו' עניינו קרוב יותר אל כבוד, וצ"ב.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
בדיוק התעוררתי בזה השבוע שסוג התרבות בדורינו קצת מונעת מילדים לקיים כיבוד אב כזה כמו שאמרו חז"ל - מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא, רק לעת זיקנת ההורים זה שייך. אנחנו יותר רואים "כיבוד" בעשיית נחת רוח וכדומה.
אולי צריך לחזק את העניין הזה שילדים מכינים אוכל טעים להוריהם וקונים להם בגדים, 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
איש אמו ואביו תיראו, פרש"י, "איזהו מורא לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו ואיזהו כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל מכניס ומוציא", היינו, ש'לא ישב במקומו וכו' הוא מדין מורא, ובהמשך הפר', גבי 'והדרת פני זקן', פרש"י, "איזהו הדור לא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו", שדברים אלו הם מדין הידור, שלכאו' עניינו קרוב יותר אל כבוד, וצ"ב.

מספר הכתב והקבלה:
והדרת פני זקן. שרש הדר לרשד"ל בלה"ק קרוב ענינו לשרש הדר בארמית, כי בלשון ארמית כשהוא בבנין הקל ענינו חזרה לאחור, וכן בלה"ק הושאל להורות על מין ממיני היראה אשר תפול על האדם פתאום ותשיבהו אחור מהפיק זממו,

הגע בעצמך שיגמור אדם בלבו להכות את אוהבו, וכשהוא בא להוציא מחשבתו אל הפועל הוא נרתע לאחוריו ולא יוכל עשוהו, זהו הנקרא הדור;

הלא תראה, ודל לא תהדר בריבו ענינו כשיתן הדין שתקנוס ממון איש עני ודל אל תבא יראה בלבבך לאמר איך אחייב את זה שאין לו לחם לאכול?

וכן בהיפך ולא תהדר פני גדול אל תהי נרתע לאחוריך מעשות בו משפט צדק לאמר איך אכלים אותו שהוא מגדולי הדור,

וכן פני זקנים לא נהדרו, לא נרתעו לאחוריהם כשבאו לסגף אנשים זקנים אשר הטבע עצמו צווח לכל רואיהם אל תגעו בהם, וכן אל תתהדר לפני מלך, אל תבקש בשום אופן להביא מוראך בלב רואיך.

ולהיות כי שרש הדר בהנחתו הראשונה לא יורה רק חזרה לאחור, לכן כתוב. אני לפניך אלך והדורים אישר. קרא הדורים, הדרכים המעוקלים הנעשים על ההרים הרמים שהולכים בהם מעט לצד ימין ואח"כ חוזרים לצד שמאל, וכן ע"ז הדרך מרוב שפוע ההר שא"א לעלות עליו בדרך ישראל, והבטיח הקדוש ברוך הוא למשיחו לכורש שלא יצטרך לאבד זמנו בדרכים המעוקלים האלה אלא יעלה לראש ההר המשופע בדרך ישרה וקצרה, וזה משל נאה לרמז שיכבוש מלכים אדירים בעמל מועט (וענין ברוב עם הדרת מלך כשהמלך מוקף מרוב רואיו והדרוהו),

והסתכל כי לא על חנם אמרו (ברכות למ"ד) השתחוו לה' בהדרת קדש אל תקרי בהדרת אלא בחרדת, כי אמנם גם ההדרה קרובה בענין אל החרדה, וגם שרש חרד נגזר משרש הדר המורה חזרה לאחור.

והסתכל איפוא ביושר קבלת חכמינו, איך דבריהם מיוסדים על אדני ידיעת מעמקי לשון הקודש על בורי', הלא תראה מאמרם. והדרת פני זקן, איזהו הדור? לא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו, ולכאורה יש להקשות על מאמרם ולשאול מה ראו שהחליפו מצות עשה במצות ל"ת, כי והדרת פני זקן הוא לשון קום ועשה, והם פי' בשב וא"ת,

אבל אמתת הענין הוא כי גלוי וידוע היה להם שלא יורה שרש הדר אלא על שב וא"ת, מפני שהוא לקוח מענין חזרה לאחור, וע"כ לא יוכל להורות על קום עשה.
 
חלק עליון תַחתִית