בקשת עזרה: מה הקשר המיסתורי בין איסור ועונש המעביר למולך - לאיסורי ועונשי עריות?

[מתאהב על ידך]

קצת רקע: בפרשת אחרי מות - נמצאת פרשת איסורי עריות.
ולאחריה בפרשת קדושים - פרשת עונשי עריות.

1. באמצע פרשת עריות שבאחרי מות מופיע פסוק שלכאורה אין לו כל קשר לנושא "ומזרעך לא תתן להעביר למולך".
וזה ממש תקוע באמצע כי מיד אח"כ ממשיכה פרשת עריות כרגיל "ואת זכר לא תשכב" "ובכל בהמה" וכו'.

2. גם בפרשת קדושים המולך נמצא סמוך לפרשת עריות, אלא שהפעם הוא כבר 'משודרג' להיות הפותח של הפרשה ובאריכות מופלגת.
לאחריו מגיעה עוד שתי מילים על מקלל אביו ואמו ומיד אח"כ פירוט נרחב על כל העריות.
וידוקדק שם בפסוקים שהכל נכתב בלשון 'מקשרת' שממשיכה דבר מדבר ולא כנושא חדש.
מה הקשר????????

[יאן]

שמעתי השבת הסבר נאה, איסורי עריות הם בקרובים ובדרך כלל נולד ולד פגוע. מה עושים איתו? נותנים למולך וככה כולם מרוצים.
אחרי זה כתוב זכר ובהמה, ולד לא יהיה מזה.
זה מתאים לאחרי מות. לגבי קדושים, אנא נשאי חדא ואת שני חדא.

[לבי במערב]

מולך ועריות - אוצה''ח.pdf

[אור זורח]

מה הקשר????????

רמב"ן ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח פסוק כה
ולכך אמר (להלן כ כב) ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ, וכתיב (שם פסוק כד) ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים, יאמר כי הבדיל אותנו מכל העמים אשר נתן עליהם שרים ואלהים אחרים, בתתו לנו את הארץ שיהיה הוא יתברך לנו לאלהים ונהיה מיוחדים לשמו. והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ז ומגלים עריות:
והפרשה הזאת הזכירה המולך לכלול עבודה זרה עם זכרון העריות. ועל כולם אמר אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים, ותקיא הארץ את יושביה,

[אור זורח]

מה הקשר????????

משנה למלך הלכות מלכים פרק ט הלכה ז
הלכה ז
[ז] אין בן נח חייב על אשת חבירו כו'. גרסינן בת"כ פרשת קדשים וז"ל א"כ למה נאמר איש איש להביא את הגרים שבא על עריות האומות שידונו בדיני האומות ושבאו על עריות ישראל שידונו בדיני ישראל ע"כ. ולא ידעתי כוונת זאת הברייתא דהא קרא במולך איירי והיכי דרשי ליה לעריות והמחבר ז"ל לא נתעורר בזה ולא ידעתי למה:

[זאב בודד ועד קמ]

בקצרה , שעניין נואף ועריות הוא השפעת הבכח והוצאתו לפועל בצורה הלא נכונה וזהו ההעברה למולך, השחתת הבכח

[בר לבב]

עניין העריות זה לקיחת הזרע ונתינתו במקם לא ראוי לו
וזהו עניין המולך "ומזרעך לא תתן להעביר למולך"
ודו"ק היטב.

[בר לבב]

בעניין זה: צריך לשים לב לכך שהמשותף לאיסורי עריות הוא בצורת המעשה ולא מהות המעשה.
דהיינו שבמהות איסורי עריות יש כמה וכמה שאינם קשורים כלל.
כגון איסור א"א, קרובות, נדה, זכור ובהמה. שכל אחד עניין הפגם שלו שונה לחלוטין משל חבירו אבל המשותף שבהם הוא מצד הכח שאיתו הוא משחית ובאופן שבו הוא משחית וד"ל.
ויובן היטב מדוע איסור מולך עניינו עם העריות.

[נחלי מים]

עריות הם עיוות הקשר בין איש לאשה וע"ז היא עיוות הקשר בינני לקב"ה.