פרשת קדושים פותחת בציווי הכללי לבני ישראל קדושים תהיו כי קדוש אני ה', ואח"כ מפרטת שלל מצוות שכולם שייכות לעניין הקדושה. ובראשה שלשה מצוות מתוך עשרת הדברות, כבוד אב ואב, שמירת שבת, ואיסור ע"ז ועשיית מסכה. ואח"כ שבועת שקר בשם שהיא לא תשא, וגניבה (ממון, אבל וודאי שייך.) ומצוות רבות נוספות, וכולם מצד הקדושה ושייכים לעניינה.
אבל מצווה אחת נמצאת בראש הפרשה, ושייכותה תמוהה מאד בעיני, דין השלמים וזמנו, מה הוא עניין לכאן, זהו דין מדיני הקרבנות, ואינו שייך כאן לציוויי הקדושה האישים של כל איש מישראל. ואף שאינו כפול כאשר פירשוהו רז"ל על חוץ לזמנו, אבל מה עניינו לכאן.
אבל מצווה אחת נמצאת בראש הפרשה, ושייכותה תמוהה מאד בעיני, דין השלמים וזמנו, מה הוא עניין לכאן, זהו דין מדיני הקרבנות, ואינו שייך כאן לציוויי הקדושה האישים של כל איש מישראל. ואף שאינו כפול כאשר פירשוהו רז"ל על חוץ לזמנו, אבל מה עניינו לכאן.