ראה: רש"ש פסחים סט, ב; משך חכמה ויקרא ה, ו ד"ה (כשבה) דע.
בשו"ת הרב"ז ח"א (או"ח) סי' קו אות ה, בהערות כתב וז"ל הגאון מלבי"ם ז"ל (ויקרא ג' סי' קעח, ד סי' רצא. איה"ש רעט) כתב, ב שם כשב כשבים נוטה יותר על שם המין ובא תמיד מין אחר אצלו כמו "בבקר בכשבים ובעזים" וכדומה ובמקום שלא בא על כונה זו שלא סמך לו מין אחר, בא כן מצד חוזק גופו ואלייתו לרבות האליה, כי לשון "כשב" הוא כמו "כש עב" על שהוא עב ושמן, כמו שמנת עבית כשית. ולשון "כבש" מלשון "כבס", ובא מצד צמרו שמכבסין אותו יעוי"ש. ולפי האמור "בפנים התשובה" למעלה, יש מקום לסלסל ולפלפל בדבריו ז"ל. דוק ותשכח.