וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וגו' - הנהגת הגדולים

במבי

משתמש ותיק
וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת (ויקרא יד-לו)

כותב רש"י

ולא יטמא כל אשר בבית. שֶׁאִם לֹא יְפַנֵּהוּ, וְיָבֹא הַכֹּהֵן וְיִרְאֶה הַנֶּגַע נִזְקָק לְהֶסְגֵּר וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ יִטְמָא; וְעַל מָה חָסָה תוֹרָה? אִם עַל כְּלֵי שֶׁטֶף, יַטְבִּילֵם וְיִטְהֲרוּ, וְאִם עַל אֳכָלִין וּמַשְׁקִין, יֹאכְלֵם בִּימֵי טֻמְאָתוֹ, הָא לֹא חָסָה תוֹרָה אֶלָּא עַל כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁאֵין לָהֶם טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה (ספרא):

וכבר על יעקב מוזכר, ויוותר יעקב לבדו ששכח  פכים קטנים וחזר עליהם (חולין צא.)




ואני מעתיק קטע מהספר "בהיכלם" של הרב יהושע ליף ובו הוא מספר על הנהגת ר' משה פיינשטיין זצ"ל בעת חזרתם מהקעמפ

.... נשאתי את כל המזוודת למכונית, וגיליתי בתוכן ארגז מלא שאריות מזון, שאותו רצה ר' משה לקחת כדי להימנע מבל תשחית, היו שם צנצנות עם מעט ממרח בוטנים או ריבה. רוב הבחורים היו משליכים צנצנות כאלה, אך ר' משה לא חלם לעשות זאת.

כאשר הייתה המכונית מלאה לחלוטין, החליט ר' משה לערוך סבב נוסף "הבה נבדוק שוב אם הכול נלקח מהמטבח".
ניסיתי לשכנע אותו שצוות המטבח של הישיבה לקחו כל דבר בעל ערך, אך הוא רצה לבדוק את הדברים בעצמו, כשפתחנו את דלת המקרר הכבדה גילינו ארגז מלא קרטוני חלב שנשכח איכשהו במהלך המעבר.

"עלינו לקחת אותו אתנו"

אך אין מקום במכונית טענתי.

"איך בין א קליינטשיגער -- אני אדם קטן: השיב ר' משה. "נניח את הארגז תחת רגליי".

לכך לא הייתה לי תשובה.
ר' משה ניסה להרים את הארגז, נדהמתי. "לא, הרב ! בבקשה, תן לי להרים אותו".

בסופו של דבר נכנע לבקשתי.

עכשיו הגיע תור המקפיא.

במקפיא הוא גילה ארגז ובו חתיכו דגים קפואות מכוסות בקרח, נראה שאנשי צוות המטבח שכחו להפשיר את תכולת המקפיא ולא רצו להתעסק עם הדגים הקפואים, ר' משה לא נבהל מהקרח.
"עלינו לקחת את הארגז" הוא קבע. "אם נשאיר אותו כאן יהיה זה בזבוז של יידישע געלט"

הוא נטל מטאטא בידו והחל לחבוט בקרח, כדי לשחרר את הדגים ממאסרם הקפוא.

"ראש הישיבה, אנא הנח לי לעזור", הפצרתי. נטלתי מידיו את המטאטא ובמשך עשר הדקות הבאות נלחמתי בקרח, עד שהדגים המשוחררים יכלו להתלוות אלינו למטבחה של מתיבתא תפארת ירושלים.

אחד מספרי התורה הושאר במקום לשימוש המניין של ר' משה, הקדשנו דקות אחדות לבירור יסודי כיצד ניתן לקחתו אתנו באופן המכובד ביותר. אני חשבתי להניח אותו במושב האחורי, אך ר' משה עמד על כך שיונח על מרכיו במושב הקדמי, לבסוף כך בדיוק עשינו.

במהלך הנסיעה בת השעתיים וחצי חלק ר' משה את המושב הקדמי עם ספר התורה המכוסה בטלית, ביניי היו במושב שני ספרי תורה - אחד מהם ספר תורה חי, והשני כתוב על קלף...

בזמן שעזבנו את שטח הקמפ, הערתי באגביות שיהיה עלינו למלא דלק בהמשך, ר' משה השיב במעשיות אופיינית "וווארט ביז ניו ג'רסי -- חכה עד שנגיע לניו ג'רסי - עס איז ביליגער דארט - שם זול יותר" (עמוד 28)
 
מעשה נאה,
אך הוא מראה איך ר' משה חסך בממון הישיבה, שהוא ממון הקדש.
ומי שמו לוותר על שוה פרוטה מממון הקדש?

החידוש הוא בדיקדוקי ממון של אדם לעצמו.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
מעשה נאה,
אך הוא מראה איך ר' משה חסך בממון הישיבה, שהוא ממון הקדש.
ומי שמו לוותר על שוה פרוטה מממון הקדש?

החידוש הוא בדיקדוקי ממון של אדם לעצמו.

הובא גם בעניין דקדוק לעצמו

בזמן שעזבנו את שטח הקמפ, הערתי באגביות שיהיה עלינו למלא דלק בהמשך, ר' משה השיב במעשיות אופיינית "וווארט ביז ניו ג'רסי -- חכה עד שנגיע לניו ג'רסי - עס איז ביליגער דארט - שם זול יותר"
 

HaimL

משתמש ותיק
במבי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
מעשה נאה,
אך הוא מראה איך ר' משה חסך בממון הישיבה, שהוא ממון הקדש.
ומי שמו לוותר על שוה פרוטה מממון הקדש?

החידוש הוא בדיקדוקי ממון של אדם לעצמו.

הובא גם בעניין דקדוק לעצמו

בזמן שעזבנו את שטח הקמפ, הערתי באגביות שיהיה עלינו למלא דלק בהמשך, ר' משה השיב במעשיות אופיינית "וווארט ביז ניו ג'רסי -- חכה עד שנגיע לניו ג'רסי - עס איז ביליגער דארט - שם זול יותר"
הדלק לא היה מממון של הקדש? אבל, תמיהני, מנא ידע
?
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
במבי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
מעשה נאה,
אך הוא מראה איך ר' משה חסך בממון הישיבה, שהוא ממון הקדש.
ומי שמו לוותר על שוה פרוטה מממון הקדש?

החידוש הוא בדיקדוקי ממון של אדם לעצמו.

הובא גם בעניין דקדוק לעצמו

בזמן שעזבנו את שטח הקמפ, הערתי באגביות שיהיה עלינו למלא דלק בהמשך, ר' משה השיב במעשיות אופיינית "וווארט ביז ניו ג'רסי -- חכה עד שנגיע לניו ג'רסי - עס איז ביליגער דארט - שם זול יותר"
הדלק לא היה מממון של הקדש? אבל, תמיהני, מנא ידע
?
 

מכיוון ששנים רבות בניו ג'רזי לא היה מע"מ
 
חלק עליון תַחתִית