טבילה בזמנה מצוה בזה"ז

יעקוב

משתמש רגיל
לפי הרבה מהראשונים שסובים טבילה בזמנה מצווה, מלבד הרמב"ם שסובר שאם נשאר בטומאה אחרת אין מצווה, כל אדם שישב על משכב או מושב נדה, יש לו מצווה לטבול באותו היום.  וכל העניין של הטהרות נשכח לגמרי מעם ישראל אבל צריך לזכור שיש מצווה והיא נוהגת גם היום, אפשר להחזיר עטרה ליושנה, בפרט לגברים. (וגם לנשים אחרי כל ביאה לטבול וכו'.)

תוספת-  שיטת החזון איש, יו"ד סי' ריא ס"ק ח, שלפיה מכוניות טהורות מן המדרס, משום שתכלית הישיבה בהן היא רק העברה ממקום למקום. על פי שיטתו יש יותר הסתברות להיות טהור מטומאת נידה.
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
האם לדעת ראשונים אלו יש מצוה לטבול גם אם מיד נטמא באותה טומאה?
הרי כשתגיע הביתה תשב על כסא / ספה וכדו' שהוא מושב הנדה, שהרי לא הטבלת את הכסא לאחר שהאשה נטהרה, וא"כ לכא' אין שום מצוה בטבילה זו.
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
הנ"מ בדבריך היא, שהטובלים טבילת עזרא, צריכים לחשוב לקיים מ"ע לדעת אותם ראשונים שיש מצוה לטבול אף אם לא נטהרים לגמרי.

אגב, אשמח למראי מקומות בנושא, לפני שאתחיל לשנות משהו בהנהגתי.
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
האם לדעת ראשונים אלו יש מצוה לטבול גם אם מיד נטמא באותה טומאה?
הרי כשתגיע הביתה תשב על כסא / ספה וכדו' שהוא מושב הנדה, שהרי לא הטבלת את הכסא לאחר שהאשה נטהרה, וא"כ לכא' אין שום מצוה בטבילה זו.
לענ"ד אי"ז כך, דכל מח' הרמב"ם ושא"ר היא כשנשאר טמא, וכטובל ושרץ בידו. אבל זה שיטמא אח"כ ממקום אחר לית לן בה לכאורה.
 
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
אדרבה מכאן אולי יתחילו להקפיד על כסא מיוחד - לא לנדה אלא שעליו היא לא תשב, וכו' וכך אפשר לזכות לנהל חיי טהרה, לא חשבתי על כל הפרטים ואולי זה מסובך , אבל בשביל זה אנחנו יהודים - להתנהל לפי רצון ה'. ואולי הגיע הזמן לחזור. כמובן מה שעורר אותי לעניין זה פרשת השבוע...
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
לנשים אחרי כל ביאה לטבול
לא יהני הטבילה כיון שהיא תהיה פולטת רק אם תכבד ביתה בחמין וכו' וזה לא פשוט לעשות משום השתת זרע וכבר האריך בזה הגרעק"א בתשובה
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
יעקוב אמר:
לנשים אחרי כל ביאה לטבול
לא יהני הטבילה כיון שהיא תהיה פולטת רק אם תכבד ביתה בחמין וכו' וזה לא פשוט לעשות משום השתת זרע וכבר האריך בזה הגרעק"א בתשובה

וודאי יהני, ולא וודאי פולטת. אלא במקרה שפולטת תוך ג' זה מטמא אותה. חוץ מזה ששכחת שזה שני סוגי טומאה כיוון שזה מגע בית הסתרים וטמאה מגזרת הכתוב ולכך זה טומאות שונות ויויעל לה טבילה, (לא מדבר על טבילה יומית במקווה נשים אלא אולי במקווה ביתי בשביל זה)
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
אין חכמה אמר:
יעקוב אמר:
לנשים אחרי כל ביאה לטבול
לא יהני הטבילה כיון שהיא תהיה פולטת רק אם תכבד ביתה בחמין וכו' וזה לא פשוט לעשות משום השתת זרע וכבר האריך בזה הגרעק"א בתשובה

וודאי יהני, ולא וודאי פולטת. אלא במקרה שפולטת תוך ג' זה מטמא אותה. חוץ מזה ששכחת שזה שני סוגי טומאה כיוון שזה מגע בית הסתרים וטמאה מגזרת הכתוב ולכך זה טומאות שונות ויויעל לה טבילה, (לא מדבר על טבילה יומית במקווה נשים אלא אולי במקווה ביתי בשביל זה)
כמדומה שכבודו שכח את הסוגיא בנדה מא: שכן ודאי פולטת ומעמידים את מה שכתוב בקרא ורחצו במים באופן דחוק שלא נתהפכה ואמנם יש אופנים אחרים שכולה לטהר עצמה אך זה גובל בהשחתת זרע וכמו שכתב הגרעק"א בתשובתו עי"ש 
ומה שכתבת שאלו טומאות שונות אינו נכון למסקנת הסוגיא שם נדה מב שפולטת רואה הוי ולכאו' הוא אותו סוג טומאה כמו הביאה עצמה 
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
לפי הרבה מהראשונים שסובים טבילה בזמנה מצווה, מלבד הרמב"ם שסובר שאם נשאר בטומאה אחרת אין מצווה, כל אדם שישב על משכב או מושב נדה, יש לו מצווה לטבול באותו היום. 
וכל העניין של הטהרות נשכח לגמרי מעם ישראל אבל צריך לזכור שיש מצווה והיא נוהגת גם היום, אפשר להחזיר עטרה ליושנה, בפרט לגברים. (וגם לנשים אחרי כל ביאה לטבול וכו'.)


ברצוני לשאול אותך כמה שאלות, כי אני לא כ"כ בקיא בנושא, א. מי הם הראשונים הסוברים להלכה שטבילה בזמנה מצוה בכלל? ב. ואפילו אם כן, מי הם הראשונים הסוברים שגם כשאין אפשרות להטהר לגמרי (דהיינו מטומאת מת כי אין לנו מי חטאת) אעפ"כ חייבים בטבילה, (חוץ מטבילת עזרא ששם הטבילה לאו דוקא לטהרה אלא לתורה ותפילה שעזרא גזר שבע"ק לא ילמד ולא יתפלל) ג. לדבריך גם נשותינו חייבות לטבול 2 טבילות, 1 בגמר ז ימי נדה והשני בגמר ז נקיים ד. גם אם תטבול על טומאת משכב ומושב, הרי אתה חייב לטבול גם את כל בגדיך, כי אחרת אחרי שתיגע בבגדיך אתה חייב שוב לטבול 
רשימת השאלות שיש לי רק מתחילות, אבל בינתיים אני יעצור פה ובתקוה שתוכל לענות על לפחות שתי השאלות הראשונות  ובתודה מראש
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
יעקוב אמר:
לפי הרבה מהראשונים שסובים טבילה בזמנה מצווה, מלבד הרמב"ם שסובר שאם נשאר בטומאה אחרת אין מצווה, כל אדם שישב על משכב או מושב נדה, יש לו מצווה לטבול באותו היום. 
וכל העניין של הטהרות נשכח לגמרי מעם ישראל אבל צריך לזכור שיש מצווה והיא נוהגת גם היום, אפשר להחזיר עטרה ליושנה, בפרט לגברים. (וגם לנשים אחרי כל ביאה לטבול וכו'.)


ברצוני לשאול אותך כמה שאלות, כי אני לא כ"כ בקיא בנושא, א. מי הם הראשונים הסוברים להלכה שטבילה בזמנה מצוה בכלל? ב. ואפילו אם כן, מי הם הראשונים הסוברים שגם כשאין אפשרות להטהר לגמרי (דהיינו מטומאת מת כי אין לנו מי חטאת) אעפ"כ חייבים בטבילה, (חוץ מטבילת עזרא ששם הטבילה לאו דוקא לטהרה אלא לתורה ותפילה שעזרא גזר שבע"ק לא ילמד ולא יתפלל) ג. לדבריך גם נשותינו חייבות לטבול 2 טבילות, 1 בגמר ז ימי נדה והשני בגמר ז נקיים ד. גם אם תטבול על טומאת משכב ומושב, הרי אתה חייב לטבול גם את כל בגדיך, כי אחרת אחרי שתיגע בבגדיך אתה חייב שוב לטבול 
רשימת השאלות שיש לי רק מתחילות, אבל בינתיים אני יעצור פה ובתקוה שתוכל לענות על לפחות שתי השאלות הראשונות  ובתודה מראש
א. וב.     זו שטת ר"ח המובאת בטור יו"ד קצ"ז ומדבר בזה"ז וכידוע אין לנו אפר פרה
ג.  ואה"נ עיין סדרי טהרה קצ"ה א שכתב שכן היה המנהג בזמן האמוראים בבבל שלא היה להם אפר פרה לטבול ב' טבילות מטעם זה
ד. הבגדים טמאים רק בטומאת ראשון של מגע הנדה ואינם מטמאים אדם ומה שיתכן שטמאים טומאת אב הטומאה מדין טומאת מת הוא בכלל טומאת האדם עצמו שבחזקת טמא מת ושבע לה טומאה 
רק יתכן שטמא מדרס הנדה או הזבה אחר טבילת האשה היה מקון לטבול גם את הבגדים שדרסה עליהם או שמראש לא תדרוס עלים מה שלא קשהכ"כ להקפיד 
גם יתכן שאין עניין להקפיד רק בטומאה שיש בה תוספת וכמו טומאה יוצאה מגופו וזה לא שייך במגע המדרס
 
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
אני עדיין בשלבים התחלתיים ממש של הסוגיא, נדמה לי שיש עוד ראשונים. תודה רבה להרב" יש חכמה" על דבריו המחכימים, קיבלתי רעיון אני מתחיל לבדוק אותו. אם משהו שיודע יותר ממני מתנדב להעלות לכאן קיצור הלכות איך אפשר להקפיד להיות טהור מנידה אשמח מאוד.
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
זכרונות אמר:
א. וב.     זו שטת ר"ח המובאת בטור יו"ד קצ"ז ומדבר בזה"ז וכידוע אין לנו אפר פרה
ג.  ואה"נ עיין סדרי טהרה קצ"ה א שכתב שכן היה המנהג בזמן האמוראים בבבל שלא היה להם אפר פרה לטבול ב' טבילות מטעם זה
ד. הבגדים טמאים רק בטומאת ראשון של מגע הנדה ואינם מטמאים אדם ומה שיתכן שטמאים טומאת אב הטומאה מדין טומאת מת הוא בכלל טומאת האדם עצמו שבחזקת טמא מת ושבע לה טומאה 
רק יתכן שטמא מדרס הנדה או הזבה אחר טבילת האשה היה מקון לטבול גם את הבגדים שדרסה עליהם או שמראש לא תדרוס עלים מה שלא קשהכ"כ להקפיד 
גם יתכן שאין עניין להקפיד רק בטומאה שיש בה תוספת וכמו טומאה יוצאה מגופו וזה לא שייך במגע המדרס
א. וב. תודה על המראי מקום
ג. עיין בהמשך סדרי טהרה סימן קצה
וכתב הריב"ש שם בשם הרמב"ן [שבת שם סוף ד"ה בימי] דבדורות האחרונים בטלוהו להני ב' טבילות, משום דהוי חומרא דאתי לידי קולא, שיבואו בה לידי מכשול להקל באיסור דרבנן, כמו שנכשל בזה אותו תלמיד שהזכירו פרק קמא דשבת, ע"כ: פירוש שהראשונים כבר אסרו לטבול כדי שלא להיכשל אפי' באיסור דרבנן, 
ד. רוב ככל הבגדים שלנו טמאים בטומאת מדרס, והם אב הטומאה, ומטמאים במגע ובמשא מדאורייתא 
מה שהוספת בשתי השורות האחרונות, לא הבנתי, וגם לא הבנתי מה שכתבת שלא כ"כ קשה להקפיד, האם גם בבית שיש בנות בוגרות? ולמה יתכן שאין עניין להקפיד?  כשמדובר בטומאה ובחיוב טבילה דאורייתא כמו שקראנו היום בתורה, ויקרא פרק טו פסוק כב "וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
 

אין חכמה

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
אין חכמה אמר:
זכרונות אמר:
א. וב.     זו שטת ר"ח המובאת בטור יו"ד קצ"ז ומדבר בזה"ז וכידוע אין לנו אפר פרה
ג.  ואה"נ עיין סדרי טהרה קצ"ה א שכתב שכן היה המנהג בזמן האמוראים בבבל שלא היה להם אפר פרה לטבול ב' טבילות מטעם זה
ד. הבגדים טמאים רק בטומאת ראשון של מגע הנדה ואינם מטמאים אדם ומה שיתכן שטמאים טומאת אב הטומאה מדין טומאת מת הוא בכלל טומאת האדם עצמו שבחזקת טמא מת ושבע לה טומאה 
רק יתכן שטמא מדרס הנדה או הזבה אחר טבילת האשה היה מקון לטבול גם את הבגדים שדרסה עליהם או שמראש לא תדרוס עלים מה שלא קשהכ"כ להקפיד 
גם יתכן שאין עניין להקפיד רק בטומאה שיש בה תוספת וכמו טומאה יוצאה מגופו וזה לא שייך במגע המדרס
א. וב. תודה על המראי מקום
ג. עיין בהמשך סדרי טהרה סימן קצה
וכתב הריב"ש שם בשם הרמב"ן [שבת שם סוף ד"ה בימי] דבדורות האחרונים בטלוהו להני ב' טבילות, משום דהוי חומרא דאתי לידי קולא, שיבואו בה לידי מכשול להקל באיסור דרבנן, כמו שנכשל בזה אותו תלמיד שהזכירו פרק קמא דשבת, ע"כ: פירוש שהראשונים כבר אסרו לטבול כדי שלא להיכשל אפי' באיסור דרבנן, 
ד. רוב ככל הבגדים שלנו טמאים בטומאת מדרס, והם אב הטומאה, ומטמאים במגע ובמשא מדאורייתא 
מה שהוספת בשתי השורות האחרונות, לא הבנתי, וגם לא הבנתי מה שכתבת שלא כ"כ קשה להקפיד, האם גם בבית שיש בנות בוגרות? ולמה יתכן שאין עניין להקפיד?  כשמדובר בטומאה ובחיוב טבילה דאורייתא כמו שקראנו היום בתורה, ויקרא פרק טו פסוק כב "וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

ג.  לא כתבתי שכן ראי לנהוג רק כתבתי שהחשבון נכון ואה"נ הלכה למעשה אפי' גבי טבילת קרי שאין את החשבון הנ"ל שאתי לידי מכשול כבר הקלו בזמן האמוראים כדא' בבכות כב ולא מוזכר שהוא דווקא אי טבילה בזנה אינה מצווה
ד.  אם לא ישבה נדה עליהם אינם מטמאים מדרס ואינו מוכרח שתשב נדה על בגדי בעלה וגם הבנות הבוגרות בבית
החיוב טבילה דאו' הוא כשיש תוספת טהרה והשאלה מה היא התוספת טהרה אחר שאנו כבר טמאים באב הטומאה מטומאת מת ואם הגדר הוא חומרא בטומאה וכגון טומאה היוצאה מגופו שהוא יותר חמור לניין טומאה הותרה בציבור ועוד א"כ אין לנו ראיה להבדל בין טומאות אחרות
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
זכרונות אמר:
אין חכמה אמר:
.  אם לא ישבה נדה עליהם אינם מטמאים מדרס ואינו מוכרח שתשב נדה על בגדי בעלה וגם הבנות הבוגרות בבית
ו
למה אם ישבה הם טמאים מדרס? הרי הם לא מיועדים למשכב ומושב?
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
שיטת החזון איש, יו"ד סי' ריא ס"ק ח, שלפיה מכוניות טהורות מן המדרס, משום שתכלית הישיבה בהן היא רק העברה ממקום למקום, על פי שיטתו יש אפשרות להתחיל לחשוב על טהרה מטומאת נידה באופן מעשי, לולי דבריו קצת יותר בעייתי (אלא אם לא נוסעים כלל ברכב או אוטובוס.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
אין חכמה אמר:
למה אם ישבה הם טמאים מדרס? הרי הם לא מיועדים למשכב ומושב?

בגדים מיועדים למושב מצד מהותם שהלובשם יושב עליהם ובואופן כללי בגד שיש בו שלשה על שלשה טפחים מטמא מדרס
 

HaimL

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
אדרבה מכאן אולי יתחילו להקפיד על כסא מיוחד - לא לנדה אלא שעליו היא לא תשב, וכו' וכך אפשר לזכות לנהל חיי טהרה, לא חשבתי על כל הפרטים ואולי זה מסובך , אבל בשביל זה אנחנו יהודים - להתנהל לפי רצון ה'. ואולי הגיע הזמן לחזור. כמובן מה שעורר אותי לעניין זה פרשת השבוע...
קראתי פעם סיפור חסידים, שהגאון רבי משה חפץ זצ"ל כיבד את הגרש"ז בעל התניא בישיבה על הכיסא הפרטי שלו, שלא ישבה עליו אישה נידה מעולם. אבל בפשטות, הוא מילי דחסידותא.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
שיטת החזון איש, יו"ד סי' ריא ס"ק ח, שלפיה מכוניות טהורות מן המדרס, משום שתכלית הישיבה בהן היא רק העברה ממקום למקום, על פי שיטתו יש אפשרות להתחיל לחשוב על טהרה מטומאת נידה באופן מעשי, לולי דבריו קצת יותר בעייתי (אלא אם לא נוסעים כלל ברכב או אוטובוס.

שיטתו מבוססת על שיטת התוספות שאין טהרה דכלי הבא במדה וספינה [שיתכן שהם ב' עניינים] אמורה במדרס אבל כלי העשוי להעברה ממקום למקום אינו מדרס וא"כ טהור כספינה הדבר מחודש טובא במכוניות של ימינו שכידוע עשויות לטיול ואפשר שהיו מקבלים טומאה גם ללא המנוע וג"א לא הרי שאין עניינם העברה ממקום למקום אלא טיול וזה מקב"ט כמבואר
עכ"פ לשטת הרמב"ן שבת פג: אין טומאת מדרס שונה ואם נידון זה ככלי הבא במדה כדברי החזו"א אין טומאת מדרס שונה ואם טהרת ספינה נאמרה גם בכלי מתכת יש לנו לטהר לדבריו אמנם הרמב"ן לא חלק בלשון הכרחית על התוס' וצ"ע לדינא 
 

זכרונות

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
זכרונות אמר:

ג.  לא כתבתי שכן ראי לנהוג רק כתבתי שהחשבון נכון ואה"נ הלכה למעשה אפי' גבי טבילת קרי שאין את החשבון הנ"ל שאתי לידי מכשול כבר הקלו בזמן האמוראים כדא' בבכות כב ולא מוזכר שהוא דווקא אי טבילה בזנה אינה מצווה
ד.  אם לא ישבה נדה עליהם אינם מטמאים מדרס ואינו מוכרח שתשב נדה על בגדי בעלה וגם הבנות הבוגרות בבית
החיוב טבילה דאו' הוא כשיש תוספת טהרה והשאלה מה היא התוספת טהרה אחר שאנו כבר טמאים באב הטומאה מטומאת מת ואם הגדר הוא חומרא בטומאה וכגון טומאה היוצאה מגופו שהוא יותר חמור לניין טומאה הותרה בציבור ועוד א"כ אין לנו ראיה להבדל בין טומאות אחרות
ד. משנה מסכת זבים פרק ב משנה ד
*] הזב מטמא את המשכב בה' דרכים לטמא אדם לטמא בגדים עומד יושב שוכב נתלה ונשען והמשכב מטמא את האדם בשבעה דרכים לטמא בגדים עומד יושב שוכב נתלה ונשען במגע ובמשא:  
לגבי טענתך של תוספת טהרה, אני התייחסתי לדברי פותח האשכול הרוצה ליטהר מטומאת מגע ומשא של משכב ומושב, ולענ"ד זה לא שייך במציאות של היום, כי כשנוגעים בבגד של כל אדם רגיל, או אפילו רק מסיתים, חייבים טבילה דאורייתא, ורק  אם נמשיך בבידוד של הקורונה, זה יתכן  אחרי הרבה הרבה מאמצים, ואולי זה בעצם מה שהקורונה באה ללמד אותנו 
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
אין חכמה אמר:
זכרונות אמר:

ג.  לא כתבתי שכן ראי לנהוג רק כתבתי שהחשבון נכון ואה"נ הלכה למעשה אפי' גבי טבילת קרי שאין את החשבון הנ"ל שאתי לידי מכשול כבר הקלו בזמן האמוראים כדא' בבכות כב ולא מוזכר שהוא דווקא אי טבילה בזנה אינה מצווה
ד.  אם לא ישבה נדה עליהם אינם מטמאים מדרס ואינו מוכרח שתשב נדה על בגדי בעלה וגם הבנות הבוגרות בבית
החיוב טבילה דאו' הוא כשיש תוספת טהרה והשאלה מה היא התוספת טהרה אחר שאנו כבר טמאים באב הטומאה מטומאת מת ואם הגדר הוא חומרא בטומאה וכגון טומאה היוצאה מגופו שהוא יותר חמור לניין טומאה הותרה בציבור ועוד א"כ אין לנו ראיה להבדל בין טומאות אחרות
ד. משנה מסכת זבים פרק ב משנה ד
*] הזב מטמא את המשכב בה' דרכים לטמא אדם לטמא בגדים עומד יושב שוכב נתלה ונשען והמשכב מטמא את האדם בשבעה דרכים לטמא בגדים עומד יושב שוכב נתלה ונשען במגע ובמשא:  
לגבי טענתך של תוספת טהרה, אני התייחסתי לדברי פותח האשכול הרוצה ליטהר מטומאת מגע ומשא של משכב ומושב, ולענ"ד זה לא שייך במציאות של היום, כי כשנוגעים בבגד של כל אדם רגיל, או אפילו רק מסיתים, חייבים טבילה דאורייתא, ורק  אם נמשיך בבידוד של הקורונה, זה יתכן  אחרי הרבה הרבה מאמצים, ואולי זה בעצם מה שהקורונה באה ללמד אותנו 
לא כתבתי חלילה שאין המדרס מטמא במגע רק שהוא נעשה רק ע"י דריסה וזה דבר שבפירוש אפשר להיזהר ממנו שלא תעמוד או תשב תתלה ותשען אשה טמאה נדה על בגדים דהרוצה ליזהר ואה"נ צריך שכולם יזהרו בזהירות זו דאחרת הנוגע בבבגדי חברו ברחוב שאינו נזהר יהיה בבעיה אך כמ"ש לכאו' אין עניין דטבילה בזמנה מצווה כלפי טומאת ראשון במגע מדרס אחר שאנו טמאי מתים דאין טומאה זו יוצאה מגופו  
 
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
זכרונות אמר:
לא כתבתי חלילה שאין המדרס מטמא במגע רק שהוא נעשה רק ע"י דריסה וזה דבר שבפירוש אפשר להיזהר ממנו שלא תעמוד או תשב תתלה ותשען אשה טמאה נדה על בגדים דהרוצה ליזהר ואה"נ צריך שכולם יזהרו בזהירות זו דאחרת הנוגע בבבגדי חברו ברחוב שאינו נזהר יהיה בבעיה אך כמ"ש לכאו' אין עניין דטבילה בזמנה מצווה כלפי טומאת ראשון במגע מדרס אחר שאנו טמאי מתים דאין טומאה זו יוצאה מגופו  
האם אין צד שבגד שלובשים אותו אינו מטמא מדרס? אולי חצאית וכדומה נחשב כמו כלי שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו שהרי איןם החצאית מיועדת שישבו עליה אלא ללבישה. (לא יודע ולא בדקתי אני רק שואל האם כתוב מפורש לא ככה)
בנוסף מדוע זה משנה אם טומאה יוצאת עליו מגופו או לא זה שם טומאה אחר ודיניו אחרים ובפרט לפי רשב"י שכלים הטמאים מדרס משתלחים ממחנה לויה אז יש נ"מ כי מת לא משתלח לא?
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
אין חכמה אמר:
זכרונות אמר:
לא כתבתי חלילה שאין המדרס מטמא במגע רק שהוא נעשה רק ע"י דריסה וזה דבר שבפירוש אפשר להיזהר ממנו שלא תעמוד או תשב תתלה ותשען אשה טמאה נדה על בגדים דהרוצה ליזהר ואה"נ צריך שכולם יזהרו בזהירות זו דאחרת הנוגע בבבגדי חברו ברחוב שאינו נזהר יהיה בבעיה אך כמ"ש לכאו' אין עניין דטבילה בזמנה מצווה כלפי טומאת ראשון במגע מדרס אחר שאנו טמאי מתים דאין טומאה זו יוצאה מגופו  
האם אין צד שבגד שלובשים אותו אינו מטמא מדרס? אולי חצאית וכדומה נחשב כמו כלי שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו שהרי איןם החצאית מיועדת שישבו עליה אלא ללבישה. (לא יודע ולא בדקתי אני רק שואל האם כתוב מפורש לא ככה)
בנוסף מדוע זה משנה אם טומאה יוצאת עליו מגופו או לא זה שם טומאה אחר ודיניו אחרים ובפרט לפי רשב"י שכלים הטמאים מדרס משתלחים ממחנה לויה אז יש נ"מ כי מת לא משתלח לא?
אי' במשנה בכלים שחלוק מטמא מדרס שעצם הלבישה חשיבא מושב 
טומאה יוצאה מגופו זה גדר אחר חמור יותר ויש בו נפק"מ לטומאה הותרה בצבור
כלים טמאים מדרס טמאים כטומאת הזב שהם טפלים לזה ויש מקום לדונם כעין טומאה היוצאה מגופו אבל כאן הנידון על הנוגע במדרס ולא המדרס עצמו שהוא כטפל לזב ולכאו' הוא ככל ראשון רגיל שלכאו' אין משמעות כלפי אב הטומאה דטמא מת  
 
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
יעקוב אמר:
אין חכמה אמר:
לא כתבתי חלילה שאין המדרס מטמא במגע רק שהוא נעשה רק ע"י דריסה וזה דבר שבפירוש אפשר להיזהר ממנו שלא תעמוד או תשב תתלה ותשען אשה טמאה נדה על בגדים דהרוצה ליזהר ואה"נ צריך שכולם יזהרו בזהירות זו דאחרת הנוגע בבבגדי חברו ברחוב שאינו נזהר יהיה בבעיה אך כמ"ש לכאו' אין עניין דטבילה בזמנה מצווה כלפי טומאת ראשון במגע מדרס אחר שאנו טמאי מתים דאין טומאה זו יוצאה מגופו  
האם אין צד שבגד שלובשים אותו אינו מטמא מדרס? אולי חצאית וכדומה נחשב כמו כלי שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו שהרי איןם החצאית מיועדת שישבו עליה אלא ללבישה. (לא יודע ולא בדקתי אני רק שואל האם כתוב מפורש לא ככה)
בנוסף מדוע זה משנה אם טומאה יוצאת עליו מגופו או לא זה שם טומאה אחר ודיניו אחרים ובפרט לפי רשב"י שכלים הטמאים מדרס משתלחים ממחנה לויה אז יש נ"מ כי מת לא משתלח לא?
אי' במשנה בכלים שחלוק מטמא מדרס שעצם הלבישה חשיבא מושב 
טומאה יוצאה מגופו זה גדר אחר חמור יותר ויש בו נפק"מ לטומאה הותרה בצבור
כלים טמאים מדרס טמאים כטומאת הזב שהם טפלים לזה ויש מקום לדונם כעין טומאה היוצאה מגופו אבל כאן הנידון על הנוגע במדרס ולא המדרס עצמו שהוא כטפל לזב ולכאו' הוא ככל ראשון רגיל שלכאו' אין משמעות כלפי אב הטומאה דטמא מת  

איזה משנה? 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
אין חכמה אמר:
יעקוב אמר:
האם אין צד שבגד שלובשים אותו אינו מטמא מדרס? אולי חצאית וכדומה נחשב כמו כלי שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו שהרי איןם החצאית מיועדת שישבו עליה אלא ללבישה. (לא יודע ולא בדקתי אני רק שואל האם כתוב מפורש לא ככה)
בנוסף מדוע זה משנה אם טומאה יוצאת עליו מגופו או לא זה שם טומאה אחר ודיניו אחרים ובפרט לפי רשב"י שכלים הטמאים מדרס משתלחים ממחנה לויה אז יש נ"מ כי מת לא משתלח לא?
אי' במשנה בכלים שחלוק מטמא מדרס שעצם הלבישה חשיבא מושב 
טומאה יוצאה מגופו זה גדר אחר חמור יותר ויש בו נפק"מ לטומאה הותרה בצבור
כלים טמאים מדרס טמאים כטומאת הזב שהם טפלים לזה ויש מקום לדונם כעין טומאה היוצאה מגופו אבל כאן הנידון על הנוגע במדרס ולא המדרס עצמו שהוא כטפל לזב ולכאו' הוא ככל ראשון רגיל שלכאו' אין משמעות כלפי אב הטומאה דטמא מת  

איזה משנה? 
כלים כ"ז ה
 
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
מצאתי בתוספתא מסכת חגיגה - הלכה כא
סָפֵק רְשׁוּת עַם הָאָרֶץ,
מִדְרָסוֹ וַחֲצֵצו וְהֶסֵּטוֹ טְהוֹרִין לַחֻלִּין,
וּטְמֵאִין לִתְרוּמָה.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
מצאתי בתוספתא מסכת חגיגה - הלכה כא
סָפֵק רְשׁוּת עַם הָאָרֶץ,
מִדְרָסוֹ וַחֲצֵצו וְהֶסֵּטוֹ טְהוֹרִין לַחֻלִּין,
וּטְמֵאִין לִתְרוּמָה.

מה כוונתך להביא מכאן
 
חלק עליון תַחתִית