פרשת תזריע - נולדה בת כולם עציבין

[מלמד להועיל]

ידוע שזה לשון חז"ל שאם נולד בן כולם שמחים ואם נולדה בת כולם עצבים
ובדעת זקנים בפרשת תזריע כתב ש "זכר" בגמטריא "ברכה", ואילו "נקבה" בגמטריא "נזק"
וידוע מה שאמרו בגמרא אוי לו מי שבניו נקבות.

פעם שמעתי, שלמרות כל זה, היו גדולי ישראל שאמרו שבדור שלנו זה שונה, כי חינוך הבנות קל יותר.
אשמח לדעת על מקור מדוייק ומהימן על זה


באמת בלאו הכי הרי כתוב ג"כ שבת תחילה סימן יפה לבנים, ויש שיטה שזה בגלל שהבת מגדלת את אחיה, ולפי זה האם גם בבת ראשונה הכל עצבין? או שאין קשר בין הדברים

[שף ויתיב]

כמדומה שאין הכוונה שכולם עציבין, אלא הכוונה לאב (לשון המדרש תנחומא ג' דברעם אין אדם רוצה שיהיו לו ואחד מהם בת בבניו.
בקידוש לבתי תחי' הארכתי בביאור הענין, שבן הוא ממשיך דרך אביו והבת לא, היא הולכת לבית בעלה ושם היא מתחילה חיים אחרים משלה, ולכן נח לאדם בבן מבת
ואכמ"ל עוד.

[מלמד להועיל]

הלשון שכתבתי ש"כולם עציבין" לקוח מהגמרא בנדה דף לא עמוד ב

[מכל מלמדי השכלתי]

עיין בפלא יועץ ערך בת

[זקן ויושב בישיבה]

שמעתי על פיוט תימני, ששר בו הפייטן 'אם תלדי בן נזמים לך אתן, אם תלדי בת מקל על ראשך ינחת...'

[במבי]

ר' חסדא אמר לדידי עדיף בנות מבנים אף ש"סדר הדורות" מביא שהיו לר' חסדא 9 בנים !

[מבקש אמת]

ידוע שזה לשון חז"ל שאם נולד בן כולם שמחים ואם נולדה בת כולם עצבים
ובדעת זקנים בפרשת תזריע כתב ש "זכר" בגמטריא "ברכה", ואילו "נקבה" בגמטריא "נזק"
וידוע מה שאמרו בגמרא אוי לו מי שבניו נקבות.

פעם שמעתי, שלמרות כל זה, היו גדולי ישראל שאמרו שבדור שלנו זה שונה, כי חינוך הבנות קל יותר.
אשמח לדעת על מקור מדוייק ומהימן על זה


באמת בלאו הכי הרי כתוב ג"כ שבת תחילה סימן יפה לבנים, ויש שיטה שזה בגלל שהבת מגדלת את אחיה, ולפי זה האם גם בבת ראשונה הכל עצבין? או שאין קשר בין הדברים

זה לא מובא בדעת זקנים אלא בפירוש הרא"ש על התורה, ויעו"ש שכתב שהוא רמז למה שאמרו חז"ל בנדה לא,ב שזכר נולד עם פרנסתו משא"כ נקבה באה בלי פרנסה (אלא תלויה במזל הזכר, מהרש"א) אא"כ תתפלל (כדי לזכות לפרנסה בזכות עצמה, מהרש"א). וממילא הגימטריות של ברכה ונזק הוא ביחס לפרנסה, שהזכר יש לו ברכה בפרנסתו והנקבה כביכול ניזוקה בכך שבאה בלא פרנסה. אך אין הדברים אמורים לגבי עצם מציאותם של הזכר והנקבה כביכול מציאות הזכר היא ברכה ומציאות הנקבה היא נזק ח"ו, שזו השקפת הנוצרים.

ומה שאחז"ל אוי למי שבניו נקבות ושעצבין בלידת בת היינו משום שאין היא ממשיכה את המשפחה כמ"ש הרב שף ויתיב, והדברים פשוטים.

(והמעיין יראה שזה גם נרמז במשל שמביאה הגמ', שא"א לעולם בלא בסם ובלא בורסי, אלא אשרי מי שאומנותו בסם ואוי למי שאומנותו בורסי. והנה בודאי שאין הפשט שבסם תמיד מאושר ושאיפת כל אדם להתפרנס מבשמים, ואילו בורסי תמיד מדוכא ומסכן, שהרי אדרבה - כל אחד יפה לו הקב"ה אומנותו בפניו (ברכות מג,ב) ויתכן בהחלט שהבורסי תהיה פרנסתו ברווח יותר מבסם (ופוק חזי בימינו שבדרך כלל שרברב מרויח יותר מקוסמטיקאית), אלא הכוונה שמבחינה מסויימת בסם היא אומנות נוחה ונעימה יותר למתעסק בה מאשר בורסי, בגלל הריח המלווה את העבודה. ולזה מדמה הגמ' זכרים ונקבות, שנוח יותר לאב שיהיו לו זכרים שממשיכים את דרכו מאשר נקבות שהולכות אחר בעליהן. אמנם רב חסדא שחתניו היו גדולי הדור היה לו יותר ניחותא מבנותיו. ובימינו נראה שרוב העולם כרב חסדא, שמלבד מה שחינוך הבנות יותר קל, גם כמדומה שיותר מצוי שהבנות ממשיכות את הקו של האב מאשר בנים שמחפשים דרכים עצמאיות)

[האיש וההגדה]

ידוע שזה לשון חז"ל שאם נולד בן כולם שמחים ואם נולדה בת כולם עצבים
ובדעת זקנים בפרשת תזריע כתב ש "זכר" בגמטריא "ברכה", ואילו "נקבה" בגמטריא "נזק"
וידוע מה שאמרו בגמרא אוי לו מי שבניו נקבות.

פעם שמעתי, שלמרות כל זה, היו גדולי ישראל שאמרו שבדור שלנו זה שונה, כי חינוך הבנות קל יותר.
אשמח לדעת על מקור מדוייק ומהימן על זה


באמת בלאו הכי הרי כתוב ג"כ שבת תחילה סימן יפה לבנים, ויש שיטה שזה בגלל שהבת מגדלת את אחיה, ולפי זה האם גם בבת ראשונה הכל עצבין? או שאין קשר בין הדברים

משהו באמת יודע למה בנים נחשב סימן ברכה ונקבות נחשב נזק???
 

[יוספי]

ואמרו בדרך צחות,
בת תחילה סימן יפה לבנים.
ובנים עדיפי מסימנים.

[האיש וההגדה]

ואמרו בדרך צחות,
בת תחילה סימן יפה לבנים.
ובנים עדיפי מסימנים.

חזק מאוד
אבל עדיין זה לא מסביר למה בנות זה כ"כ לא טוב ונזק