מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע
ג כי תזריע וילדה. פעל תזריע מיותר. ופי' חז"ל שיצא הולד ממקום שמזרעת, שההזרעה באשה (כשבא בפעל) מציין קליטת הולד בדרך הנכון בשכלי ההולדה נכונים לזאת, כארץ אשר זרועיה תצמיח ותולידם כפי הסדר הטבעי. ובמ"ש ונקתה ונזרעה זרע, דריש מטעם זה (ברכות לא סוטה כו) שאם היתה יולדת בצער תלד בריוח, וכוונתו שיצא הולד כדרכו דרך הרחם לא דרך דופן. שבדרך ההרחבה גם זה קרוי לידה, וכמ"ש בספרי (תצא פסקא ט"ו) יוצא דופן מנין ת"ל וילדו לו בנים, (שמ"ש חולין ל"ח ובכ"מ כי יולד פרט ליוצא דופן פי' התוס' שם משום דגמיר לידה לידה מבכור), כי לידה כולל כל שהיה סבה להוציאו לאויר העולם ומיוחס גם אל האיש המוליד, אברהם הוליד את יצחק. אבל כשאמר כי תזריע וילדה היא לידה גמורה כדרכה. ודעת ר"ש דגם יוצא דופן הרי הוא כילוד. ופי' בכריתות (דף ז) ובנדה (דף מ) משום דכתיב ואם נקבה תלד ולא כתיב תזריע ותלד, או שיכתב ואם נקבה היא (כמו שיתבאר בסימן יח) ללמד שדי בלידה לבד, ומ"ש כי תזריע וילדה ס"ל דבא ללמד דאפילו לא ילדה אלא כמו שהזריעה טמאה לידה: