יוצא דופן

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
מישהו מכיר הסבר למה יוצא דופן שונה בדיניו?
למה אין טומאת יולדת ביוצא דופן?
למה אין מילה בזמנה ביוצא דופן?
למה יוצא דופן אינו בכור?
למה בהמה יוצא דופן לא ראויה לקרבן?
 

דרומאי

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
מישהו מכיר הסבר למה יוצא דופן שונה בדיניו?
למה אין טומאת יולדת ביוצא דופן?
למה אין מילה בזמנה ביוצא דופן?
למה יוצא דופן אינו בכור?
למה בהמה יוצא דופן לא ראויה לקרבן?
לענין טומאת יולדת הדבר פשוט, לידה היא דוקא דרך הרחם, וכמו שאם מוציאים דם מרחם האשה דרך דופן אינה נטמאת ה"ה בלידה.
וכמו כן בקדושת בכור, שבפטר רחם תלוי ואם יצא דרך דופן אינו פטר רחם כלל.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לענין טומאת יולדת הדבר פשוט, לידה היא דוקא דרך הרחם, וכמו שאם מוציאים דם מרחם האשה דרך דופן אינה נטמאת ה"ה בלידה.

ומילה ביום השמיני תלויה בטומאת יולדת (שבת קלה, א).
 

דרומאי

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
דרומאי אמר:
לענין טומאת יולדת הדבר פשוט, לידה היא דוקא דרך הרחם, וכמו שאם מוציאים דם מרחם האשה דרך דופן אינה נטמאת ה"ה בלידה.

ומילה ביום השמיני תלויה בטומאת יולדת (שבת קלה, א).
ברור, זהו מקור הדין.
אך הוא שואל מה הסברא.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אור זרוע אמר:
דרומאי אמר:
לענין טומאת יולדת הדבר פשוט, לידה היא דוקא דרך הרחם, וכמו שאם מוציאים דם מרחם האשה דרך דופן אינה נטמאת ה"ה בלידה.

ומילה ביום השמיני תלויה בטומאת יולדת (שבת קלה, א).
ברור, זהו מקור הדין.
אך הוא שואל מה הסברא.
 

אולי בגלל שהיום השמיני הוא ללידה, וכיון שלא היתה לידה לא שייך למנות שמונה ימים.
ויש להוסיף על פי האמור (נדה לא, ב) מפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים, והיינו מפני טומאת היולדת, שאינה שייכת ביוצא דופן.
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי ואור זרוע יש''כ
יש הסבר מקובל בכל טומאת יולדת [זכור לי שמופיע ברמב''ן משהו כזה] שהיות ונשאה בתוכה חיים ועתה התנתקו ממנה חיים הרי שיש בזה סוג של ניתוק חיים וכעין מוות והיות וכל הטומאות קשורות למוות והעדר חיים אף כאן היא טמאה
ולפ''ז יש לשאול על הסברו של דרומאי שאף אם אין לזה שם לידה מה זה משנה מאיפה הוא יוצא הרי בסופו של דבר התנתקו ממנה חיים?
[אך כמובן הרב דרומאי שליט''א לא מחוייב דווקא להסבר זה]
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחפש את עצמי אמר:
דרומאי ואור זרוע יש''כ
יש הסבר מקובל בכל טומאת יולדת [זכור לי שמופיע ברמב''ן משהו כזה] שהיות ונשאה בתוכה חיים ועתה התנתקו ממנה חיים הרי שיש בזה סוג של ניתוק חיים וכעין מוות והיות וכל הטומאות קשורות למוות והעדר חיים אף כאן היא טמאה
ולפ''ז יש לשאול על הסברו של דרומאי שאף אם אין לזה שם לידה מה זה משנה מאיפה הוא יוצא הרי בסופו של דבר התנתקו ממנה חיים?
[אך כמובן הרב דרומאי שליט''א לא מחוייב דווקא להסבר זה]

ומה שהביא הרב דרומאי את זה שהיא לא נטמאת בדם היוצא ממנה דרך דופן.
א, אף שם יש לברר את הטעם
ב, שם אני יכול להסביר שאם ענין טומאת דם נידה קשור לזה שהיות וכל מה שיוצא דם נידה מגיע מיזה שהיה ביוץ שלא צלח כלומר שהגוף העמיד כלים להעמיד חיים ולא הצליח בזה וזה החיבור למוות א''כ י''ל שזה רק כשהדם יוצא ממקומו הרגיל שכך הגוף מסלק את הדם וכך בעצם הגוף מגלה כלפי חוץ שהחיים שהיו אמורים להתקיים בו לא צלחו אך אם מישהו מוציא אותו ממקום אחר הדם יצא לא בסדר הרגיל שלו ולא שהגוף הוציא את הדם בצורה הטבעית ואין יציאה זו קשורה לכך שלא הצליח להביא חיים.
[ושוב אדגיש שאני מדבר פה לפי הסברים מסוימים ובשפה בה אני רגיל ואני מבין שלא כולם רגילים או סבורים כסגנון זה ולא כולם חושבים שהסברים אלו נכונים או שאלות אלו קשות]
 

דרומאי

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
מחפש את עצמי אמר:
דרומאי ואור זרוע יש''כ
יש הסבר מקובל בכל טומאת יולדת [זכור לי שמופיע ברמב''ן משהו כזה] שהיות ונשאה בתוכה חיים ועתה התנתקו ממנה חיים הרי שיש בזה סוג של ניתוק חיים וכעין מוות והיות וכל הטומאות קשורות למוות והעדר חיים אף כאן היא טמאה
ולפ''ז יש לשאול על הסברו של דרומאי שאף אם אין לזה שם לידה מה זה משנה מאיפה הוא יוצא הרי בסופו של דבר התנתקו ממנה חיים?
[אך כמובן הרב דרומאי שליט''א לא מחוייב דווקא להסבר זה]

ומה שהביא הרב דרומאי את זה שהיא לא נטמאת בדם היוצא ממנה דרך דופן.
א, אף שם יש לברר את הטעם
ב, שם אני יכול להסביר שאם ענין טומאת דם נידה קשור לזה שהיות וכל מה שיוצא דם נידה מגיע מיזה שהיה ביוץ שלא צלח כלומר שהגוף העמיד כלים להעמיד חיים ולא הצליח בזה וזה החיבור למוות א''כ י''ל שזה רק כשהדם יוצא ממקומו הרגיל שכך הגוף מסלק את הדם וכך בעצם הגוף מגלה כלפי חוץ שהחיים שהיו אמורים להתקיים בו לא צלחו אך אם מישהו מוציא אותו ממקום אחר הדם יצא לא בסדר הרגיל שלו ולא שהגוף הוציא את הדם בצורה הטבעית ואין יציאה זו קשורה לכך שלא הצליח להביא חיים.
[ושוב אדגיש שאני מדבר פה לפי הסברים מסוימים ובשפה בה אני רגיל ואני מבין שלא כולם רגילים או סבורים כסגנון זה ולא כולם חושבים שהסברים אלו נכונים או שאלות אלו קשות]
דם נדה מטמא אפילו שלא מחמת ביוץ שלא צלח, ומכל סיבה שהיא טמאה בנדה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
אבל הסיבה הטבעית לדם נידה כשהגוף מזהה שלא נקלט בו הריון
אך זוהי אינה סיבת הטומאה, שכן הטומאה שייכת אפילו ברואה דם מסיבה אחרת.
 
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אתה לא יכול להבין שאם זה מהות היציאה של דם נידה אפשר להבין שזה אסור אף אם קרא מקרה ויצא דם מסיבה אחרת?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
למה בהמה יוצאת דופן אינה ראויה לקרבן?
בהמה שלא נולדה בלידה רגילה, הרי היא בגדר בעלת מום.​
ולפיכך, גם רבי שמעון, דאמר 'יוצא דופן הרי הוא כילוד', מודה דפסול הוא לקרבן.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לענין טומאת יולדת הדבר פשוט, לידה היא דוקא דרך הרחם, וכמו שאם מוציאים דם מרחם האשה דרך דופן אינה נטמאת ה"ה בלידה.
וכמו כן בקדושת בכור, שבפטר רחם תלוי ואם יצא דרך דופן אינו פטר רחם כלל.
רק להעיר...
מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע
ג כי תזריע וילדה. פעל תזריע מיותר. ופי' חז"ל שיצא הולד ממקום שמזרעת, שההזרעה באשה (כשבא בפעל) מציין קליטת הולד בדרך הנכון בשכלי ההולדה נכונים לזאת, כארץ אשר זרועיה תצמיח ותולידם כפי הסדר הטבעי. ובמ"ש ונקתה ונזרעה זרע, דריש מטעם זה (ברכות לא סוטה כו) שאם היתה יולדת בצער תלד בריוח, וכוונתו שיצא הולד כדרכו דרך הרחם לא דרך דופן. שבדרך ההרחבה גם זה קרוי לידה, וכמ"ש בספרי (תצא פסקא ט"ו) יוצא דופן מנין ת"ל וילדו לו בנים, (שמ"ש חולין ל"ח ובכ"מ כי יולד פרט ליוצא דופן פי' התוס' שם משום דגמיר לידה לידה מבכור), כי לידה כולל כל שהיה סבה להוציאו לאויר העולם ומיוחס גם אל האיש המוליד, אברהם הוליד את יצחק. אבל כשאמר כי תזריע וילדה היא לידה גמורה כדרכה. ודעת ר"ש דגם יוצא דופן הרי הוא כילוד. ופי' בכריתות (דף ז) ובנדה (דף מ) משום דכתיב ואם נקבה תלד ולא כתיב תזריע ותלד, או שיכתב ואם נקבה היא (כמו שיתבאר בסימן יח) ללמד שדי בלידה לבד, ומ"ש כי תזריע וילדה ס"ל דבא ללמד דאפילו לא ילדה אלא כמו שהזריעה טמאה לידה:
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי הסביר שלגבי קרבן היא נחשבת בעלת מום
ונראין לי דבריו
אף שיש שיקפצו ויטענו לו שבמה היא בעלת מום הרי היא בהמה רגילה ומה נפק''מ איך היא נולדה [וכי אנשים בזמנינו שנולדו בניתוח יחשבו בעלי מום?]
אך אני מרגיש כן מרגיש כדריו שלהקריב על המזבח צריך בהמה חלקה ובהמה שכבר הלידה שלה היתה בצורה כזאת שהיא לא עברה לידה חסר בה ואין היא ראויה לעלות על מזבח בחינת 'הקריבהו הא לפחתיך'.
וכמו שהייתי מבין אם הייתי רואה הלכה שבהמה שנולדה ע''י טיפולי פוריות לא טבעיים שאין היא ראויה למזבח.
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחפש את עצמי אמר:
משה נפתלי הסביר שלגבי קרבן היא נחשבת בעלת מום
ונראין לי דבריו
אף שיש שיקפצו ויטענו לו שבמה היא בעלת מום הרי היא בהמה רגילה ומה נפק''מ איך היא נולדה [וכי אנשים בזמנינו שנולדו בניתוח יחשבו בעלי מום?]
אך אני מרגיש כן מרגיש כדריו שלהקריב על המזבח צריך בהמה חלקה ובהמה שכבר הלידה שלה היתה בצורה כזאת שהיא לא עברה לידה חסר בה ואין היא ראויה לעלות על מזבח בחינת 'הקריבהו הא לפחתיך'.
וכמו שהייתי מבין אם הייתי רואה הלכה שבהמה שנולדה ע''י טיפולי פוריות לא טבעיים שאין היא ראויה למזבח.

נראה לי שפה אפשר להסביר זאת יותר
המשמעות בסוגיא שיוצא דופן אינו ''ילוד'' החל מדברי ר''ש שאמר שהרי זה כילוד וכלה בלשונות הראשונים שכתבו מפורש שאי''ז לידה ואינו נחשב ''ילוד'' [לדוג' תוס']
ונראה בביאור הדבר שמהותו של ילוד זה שאמא הולידה אותו כלומר שאמא הוציאה אותו ממנה ואמא מוציאה דרך המקור אך יוצא דופן נחשב כאילו יצא בלי שאמא הוציאה אותו
וא''כ אי''ז רק ''לידה לא רגילה'' אלא זה מישהו שאין לו מולידין [ויש שיקצינו שחסר באימהות כלפיו] ולכן הוא נחשב בעל מום. 
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
בהמה שלא עברה לידה - חֶסֶר יש בה, ואין היא ראויה לעלות על מזבח, בחינת 'הקריבהו נא לפחתך'.
הגדרה יותר מכוּונת מהגדרתה כבעלת מום. תדע, שהרי פרה אדומה יוצאת דופן כשרה לר"ש. ועוד, כהן יוצא דופן כשר לעבודה.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מחפש את עצמי אמר:
למה בהמה יוצאת דופן אינה ראויה לקרבן?
בהמה שלא נולדה בלידה רגילה, הרי היא בגדר בעלת מום.​
ולפיכך, גם רבי שמעון, דאמר 'יוצא דופן הרי הוא כילוד', מודה דפסול הוא לקרבן.
מלבי"ם ויקרא פרשת אמור
נה מום בו את לחם אלקיו לא יגש להקריב הנה חזר ואמר פעם רביעית מום בו. (וגם יש פה עוד דבר היוצא מכללי הלשון שמוסד אצלינו שדרך הלשון תמיד לומר הטעם לבסוף כמ"ש באילת השחר (כלל רב) וא"כ היל"ל לא יגש להקריב כי מום בו) ודרשו שרק אם מום בו לא יגש אבל דבר שאינו מום כגון יוצא דופן וטריפה אעפ"י שפסול בבהמה אינו פסול באדם, (וזה פי' משנה ה'), ומה שאמר פעם חמישית (בפסוק כג) אל המזבח לא יגש כי מום בו, בא ללמד שדוקא בעוד שהמום בו לא יגש, אבל כשעבר מומו כשר (וזה פי' משנה ואו), ובאר שאין ללמדו מק"ו מבהמה. כי יש בכ"א קולא וחומרא: 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מחפש את עצמי אמר:
למה בהמה יוצאת דופן אינה ראויה לקרבן?
בהמה שלא נולדה בלידה רגילה, הרי היא בגדר בעלת מום.​
ולפיכך, גם רבי שמעון, דאמר 'יוצא דופן הרי הוא כילוד', מודה דפסול הוא לקרבן.
אינו מוסכם לכו"ע, עי' בכורות נ"ז ע"ב
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מחפש את עצמי אמר:
בהמה שלא עברה לידה - חֶסֶר יש בה, ואין היא ראויה לעלות על מזבח, בחינת 'הקריבהו נא לפחתך'.
הגדרה יותר מכוּונת מהגדרתה כבעלת מום. תדע, שהרי פרה אדומה יוצאת דופן כשרה לר"ש. ועוד, כהן יוצא דופן כשר לעבודה.
אפשר מקור?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
משה נפתלי אמר:
מחפש את עצמי אמר:
בהמה שלא עברה לידה - חֶסֶר יש בה, ואין היא ראויה לעלות על מזבח, בחינת 'הקריבהו נא לפחתך'.
הגדרה יותר מכוּונת מהגדרתה כבעלת מום. תדע, שהרי פרה אדומה יוצאת דופן כשרה לר"ש. ועוד, כהן יוצא דופן כשר לעבודה.
אפשר מקור?
מצאתי....תלמוד בבלי עבודה זרה כ"ג ע"ב
תניא הקדישה ביוצא דופן פסולה ור"ש מכשיר וכי תימא ר"ש לטעמיה דאמר יוצא דופן ולד מעליא הוא והא"ר יוחנן מודה היה ר"ש לענין קדשים שאינו קדוש 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
נראה לי שפה אפשר להסביר זאת יותר
המשמעות בסוגיא שיוצא דופן אינו ''ילוד'' החל מדברי ר''ש שאמר שהרי זה כילוד וכלה בלשונות הראשונים שכתבו מפורש שאי''ז לידה ואינו נחשב ''ילוד'' [לדוג' תוס']
ונראה בביאור הדבר שמהותו של ילוד זה שאמא הולידה אותו כלומר שאמא הוציאה אותו ממנה ואמא מוציאה דרך המקור אך יוצא דופן נחשב כאילו יצא בלי שאמא הוציאה אותו
וא''כ אי''ז רק ''לידה לא רגילה'' אלא זה מישהו שאין לו מולידין [ויש שיקצינו שחסר באימהות כלפיו] ולכן הוא נחשב בעל מום. 
דו"ק בדברי המלבי"ם....
הצעיר שבחבורה אמר:
מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע
ג כי תזריע וילדה. פעל תזריע מיותר. ופי' חז"ל שיצא הולד ממקום שמזרעת, שההזרעה באשה (כשבא בפעל) מציין קליטת הולד בדרך הנכון בשכלי ההולדה נכונים לזאת, כארץ אשר זרועיה תצמיח ותולידם כפי הסדר הטבעי. ובמ"ש ונקתה ונזרעה זרע, דריש מטעם זה (ברכות לא סוטה כו) שאם היתה יולדת בצער תלד בריוח, וכוונתו שיצא הולד כדרכו דרך הרחם לא דרך דופן. שבדרך ההרחבה גם זה קרוי לידה, וכמ"ש בספרי (תצא פסקא ט"ו) יוצא דופן מנין ת"ל וילדו לו בנים, (שמ"ש חולין ל"ח ובכ"מ כי יולד פרט ליוצא דופן פי' התוס' שם משום דגמיר לידה לידה מבכור), כי לידה כולל כל שהיה סבה להוציאו לאויר העולם ומיוחס גם אל האיש המוליד, אברהם הוליד את יצחק. אבל כשאמר כי תזריע וילדה היא לידה גמורה כדרכה. ודעת ר"ש דגם יוצא דופן הרי הוא כילוד. ופי' בכריתות (דף ז) ובנדה (דף מ) משום דכתיב ואם נקבה תלד ולא כתיב תזריע ותלד, או שיכתב ואם נקבה היא (כמו שיתבאר בסימן יח) ללמד שדי בלידה לבד, ומ"ש כי תזריע וילדה ס"ל דבא ללמד דאפילו לא ילדה אלא כמו שהזריעה טמאה לידה:
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש לציין שכיום קוראים לדבר שונה ''יוצא דופן'' וזה הגיע מהמושג התורני יוצא דופן.
הרי שבעבר יוצא דופן היה מושג לשונה וקל יותר להבין שדבר כזה יפסל לקרבן
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
יש לציין שכיום קוראים לדבר שונה ''יוצא דופן'' וזה הגיע מהמושג התורני יוצא דופן.
הרי שבעבר יוצא דופן היה מושג לשונה וקל יותר להבין שדבר כזה יפסל לקרבן
?
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
מחפש את עצמי אמר:
יש לציין שכיום קוראים לדבר שונה ''יוצא דופן'' וזה הגיע מהמושג התורני יוצא דופן.
הרי שבעבר יוצא דופן היה מושג לשונה וקל יותר להבין שדבר כזה יפסל לקרבן
?

לא הבנתי מה מפריע לך
יוצא דופן הכוונה ליוצא דרך דופן אמו וזה הושאל לכל חריג
בזמנינו נולד בניתוח זה לא הכי חריג ולא ממנו היינו משאילים לכל חריג
אך הדבר מראה שבעבר זה היה הדוגמה הכי בולטת חריג
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרמב''ם בפיה''מ מביא שאישה המולידה יוצא דופן לא נשארת בחיים ובמאירי מובא שהתינוק לא נשאר בחיים
לדבריו אפשר להבין שבעבר זה באמת היה תהליך משמעותי ויותר מובן שא''א להקריבו על המזבח
 

יוספי

משתמש ותיק
יש לשון רש"י באיזה מקום שאינו ילוד. (ובגמ' נתמעט מכי יולד)
נראה שהוא חי בלא לידה
ולכך לא נימול בשבת שבעי ח' ימים מהלידה ולא שיהא בן שמונה ימים. (על יסוד זה שבעי ימים מהלידה ולא שעברו עליו ח' ימים כבר יש הרבה ראיות)
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
מחפש את עצמי אמר:
יש לציין שכיום קוראים לדבר שונה ''יוצא דופן'' וזה הגיע מהמושג התורני יוצא דופן.
הרי שבעבר יוצא דופן היה מושג לשונה וקל יותר להבין שדבר כזה יפסל לקרבן
?

לא הבנתי מה מפריע לך
יוצא דופן הכוונה ליוצא דרך דופן אמו וזה הושאל לכל חריג
בזמנינו נולד בניתוח זה לא הכי חריג ולא ממנו היינו משאילים לכל חריג
אך הדבר מראה שבעבר זה היה הדוגמה הכי בולטת חריג
כעת הבנתי דברי מר, שבא להוכיח מלשוננו שהיה זה דבר חריג בזמנם... ייש"כ
אך יש לברר, אימתי הפך מושג זה ללשון דבר שונה, בכדי שנדע האם בזמן חז"ל היה נחשב לשונה...
ועוד יל"ע האם באמת יש סיבה שדבר שאינו רגיל יפסל לקרבן וצלע"ע
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
הרמב''ם בפיה''מ מביא שאישה המולידה יוצא דופן לא נשארת בחיים ובמאירי מובא שהתינוק לא נשאר בחיים
לדבריו אפשר להבין שבעבר זה באמת היה תהליך משמעותי ויותר מובן שא''א להקריבו על המזבח
אכן כך כתב הרמב"ם בפירושו, אך יעוי' שם שפירושו בדברי המשנה דחוק, ויותר סביר להניח שבזמן חז"ל ידעו לנתח בצורה טובה יותר מאשר בתקופת הרמב"ם, ולכן היתה האשה ממשיכה לחיות ואף יכולה ללדת...
ומש"כ המאירי, לא ראיתיו, אך מכל הנידון של דיני יוצא דופן נראה שיכול להשאר ולחיות, שאם לא כך הרי שעסקו כל המיעוטים בדבר שאינו והוא פלא...
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
מחפש את עצמי אמר:
הרמב''ם בפיה''מ מביא שאישה המולידה יוצא דופן לא נשארת בחיים ובמאירי מובא שהתינוק לא נשאר בחיים
לדבריו אפשר להבין שבעבר זה באמת היה תהליך משמעותי ויותר מובן שא''א להקריבו על המזבח
אכן כך כתב הרמב"ם בפירושו, אך יעוי' שם שפירושו בדברי המשנה דחוק, ויותר סביר להניח שבזמן חז"ל ידעו לנתח בצורה טובה יותר מאשר בתקופת הרמב"ם, ולכן היתה האשה ממשיכה לחיות ואף יכולה ללדת...
ומש"כ המאירי, לא ראיתיו, אך מכל הנידון של דיני יוצא דופן נראה שיכול להשאר ולחיות, שאם לא כך הרי שעסקו כל המיעוטים בדבר שאינו והוא פלא...
טענתך יפה אף כנגד דברי הרמב"ם, בנידון דטומאת לידה. הלא כן?
 
 
חלק עליון תַחתִית