חילך לאורייתא
משתמש ותיק
כ' רש"י (ויקרא יג מג) שמראה נתקין אינם מטמאין בד' מראות בדווקא אלא כל שינוי מראה ואף פחות מהם ג"כ מטמא. והנה לעיל (שם פסוק ה') בענין נגע הבשר אקרא "...והנה הנגע עמד בעיניו" - כ' רש"י במראהו ובשיעורו הראשון. וביארו המפרשים שלשון "בעיניו" הוא לשון רבים ודקדק רש"י שצריך ב' דברים שיהא ממראה ד' נגעים ולא פחות ושיהא בשיעורו הראשון, והיינו שלא נשתנה הן במראהו הן בגודלו.
נשוב כעת לדין מראה נתק, בפסוק לז נאמר כך: "ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא", ואף כאן נאמר 'בעיניו' לשון רבים, דהיינו הן בשיעורו והן במראהו.
ומעתה, בשלמא לענין שיעור הראשון ניחא, שהתורה מטהרת רק כשעמד בעניו ולא גדל בשיעורו, אבל לענין מראה הא הובא ברש"י שאף במראה פחות מד' מראות הרי"ז מטמא. וצ"ע.
ולחומר הקושיא נראה לחדש, דאף שכתב רש"י שבנתק מטמא אף במראה פחות מד' מראות, מכל מקום צריך שהמראה יהיה מתחילה ועד סוף באותו מראה, אבל אם ישתנה המראה הרי"ז טהור. ולא ראיתי מי שכתב בזה.
נשוב כעת לדין מראה נתק, בפסוק לז נאמר כך: "ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא", ואף כאן נאמר 'בעיניו' לשון רבים, דהיינו הן בשיעורו והן במראהו.
ומעתה, בשלמא לענין שיעור הראשון ניחא, שהתורה מטהרת רק כשעמד בעניו ולא גדל בשיעורו, אבל לענין מראה הא הובא ברש"י שאף במראה פחות מד' מראות הרי"ז מטמא. וצ"ע.
ולחומר הקושיא נראה לחדש, דאף שכתב רש"י שבנתק מטמא אף במראה פחות מד' מראות, מכל מקום צריך שהמראה יהיה מתחילה ועד סוף באותו מראה, אבל אם ישתנה המראה הרי"ז טהור. ולא ראיתי מי שכתב בזה.