השערה בביאור דברי רש"י פרשת תזריע

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
כ' רש"י (ויקרא יג מג) שמראה נתקין אינם מטמאין בד' מראות בדווקא אלא כל שינוי מראה ואף פחות מהם ג"כ מטמא. והנה לעיל (שם פסוק ה') בענין נגע הבשר אקרא "...והנה הנגע עמד בעיניו" - כ' רש"י במראהו ובשיעורו הראשון. וביארו המפרשים שלשון "בעיניו" הוא לשון רבים ודקדק רש"י שצריך ב' דברים שיהא ממראה ד' נגעים ולא פחות ושיהא בשיעורו הראשון, והיינו שלא נשתנה הן במראהו הן בגודלו.
נשוב כעת לדין מראה נתק, בפסוק לז נאמר כך: "ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא", ואף כאן נאמר 'בעיניו' לשון רבים, דהיינו הן בשיעורו והן במראהו.
ומעתה, בשלמא לענין שיעור הראשון ניחא, שהתורה מטהרת רק כשעמד בעניו ולא גדל בשיעורו, אבל לענין מראה הא הובא ברש"י שאף במראה פחות מד' מראות הרי"ז מטמא. וצ"ע.
ולחומר הקושיא נראה לחדש, דאף שכתב רש"י שבנתק מטמא אף במראה פחות מד' מראות, מכל מקום צריך שהמראה יהיה מתחילה ועד סוף באותו מראה, אבל אם ישתנה המראה הרי"ז טהור. ולא ראיתי מי שכתב בזה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
בפסוק לז נאמר כך: "ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא", ואף כאן נאמר 'בעיניו' לשון רבים, דהיינו הן בשיעורו והן במראהו.
כאן לא יתכן לפרש כן, שהרי בהדיא שנינו (נגעים פ"י מ"ג): הַצּוֹמֵחַ מַצִּיל מִיַּד הַשֵּׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן. לאמור, אם צמח בו שׂער שחור - טהור הוא, אף על פי שפשׂה הנתק.​
ובהכרח אין הכתוב מדבר אלא במראהו ולא בשיעורו, ושיעור הכתוב כן הוא: אף על פי שמראה הנגע עומד בכל עזותו ולא רפה כלל [ויש להוסיף: ואף על פי שפשה], אם צמח בו שׂער שחור – נרפא הנתק, טהור הוא.​
ותיבת 'בעיניו' תתפרש לפי זה: בעיניו של הכהן, כמו שפירשוה בתורת כהנים.
 
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
חילך לאורייתא אמר:
בפסוק לז נאמר כך: "ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא", ואף כאן נאמר 'בעיניו' לשון רבים, דהיינו הן בשיעורו והן במראהו.
כאן לא יתכן לפרש כן, שהרי בהדיא שנינו (נגעים פ"י מ"ג): הַצּוֹמֵחַ מַצִּיל מִיַּד הַשֵּׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן. לאמור, אם צמח בו שׂער שחור - טהור הוא, אף על פי שפשׂה הנתק.​
ובהכרח אין הכתוב מדבר אלא במראהו ולא בשיעורו, ושיעור הכתוב כן הוא: אף על פי שמראה הנגע עומד בכל עזותו ולא רפה כלל [ויש להוסיף: ואף על פי שפשה], אם צמח בו שׂער שחור – נרפא הנתק, טהור הוא.​
ותיבת 'בעיניו' תתפרש לפי זה: בעיניו של הכהן, כמו שפירשוה בתורת כהנים.
לפי"ז אין כלל את דיוקו של רש"י בעיניו שהככונה לב' מראות
ולעניין הדיוק בפסוק כבר הערתי באשכול אחר שיתכן שה ו' בפסוק הינו ו' החילוק דהיינו "בעיניו עמד הנתק או שער שחור צמח בו טהור הוא"
 
 

HaimL

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
משה נפתלי אמר:
חילך לאורייתא אמר:
בפסוק לז נאמר כך: "ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא", ואף כאן נאמר 'בעיניו' לשון רבים, דהיינו הן בשיעורו והן במראהו.
כאן לא יתכן לפרש כן, שהרי בהדיא שנינו (נגעים פ"י מ"ג): הַצּוֹמֵחַ מַצִּיל מִיַּד הַשֵּׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן. לאמור, אם צמח בו שׂער שחור - טהור הוא, אף על פי שפשׂה הנתק.​
ובהכרח אין הכתוב מדבר אלא במראהו ולא בשיעורו, ושיעור הכתוב כן הוא: אף על פי שמראה הנגע עומד בכל עזותו ולא רפה כלל [ויש להוסיף: ואף על פי שפשה], אם צמח בו שׂער שחור – נרפא הנתק, טהור הוא.​
ותיבת 'בעיניו' תתפרש לפי זה: בעיניו של הכהן, כמו שפירשוה בתורת כהנים.
לפי"ז אין כלל את דיוקו של רש"י בעיניו שהככונה לב' מראות
ולעניין הדיוק בפסוק כבר הערתי באשכול אחר שיתכן שה ו' בפסוק הינו ו' החילוק דהיינו "בעיניו עמד הנתק או שער שחור צמח בו טהור הוא"
כנראה משום שבנגעי עור הבשר כתוב והנה הנגע עמד בעיניו וגו', היינו שמילת בעיניו דבוקה למילת עמד, שעמידת הנגע תהיה בעיניו של הנגע, כפי שהבאת מרש"י. 
ואילו בנתק כתוב ואם בעיניו עמד הנגע וגו', היינו שעמד דבוק למילת הנגע, ומילת בעיניו מילתא באנפי נפשא היא, ופירושה עיניו של הכהן 
 
 

יעקב ראטה

משתמש רגיל
לא הבנתי. הלוא הכתוב אומר שאם בעיניו עמד הנתק טהור הוא, ומר אמר שאם ישתנה המראה הרי זה טהור.
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב ראטה אמר:
לא הבנתי. הלוא הכתוב אומר שאם בעיניו עמד הנתק טהור הוא, ומר אמר שאם ישתנה המראה הרי זה טהור.
סליחה בחוסר הבהירות
כוונתי היתה שדורשים גם כאן המילה "בעיניו" הן לגודל הן למראה. ואם כפי שחשבנו לבאר שגם בנתק מראה שנשתנה הוא טהור, כאן הפסוק מחדש שאף שנשאר במראהו באותו מראה הרי הוא טהור, דאם לא נימא חידוש זה ואף כשישתנה המראה לטיבותא הרי הוא טמא, א"כ א"א לומר שיש כאן חידוש שכשנשאר באותו מראה הרי הוא טהור
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
כוונתי היתה שדורשים גם כאן המילה "בעיניו" הן לגודל הן למראה.
נמצאת תיבת 'ואם' מתפרשת בו־זמנית בתרי אנפין: והיה והנתק עומד בשיעורו הראשון ולא פשה, ואף אם הנתק עומד במראהו הראשון ולא כהה – טהור הוא.​
ורחוק.​
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
חילך לאורייתא אמר:
כוונתי היתה שדורשים גם כאן המילה "בעיניו" הן לגודל הן למראה.
נמצאת תיבת 'ואם' מתפרשת בו־זמנית בתרי אנפין: והיה והנתק עומד בשיעורו הראשון ולא פשה, ואף אם הנתק עומד במראהו הראשון ולא כהה – טהור הוא.​
ורחוק.​

לא הבנתי.
הרי זה כל מה שהתחלתי שכך פירש"י לעיל "בעיניו" - במראהו ובגודלו ומה כ"כ קשה?
 
חלק עליון תַחתִית