לבישת מסיכה לפי האבן עזרא

יעקב ראטה

משתמש רגיל
סלקא דעתך אמר:
האבן עזרא בפרק יג פסוק מה פי' ועל שפם יעטה שצריך לכסות פיו בבגד כדי שלא יזיק ברוח פיו.
אין חדש תחת השמש.

נגע צרעת אינו מדבק והכוונה לדבריו הוא עיין בספר שמירת הלשון להח"ח חלק ב לפרשתנו דהשפם יעטה לפיו משום שבתחילה אמר ללשוננו נגביר שפתינו מי אדון לנו וכעת יהיה מעוטף בפיו ודברי האבן עזרא והח"ח עולים כאחד שלא יזיק ברוח פיו לאחרים ע"י דיבורי הלה"ר 
ועיין בשו"ע סימן קע סעיף ט"ז במשנ"ב שם מה שהביא בשם ר' אליעזר הגדול שמזהיר מאוד שלא לשתות ממה ששיר חבירו כי שמא יש לו חולי בתוך גופו ויצא רוח מפיו לאותו שיור ועי"ש עוד ותמצא נחת ובזה שייך לומר אין חדש תחת השמש
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
יעקב ראטה אמר:
סלקא דעתך אמר:
האבן עזרא בפרק יג פסוק מה פי' ועל שפם יעטה שצריך לכסות פיו בבגד כדי שלא יזיק ברוח פיו.
אין חדש תחת השמש.

נגע צרעת אינו מדבק והכוונה לדבריו הוא עיין בספר שמירת הלשון להח"ח חלק ב לפרשתנו דהשפם יעטה לפיו משום שבתחילה אמר ללשוננו נגביר שפתינו מי אדון לנו וכעת יהיה מעוטף בפיו ודברי האבן עזרא והח"ח עולים כאחד שלא יזיק ברוח פיו לאחרים ע"י דיבורי הלה"ר 
ועיין בשו"ע סימן קע סעיף ט"ז במשנ"ב שם מה שהביא בשם ר' אליעזר הגדול שמזהיר מאוד שלא לשתות ממה ששיר חבירו כי שמא יש לו חולי בתוך גופו ויצא רוח מפיו לאותו שיור ועי"ש עוד ותמצא נחת ובזה שייך לומר אין חדש תחת השמש
נגע צרעת אכן מדבק לדעת האב"ע, אבן עזרא ויקרא יג' ב':אדם. ולא אמר איש איש מבית ישראל להכניס הגרים, וכן אדם כי יקריב מכם, כי תורה אחת לאזרח ולגר בקרבנות גם כן, והכניס הגר שלא יטמא אחר כי הצרעת היא מהחליים הנדבקים מהחולה אל השלם:
 

וחי בהם

משתמש ותיק
ענין המסכה בעת מגיפה לבריאים שלא יחלו, מוזכר כבר בספר המפורסם משנה ברורה
ביאור הלכה סימן תקנד ד"ה דבמקום
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל.
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
ענין המסכה בעת מגיפה לבריאים שלא יחלו, מוזכר כבר בספר המפורסם משנה ברורה
ביאור הלכה סימן תקנד ד"ה דבמקום
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל.

מענין מה זה העשב הזה שכותב המ"ב?
 

יעקב ראטה

משתמש רגיל
בחור צעיר אמר:
יעקב ראטה אמר:
סלקא דעתך אמר:
האבן עזרא בפרק יג פסוק מה פי' ועל שפם יעטה שצריך לכסות פיו בבגד כדי שלא יזיק ברוח פיו.
אין חדש תחת השמש.

נגע צרעת אינו מדבק והכוונה לדבריו הוא עיין בספר שמירת הלשון להח"ח חלק ב לפרשתנו דהשפם יעטה לפיו משום שבתחילה אמר ללשוננו נגביר שפתינו מי אדון לנו וכעת יהיה מעוטף בפיו ודברי האבן עזרא והח"ח עולים כאחד שלא יזיק ברוח פיו לאחרים ע"י דיבורי הלה"ר 
ועיין בשו"ע סימן קע סעיף ט"ז במשנ"ב שם מה שהביא בשם ר' אליעזר הגדול שמזהיר מאוד שלא לשתות ממה ששיר חבירו כי שמא יש לו חולי בתוך גופו ויצא רוח מפיו לאותו שיור ועי"ש עוד ותמצא נחת ובזה שייך לומר אין חדש תחת השמש
נגע צרעת אכן מדבק לדעת האב"ע, אבן עזרא ויקרא יג' ב':אדם. ולא אמר איש איש מבית ישראל להכניס הגרים, וכן אדם כי יקריב מכם, כי תורה אחת לאזרח ולגר בקרבנות גם כן, והכניס הגר שלא יטמא אחר כי הצרעת היא מהחליים הנדבקים מהחולה אל השלם:
היפתעת אותי אם שיטה מוחדשת זו והוא חידוש גדול אבל מה שאמת אמת !
ובכל זאת כפי מה שידי השיגה הוא דעת יחידאה אבל יכול להיות שיש עוד הפתעות בחיים


 
 

באמונתו יחיה

משתמש ותיק
בן איש חי אמר:
כמדומני סוג של מנטה.
בשו"ת צ"צ שנת תר"ח סי'  ק"י יש לייעצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום
ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קטנה קאמפער וקצת עשב מייענטע" 
 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
פותח הנושא
וחי בהם אמר:
ענין המסכה בעת מגיפה לבריאים שלא יחלו, מוזכר כבר בספר המפורסם משנה ברורה
ביאור הלכה סימן תקנד ד"ה דבמקום
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל.
ככל הידוע לי האבן עזרא קדם למשנ"ב ולפתחי עולם, כך שלא מתאים לכתוב מוזכר "כבר".

יעקב ראטה אמר:
בחור צעיר אמר:
יעקב ראטה אמר:
נגע צרעת אינו מדבק והכוונה לדבריו הוא עיין בספר שמירת הלשון להח"ח חלק ב לפרשתנו דהשפם יעטה לפיו משום שבתחילה אמר ללשוננו נגביר שפתינו מי אדון לנו וכעת יהיה מעוטף בפיו ודברי האבן עזרא והח"ח עולים כאחד שלא יזיק ברוח פיו לאחרים ע"י דיבורי הלה"ר 
ועיין בשו"ע סימן קע סעיף ט"ז במשנ"ב שם מה שהביא בשם ר' אליעזר הגדול שמזהיר מאוד שלא לשתות ממה ששיר חבירו כי שמא יש לו חולי בתוך גופו ויצא רוח מפיו לאותו שיור ועי"ש עוד ותמצא נחת ובזה שייך לומר אין חדש תחת השמש
נגע צרעת אכן מדבק לדעת האב"ע, אבן עזרא ויקרא יג' ב':אדם. ולא אמר איש איש מבית ישראל להכניס הגרים, וכן אדם כי יקריב מכם, כי תורה אחת לאזרח ולגר בקרבנות גם כן, והכניס הגר שלא יטמא אחר כי הצרעת היא מהחליים הנדבקים מהחולה אל השלם:
היפתעת אותי אם שיטה מוחדשת זו והוא חידוש גדול אבל מה שאמת אמת !
ובכל זאת כפי מה שידי השיגה הוא דעת יחידאה אבל יכול להיות שיש עוד הפתעות בחיים


 

גם דעת הרמב"ן שהצרעת היא מחלה טבעית ולאורך כל הפירוש מגדיר מדוע פה שיער צהוב ושם שיער שחור וגם נותן לו שם אל סעפ"ה ורק כשמגיע לצרעת הבגד כותב שאיננו בטבע כלל.
ומפורסם שדעת האברבנאל שהכל טבעי, ובגד הצרעת נדבק מהצרוע.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
וחי בהם אמר:
ענין המסכה בעת מגיפה לבריאים שלא יחלו, מוזכר כבר בספר המפורסם משנה ברורה
ביאור הלכה סימן תקנד ד"ה דבמקום
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל.

מענין מה זה העשב הזה שכותב המ"ב?
עשב מיאטע זה לא מה שקרוי בזמנינו מנטה?
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
חניכי הישיבות אמר:
וחי בהם אמר:
ענין המסכה בעת מגיפה לבריאים שלא יחלו, מוזכר כבר בספר המפורסם משנה ברורה
ביאור הלכה סימן תקנד ד"ה דבמקום
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל.

מענין מה זה העשב הזה שכותב המ"ב?
עשב מיאטע זה לא מה שקרוי בזמנינו מנטה?

אולי עוד מעט תהיה החלטת ממשלה להשים גם מנטה וכך יהיה מכירות בבתים של זה ואח"כ מכירות חיסול בסוף עונה
כמו שקורה עכשיו במסכות!!!
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
ועל 'בדד ישב' לא מופיע במפרשים גם סיבה טבעית של 'בידוד'?



דעת זקנים ויקרא יג' מו': בדד ישב. לפי שאותו חולי מתפשט בבני אדם הרגילין אצלו וגם אסור בתשמיש המטה לפי שהוא קשה לה:
 

וחי בהם

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
נדיב לב אמר:
חניכי הישיבות אמר:
מענין מה זה העשב הזה שכותב המ"ב?
עשב מיאטע זה לא מה שקרוי בזמנינו מנטה?

אולי עוד מעט תהיה החלטת ממשלה להשים גם מנטה וכך יהיה מכירות בבתים של זה ואח"כ מכירות חיסול בסוף עונה
כמו שקורה עכשיו במסכות!!!
אלו שמביאים את מכתב הרע"א להתפלל 15 איש (ע"פ דעת הרופאים של אז שהמגיפה עוברת דווקא באויר מעופש שנעשה ע"י צפיפות) כאילו זה הוראה לזמננו, וכלומר אינם רוצים להבין שבכל דור שומעים לרופאים שבאותו דור, הם אכן צריכים לרוץ לקנות מנטה כיון שהם נוהגים כרופאי הדורות הקודמים.
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
חניכי הישיבות אמר:
נדיב לב אמר:
עשב מיאטע זה לא מה שקרוי בזמנינו מנטה?

אולי עוד מעט תהיה החלטת ממשלה להשים גם מנטה וכך יהיה מכירות בבתים של זה ואח"כ מכירות חיסול בסוף עונה
כמו שקורה עכשיו במסכות!!!
אלו שמביאים את מכתב הרע"א להתפלל 15 איש (ע"פ דעת הרופאים של אז שהמגיפה עוברת דווקא באויר מעופש שנעשה ע"י צפיפות) כאילו זה הוראה לזמננו, וכלומר אינם רוצים להבין שבכל דור שומעים לרופאים שבאותו דור, הם אכן צריכים לרוץ לקנות מנטה כיון שהם נוהגים כרופאי הדורות הקודמים.
אגב נדמה לי בשם ד"ר חרדי ידוע אמרו שהמנטה מאד טובה כך עכשיו משהו אמר לי
ואולי מקורו הוא מהמ"ב הזה?
 
 

עת לדבר

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
אלו שמביאים את מכתב הרע"א להתפלל 15 איש (ע"פ דעת הרופאים של אז שהמגיפה עוברת דווקא באויר מעופש שנעשה ע"י צפיפות) כאילו זה הוראה לזמננו, וכלומר אינם רוצים להבין שבכל דור שומעים לרופאים שבאותו דור, הם אכן צריכים לרוץ לקנות מנטה כיון שהם נוהגים כרופאי הדורות הקודמים.
לא הבנתי, הרופאים דאז סברו שדוקא ט"ז אנשים הם המדבקים, ופחות מכך אין חשש?
יש לך סימוכין?
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב עיינתי בראשונים.
וגם הרמב"ן אבן עזרא ואברבנאל מסכימים שהנגע מגיע משום הפגם הרוחני, אלא שסבורים שהגוף התקלקל במחלה משום הפגם הרוחני, ומחלה זו טבעית היא,
ופשוט כן, שהרי בגמ' בכמה מקומות (מו"ק ה.) שמבקשים עליו רחמים משמע שהוא חולה וצריך רפואה, ומסתמא מותר לו להשתמש בסמי רפואה או לפחות משככי כאבים.
 

יעקב ראטה

משתמש רגיל
סלקא דעתך אמר:
שוב עיינתי בראשונים.
וגם הרמב"ן אבן עזרא ואברבנאל מסכימים שהנגע מגיע משום הפגם הרוחני, אלא שסבורים שהגוף התקלקל במחלה משום הפגם הרוחני, ומחלה זו טבעית היא,
ופשוט כן, שהרי בגמ' בכמה מקומות (מו"ק ה.) שמקשים עליו רחמים משמע שהוא חולה וצריך רפואה, ומסתמא מותר לו להשתמש בסמי רפואה או לפחות משככי כאבים.

וידוע דברי ר' חנינא בן דוסא אין הערוד ממית אלא החטא ממית 
 
 

יעקב ראטה

משתמש רגיל
סלקא דעתך אמר:
וחי בהם אמר:
ענין המסכה בעת מגיפה לבריאים שלא יחלו, מוזכר כבר בספר המפורסם משנה ברורה
ביאור הלכה סימן תקנד ד"ה דבמקום
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל.
ככל הידוע לי האבן עזרא קדם למשנ"ב ולפתחי עולם, כך שלא מתאים לכתוב מוזכר "כבר".
יעקב ראטה אמר:
בחור צעיר אמר:
נגע צרעת אכן מדבק לדעת האב"ע, אבן עזרא ויקרא יג' ב':אדם. ולא אמר איש איש מבית ישראל להכניס הגרים, וכן אדם כי יקריב מכם, כי תורה אחת לאזרח ולגר בקרבנות גם כן, והכניס הגר שלא יטמא אחר כי הצרעת היא מהחליים הנדבקים מהחולה אל השלם:
היפתעת אותי אם שיטה מוחדשת זו והוא חידוש גדול אבל מה שאמת אמת !
ובכל זאת כפי מה שידי השיגה הוא דעת יחידאה אבל יכול להיות שיש עוד הפתעות בחיים

גם דעת הרמב"ן שהצרעת היא מחלה טבעית ולאורך כל הפירוש מגדיר מדוע פה שיער צהוב ושם שיער שחור וגם נותן לו שם אל סעפ"ה ורק כשמגיע לצרעת הבגד כותב שאיננו בטבע כלל.
ומפורסם שדעת האברבנאל שהכל טבעי, ובגד הצרעת נדבק מהצרוע.
אם ככה למה לא אסרו להתפלל במנין בזמן שהיה הנגעים או לפחות ללכת אם מסכה הרי עד שלא טימא הכהן לא היה מחויב בבידוד או בהסגר וכן לא כתוב דין שהכהן הראוה את הנגע הוצרך למסכה חהבדיל כמו בודקי הקורונה!
 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולי באמת הכהן היה עם מסיכה? לא כתוב שלא?
ושמא זה פחות מדבק מקורונה?
 

וחי בהם

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
וחי בהם אמר:
אלו שמביאים את מכתב הרע"א להתפלל 15 איש (ע"פ דעת הרופאים של אז שהמגיפה עוברת דווקא באויר מעופש שנעשה ע"י צפיפות) כאילו זה הוראה לזמננו, וכלומר אינם רוצים להבין שבכל דור שומעים לרופאים שבאותו דור, הם אכן צריכים לרוץ לקנות מנטה כיון שהם נוהגים כרופאי הדורות הקודמים.
לא הבנתי, הרופאים דאז סברו שדוקא ט"ז אנשים הם המדבקים, ופחות מכך אין חשש?
יש לך סימוכין?
הרי רע"א כותב מפורש שהמשטרה תשמור שיהיו רק ט"ו אנשים, הרי שדעת המשטרה היתה שט"ו אנשים זה בסדר. ומה שכתבתי שסברו שהמגיפה היא מחמת אויר מעופש, זאת תוכל לראות בכל ספרי אותה התקופה שמדברים שהגיפה נהית מחמת 'עיפוש האויר' 'אויר מעופש' וכדו' (ראה למשל שו"ת חתם סופר חלק ח"ו תשובה כג שכותב: שמותר לבריא לאכול [-ביוה"כ] מספק סכנת עצמו אעפ"י שהוא כעת בריא, אולם רק שהאויר מעופש ויש לחוש פן תדבקהו הרעה ח"ו), וזה נעשה ע"י שיש אויר חם לא מאוורר ולכן הם כותבים לפתוח חלונות כדי שיתאוורר האויר המעופש וכו'. ויש שכתבו לקטר קטורת שע"י הריח הטוב מסתלק העיפוש (ראה שו"ת רדב"ז ח"ג סימן תתמח שכותב: לקטור את הבית בלבונה בזמן הדבר ר"ל כמו שאנו נוהגים מותר דמעשיו מוכיחים עליו), וכן כותבים רבים לשמור שלא יהיה כמות גדולה של לכלוך שזה ג"כ מעפש האויר וכו'. ותן לחכם ויחכם עוד.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
אלו שמביאים את מכתב הרע"א להתפלל 15 איש (ע"פ דעת הרופאים של אז שהמגיפה עוברת דווקא באויר מעופש שנעשה ע"י צפיפות) כאילו זה הוראה לזמננו, וכלומר אינם רוצים להבין שבכל דור שומעים לרופאים שבאותו דור, הם אכן צריכים לרוץ לקנות מנטה כיון שהם נוהגים כרופאי הדורות הקודמים.

מישהו יכול לפרט יותר פרטים על מחלת החולרה ההיא.
מהי, מה היו התסמינים, התמותה, הרפואה, וכו'?
ורק לציין שכיום לא מדברים על זיהום האויר אלא על טיפות רוק שניתזים מאיש לרעהו.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
וחי בהם אמר:
אלו שמביאים את מכתב הרע"א להתפלל 15 איש (ע"פ דעת הרופאים של אז שהמגיפה עוברת דווקא באויר מעופש שנעשה ע"י צפיפות) כאילו זה הוראה לזמננו, וכלומר אינם רוצים להבין שבכל דור שומעים לרופאים שבאותו דור, הם אכן צריכים לרוץ לקנות מנטה כיון שהם נוהגים כרופאי הדורות הקודמים.

מישהו יכול לפרט יותר פרטים על מחלת החולרה ההיא.
מהי, מה היו התסמינים, התמותה, הרפואה, וכו'?
ורק לציין שכיום לא מדברים על זיהום האויר אלא על טיפות רוק שניתזים מאיש לרעהו.
כמדומה שזה המחלה הזו
https://www.hamichlol.org.il/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%94
רק כמובן שהנכתב כאן הוא עפ"י מה שידוע היום ולא ע"פ מה שהיה ידוע פעם.
 

במבי

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
ועל 'בדד ישב' לא מופיע במפרשים גם סיבה טבעית של 'בידוד'?

אכן כן.

הטור הארוך בפירושו על התורה כותב:

בדד ישב. לפי שדרך זה החולי שכל מי שמשתדל עמו או אפי' מדבר עמו החולי נאחז בו ולכך צוהר הכתוב שיבדל מבני אדם. כתב הרמב"ן נגעי בגדים וכן נגעי בתים אינן בטבע ולא היה בעולם אבל בהיות ישראל שלמים לה' יהיה רוח השם עליהן תמיד להעמיד אותם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב וכאשר יקרה באחד מהם דבר חטא יהא נראה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות כי השם סר מעליו ולכך אמר הכתוב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם כי היא מכת ה' בבית ההוא ואינו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה' כמו שנאמר כי תבואו אל ארץ כנען ולא מפני שהוא חובת קרקע אלא מפני שלא יבא הענין ההוא אלא בארץ ישראל וכן אני חושב בנגעי בגדים שאין נוהגין אלא בארץ ישראל ולא הוצרך למעט בהם חוצה לארץ כי לא יארע שם לעולם. ומפני זה אין נוהג אלא בבגדים לבנים ולא בצבועים כי אולי הצבע הוציא הכיעור ההוא בטבע ולא אצבע אלהים הוא ומפני זה חוזר הכתוב בכל פסוק ופסוק הבגד או העור השתי או הערב כי הוא דבר נס:

וכן ה"בכור שור" (מבעלי התוספות) בדד ישב. שזה החולי מתפשט על בני אדם הרגילים אצלו, ולכך יהיה בדד שלא ירגיל אדם אליו ואסור בתשמיש המטה שהתשמיש ממקחקו:
 מחוץ למחנה. וגם זה מפני שלא יתקרב אצל בני אדם מפני החולי גם מפני הטומאה, שהוא מטמא בביאה כמת:

עיין

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=186&t=9158#p121083
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
באמונתו יחיה אמר:
בן איש חי אמר:
כמדומני סוג של מנטה.
בשו"ת צ"צ שנת תר"ח סי'  ק"י יש לייעצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום
ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קטנה קאמפער וקצת עשב מייענטע" 

ויש לציין דהפתחי עולם שמביא הבה"ל (תקנ"ד) אינו כותב זאת בשמו אלא בשם הצמח צדק והמשנ"ב לא הזכירו (אפשר או משום שהספר עצמו לא היה מונח לפניו, או משום שסבר שרק מש"כ בסוף התשובה שם משוייך לבעל הצמח צדק דכה כ' הפתחי עולם בסוף התשובה: "תשו' דברי נחמי' חאו"ח סמ"א בשם אדמו"ר"
עכ"פ בודאי מדובר בעשב המנטה
 

יענקאלע

משתמש רגיל
חילך לאורייתא אמר:
באמונתו יחיה אמר:
בן איש חי אמר:
כמדומני סוג של מנטה.
בשו"ת צ"צ שנת תר"ח סי'  ק"י יש לייעצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום
ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קטנה קאמפער וקצת עשב מייענטע" 

ויש לציין דהפתחי עולם שמביא הבה"ל (תקנ"ד) אינו כותב זאת בשמו אלא בשם הצמח צדק והמשנ"ב לא הזכירו (אפשר או משום שהספר עצמו לא היה מונח לפניו, או משום שסבר שרק מש"כ בסוף התשובה שם משוייך לבעל הצמח צדק דכה כ' הפתחי עולם בסוף התשובה: "תשו' דברי נחמי' חאו"ח סמ"א בשם אדמו"ר"
עכ"פ בודאי מדובר בעשב המנטה
איך אתה יודע שזה וודאי עשב המנטה????
 

איש גלילי

משתמש ותיק
יעקב ראטה אמר:
סלקא דעתך אמר:
האבן עזרא בפרק יג פסוק מה פי' ועל שפם יעטה שצריך לכסות פיו בבגד כדי שלא יזיק ברוח פיו.
אין חדש תחת השמש.

נגע צרעת אינו מדבק והכוונה לדבריו הוא עיין בספר שמירת הלשון להח"ח חלק ב לפרשתנו דהשפם יעטה לפיו משום שבתחילה אמר ללשוננו נגביר שפתינו מי אדון לנו וכעת יהיה מעוטף בפיו ודברי האבן עזרא והח"ח עולים כאחד שלא יזיק ברוח פיו לאחרים ע"י דיבורי הלה"ר
חשוב לאמץ כלל יסוד לפני שמפרשים דברי ראשונים או כל דברי חכמים: לשים לב מי כתב, ולנסות להבין מה הוא סבר, ולא מה לי נחמד לפרש בדבריו.
 
 

יאיר אור

משתמש ותיק
איש גלילי אמר:
יעקב ראטה אמר:
סלקא דעתך אמר:
האבן עזרא בפרק יג פסוק מה פי' ועל שפם יעטה שצריך לכסות פיו בבגד כדי שלא יזיק ברוח פיו.
אין חדש תחת השמש.

נגע צרעת אינו מדבק והכוונה לדבריו הוא עיין בספר שמירת הלשון להח"ח חלק ב לפרשתנו דהשפם יעטה לפיו משום שבתחילה אמר ללשוננו נגביר שפתינו מי אדון לנו וכעת יהיה מעוטף בפיו ודברי האבן עזרא והח"ח עולים כאחד שלא יזיק ברוח פיו לאחרים ע"י דיבורי הלה"ר
חשוב לאמץ כלל יסוד לפני שמפרשים דברי ראשונים או כל דברי חכמים: לשים לב מי כתב, ולנסות להבין מה הוא סבר, ולא מה לי נחמד לפרש בדבריו.
במדרש משמע ג"כ שהוא חולי מדבק. שנחלקו שם ר"י ור"ל כמה צריך להרחיק ממנו ד"א או מאה אמה ולא פליגי במקום שאין נושב אויר ד"א ובמקום שנושב אויר ק' אמה.
ועוד מובא שם אמוראים שלא עברו במבוי שיש שם מצורע, וכן לא לקחו ביצה שהייתה בשכונת מצורע.
 
חלק עליון תַחתִית