זאת תורת

שייע

משתמש רשום
אודה לכל מי שיאיר עיני בתמיהה שעדיין לא מצאתי לה יישוב
מפני מה התורה מדגישה בשמונה מקומות: "זאת תורת" - העולה, הזב, היולדת, הצרעת, הבהמה והעוף, החטאת, הקנאות והנזיר
מדוע רק באלו הנ"ל, נכתב בהם "זאת תורת", ואילו בחוקים ומשפטים ומצוות לרוב שגם הם לכאורה בתורת לא נכתב לשון זה ?
 
 

שייע

משתמש רשום
פותח הנושא
תודה על התגובה. ועל השאלה.
למשל: תורת הציצית, השבת, הפרה, השמחה, המלקות,
מה יש באלו שעליהם נאמר "זאת תורת"
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
למדו חז"ל את זאת תורת לדרשה בהרבה מקומות.
זבחים מ"ח ע"א זאת תורת האשם תורה אחת לכל האשמות.
מנחות ג' ע"ב נאמר על זאת תורת המנחה.
עי' בשאר הכתובים שנאמר זאת תורת (בפרוייקט השו"ת אם יש לך), כי לא אמנם כרוכלא.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
תורה - היא פרשה הכוללת הוראות מפורטות כיצד ליצור דבר,
אין את זה לא בציצית, לא בשבת וכו'.
לגבי פרה אדומה כן מוזכר לשון תורה, זאת התורה אדם כי ימות באהל, וזאת חוקת התורה וכו'.

אם שאלתך דווקא לגבי לשון "זאת", כבר הזכירו שזאת לעיכובא, כמו שדרשו חז"ל בכל מקום.
 

בבלי

משתמש ותיק
יש גם במקומות נוספים את הביטוי זאת תורת (בפרשת צו לדוגמא יש חמש)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שייע אמר:
אודה לכל מי שיאיר עיני בתמיהה שעדיין לא מצאתי לה יישוב
מפני מה התורה מדגישה בשמונה מקומות: "זאת תורת" - העולה, הזב, היולדת, הצרעת, הבהמה והעוף, החטאת, הקנאות והנזיר
מדוע רק באלו הנ"ל, נכתב בהם "זאת תורת", ואילו בחוקים ומשפטים ומצוות לרוב שגם הם לכאורה בתורת לא נכתב לשון זה ?
זאת הוא מיעוט, ותורת הוא ריבוי, ויש בזה דרשות לחז''ל בכמה מקומות כמו שכבר כתבו.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
שייע אמר:
אודה לכל מי שיאיר עיני בתמיהה שעדיין לא מצאתי לה יישוב
מפני מה התורה מדגישה בשמונה מקומות: "זאת תורת" - העולה, הזב, היולדת, הצרעת, הבהמה והעוף, החטאת, הקנאות והנזיר
מדוע רק באלו הנ"ל, נכתב בהם "זאת תורת", ואילו בחוקים ומשפטים ומצוות לרוב שגם הם לכאורה בתורת לא נכתב לשון זה ?
יש ענין מיוחד במילה תורת וכמו שיובא בציטוטים להלן

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מט עמוד ב
תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף.

תלמוד בבלי מסכת נזיר דף ו עמוד ב
זאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו, התורה אמרה: נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר.

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף קי עמוד א
אלא אמר רבא: כל העוסק בתורה, אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם. אמר רבי יצחק, מאי דכתיב: זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם? כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
עיין https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21283&st=&pgnum=208 סוף העמוד, לא בדקתי בספרי המהרצ"א, בעז"ה אבדוק
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
רשב"ם ויקרא (פרשת צו) פרק ו פסוק ב
(ב) זאת תורת העולה - כל הקרבנות האמורים בפרשת ויקרא חוזר וגומר כאן כל דיניהם:

תורת פירושו השלמת הדינים
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
שייע אמר:
אודה לכל מי שיאיר עיני בתמיהה שעדיין לא מצאתי לה יישוב
הטעם שלא מצאת מיד הוא כיון שהתורת כהנים אינו מודפס בחומשים, וזו תמיהה גדולה למה הדפיסו את כל המפרשים, מלבד את המפרש העיקרי ביותר, שהוא חז"ל במכילתא ספרא וספרי.
אכן הרוצה חומש עם דברי חז"ל אלו יקנה חומש עם מלבי"ם, שבו יש את מדרשי ההלכה הנ"ל עם פירוש צח ובהיר של המלבי"ם. 
 
 
חלק עליון תַחתִית