למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
בשבוע האחרון נערך שיעור בנושא החגבים, ולאחר מכן נתפרסם שהיו שאכלו מהחגבים.
שאלתי האם למדין הלכה בנושא חמור כזה על סמך כמה מצגות.
אחר העיון אני מעתיק הודעה את ההודעה אחר שפרסמתיה באשכול אחר כיון שלא הייתה הנושא שם. אף תמהתי טובא באשכול שם על החושבים שהדבר קיים היום ולכן כתבתי הודעה בנימה צינית קמעא, ואני בוש לומר כי טעיתי.
אני מצרף קישור וסיקור על עניין אכילת חגבים, שנתפרסם בעש''ק שמיני תחת הכותרת:
אחרי שיעור על כשרות החגבים: האברך בירך, ואכל חגב עם סילאן
https://www.jdn.co.il/j_world/1506087/
בסיומו של שיעור תורני מרתק שהתקיים בבני ברק, בנושא 'כשרות חגבים', חולקו חגבים למשתתפים, ואחד מהם תיעד את עצמו מקיים 'הלכה למעשה'.
השיעור, אותו מסר נכדו של הגר"ש מחפוד, הרב יהודה, לווה במצגות מרהיבות, שנועדו להסביר לאברכים את סימני הכשרות הקיימים בחגבים - לפי המסורת השמורה בקרב עדת יהודי תימן.
החגבים, המוזכרים בפרשת השבוע, 'שמיני', הובאו אף הם לבית המדרש 'הלכה למעשה - חמדת שלמה', כדי להמחיש למאזינים הרבים את החומר הנלמד.
מוסר השיעור הסביר לאחר מכן: "מה מיוחד באכילת חגבים? ישנם שחושבים שהאכילה הזו באה כתוצאה מעוני, ו...התשובה אכן נכונה: תמיד כשהיתה מכת ארבה, הדבר היה מאיים על התבואה, וכתוצאה מכך נוצר עוני ומחסור, ולא היתה ברירה אלא לפנות למאכלים שכאלו".
"אך לא בכך בלבד מדובר", מדגיש הרב מחפוד: "לחגבים ישנה ייחודיות רבה, מבחינת ערך תזונתי, כי הם מכילים חלבונים מן החי בכמות גבוהה, וכן חומצת אמינו, אומגה 3 ו-6, ברזל, אבץ, חומצה פולית וסידן".
לדבריו, מסיבה זו היו נותנים במרוקו לאנשים חולים, שמערכת החיסון שלהם הייתה נמוכה, לאכול חגבי, כמו גם לנשים שרצו לזכות בפרי בטן.
שאלתי האם למדין הלכה בנושא חמור כזה על סמך כמה מצגות.
אחר העיון אני מעתיק הודעה את ההודעה אחר שפרסמתיה באשכול אחר כיון שלא הייתה הנושא שם. אף תמהתי טובא באשכול שם על החושבים שהדבר קיים היום ולכן כתבתי הודעה בנימה צינית קמעא, ואני בוש לומר כי טעיתי.
למה זה תשאל לשמי כתב: ↑
16 אוקטובר 2020, 13:20
פיילוט 0.4 כתב: ↑
16 אוקטובר 2020, 01:18
לא הייתי מביא ראיה בעניני טעם וריח מכאלו שאוכלים חרקים שאנו מועכים ברגלינו במיאוס.
כיון ששמחתם אותי ביותר עם הסטריאוטיפים החביבים הללו, אציין לפני באי בית המדרש כאן את מאכלי החגבים דנהיגי בני תימן, והבוחר יבחר
מאכל הדגל הוא כמובן 'סלט חגבים קולוסאלי' המוגש עם חגבים צלויים ברוטב בציר שלהן. החגבים כמובן אינם נשחטים (עי' יו''ד סי' יג ס''א) מותר לאכלם בחלב (שם סי' פז) וברכתם שהכל. את הסלט מעטרים ביצי חגבים ותיקנים טורקיים (שאינם נאכלים הם באים לצורך התפאורה בלבד) את הסלט אוכלים בסכו''ם העשוי ממחושי חגבים קלועים זה בזה. עמיד מאוד.
ואיך אפשר שלא להזכיר את 'ליקר הילק' המופלא! טעמו לא מש ממני עד היום! ו'ריבת החסיל' היא משהו שמי שלא טועם מפסיד! על סלט 'חסילים בטעם כבד' כולכם שמעתם, וכן על סלט 'הרבה ארבה' הרמוז בפרשת בראשית. קו-גועל החגבים של שבת בבוקר. איזו נוסטלגיה!
יש כמובן 'געפילטע חרגולפיש' המטוגן ומתובל בשמן זית ובפפריקה, שמעליו (במקום גזר) שממית שאינה נאכלת כמובן.
ולטעמי האישי הדבר הטעים ביותר הוא 'שטרודל הסלעם' האגדי. תוכו רצוף סלעמים מסוכרים עם כמות נכבדה של שומשום ודבש כמיטב המסורת, מה שעושה את הסלעמים לקריספיים במיוחד, והבצק עצמו כמובן מעדן מלכים. להגיש קר עם חילבה וסחוג. ללקק את האצבעות.
וברצינות: זה שמרכז את תחום החגבים בארץ (כמו גם את קבוצות התמיכה של אוכליהם) הוא ד''ר זהר עמר (https://www.hamichlol.org.il/%D7%96%D7% ... 7%9E%D7%A8), שהכין פעם סעודה המבוססת כולה על חגבים כמבואר כאן https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7% ... 7%95%D7%AA, ביוזמתם של ארי גרינספן וארי זיבוטופסקי.
ורבינו @פיילוט 0.4 אסור לדרוך על חגבים. 'אין מעבירים על האוכלין' (ב''מ כג.) וזה 'בל תשחית'.
אני מצרף קישור וסיקור על עניין אכילת חגבים, שנתפרסם בעש''ק שמיני תחת הכותרת:
אחרי שיעור על כשרות החגבים: האברך בירך, ואכל חגב עם סילאן
https://www.jdn.co.il/j_world/1506087/
בסיומו של שיעור תורני מרתק שהתקיים בבני ברק, בנושא 'כשרות חגבים', חולקו חגבים למשתתפים, ואחד מהם תיעד את עצמו מקיים 'הלכה למעשה'.
השיעור, אותו מסר נכדו של הגר"ש מחפוד, הרב יהודה, לווה במצגות מרהיבות, שנועדו להסביר לאברכים את סימני הכשרות הקיימים בחגבים - לפי המסורת השמורה בקרב עדת יהודי תימן.
החגבים, המוזכרים בפרשת השבוע, 'שמיני', הובאו אף הם לבית המדרש 'הלכה למעשה - חמדת שלמה', כדי להמחיש למאזינים הרבים את החומר הנלמד.
מוסר השיעור הסביר לאחר מכן: "מה מיוחד באכילת חגבים? ישנם שחושבים שהאכילה הזו באה כתוצאה מעוני, ו...התשובה אכן נכונה: תמיד כשהיתה מכת ארבה, הדבר היה מאיים על התבואה, וכתוצאה מכך נוצר עוני ומחסור, ולא היתה ברירה אלא לפנות למאכלים שכאלו".
"אך לא בכך בלבד מדובר", מדגיש הרב מחפוד: "לחגבים ישנה ייחודיות רבה, מבחינת ערך תזונתי, כי הם מכילים חלבונים מן החי בכמות גבוהה, וכן חומצת אמינו, אומגה 3 ו-6, ברזל, אבץ, חומצה פולית וסידן".
לדבריו, מסיבה זו היו נותנים במרוקו לאנשים חולים, שמערכת החיסון שלהם הייתה נמוכה, לאכול חגבי, כמו גם לנשים שרצו לזכות בפרי בטן.