עֵקֶב הַחְלָטַת אַהֲרֹן לִדְחוֹת אֶת אֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב נִטְמָא אַחַד
הַשְּׂעִירִים וְהוּצָא לִשְׂרֵפָה משֶׁה כּוֹעֵס עַל הַמֶּחְדָּל וְלִבְסוֹף מִתְפַּיֵּס
הַשְּׂעִירִים וְהוּצָא לִשְׂרֵפָה משֶׁה כּוֹעֵס עַל הַמֶּחְדָּל וְלִבְסוֹף מִתְפַּיֵּס
.
עִקְּרֵי הָאֵרוּעַ: בְּהֶעְדֵּרוֹ שֶׁל משֶׁה קוֹבֵעַ אַהֲרֹן הֲלָכָה כִּי אֲכִילַת קָדָשִׁים אֲסוּרָה לְאוֹנֵן / כָּל הַקֳּדָשִׁים מֻנָּחִים לְמִשְׁמֶרֶת עַד הָעֶרֶב / בֵּינֵי בֵּינֵי נִטְמָא בְּשַׂר אַחַד הַשְּׂעִירִים וּמָעֳלֶה עַל מוֹקֵד / משֶׁה מוֹפִיעַ וְכוֹעֵס עַל הַהִתְנַהֲלוּת / אַהֲרֹן מִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ וּמַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ / משֶׁה מְקַבֵּל אֶת טִעוּנוֹ וּמִתְרַצֶּה
עִקְּרֵי הָאֵרוּעַ: בְּהֶעְדֵּרוֹ שֶׁל משֶׁה קוֹבֵעַ אַהֲרֹן הֲלָכָה כִּי אֲכִילַת קָדָשִׁים אֲסוּרָה לְאוֹנֵן / כָּל הַקֳּדָשִׁים מֻנָּחִים לְמִשְׁמֶרֶת עַד הָעֶרֶב / בֵּינֵי בֵּינֵי נִטְמָא בְּשַׂר אַחַד הַשְּׂעִירִים וּמָעֳלֶה עַל מוֹקֵד / משֶׁה מוֹפִיעַ וְכוֹעֵס עַל הַהִתְנַהֲלוּת / אַהֲרֹן מִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ וּמַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ / משֶׁה מְקַבֵּל אֶת טִעוּנוֹ וּמִתְרַצֶּה
וְאֶל הָאֵרוּעַ בְּהַרְחָבָה:
א. משֶׁה נוֹתֵן אֶת הַהוֹרָאוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת: אֲכִילַת שְׁיָרֵי הַמִּנְחָה עַל אַף הֱיוֹתָהּ מִנְחַת צִבּוּר, וַאֲכִילַת הֶחָזוֹת וְהַשּׁוֹקַיִם כְּדִין קָדָשִׁים קַלִּים עַל אַף הֱיוֹתָם מוּרָמִים מִשַּׁלְמֵי צִבּוּר, וּפוֹנֶה לַעֲסָקָיו בְּהַר סִינַי (זבחים קא ב), בְּהַשְׁאִירוֹ אֶת קֹמֶץ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲסֹק עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲכִילַת בְּשַׂר הַחַטָּאוֹת: שְׁלשָׁה שְׂעִירִים לִשְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. [הֶחָזוֹת וְהַשּׁוֹקַיִם שֶׁל הַשּׁוֹר וְהָאַיִל הָיוּ רְאוּיִים לְהֵאָכֵל גַּם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת וְגַם עַל יְדֵי נְשֵׁיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם.]
ב. בְּהֶעְדֵּרוֹ שֶׁל משֶׁה מִתְעוֹרֵר אֶצְלָם סָפֵק אִם מֻתָּר לָהֶם בְּתוֹר אוֹנְנִים לֶאֱכֹל קָדָשִׁים. לְאַחַר הָעִיּוּן קוֹבֵעַ אַהֲרֹן הֲלָכָה בְּיִשְׂרָאֵל (בְּקַל וָחֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הָאָסוּר בַּאֲכִילָה לְאוֹנֵן): אוֹנֵן אָסוּר בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים. לְאוֹר זֹאת נִדְחֵית עֲבוֹדַת הָאֲכִילָה עַד לָעֶרֶב.
ג. מִתּוֹךְ שֶׁמָּשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִן הַקֳּדָשִׁים וְלֹא נִתְעַסְּקוּ בַּאֲכִילָתָם אֵרְעָה טֻמְאָה בִּבְשַׂר אַחַד הַשְּׂעִירִים. עָשׂוּ אֵפוֹא מְדוּרָה בֵּין קַלְעֵי הֶחָצֵר וְשָׂרְפוּ בָּהּ אֶת הַקָּרְבָּן שֶׁנִּפְסַל, כְּמוֹ שֶׁצִּוְּתָה תּוֹרָה: בִּמְקוֹם אֲכִילָתָהּ שָׁם תְּהֵא שְׂרֵפָתָהּ.
ד. עַד כֹּה וְעַד כֹּה שָׁב משֶׁה אֶל הַקֹּדֶשׁ וּמוֹצֵא שְׁנַיִם מִן הַשְּׂעִירִים שְׁלֵמִים כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, וְהַשְּׁלִישִׁי נִשְׂרָף בָּאֵשׁ. מִתְכַּעֵס משֶׁה וְנוֹזֵף בַּכֹּהֲנִים עַל הַהִתְרַשְּׁלוּת מִן הָאֲכִילָה, וְעַל בִּזְיוֹן הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּגְרַם בְּעִקְּבוֹתֶיהָ. [מִתּוֹךְ שֶׁהִזְכִּיר משֶׁה בִּדְבָרָיו 'וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה', נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים כִּי הַשָּׂעִיר שֶׁנִּשְׂרַף הָיָה הַשָּׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁכֵּן מִבֵּין שְׁלשֶׁת הַשְּׂעִירִים הוּא הַיָּחִיד שֶׁבָּא לִנְשִׂיאַת עָוֹן.]
ה. מֵשִׁיב אַהֲרֹן לְעֻמָּתוֹ: לֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת נִמְנַעְתִּי מֵאֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׁקּוּל דַּעַת שֶׁהֵבִיא לִכְלַל הַכָּרָה כִּי לֹא תִּיטַב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם אֲכִילַת קָדָשִׁים בַּאֲנִינוּת; וְלֹא מִתּוֹךְ הֶסַּח הַדַּעַת מִשְּׁמִירַת הַקֳּדָשִׁים נִטְמָא זֶה, אֶלָּא מִתּוֹךְ אֹנֶס גָּמוּר אֵרַע מַה שֶּׁאֵרַע.
ו. וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו.
___________
מהלך זה מיוסד על דעתו של רבי (וכן הלכה) כי אנינות לילה מותרת, ומשום כך אי אפשר לומר כי מפני אנינות נשרף, שהרי היה ראוי לאכלו בערב.