ויקרא - מהו פשר החילוק במקראות בין סמיכה בעולה לסמיכה בשלמים?

שלו'

משתמש ותיק
ויקרא
 
מהו פשר החילוק במקראות בין סמיכה בעולה לסמיכה בשלמים?
 
א. גבי עולה כתיבא סמיכה רק בפר' הראשונה – בבקר, ובפר' עולת צאן לא כ',
ואילו בשלמים – הסמיכה כתובה שוב ושוב – בשלמי בקר, כשב, ועז.
 
ב. בעולה כ' הסמיכה בלשון "וסמך ידו על ראש העולה".
ואילו בשלמים: "על ראש קרבנו" או "על ראשו" בלי הזכרת שם הקרבן,
וצ"ב!
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ב. בעולה כ' הסמיכה בלשון "וסמך ידו על ראש העולה".
ואילו בשלמים: "על ראש קרבנו" או "על ראשו" בלי הזכרת שם הקרבן,
וצ"ב!

יש על זה תירוץ של חז"ל [ביצה דף כ א ובתו"כ] 
שמ"סמך ידו על ראש העולה" ריבו גם עולת חובה לסמיכה [שסמיכה הוא דין כללי בעולה]
ואילו שלמי חובה כגון חגיגה פטורים מסמיכה
 
איש ווילנא אמר:
שלו' אמר:
ב. בעולה כ' הסמיכה בלשון "וסמך ידו על ראש העולה".
ואילו בשלמים: "על ראש קרבנו" או "על ראשו" בלי הזכרת שם הקרבן,
וצ"ב!

יש על זה תירוץ של חז"ל [ביצה דף כ א ובתו"כ] 
שמ"סמך ידו על ראש העולה" ריבו גם עולת חובה לסמיכה [שסמיכה הוא דין כללי בעולה]
ואילו שלמי חובה כגון חגיגה פטורים מסמיכה
בעניותי לא מצאתי שב"ש <שסוברים לחד צד בגמ' שעולת חובה אי"צ סמיכה> דורשים את דרשת מר, לא בביצה ולא בתו"כ.
(בגמ' כ' שהנושא הוא אי ילפי' חובה מנדבה, והתו"כ מרבה מ'עולה', אבל לא מוזכר שם שהמשמעות ביחס ל'עולה' ולא 'עולתו', וב'קרבנו' דשלמים ממעטים בכור מעשר ופסח ולא שלמי חובה.

בכל גווני, ב"ה סוברים שסומכים גם על שלמי חובה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
איש ווילנא אמר:
שלו' אמר:
ב. בעולה כ' הסמיכה בלשון "וסמך ידו על ראש העולה".
ואילו בשלמים: "על ראש קרבנו" או "על ראשו" בלי הזכרת שם הקרבן,
וצ"ב!

יש על זה תירוץ של חז"ל [ביצה דף כ א ובתו"כ] 
שמ"סמך ידו על ראש העולה" ריבו גם עולת חובה לסמיכה [שסמיכה הוא דין כללי בעולה]
ואילו שלמי חובה כגון חגיגה פטורים מסמיכה
בעניותי לא מצאתי שב"ש <שסוברים לחד צד בגמ' שעולת חובה אי"צ סמיכה> דורשים את דרשת מר, לא בביצה ולא בתו"כ.
(בגמ' כ' שהנושא הוא אי ילפי' חובה מנדבה, והתו"כ מרבה מ'עולה', אבל לא מוזכר שם שהמשמעות ביחס ל'עולה' ולא 'עולתו', וב'קרבנו' דשלמים ממעטים בכור מעשר ופסח ולא שלמי חובה.

בכל גווני, ב"ה סוברים שסומכים גם על שלמי חובה.
צודק. טעיתי. גם שלמי חובה צריכים סמיכה 

עצם הדרשה שהבאתי נמצאת בתורת כהנים  
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
זה לשון הרמב"ן:​
וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ. הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ בְּעוֹלַת הַצֹּאן, וְדִינָהּ כְּדִין עוֹלַת הַבָּקָר בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ, וּלְכָךְ קִצֵּר בְּכָאן וְלֹא הִזְכִּיר 'וְסָמַךְ' 'וְנִרְצָה'. וְהוֹסִיף לוֹמַר 'עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ', לְבָאֵר כִּי 'לִפְנֵי יְיָ' שֶׁכָּתוּב בְּבֶן הַבָּקָר הוּא יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה. וְאָמַר סְתָם 'עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב', כִּי הוּא הַמִּזְבֵּחַ הַנִּזְכָּר 'אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד'. וְלֹא הִזְכִּיר 'וְהִפְשִׁיט', שֶׁכְּבָר הֻזְכַּר. וְאָמַר 'וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם' לְלַמֵּד כִּי דַי בְּכֹהֵן אֶחָד. כִּי הַפָּרָשִׁיּוֹת לְמֵדוֹת זוֹ מִזּוֹ, מַה שֶּׁחִסֵּר בְּאַחַת בֵּאֵר בָּאַחֶרֶת.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
זה לשון הרמב"ן:​
וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ. הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ בְּעוֹלַת הַצֹּאן, וְדִינָהּ כְּדִין עוֹלַת הַבָּקָר בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ, וּלְכָךְ קִצֵּר בְּכָאן וְלֹא הִזְכִּיר 'וְסָמַךְ' 'וְנִרְצָה'. וְהוֹסִיף לוֹמַר 'עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ', לְבָאֵר כִּי 'לִפְנֵי יְיָ' שֶׁכָּתוּב בְּבֶן הַבָּקָר הוּא יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה. וְאָמַר סְתָם 'עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב', כִּי הוּא הַמִּזְבֵּחַ הַנִּזְכָּר 'אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד'. וְלֹא הִזְכִּיר 'וְהִפְשִׁיט', שֶׁכְּבָר הֻזְכַּר. וְאָמַר 'וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם' לְלַמֵּד כִּי דַי בְּכֹהֵן אֶחָד. כִּי הַפָּרָשִׁיּוֹת לְמֵדוֹת זוֹ מִזּוֹ, מַה שֶּׁחִסֵּר בְּאַחַת בֵּאֵר בָּאַחֶרֶת.

נו,
אז למה בשלמים חוזר שוב ושוב?
 

בן-בנו של ק''ו

משתמש רגיל
איש ווילנא אמר:
צודק. טעיתי. גם שלמי חובה צריכים סמיכה
לא טעית לחלוטין.
לפי שיטה א' בגמ' בביצה שם, לדעת ב''ש שלמי חובה אי''צ סמיכה, אלא רק עולת חובה, (וע''כ צריכין לדידהו לדרשה בפנ''ע לחייבה בכך, ומשא''כ בשלמים שאין דרשה לזה).
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
שלו' אמר:
למה בשלמים חוזר שוב ושוב?
.
נדרש בפרק שתי מדות:​
'קָרְבָּנוֹ' וְלֹא קָרְבַּן חֲבֵרוֹ, 'קָרְבָּנוֹ' וְלֹא קָרְבַּן גּוֹי, 'קָרְבָּנוֹ' לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי קָרְבָּן לִסְמִיכָה.


ברור שלכל תיבה יש משמעות,
אך השאלה היתה מה פשר החילוק בין עולה לשלמים בענין כתיבת הסמיכה.

אגב, יל"ע במה שהמיעוט מקרבן גוי נא' גבי שלמים דליתנייהו בגוי.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שלו' אמר:
א. מה פשר החילוק בין עולה לשלמים בענין כתיבת הסמיכה?
ב. יל"ע במה שהמיעוט מקרבן גוי נא' גבי שלמים דליתנהו בגוי.
א. שלשת המיעוטים הנאמרים בשלמים בנין אב הוא לכל הקרבנות.
ב. גּוֹי שֶׁהֵבִיא שְׁלָמִים - מַקְרִיבִין אוֹתָן עוֹלוֹת, שֶׁהַגּוֹי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. נָדַר שְׁלָמִים וּנְתָנָם לְיִשְֹרָאֵל עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן לְיִשְׂרָאֵל, אוֹכְלִין אוֹתָן הַיִּשְׂרְאֵלִים כְּשַׁלְמֵי יִשְֹרָאֵל. (רמב"ם פ"ג ממעשה הקרבנות)

 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
שלו' אמר:
א. מה פשר החילוק בין עולה לשלמים בענין כתיבת הסמיכה?
ב. יל"ע במה שהמיעוט מקרבן גוי נא' גבי שלמים דליתנהו בגוי.
א. שלשת המיעוטים הנאמרים בשלמים בנין אב הוא לכל הקרבנות.
ב. גּוֹי שֶׁהֵבִיא שְׁלָמִים - מַקְרִיבִין אוֹתָן עוֹלוֹת, שֶׁהַגּוֹי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. נָדַר שְׁלָמִים וּנְתָנָם לְיִשְֹרָאֵל עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן לְיִשְׂרָאֵל, אוֹכְלִין אוֹתָן הַיִּשְׂרְאֵלִים כְּשַׁלְמֵי יִשְֹרָאֵל. (רמב"ם פ"ג ממעשה הקרבנות)
א. ואין לשאול מדוע נאמרו בשלמים ולא בעולה הקודמת?

 
 
חלק עליון תַחתִית