עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה. (ברייתא בפרק הוציאו לו)
מזבח הקטורת עמד באמה האחת ועשרים מפתחו של היכל, נמצא שהכהן העומד חוּצה לו
היזה את הדם ברחוק מן הפרוכת יותר מעשרים אמה, ופעמים שנגעו הטיפות בפרוכת.
היזה את הדם ברחוק מן הפרוכת יותר מעשרים אמה, ופעמים שנגעו הטיפות בפרוכת.
דומה אפוא שיש להסמיך זאת אצל מאמרו של רבי יוחנן בפרק קדשי קדשים:
בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָן שֶׁל כֹּהֲנִים!שֶׁאֵין לְךָ קַל בָּעוֹפוֹת יוֹתֵר מִמֻּרְאָה וְנוֹצָה, פְּעָמִים שֶׁהַכֹּהֵן זוֹרְקָן יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים אַמָּה.
מקורות:
א. תוספתא יומא פרק ב הלכה יא (וכ"ה בתוס' מנחות צט א): שלחן נתון בצפון משליש הבית ולפנים.
ב. ברייתא בפרק הוציאו לו: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיהָ בְּרוֹמִי, וְהָיוּ עָלֶיהָ כַּמָּה טִפֵּי דָמִים שֶׁל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה.