הכתב והקבלה בראשית פרק כא
כבשות הצאן. ת"א ויב"ע חורפן דעאן. בשאר מקומות תרגמו כבש וכבשה אימר ואימרתא, ושינו כאן לתרגמו חורפן, להורות על קטנותו של כבש, מלשון בימי חרפי שענינו בימי נערותי, וכ"ה בלשון ארמי, ודייקו כן ממלת הצאן בה"א, שהיה לו לומר כבשות צאן כמו בשאר מקומות, אלא שבא הכתוב להודיענו שהיו כבשות קטנות הכרוכות אחרי אמותיהן (ר"י מוסקאטי).
(וע"ע דרשות ר"י אבן שועיב)