מה ההבדל בין "שש" ל"שש משזר"

יצחק

משתמש ותיק
בפרק לט פסוק כח
"ואת המצנפת שש ואת פארי מהגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר"
וכי סתם שש רגיל הוא לא שזור?
 

HaimL

משתמש ותיק
יצחק אמר:
בפרק לט פסוק כח
"ואת המצנפת שש ואת פארי מהגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר"
וכי סתם שש רגיל הוא לא שזור?
שש הוא פשתן מנופץ וסרוק. שש משזר הוא כשהחוטים שזורים, כמו שעושים בגדילים של הציצית. 
מסתבר שהמכנסיים היו צריכים חוט פשתן שזור, בשביל שלא ישתקף ממנו בשרם של הכהנים (ראה את המובא ברמב"ם בנוגע לבגדי הפשתן הקלים שעושים במצרים)

רמב"ם הלכות דעות

ולא יהא בשרו נראה מתחת מדיו כמו בגדי הפשתן הקלים ביותר שעושים במצרים

וכמובן שבשרו הוא לשון נקייה, כמאמרם ז"ל דכתיב ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת אמר רב מלמד שנעשה בשרו כראשי לפתות

 
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
כשהוא מנופץ וסרוק אי אפשר לארוג ממנו, צריך קודם לשזור אותו לחוטים ואז לארוג ממנו בגד.
 

אור זורח

משתמש ותיק
להרב @יצחק
אולי על פי המבואר ביומא משזר כפול שש ויש עוד דעות נמצא שגם שש הוא חוט אך לא צריך כמה פעמים
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יצחק אמר:
בפרק לט פסוק כח
"ואת המצנפת שש ואת פארי מהגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר"
וכי סתם שש רגיל הוא לא שזור?
ראה רמב"ם פ"ח מכלי המקדש הי"ד, ופ"ט שם ה"ד.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
ויעשו את הכתנות שש
ואת המצנפת שש
ואת פארי המגבעות שש
ואת מכנסי הבד שש משזר.
וכי סתם שש רגיל הוא לא שזור?
'שש' – חוט פשתן. 'משזר' – חוט שזור ממספר חוטים (ברגיל, מששה) יחד.​
בפרק בא לו שנו חכמים בברייתא, כי המלים 'שש משזר' מוסבות על כל ארבעת הבגדים המנויים כאן: כתונת, מצנפת, מגבעת ומכנסים, והפעמים הנוספות שהזכיר הכתוב 'שש' באות לדרשה.
 
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
להרב @יצחק
אולי על פי המבואר ביומא משזר כפול שש ויש עוד דעות נמצא שגם שש הוא חוט אך לא צריך כמה פעמים
שאר לעמו אמר:
ראה רמב"ם פ"ח מכלי המקדש הי"ד, ופ"ט שם ה"ד.


הרב "אור זורח", לכאורה דבריך נסתרים דברי הר"מ שציין הרב "שאר לעמו" עיי"ש. 
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יצחק אמר:
ויעשו את הכתנות שש
ואת המצנפת שש
ואת פארי המגבעות שש
ואת מכנסי הבד שש משזר.
וכי סתם שש רגיל הוא לא שזור?
'שש' – חוט פשתן. 'משזר' – חוט שזור ממספר חוטים (ברגיל, מששה) יחד.​
בפרק בא לו שנו חכמים בברייתא, כי המלים 'שש משזר' מוסבות על כל ארבעת הבגדים המנויים כאן: כתונת, מצנפת, מגבעת ומכנסים, והפעמים הנוספות שהזכיר הכתוב 'שש' באות לדרשה.
אבל ברמב"ם שציין לנו הרב "שאר לעמו" מבואר שגם שש הוא כפול.
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יצחק אמר:
ברמב"ם שציין לנו הרב "שאר לעמו" מבואר שגם שש הוא כפול.
דבר זה נלמד מיתורא דקרא, כדאמרן, ולא ממשמעותיה.
אתה מתכוון לומר שזה מדברי סופרים ולא מדברי תורה?
 
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יצחק אמר:
אתה מתכוון לומר שזה מדברי סופרים ולא מדברי תורה?
מה זאת עולה על דעתך?
התכוונתי דברי סופרים במשנת הרמב"ם שכל דבר שהוא מדרשה ולא פירושא דקרא נקרא דברי סופרים ויש בזה דרגות, יש דרשות שנכנסות בעיקר הפסוק כמו כל חלב לאסור חצי שיעור שמפורש בגמ' שהוא "מן התורה" ויש דרשות כמו כלל ופרט וכלל שהם נקראים דברי סופרים,
חשבתי שאתה מתכוון לומר (ואכן כך מסתבר לי לפו"ר) שזה מסוג "דביר סופרים". 
 
 
חלק עליון תַחתִית