'ועשה בצלאל' - התרגום הוא 'ועבד' או 'ויעבד' ? (ויקהל)

יואל נהרי

משתמש ותיק
שמות פרק לו פסוק א:
וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָהֳלִיאָ֜ב 

ברוב החומשים בתרגום אונקלוס שלפנינו [וכן בתרגום המיוחס ליב"ע] כתוב: ועבד בצלאל ואהליאב, והיינו לשון עבר, כמו 'ויעש'.

וכבר העירו בזה, שגירסא זו קשה להולמה, שהרי עדיין לא נלקחה מהם הנדבה, שזה כתוב רק בהמשך, ואיך כבר כתוב 'ועשה' וגו'. וכבר נתקשה בזה באוה"ח כאן, עי"ש. [ועכ"פ נראה מהאוה"ח שהוא הבין הפסוק בל' עבר].

ואכן מדברי רש"י במכות יב,א נראה שהתרגום הוא 'ויעבד' ל' ציווי, שז"ל רש"י שם בד"ה ורצח - איכא לפרושי לשון ציווי כמו ועשה בצלאל ואהליאב, עכ"ל.

וכן פי' כאן הא"ע (הקצר): ועשה בצלאל - דבר עתיד. והטעם, שהשם צוה כן.

וכן בפסיקתא זוטרתא (לק"ט): ועשה בצלאל. ויעשה שהרי עדיין לא עשה.


ולפ"ז נראה מכאן גם שיבוש חלוקת הפרקים בתורה, שלפי החלוקה שלפנינו פסוק זה הוא תחילת פרק חדש (לו) וכענין חדש, ולפי המבואר לעיל הרי זה המשך לפסוקים הקודמים העוסקים בציווי: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל וגו', עי"ש.

ואולי בחיוב שנים מקרא ואחד תרגום ראוי לומר ב' הנוסחאות.

עצם ההערה שמעתי שכבר העיר בזה המהרי"ל דיסקין, אך איני יודע מקור.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
עי' בספר שערי אהרן על פס' זה.
המהרי''ל דיסקין מובא בספר "הר צבי" (אין לי ציון מדויק).
עי' בחומש "כתב אשורית" בהערות לתרגום של הרב מיכאל פוזן שליט"א עמ' רפא ורפב.
ועי' שם הרבה שלמרות הקושי בהרבה כת"י הגירסא ועבד. ע"ש שהאריך
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
מצאתי כאן בשם חתנו של הרב חרל"פ רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי.

ועשה בצלאל ואהליאב (לו, א)

תמה הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל: הרי בפסוק השני נאמר "ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב", ואחרי זה בפסוק השלישי נאמר "ויקחו מלפני משה את כל התרומה וגו' למלאכת עבודת הקדש", ורק אחר כך בפסוק השמיני החלה העבודה ממש "ויעשו כל חכם לב", והאיך הקדימה התורה בפסוק הראשון "ועשה בצלאל", שכבר עשה?

ואמר מהרי"ל דיסקין כי "ועשה בצלאל" פירושו מלשון עתיד "יעשה" וה"וא"ו" הוא וא"ו המהפך מעבר לעתיד, והוסיף בזה, כי פרק לו הפותח אצלנו בפסוק "ועשה בצלאל", לא נקבע על נכון, שהרי הפסוק הזה קשור למה שלמעלה ממנו, והפרק צריך להתחיל מן הפסוק השני, "ויקרא משה", שכאן מתחיל עניין חדש. והטעות הזאת באה לקובעי הפרקים ממה שתרגם אונקלוס "ועבד בצלאל", אבל ברור שזוהי טעות סופר, וצ"ל "ויעבד", כמו שהוא בתרגום המיוחס ליונתן (הוצאת חורב). ופעם אחת בשבת פרשת ויקהל אמר לאחד מבני ביתו, שקרא שנים מקרא ואחד תרגום ואמר באונקלוס "ועבד" - שיחזור עוד הפעם על הפסוק ויאמר "ויעבד".

ותורת אמת היתה בפיהו של מהרי"ל דיסקין, כי כן הוא בפירוש רש"י, שאף על פי שדבריו עניים במקום זה, בפירושו על התורה, עשירים הם במקום אחר, בפירושו על התלמוד, שכן כתב במסכת מכות (יב, א) ד"ה ורצח, וזו לשונו: "איכא לפרושי לשון ציווי, כמו ועשה בצלאל ואהליאב". וכן הוא בפירוש ר"א בן עזרא כאן, וכן תירגם רב סעדיה גאון.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבריאל פולארד אמר:
מצאתי כאן בשם חתנו של הרב חרל"פ רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי.

ועשה בצלאל ואהליאב (לו, א)

תמה הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל: הרי בפסוק השני נאמר "ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב", ואחרי זה בפסוק השלישי נאמר "ויקחו מלפני משה את כל התרומה וגו' למלאכת עבודת הקדש", ורק אחר כך בפסוק השמיני החלה העבודה ממש "ויעשו כל חכם לב", והאיך הקדימה התורה בפסוק הראשון "ועשה בצלאל", שכבר עשה?

ואמר מהרי"ל דיסקין כי "ועשה בצלאל" פירושו מלשון עתיד "יעשה" וה"וא"ו" הוא וא"ו המהפך מעבר לעתיד, והוסיף בזה, כי פרק לו הפותח אצלנו בפסוק "ועשה בצלאל", לא נקבע על נכון, שהרי הפסוק הזה קשור למה שלמעלה ממנו, והפרק צריך להתחיל מן הפסוק השני, "ויקרא משה", שכאן מתחיל עניין חדש. והטעות הזאת באה לקובעי הפרקים ממה שתרגם אונקלוס "ועבד בצלאל", אבל ברור שזוהי טעות סופר, וצ"ל "ויעבד", כמו שהוא בתרגום המיוחס ליונתן (הוצאת חורב). ופעם אחת בשבת פרשת ויקהל אמר לאחד מבני ביתו, שקרא שנים מקרא ואחד תרגום ואמר באונקלוס "ועבד" - שיחזור עוד הפעם על הפסוק ויאמר "ויעבד".

ותורת אמת היתה בפיהו של מהרי"ל דיסקין, כי כן הוא בפירוש רש"י, שאף על פי שדבריו עניים במקום זה, בפירושו על התורה, עשירים הם במקום אחר, בפירושו על התלמוד, שכן כתב במסכת מכות (יב, א) ד"ה ורצח, וזו לשונו: "איכא לפרושי לשון ציווי, כמו ועשה בצלאל ואהליאב". וכן הוא בפירוש ר"א בן עזרא כאן, וכן תירגם רב סעדיה גאון.
מעניין שבציטוט פה (הרב חרל"פ) כתוב לחזור על הפסוק, ובציטוט שהבאת להלן מבית נאמן כתוב לחזור על כל הפרשה.
והאמת, שיש קצת הגיון לחזור על כמה פסוקים בהמשך שם, כי המשמעות משתנה אם זה היה אחרי העשיה [אולי כפי' האוה"ח שהכין כלי אומנות], או לא.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכתב והקבלה שמות פרק לו פסוק א:
(א) ועשה בצלאל. בצלאל עצמו הוא יעשה הנכבד ויורה הוא ואהליאב (ראב"ע), וכתיב"ע ויעבד בצלאל, כי פסוק זה אינו אלא המשך מאמר משה לישראל, ראו קרא ה' בשם בצלאל וגו' וימלא אותו וגו' ולהורות נתן בלבו וגו', ועשה בצלאל כלומר יעשה בצלאל, ואח"ז הוא אומר ויקרא משה אל בצלאל, וקודם שיקראהו איך יאמר עליו שעשה, וטעות דפוס הוא באונקלס ועבד וצריך להגי' ויעבד, והמתרגמו (נון מאכטען) שגגה היא (מצאתי).
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
לענ"ד קשה עד בלתי אפשרי לשנות את הנוסח שנמצא (למיטב ידיעתי, אחרי שבדקתי קצת) בכל הנוסחאות המדוייקות של תרגום אונקלוס, מכח קושיא, גדולה ורבה ככל שתהיה.
ולגבי מש"כ בבית נאמן בשם רש"י והתשב"ץ - אמנם הם פירשו כך את הפסוק, וזה הרבה יותר מובן, אבל הם לא כתבו כך בדעת אונקלוס.
(לענין וא"ו ההיפוך ודאי שהוא צודק ולא החכם שהוא הזכיר שם).
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אגב, בחת"ס נראה שהבין כמו הגירסא 'ועבד'.

תורת משה שמות פרק לו
וצ"ע בפסוק הראשון אמר שכבר עשה בצלאל וחכמי לב, ושוב כתיב ויקרא משה לבצלאל ולחכמי לב ויקחו מלפני משה.
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
עי' בספר שערי אהרן על פס' זה.
המהרי''ל דיסקין מובא בספר "הר צבי" (אין לי ציון מדויק).
עי' בחומש "כתב אשורית" בהערות לתרגום של הרב מיכאל פוזן שליט"א עמ' רפא ורפב.
ועי' שם הרבה שלמרות הקושי בהרבה כת"י הגירסא ועבד. ע"ש שהאריך
1.png
2.png
3.png
 

דבש לפי

משתמש ותיק
ואולי בחיוב שנים מקרא ואחד תרגום ראוי לומר ב' הנוסחאות.
לכאורה צריך לומר את גירסת התרגום על פי המקורות המדוייקים - כדי ללמוד את הפירוש שפירש אונקלוס, וזה שיש סברא לומר שנפלה כאן טעות קדומה ומן הסתם לא כך תרגם אונקלוס - זו לא סיבה לומר כפי שמסתבר, שהרי אמירה כזאת אינה בגדר ללמוד את הפירוש של אונקלוס אלא הכנסת פירושים אחרים לתוך אונקלוס (כי גם אם באמת אונקלוס תרגם "ויעבד" המתרגם כך לא עושה זאת על פי מסורת שמקורה באונקלוס אלא על פי סברא [או מסורת שמקורה בסברת המהרי"ל דיסקין או גדולים אחרים]).
 

החש בראשו

משתמש רגיל
חזות קשה הוגד לי שבכל האשכול לא הובא מקור אחד לנוסחה של ״ויעבד״ וכי מחמת קושיא חזקה ככל שתהיה משנים נוסחה בתרגום אתמהה.
לעיקר הדברים אולי מישהו יודע מה הגירסה בעוז והדר והאם כתבו על זה משהו בפירוש יונתן שלהם.
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
חזות קשה הוגד לי שבכל האשכול לא הובא מקור אחד לנוסחה של ״ויעבד״ וכי מחמת קושיא חזקה ככל שתהיה משנים נוסחה בתרגום אתמהה.
לעיקר הדברים אולי מישהו יודע מה הגירסה בעוז והדר והאם כתבו על זה משהו בפירוש יונתן שלהם.
בת"א אמנם לא, אבל רש"י במכות (יב) ודאי סבר שכך תרגומו.
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
שכך פירוש הפסוק
אבל לא שכך תרגם אונקלוס
אכן.
בכ"א צריך לזכור שהמהרי"ל דיסקין סבר שזו טעות בת"א (כך כתוב בספר עה"ת), ולפי עדויות אף הורה לומר כן בשמו"ת, ומי אנחנו אזובי הקיר שנחלוק עליו? (אא"כ אין להאמין לעדויות).
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
מי שעושה כמו כל רבבות גדולי ישראל מלפני 1000 שנה עד היום חוץ מ-2 (המהרי"ל דיסקין והרב מאזוז) זה נקרא שהוא חולק?
לא.
אבל מי שמורה הוראות לציבור בפורום, ומתייחס למהריל"ד (שהבית הלוי סיפר שכבר שבועיים הוא רוצה לערוך אליו מכתב, וכל פעם שהוא נוטל את העט לידו מיד היא מרתתת) ואל הוראותיו (לפי העדויות) כאל עוד אחד או כאל הרב מאזוז, -"2, המהרי"ל דיסקין והרב מאזוז"-, ותו לו, שיסלח לי..
 

החש בראשו

משתמש רגיל
לא.
אבל מי שמורה הוראות לציבור בפורום, ומתייחס למהריל"ד (שהבית הלוי סיפר שכבר שבועיים הוא רוצה לערוך אליו מכתב, וכל פעם שהוא נוטל את העט לידו מיד היא מרתתת) ואל הוראותיו (לפי העדויות) כאל עוד אחד או כאל הרב מאזוז, -"2, המהרי"ל דיסקין והרב מאזוז"-, ותו לו, שיסלח לי..
אתה לא עומד על העניין לצערי כי אם אין שום מקור מהימן א״א לשנות ע״פ סברא ומי שהשרף מהרי״ל דיסקין הוא רבו יעשה כן וברור. אבל מי שלא מהיכי תיתי לשנות הרי זה מעיקרי הדת לא לשנות מהמסורת ותו לא מידי.
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
איפה זה שם בדבריו?
אשמח להפניה מדוייקת
מהרי"ל דיסקין שמות פרק לו פסוק א (פרשת ויקהל)
(א) ועשה בצלאל ואהליאב. תרגום אונקלוס ועבד נראה צ"ל ויעבד לשון עתיד כמו ואמר פרעה לבני ישראל דהכוונה לעתיד שיאמר פרעה על בני ישראל כי ויו מהפך מעבר לעתיד כן ועשה הויו הוא מהפך מעבר לעתיד וזה המשך לפסוק הקודם, מלא אותם חכמת לב לעשות וכו' שיעבדו בעתיד את כל מלאכת עבודת הקודש לכל אשר צוה ה'. ומה שנעשה הסימנים לסמן סימן ל"ו אשר כפי הנראה משמע שזהו התחלת הענין אינו יכול להוציא מן הכוונה הפשוטה שמשמע שזה שייך להפסוק שלמעלה כמ"ש, וסדר הפסוקים יעידו על הכוונה האמתית כי בפסוק שאח"ז כתוב ויקרא משה אל בצלאל ואהליאב וכי אפשר לעשות קודם שנקראו אליו וע"כ צריך לומר שהכוונה הוא שיעשה וכן כתוב מפורש בהאבן עזרא. (מאת הרה"ג הצדיק ר' נטע צבי ווייס בשם רבינו זצ"ל).
 

בר נפחא

משתמש ותיק
כמדומה שאפשר להגיה ולתקן באונקלוס ע"פ ראיות, שכן רש"י כותב בכ"מ המתרגם כך טועה וכו' מכח קושיא, וכן תיקנו כאן בנידו"ד בחומשים החדשים,
 

החש בראשו

משתמש רגיל
כמדומה שאפשר להגיה ולתקן באונקלוס ע"פ ראיות, שכן רש"י כותב בכ"מ המתרגם כך טועה וכו' מכח קושיא, וכן תיקנו כאן בנידו"ד בחומשים החדשים,
אמנם זו ראיה יפה אבל יש לדחוק שהיה לפניו גירסה כזו. וצ״ע.
 
חלק עליון תַחתִית