לא תבערו אש, פשוטו של מקרא

וחי בהם

משתמש ותיק
אולי סברו שאם האיסור הוא דווקא להדליק בשבת היה צריך לומר 'לא תבעירו', אבל לשון 'לא תבערו' משמע להו שכל שבוער אסור אפילו אם הדליק בער"ש.
 

צדיק

משתמש חדש
אני חושב שהמכיר את מקומו הנ"ל צודק.
אין אנו צריכים להכנס לראש של הקראים.
מה יצא לנו מזה??
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לדעתי זה טוב לדעת כמה לימודים של הקראים ודומיהם, כדי להמחיש ליהודים תמימים ששואלים למה יש כל מיני 'חידושים' של חז"ל בהבנת התורה.
כבר קרה שיהודי שאינו דתי לגמרי אלא מסורתי, שאל אותי מה הבעיה לחיות לפי התורה בלי חז"ל. והסברתי לו שאם כך, אז שלא יניח תפילין, כיוון שחז"ל אמרו לנו בדיוק מה צורת התפילין, ושלא ימול את בנו באיבר הברית, כיוון שמאיפה לו לדעת מה זה 'בשר ערלתכם' אילולא חז"ל, וכו' וכו' עד שהסכים שבלי חז"ל אין יהדות.

וכן הוא בנידון דידן, שבזכות ההבנה של הלימוד המוטעה של הקראים בעניין אש בשבת, ניתן להסביר ליהודי מתקרב, שבזה שהוא מוכן להשאיר אוכל על הפלטה במשך השבת, הוא בעצם נסמך על פרשנות חז"ל.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
מה לנו לעסוק בדרשות של דופי?
א. תָּנוּ רַבָּנָן: 'וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי יְיָ', שֶׁלֹּא יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס; לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צָדוֹקִין, שֶׁאוֹמְרִים יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס.
מַאי דְּרוּשׁ? 'כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת', מְלַמֵּד שֶׁיְּתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס. (פרק הוציאו לו)
 
ב. תָּנוּ רַבָּנָן: מֵרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן וְעַד תְּמָנְיָא בֵּהּ אִתּוֹקַם תְּמִידָא, דְּלָא לְמִסְפַּד; שֶׁהָיוּ צָדוֹקִים אוֹמְרִים: יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא תָּמִיד.
מַאי דְּרוּשׁ? 'אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם'. (פרק רבי ישמעאל דמנחות)

ג. בֵּית הַטֻּמְאוֹת שֶׁל כּוּתִים מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם קוֹבְרִין שָׁם אֶת הַנְּפָלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיוּ קוֹבְרִין אֶלָּא מַשְׁלִיכִין, וְחַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ.
מַאי דְּרוּשׁ? 'לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ' - כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה יֶשׁ לוֹ גְּבוּל, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ נַחֲלָה אֵין לוֹ גְּבוּל. (משנה וגמרא שלהי פרק דם הנדה)
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
מדוע לטעותם של הקראים אסור שתהא האש דולקת מאליה בשבת?
לדעתם, המבעיר אש – כל משך הזמן שהיא דולקת הרי הוא כמי שעומד ומבעירה, וכעין קושית הרב 'נמוקי יוסף' בפרק כיצד הרגל בסוגיא דאשו משום חציו:​
ואי קשיא לך: אם כן, היכי שרינן עם חשיכה להדליק את הנרות, והדלקתה הולכת ונגמרת בשבת? וכן מאחיזין את האור במדורה והולכת ונגמרת הדלקתה בשבת, ולפי זה הרי הוא כאילו הבעירה הוא בעצמו בשבת. וכל שכן הוא! דאילו הכא לא נתכוון להבעיר גדיש של חבירו כלל, והכא עיקר כוונתו היא שתדלק ותלך בשבת.
 

במבי

משתמש ותיק
במכלול מובא אחת הדרשות שלהם שאסורה הביאה בשבת שנאמר בחריש ובקציר תשבות (שהרי הביאה נקראת חריש) וא"כ דרשותיהם אינם לפי הפשט הפשוט גרידא.
 

HaimL

משתמש ותיק
קצת בעיה. חז"ל הביאו דרשות של הצדוקים, שבאמת חסרות היגיון. אבל רוב הדברים שהצדוקים אינם מודים בהם, מן הסתם הם דברים שחז"ל הוציאו מפשוטו של מקרא, ולא סתם פסוק שהצדוקים דרשוהו באופן מוטעה.
 

איש האשכולות

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
מדוע לטעותם של הקראים אסור שתהא האש דולקת מאליה בשבת,
הלא אדרבה, פשוטו של מקרא מדבר על מלאכת ההבערה דוקא?
 

קבצים מצורפים

  • פשטא פג, ויקהל-פקודי - לא תבערו אש – טעות הקראים (1).pdf
    355.2 KB · צפיות: 26

הכהן

משתמש ותיק
הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
הכהן אמר:
הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.

אכן, ז"ל החזו"א או"ח קכו' ס"ק יז' (לגבי משה"ק הפר"ח מה מועיל שמשביעים את הכה"ג שלא יעשה כמנהג הצדוקים, והרי לשיטתו הוי נשבע לבטל את המצוה):

אמנם, החוטא אינו בעל דעה, אלא הטעית היצר, ואע"ג שנחשדו להימשך אחרי תאוות ההמראה (להמרות פי חכמים - מ.ה.), מ"מ לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה שלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן.

כלומר, הם לא חידשו כאן איזה פלפול שהם האמינו בו, אלא הם תירצו את תאוות ליבם בדרשות של דופי.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
הכהן אמר:
הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.

אכן, ז"ל החזו"א או"ח קכו' ס"ק יז' (לגבי משה"ק הפר"ח מה מועיל שמשביעים את הכה"ג שלא יעשה כמנהג הצדוקים, והרי לשיטתו הוי נשבע לבטל את המצוה):

אמנם, החוטא אינו בעל דעה, אלא הטעית היצר, ואע"ג שנחשדו להימשך אחרי תאוות ההמראה (להמרות פי חכמים - מ.ה.), מ"מ לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה שלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן.

כלומר, הם לא חידשו כאן איזה פלפול שהם האמינו בו, אלא הם תירצו את תאוות ליבם בדרשות של דופי.
וכבר כתב הרמב"ם להדיא (בפיה"מ אבות א-ג) לגבי הצדוקים, שהם לא האמינו כלל בעיקר, אלא שחששו לומר זאת פן יהרגום, לכן אמרו שהם מאמינים בתורה ורק לא בקבלת חז"ל, כדי להקל מעליהם גזירות חז"ל, ולדרוש התורה כרצונם לפי מאווייהם.

רמב"ם על משנה מסכת אבות פרק א משנה ג
והיות שלא יכלו לקבץ קהילות לפי מה שהגיע להם מן האמונה - כי זאת האמונה הרעה תפריד הנקבצים, כל שכן שלא תקבץ הנפרדים - הלכו אחר אימות הדבר אשר לא יכלו להכזיבו אצל ההמון, ולו הוציאו אותו מפיהם היו נהרגים, רצוני לומר: נוסח התורה, וצייר כל אחד מהם בלב סיעתו שהוא מאמין בנוסח התורה, וחולק על הקבלה, ושהיא קבלה בלתי נכונה. וזה כדי שיפלו מהם כל ההלכות המקובלות והגזרות והתקנות, הואיל ולא יכלו לדחות הכל, הכתוב והמקובל. ויתרחב להם גם כן הפתח לפירוש, לפי שכאשר חזר הפירוש אל בחירתו - יקל במה שירצה ויחמיר במה שירצה לפי מטרתו, הואיל ואינו מאמין בעיקר כולו, ולא ביקשו אלא דבר שיהיה נוח לקצת בני אדם. ומני אז צמחו אלה הכתות הארורות, קהילות המינים אשר ייקראו בארץ הזאת - רצוני לומר: מצרים - קראין, ושמם אצל החכמים צדוקין וביתוסיין, והם אשר החלו להטיל דופי בקבלה, ולפרש הכתובים כפי מה שיראה לכל אדם, מבלי השמע לחכם כלל, בניגוד לאומרו יתעלה: +דברים יז יא+ "על פי התורה" וכו' "לא תסור" וכו'.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
הכהן אמר:
הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.

אכן, ז"ל החזו"א או"ח קכו' ס"ק יז' (לגבי משה"ק הפר"ח מה מועיל שמשביעים את הכה"ג שלא יעשה כמנהג הצדוקים, והרי לשיטתו הוי נשבע לבטל את המצוה):

אמנם, החוטא אינו בעל דעה, אלא הטעית היצר, ואע"ג שנחשדו להימשך אחרי תאוות ההמראה (להמרות פי חכמים - מ.ה.), מ"מ לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה שלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן.

כלומר, הם לא חידשו כאן איזה פלפול שהם האמינו בו, אלא הם תירצו את תאוות ליבם בדרשות של דופי.
לא בדיוק תאוות ליבם, כי הם שילמו לעיתים מחיר כבד על דעותיהם, כגון העובדה שישבו בחושך וללא תבשיל חם, מידי שבת בשבתו לאורך כל חייהם.
אלא 'תאוות ההמראה' כלשון החזו"א היא השיאתם לדרשות של דופי.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
מ.ה. אמר:
הכהן אמר:
הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.

אכן, ז"ל החזו"א או"ח קכו' ס"ק יז' (לגבי משה"ק הפר"ח מה מועיל שמשביעים את הכה"ג שלא יעשה כמנהג הצדוקים, והרי לשיטתו הוי נשבע לבטל את המצוה):

אמנם, החוטא אינו בעל דעה, אלא הטעית היצר, ואע"ג שנחשדו להימשך אחרי תאוות ההמראה (להמרות פי חכמים - מ.ה.), מ"מ לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה שלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן.

כלומר, הם לא חידשו כאן איזה פלפול שהם האמינו בו, אלא הם תירצו את תאוות ליבם בדרשות של דופי.
וכבר כתב הרמב"ם להדיא (בפיה"מ אבות א-ג) לגבי הצדוקים, שהם לא האמינו כלל בעיקר, אלא שחששו לומר זאת פן יהרגום, לכן אמרו שהם מאמינים בתורה ורק לא בקבלת חז"ל, כדי להקל מעליהם גזירות חז"ל, ולדרוש התורה כרצונם לפי מאווייהם.

רמב"ם על משנה מסכת אבות פרק א משנה ג
והיות שלא יכלו לקבץ קהילות לפי מה שהגיע להם מן האמונה - כי זאת האמונה הרעה תפריד הנקבצים, כל שכן שלא תקבץ הנפרדים - הלכו אחר אימות הדבר אשר לא יכלו להכזיבו אצל ההמון, ולו הוציאו אותו מפיהם היו נהרגים, רצוני לומר: נוסח התורה, וצייר כל אחד מהם בלב סיעתו שהוא מאמין בנוסח התורה, וחולק על הקבלה, ושהיא קבלה בלתי נכונה. וזה כדי שיפלו מהם כל ההלכות המקובלות והגזרות והתקנות, הואיל ולא יכלו לדחות הכל, הכתוב והמקובל. ויתרחב להם גם כן הפתח לפירוש, לפי שכאשר חזר הפירוש אל בחירתו - יקל במה שירצה ויחמיר במה שירצה לפי מטרתו, הואיל ואינו מאמין בעיקר כולו, ולא ביקשו אלא דבר שיהיה נוח לקצת בני אדם. ומני אז צמחו אלה הכתות הארורות, קהילות המינים אשר ייקראו בארץ הזאת - רצוני לומר: מצרים - קראין, ושמם אצל החכמים צדוקין וביתוסיין, והם אשר החלו להטיל דופי בקבלה, ולפרש הכתובים כפי מה שיראה לכל אדם, מבלי השמע לחכם כלל, בניגוד לאומרו יתעלה: +דברים יז יא+ "על פי התורה" וכו' "לא תסור" וכו'.
מדברי הרמב"ם נראה שדיבר דוקא על הצדוקים הראשונים, שלא רצו לומר לתלמידיהם ולסיעתם שאינם מאמינים כלל בתורה, כי זה לא יתקבל, אבל תלמידיהם עצמם וממילא כל הדורות הבאים שם, באמת האמינו בתורה שבכתב, וכפרו רק במסורת חז"ל.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
מה לנו לעסוק בדרשות של דופי
לא עלינו אחריות לימודם ודרשותיהם.
לבד מה שכבר השיבו יפה, תימה שלא ציינו שגדרי דבר שהצדוקין מודין בו (דהיינו שמודים שאי אפשר לחלוק עליו) הם מגופי תורה, לפטור מפר העלם דבר, ולהחזרת הדין לחובה בנפשות, ולהוראה בשתוי יין.
 

יצחקי11

משתמש ותיק
מה לנו לעסוק בדרשות של דופי
לא עלינו אחריות לימודם ודרשותיהם.
האבן עזרא כותב (הפירוש הקצר שמות לה, ג) "ה' יכפיל שכר הגאון שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת."
 
חלק עליון תַחתִית