חידה אחד האחרונים חידש שלא היתה מצות מחצית השקל נוהגת במדבר מה טעמו

אור זורח

משתמש ותיק
אחד האחרונים חידש שלא היה מצות מחצית השקל נוהג במדבר מה טעמו?????
כמובן חוץ מפעם ראשונה שהוקם המשכן שכתוב מפורש 
זה יתנו מחצית השקל הרי להדיא שנתנו.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
לפני שנתאמץ לפתור, שמא יוכל מר לכוון ביתר דיוק למקור?

אם אני יגיד את המקור יידעו את התשובה
כי האחרון הזה כתב דבריו בפירושו לחומש
וכבר יש כאן רמז
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
אולי מדהוצרך למנותם בערבות מואב, [או עכ"פ דמשמע שקודם לכן לא היה מנין נוסף].
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
דיבוק חברים אמר:
אולי מדהוצרך למנותם בערבות מואב, [או עכ"פ דמשמע שקודם לכן לא היה מנין נוסף].
מדוע מחצית השקל קשורה למנין
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
דיבוק חברים אמר:
אבל אם היו נותנים מחצית השקל היו יודעים מניינם בלא"ה.
המשנה שקלים אומרת תורמין על האבוד ושגנבום הגנבים נמצא שאולי נתנו רק נאבד לפני שהגיע המחצית למשכן ולא ידעו המנין
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
המשנה שקלים אומרת תורמין על האבוד ושגנבום הגנבים נמצא שאולי נתנו רק נאבד לפני שהגיע המחצית למשכן ולא ידעו המנין
חשש זה היה יכול להיות גם במנין ראשון וגם במנין דערבות מואב שג"כ היה באופן הזה, [אמנם היה אפ"ל דאספו מחצית השקל, אך לא מנאום עכ"פ ביחד].
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
דיבוק חברים אמר:
חשש זה היה יכול להיות גם במנין ראשון וגם במנין דערבות מואב שג"כ היה באופן הזה.
במנין הראשון הרי אנחנו רואים שלא נאבד שהרי ידעו המנין אבל כשאתה רוצה להוכיח שלא היה מחצית השקל ממה שלא היה מנין אין ראיה כי אולי היה מחצית ללא מנין
 

בשלמא

משתמש ותיק
כדי לא להשאיר את הציבור במתח עוד חצי שעה תמימה
אציין לדברי המזרחי בפר' כ"ת שמכיון שלא הקריבו קרבנות ציבור במדבר לא התרימו על מחצית השקל רק בשנה הראשונה
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
השעה 13:00 תודה להרב @בשלמא שליט''א על התשובה לחידה
יישר כח על המראה מקום שהדבר כתוב כבר בספרו של הרא''מ
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
המזרחי בפר' כ"ת שלא הקריבו קרבנות ציבור במדבר.
דברי תימה, שהרי בפירוש שנינו בפרק התכלת: 'כָּל הָאָמוּר בְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קָרַב בַּמִּדְבָּר'.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
דברי תימה, שהרי בפירוש שנינו בפרק התכלת: 'כָּל הָאָמוּר בְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קָרַב בַּמִּדְבָּר'.
העמק דבר שמות פרשת תצוה פרק כט פסוק לח
לח) וזה אשר תעשה על המזבח וגו'. ענין הפרשה בכללה ביארנו במוספין דפ' פינחס דמשונה היה תכלית הבאת תמידין במדבר מתכלית התמידין דבארץ ישראל, דבא"י באו בשביל פרנסה וכדאי' בכתובות ד"ח דמזבח מזין, ובמדבר באו בשביל יעוד כמבואר בפרשה זו ונועדתי וגו', ומש"ה משעה שנתנדו במעשה המרגלים לא הביאו תמידים כדאיתא בחגיגה ד"ו, ושם מבואר יותר.

העמק דבר שמות פרשת כי תשא פרק ל פסוק טז
אלא הענין דבאמת כל מ' שנה שהיו במדבר לא היתה מצות שקלים כלל, כדאיתא בחגיגה ד"ו שלא הקריבו כלל, או שבט לוי הקריבו, והטעם הוא משום שלא היה אלא בשביל יעוד כמש"כ לעיל כ"ט ל"ח, משא"כ בארץ ישראל שהיה משום פרנסה וכפרה על עון החוצץ ומבדיל בין ישראל לאביהם שבשמים,
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
בשלמא אמר:
המזרחי בפר' כ"ת שלא הקריבו קרבנות ציבור במדבר.
דברי תימה, שהרי בפירוש שנינו בפרק התכלת: 'כָּל הָאָמוּר בְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קָרַב בַּמִּדְבָּר'.
רמב"ן (ויקרא כג, ב)
אמר בסוף הפרשה (פסוק לז) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח ונסכים אבל לא האריך לבאר המוספים שלא רצה שינהגו להם במדבר ואחרי שמנה באי הארץ בחומש הפקודים וצוה לאלה תחלק הארץ (במדבר כו נג) ביאר המוספים כולם בפרשת פינחס שיעשו אותם בארץ מיד ולדורות.
ולכאורה תימה כקושייתך הנפלאה והצודקת. 
ויש לתרץ
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1617288587975&pagenum=118&book=7598
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
ולכאורה תימה כקושייתך הנפלאה והצודקת. 
ויש לתרץ
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... &book=7598


לתועלת המעינים אכתוב מה יצא לי מהעיון בקישור
שיש מחלוקת תנאים אם קרבו מוספין במדבר ולכן הרמב''ן פי' דלא כמנחות הנ''ל כי הדבר שנוי במחלוקת
וכפי הנראה זהו כונת הנצי''ב שהבאנו לעיל
 
חלק עליון תַחתִית