משה נתן על פניו מסווה בגלל בושה?

כלי יקר שמות פרשת כי תשא פרק לד פסוק לג
(לג) ויתן על פניו מסוה. לפי שהיו הכל מסתכלין בו ומשה היה עניו גדול וביישן, והיה מתבייש על שמסתכלין בקירון עור פניו כי כך היא המדה בכל מי שהוא ביישן על כן נתן על פניו מסוה לכסות עינים. אבל בבואו לפני ה' ללמוד תורה מפיו אז הוצרך להסיר מסוה הבושה מעל פניו כי לא הביישן למד (אבות ב ו), לכך נאמר ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר המסוה עד צאתו:
צ"ב:
1. מה שייך בושה בדבר טוב וטהור שאין בו שום רע, שהרי על אדם וחוה נאמר ולא יתבוששו, כי לפני החטא לא היה שום רע ולא היו זקוקים לבגדים, ומה שייך שמשה יתבייש בקרון פניו?
2. מדוע כשבא לפני ה' צריך להסיר, מה מפריע לו המסווה לשאול בלי להתבייש, ומה הקשר בין הבושה המפריעה ללמוד לבושה שהייתה למשה?
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
נלע"ד תשובה שתענה על שתי השאלות.
משה רבנו היה גדול שבגדולים רק שלא הגיע למדרכה הגבוה ביותר והיא עזות דקדושא כאשר משה נתקל בעזות אצל עמ"י הוא אינו יכול להתמודד ואולי היא אחת הסיבות למה אינו נכנס לארץ, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגם רואים בעיניים הבדל בין יהודי א"י לחו"ל כאשר יהודי א"י יותר עזי פנים ופני הדור כפני הכלב (ד"א דוד המלך משלים את מעלת משה בא מרות המואבייה מבתו של לוט שאמרה זה מאב) עכשיו לגבי שאלתך באמת בדבר שאין בו חסרון כלל לא שייך בושה אך על משה נאמר בחולין בשגם הוא בשר איך איך שהרמב"ם אומר שהגוף הוא הדבר היחיד שהפריד בינו לבין קונו ולכן היה צריך לפרוש מין האישה מה שאין כן אדם הראשון שלא היה צריך לפרוש כדי להפגש עם הקב"ה (קשור לרעיון קידוש החומר דווקא בא"י ולכן החיסרון של משה שלא נכנס לארץ כמובא בסוף פסחים) ואעפ"כ שהיה עניו מכל אדם יכל להתגבר על יצרו ולהסיר את מידת הבושה הלא טובה והיא שאין הביישן למד
 

רחמים

פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
נלע"ד תשובה שתענה על שתי השאלות.
משה רבנו היה גדול שבגדולים רק שלא הגיע למדרכה הגבוה ביותר והיא עזות דקדושא כאשר משה נתקל בעזות אצל עמ"י הוא אינו יכול להתמודד ואולי היא אחת הסיבות למה אינו נכנס לארץ, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגם רואים בעיניים הבדל בין יהודי א"י לחו"ל כאשר יהודי א"י יותר עזי פנים ופני הדור כפני הכלב (ד"א דוד המלך משלים את מעלת משה בא מרות המואבייה מבתו של לוט שאמרה זה מאב) עכשיו לגבי שאלתך באמת בדבר שאין בו חסרון כלל לא שייך בושה אך על משה נאמר בחולין בשגם הוא בשר איך איך שהרמב"ם אומר שהגוף הוא הדבר היחיד שהפריד בינו לבין קונו ולכן היה צריך לפרוש מין האישה מה שאין כן אדם הראשון שלא היה צריך לפרוש כדי להפגש עם הקב"ה (קשור לרעיון קידוש החומר דווקא בא"י ולכן החיסרון של משה שלא נכנס לארץ כמובא בסוף פסחים) ואעפ"כ שהיה עניו מכל אדם יכל להתגבר על יצרו ולהסיר את מידת הבושה הלא טובה והיא שאין הביישן למד
ח"ו להגיד כך על משה רבינו אדון הנביאים! זכור אשר קרה למרים שדיברה במשה!
גם עזות דקדושה לא הייתה חסרה לו כלל. גם כנגד פרעה וגם כנגד קרח ועוד מקומות.
 
 

nls

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
נלע"ד תשובה שתענה על שתי השאלות.
משה רבנו היה גדול שבגדולים רק שלא הגיע למדרכה הגבוה ביותר והיא עזות דקדושא כאשר משה נתקל בעזות אצל עמ"י הוא אינו יכול להתמודד ואולי היא אחת הסיבות למה אינו נכנס לארץ, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגם רואים בעיניים הבדל בין יהודי א"י לחו"ל כאשר יהודי א"י יותר עזי פנים ופני הדור כפני הכלב (ד"א דוד המלך משלים את מעלת משה בא מרות המואבייה מבתו של לוט שאמרה זה מאב) עכשיו לגבי שאלתך באמת בדבר שאין בו חסרון כלל לא שייך בושה אך על משה נאמר בחולין בשגם הוא בשר איך איך שהרמב"ם אומר שהגוף הוא הדבר היחיד שהפריד בינו לבין קונו ולכן היה צריך לפרוש מין האישה מה שאין כן אדם הראשון שלא היה צריך לפרוש כדי להפגש עם הקב"ה (קשור לרעיון קידוש החומר דווקא בא"י ולכן החיסרון של משה שלא נכנס לארץ כמובא בסוף פסחים) ואעפ"כ שהיה עניו מכל אדם יכל להתגבר על יצרו ולהסיר את מידת הבושה הלא טובה והיא שאין הביישן למד

שמע צדיק, יש דברים שבהם אנחנו לא נוגעים, בכלל אבל בכלל לא, וזה ביקורת כלשהיא על אבותינו ברמה שאנחנו אומרים מה חסר בהם וכו', אלא אם כן זה דברים שכתובים מפורש בתנ"ך וגם בזה צריך 40 סאה של זהירות, מה שכתבת פה נשמע נורא גם אם כוונתך הייתה טובה אבל אין אין מצב לכתוב דבר כזה
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
ח"ו אין כוונתי כלל לביקורת ואפילו במועט עפר אני לרגליו של משה רבנו וזה עוד כשאני מפרגן לעצמי, והדגשתי אולי לא מספיק שמשה הגיע למקום הכי גבוהה שאפשר אך מה אעשה שמה רבנו אומר על עצמו שהחיסרון שלו שהוא לא נכנסה לארץ ולא חסר מקורות שלהגיע למדרגת קידוש החומר בצורה המלאה דגש על המלאה הוא רק בא"י, האם לומר שלעתיד לבוא משיח בן דוד שיבוא במהרה בימינו אינו ישלים את מדרגת משה רבנו באותה נקודה ואני חושב שזו ביקורת סמויה או גלויה אלא פשטות המדרש המובא בפסחים דף קיט שלעתיד לבוא רק דוד מברך על הכוס.
מקבל את הביקורת על עזות דקדושא שהייתה למשה כאשר נלחם עם עדת קרח אך עדיין איני חוזר בי מעיקר הרעיון ושוב זה אינה ביקורת ולנו יש רק ללמוד מדמותו העצומה של משה רבנו
 
חלק עליון תַחתִית