פרשת כי תשא - למה ההריגה מיוחסת להיות בהרים?

שלו'

משתמש ותיק
פרשת כי תשא
 
ל"ב י"ב למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה כו'.
 
מה זה 'בהרים'? מדוע שההריגה תהיה דוקא בהרים?
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
שלו' אמר:
פרשת כי תשא
 
ל"ב י"ב למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה כו'.
 
מה זה 'בהרים'? מדוע שההריגה תהיה דוקא בהרים?
1. פירוש הריב"א על התורה שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק יב
(יב) להרג אותם בהרים. כלו' שכן הוא נוהג שמצינו במתן תורה ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם ההר כגגית לכך נכתב בהר:

2. מלבי"ם שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק יב
ומה שלא הרגם במצרים, מפני שרצה להרוג אותם בהרים שלא ימצאו אף מקום קברות כמ"ש המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר, ולכלותם מעל פני האדמה, כי בישוב אי אפשר שלא ישאר מהם פליטה, 

וראה זה מצאתי...

תרגום יונתן שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק יב
(יב) למא דין יימרון מצראי דמשתיירין למימר בבישא אנפיקינון לקטלא יתהון ביני טווריא תבור וחרמון ושיריון וסיני ובגין לשיצאה יתהון מעל אנפי ארעא תוב מתקוף רוגזך ויהוי תוהו קדמך על בישתא דמלילת למעבד לעמך: 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת ועוד אמר:
שלו' אמר:
פרשת כי תשא
 
ל"ב י"ב למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה כו'.
 
מה זה 'בהרים'? מדוע שההריגה תהיה דוקא בהרים?
1. פירוש הריב"א על התורה שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק יב
(יב) להרג אותם בהרים. כלו' שכן הוא נוהג שמצינו במתן תורה ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם ההר כגגית לכך נכתב בהר:

2. מלבי"ם שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק יב
ומה שלא הרגם במצרים, מפני שרצה להרוג אותם בהרים שלא ימצאו אף מקום קברות כמ"ש המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר, ולכלותם מעל פני האדמה, כי בישוב אי אפשר שלא ישאר מהם פליטה, 

וראה זה מצאתי...

תרגום יונתן שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק יב
(יב) למא דין יימרון מצראי דמשתיירין למימר בבישא אנפיקינון לקטלא יתהון ביני טווריא תבור וחרמון ושיריון וסיני ובגין לשיצאה יתהון מעל אנפי ארעא תוב מתקוף רוגזך ויהוי תוהו קדמך על בישתא דמלילת למעבד לעמך: 
יישר כוחך.
ועדיין הדברים סתומים וצ"ב.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
שלו' אמר:
יישר כוחך.
ועדיין הדברים סתומים וצ"ב.

כתוב בחז''ל שההרים תבור והכרמל הגיעו למעמד הר סיני
מגילה אולי דף כ''ט על כל פנים שם באזור.
וכן כתוב למה תרצדון הרים גבנונים אולי גם מופיע שם.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
שלו' אמר:
יישר כוחך.
ועדיין הדברים סתומים וצ"ב.

כתוב בחז''ל שההרים תבור והכרמל הגיעו למעמד הר סיני
מגילה אולי דף כ''ט על כל פנים שם באזור.
וכן כתוב למה תרצדון הרים גבנונים אולי גם מופיע שם.
אבל מה המשמעות?
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
שלו' אמר:
אבל מה המשמעות?

בהרים הכוונה שהקב''ה יוציא אותם להגדיל אותם בהרים במעמד הר סיני וכדומה ואחר כך יפילם ח''ו
וכמדומה שכתוב כך כי בשנאת ה' אותנו הוציאנו להרוג וגו'
למה הוציא כלל כלל אלא כנ''ל
וכמו שכתוב אצל המן שהקב''ה הגביהו ואחר כל הפילו
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת ועוד אמר:
1. פירוש הריב"א על התורה שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק יב
(יב) להרג אותם בהרים. כלו' שכן הוא נוהג שמצינו במתן תורה ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם ההר כגגית לכך נכתב בהר:
פי' הריב"א לא הבנתי כ"כ, א' וכי הגויים ידעו שכפה עליהם הר כגיגית? [ועכ"פ, חזינן מדבריו שזה מתפרש גם כפשוטו, ולא רק כהאופנים הידועים בזה]. ב' מ"מ מאי נ"מ מה בדיוק יחשבו הגויים באיזו דרך ימיתם, העיקר הוא שיאמרו שהוציאם להורגם וזה חילול השם ח"ו.
ואולי נרמז בדבריו שיאמרו הגויים - שאין ישראל אשמים, שהרי כפה עליהם הר כגיגית, ואם מ"מ הורגם - הרי זה חילול השם גדול, שנראה להם שאין משפטו אמת ח"ו.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
שלו' אמר:
אבל מה המשמעות?

בהרים הכוונה שהקב''ה יוציא אותם להגדיל אותם בהרים במעמד הר סיני וכדומה ואחר כך יפילם ח''ו
וכמדומה שכתוב כך כי בשנאת ה' אותנו הוציאנו להרוג וגו'
למה הוציא כלל כלל אלא כנ''ל
וכמו שכתוב אצל המן שהקב''ה הגביהו ואחר כל הפילו
פי' מקורי ומחודש.
 
לא אמנע מהציע דרוש, שידוע דרשתם ז"ל על אשא עיני אל ההרים - אל ההורים, וה"נ י"ל, שיאמרו להרוג אותם בהרים - באמצעות ומחמת ההרים - היי' בכך שאינם עושים כמעשה הוריהם האבות הק'. וע"ז ממשיך משה, שאדרבה גם במצבם זה זכות אבות נמצאת בתוכם.
 

 
 

יצחק

משתמש ותיק
שלו' אמר:
אור זורח אמר:
שלו' אמר:
אבל מה המשמעות?

בהרים הכוונה שהקב''ה יוציא אותם להגדיל אותם בהרים במעמד הר סיני וכדומה ואחר כך יפילם ח''ו
וכמדומה שכתוב כך כי בשנאת ה' אותנו הוציאנו להרוג וגו'
למה הוציא כלל כלל אלא כנ''ל
וכמו שכתוב אצל המן שהקב''ה הגביהו ואחר כל הפילו
פי' מקורי ומחודש.
כעי"ז במלבי"ם על הפסוק בעובדיה ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך וכו', והוא מפרש שים קנך כציווי, שים קנך בכדי שמשם אורידך.
 
 

רעואל

משתמש רשום
האדמו"ר מזוויעהל זצוק"ל:

’להרוג אותם בהרים‘ – לימוד זכות על הנפילה מיד אחר קבלת התורה, כיון שיצאו בבת אחת מתכלית החושך עד שער החמישים הקדוש רבי שלמה היה מבאר עוד על מש“כ באותה פרשה ’למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה‘. וצריך להבין מה הכונה ’להרוג אותם בהרים‘, איפה היה שם הרים, ואפילו אם מדבר סיני מלא הרים גבוהים, ]כמו שהוא במציאות[ מה ענין יש להזכיר כאן הרים כלפי ’להרוג אותם‘, והרי היה יכול לומר ’להרוג אותם במדבר‘? וביאר רבי שלמה שזהו חלק מהלימוד זכות של משה רבינו, שהרי הקב“ה הרים את בני ישראל במהירות גדולה מבירא עמיקתא דמ“ט שערי טומאה במצרים, לאגרא רמא לחמשים שערי קדושה לעמוד לפני הר סיני ולקבל תורה פנים בפנים, והרי מבואר בדגל מחנה אפרים ועוד ספה“ק עה“פ ’לא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו‘, שצריך האדם ללכת בהדרגה במדרגות עבודת ה‘, כשאדם רוצה לעלות על מזבח ה‘ לזבוח את יצרו, אל ילך מן הקצה אל הקצה בבת אחת. שזהו דרך מסוכן מאד. אף שיש ענין בתחילת הכניסה לעבודת ה‘, כמבואר בתחילת ספר צדקת הצדיק להרה“ק רבי צדוק הכהן מלובלין זצוק“ל, אך אח“כ צריך ללכת בישוב הדעת מדרגא לדרגא, כמו שאמר הרה“ק רבי אהרן הגדול ’מי יעלה בהר ה‘ ומי יקום במקום קדשו‘, ב יום רביעי פרשת במדבר | כ"ו אייר תש"פ כשעולה להר, יש עבודה של ’יקום במקום קדשו‘, לעמוד ולעצור, כמו העולה להר גבוה מאד מוכרח שיהיו כמה אבנים ומדרגות באמצע, שאם לא כן, יוכל לפול כל ההר עד למטה ברגע אחד, וכן סדר העולים על ההרים שעושים כמה מיני עצירות ומקומות אחיזה, שלא תהא העליה בבת אחת שעי“ז יוכל ליפול עד למטה בבת אחת ח“ו, וכגודל העליה כך עוצם הירידה וסכנת ריסוק אברים ח“ו. והיות ובני ישראל הוכרחו לצאת בחפזון ממצרים, כמ“ש בצדקת הצדיק שכן הוא סדר תחילת הכניסה לקדושה, ואח“כ ספרו מ“ט ימי הספירה ועמדו ביום הקהל לפני שער החמשים דקדושה. וא“כ אין פלא ש‘עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו‘, וזה שמשה רבינו מלמד עלינו זכות ’ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים‘, כך יאמרו מצרים המכשפים יודעי דבר, שהקב“ה הוציאם להרוג אותם ע“י שהעלנו להרים גבוהים מאד, ממ“ט שערי טומאה עד נ‘ שערי קדושה, תוך חמשים יום, הרי עלו מבירא עמיקתא לאגרא רמא בבת אחת, וירד ה‘ על הר סיני, גילוי נורא מלאכי צבאות ידודון ידודון, אתה הראת לדעת כי ה‘ הוא האלקים אין עוד מלבדו, שינוי כזה היה צריך להיות לאט לאט מדרגא לדרגא, כיון שעלו בבת אחת, זו היתה הסיבה שנפלו מן ההר הגבוה שעלו בפתע פתאום, וזש“כ ’ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים‘. וכיון שדיבר משה רבינו דברים של טעם, כתוב תיכף ’וינחם ה‘ על הרעה אשר עשה לעמו‘, שקיבל הקב“ה טענה זו, אלא שבאמת כך צריך להיות הכניסה לעבודת ה‘ בפתע פתאום, לכבוש את הענין ככניסה ראשונה, ואח“כ מאבדים את האור הגדול ונופלים, אבל ’שבע יפול צדיק וקם‘, ’כי נפלתי קמתי‘, ’נפלה, לא תוסיף‘ ליפול עוד. אבל הנפילה הראשונה היתה מחויב המציאות ע“י היציאה בחפזון. וכך הוא בפרטיות לכל אדם בעבודת ה‘, ראשית העליה צריך להיות בחפזון, ואל יבהל מהנפילה שאחריו, שעי“ז יוכל לאט לאט לצאת מדרגא לדרגא, לא כמו לפני העליה הראשונה שהיה שקוע ברע, עכשיו כבר אינו שקוע שם, רק נפל לשם. וכך שבו ישראל בתשובה ארבעים יום ועוד ארבעים יום, ועוד ארבעים יום, וכל ימות החורף ההוא ספרו ספירה, עשו את המשכן והיה מוכן בחנוכה, ועדיין לא שרתה שכינה ולא הוקם המשכן, וכמ“ש במדרש שבאו כל יום לשאול את משה רבינו, מתי יבנה המשכן, עד יום א‘ ניסן הוקם המשכן. כל כך הרבה זמן הוצרכו להמתין כדי לקיים ’מי יקום במקום קדשו‘. והרי שכך הוא הסדר של האדם, בשר ודם יש לו נפילות, בתחילה יוצאים לגמרי מן הרע אל הקדושה, ואח“כ נופלים כיון שיצאו ’בהרים‘, ועל זה לא היה חרון אף, אדרבה וינחם ה‘ על הרעה לעשות לעמו. כי כך הוא סדר עבודת האדם, עליה ירידה וחוזר לעלות.

מכאן:
 

רעואל

משתמש רשום
ולעניין מקום הר סיני ומסלול נדודי ישראל במדבר,
נראה לי ראיה גדולה מכאן שהר סיני אינו באחד מגושי ההרים בצפון סיני,
אלא בדרום סיני [או בערב הסעודית...],
שכן מוכח כאן שגם מדבר סיני הינו בהרים, ולא רק ההר עצמו.

כך שלא שייך למקם את הר סיני באזור שאינו הררי,
ובזאת נפטרנו מהתיאוריות על ג'בל חלאל, הר כרכום, ועוד.

האם כבר קדמוני בראיה זו?
 

היהודי היקר

משתמש רשום
פי' הריב"א לא הבנתי כ"כ, א' וכי הגויים ידעו שכפה עליהם הר כגיגית? [ועכ"פ, חזינן מדבריו שזה מתפרש גם כפשוטו, ולא רק כהאופנים הידועים בזה]. ב' מ"מ מאי נ"מ מה בדיוק יחשבו הגויים באיזו דרך ימיתם, העיקר הוא שיאמרו שהוציאם להורגם וזה חילול השם ח"ו.
ואולי נרמז בדבריו שיאמרו הגויים - שאין ישראל אשמים, שהרי כפה עליהם הר כגיגית, ואם מ"מ הורגם - הרי זה חילול השם גדול, שנראה להם שאין משפטו אמת ח"ו.
נשמע קולו של הקב''ה בכל העולם
מה לי עשרת הדיברות מה לי מאמר כפיית ההר
ודאי דגם זה שמעו
 

החש בראשו

משתמש רגיל
פי׳ המלבי״ם נוטה מאד לפשט וביאורו שבמדבר אין לאדם היאך לינצל משא״כ במקום מיושב קשה לומר שלא ינצל אף אחד. ואף שאנו יודעים שהקב״ה כל יכול מ״מ הגויים יאמרו שהקב״ה לקחם למדבר ולולא זה אינו יכול להרוג כולם ממש.
 
חלק עליון תַחתִית