בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר - פליאה על אדוננו רש"י

משה נפתלי

משתמש ותיק

רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה.
נשאלת השאלה: האם חור זה, זקנו של בצלאל, הוא בנה של מרים הנזכר בפרשת בשלח ובפרשת משפטים, או שמא חור אחר הוא?
בפרק המקנא איתא כי חור זקנו של בצלאל הוא חור בנה של מרים, אך רש"י כובש ידיעה זו עד שעה שמשה מוסר לבני ישראל את דבר השם אליו ואומר להם: 'רְאוּ קָרָא יְיָ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה', שם (בפרשת ויקהל) אומר רש"י:
חוּר – בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה.
והוא פלאי.
 

אור זורח

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אך רש"י כובש ידיעה זו עד שעה שמשה מוסר לבני ישראל את דבר השם אליו ואומר להם: 'רְאוּ קָרָא יְיָ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה', שם (בפרשת ויקהל) אומר רש"י:

להרב @משה נפתלי שליט''א
יש לציין שרש''י הביא זה גם בבשלח במלחמת עמלק
וכן הביא בפרשת משפטים והנה אהרן וחור מי בעל דברים
וכמדומה שהמפרשים מבארים מה צורך בכל מקום
אך לשאלתכם כמדומה לא ראיתי תשובה
מדוע רש''י כתב בהודעה לבני ישראל
ולא בציווי הקב''ה למשה
בידידות
בברכת התורה
 

HaimL

משתמש ותיק
מה היה קשה לרש"י בפסוק, שהוצרך לפרש כן. יש לומר באופן הפשוט, מדוע היה צריך משה לומר לבנ"י ראו כי קרא השם וגו' ומפרש שבנה של מרים היה, ושלא יאמרו שמשה רבנו נטל עוד גדולה למשפחתו
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
יש לומר באופן הפשוט, מדוע היה צריך משה לומר לבנ"י ראו כי קרא השם וגו'? ומפרש, שבנה של מרים היה, ושלא יאמרו שמשה רבנו נטל עוד גדולה למשפחתו.
למה זה הבל תהבל? משה אמר דברים אלו לבני ישראל, כי השם אמר לו לאמרם.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישוב מצליל אזנים יש ב'לקוטי שיחות' (חלק לא, ויקהל שיחה ג):​
'חור – בנה של מרים היה' אינו דיבור בפני עצמו, אלא יש לקראו ברצף עם הדיבור שלאחריו, כך:​
חוּר בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה, וְאָהֳלִיאָב מִשֵּׁבֶט דָּן, מִן הַיְרוּדִין שֶׁבַּשְּׁבָטִים, מִבְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, וְהִשְׁוָהוּ הַמָּקוֹם לִבְצַלְאֵל לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (כאמור 'הוא ואהליאב'), וְהוּא מִגְּדוֹלֵי הַשְּׁבָטִים. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: 'וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל'.
 

ובכן

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
HaimL אמר:
יש לומר באופן הפשוט, מדוע היה צריך משה לומר לבנ"י ראו כי קרא השם וגו'? ומפרש, שבנה של מרים היה, ושלא יאמרו שמשה רבנו נטל עוד גדולה למשפחתו.
למה זה הבל תהבל? משה אמר דברים אלו לבני ישראל, כי השם אמר לו לאמרם.

למה זה תהביל דבריו
וכך מפורש בדעת זקנים
מהו ראו לפי שכשאמר משה לישראל שבצלאל יעשה המשכן היו ישראל מרננים אחרי משה ואומרים שכל הגדולה הוא נוטל לו ולמשפחתו אמר להם משה דעו וראו כי לא מדעתי אני עושה אלא מפי הקדוש ברוך הוא ואף משה עצמו בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על מלאכת המשכן ועשית היה סבור לעשות הכל אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כאשר עולה בדעתך אלא צדיק שנהרג על מעשה העגל דהיינו חור יבא בן בנו ויעשנו לפי שהמשכן כפרה על אותו מעשה וזהו שאמר לו הקדוש ברוך הוא ראה קראתי וגו'.
ולדברי דעת זקנים, לעיל בכי תשא נאמר 'בן חור' לומר למשה מדוע בצלאל יעשה, ולא משה, ואז אין מה להוסיף שחור בנה של מרים, שהרי זה שחור נהרג אינו ענין להיותו בנה של מרים.
אולם כאן מן הענין לכתוב גם 'בן חור', לבאר את התנצלותו של משה רבינו, שזה שבצלאל הוא בן בנו של חור בנה של מרים אחותו, לא זוהי הסיבה שבחרו משה - להיותו ממשפחתו, אלא 'ראו קרא ה' בשם'.
 

ובכן

משתמש ותיק
ובכן אמר:
משה נפתלי אמר:
למה זה הבל תהבל? משה אמר דברים אלו לבני ישראל, כי השם אמר לו לאמרם.

למה זה תהביל דבריו
וכך מפורש בדעת זקנים
והגם שכדבריך מתבאר בתלמודן, ברכות נה., עדיין אין לומר על פירוש אחר שהוא הבל
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
משה נפתלי אמר:
HaimL אמר:
יש לומר באופן הפשוט, מדוע היה צריך משה לומר לבנ"י ראו כי קרא השם וגו'? ומפרש, שבנה של מרים היה, ושלא יאמרו שמשה רבנו נטל עוד גדולה למשפחתו.
למה זה הבל תהבל? משה אמר דברים אלו לבני ישראל, כי השם אמר לו לאמרם.

למה זה תהביל דבריו
וכך מפורש בדעת זקנים
מהו ראו לפי שכשאמר משה לישראל שבצלאל יעשה המשכן היו ישראל מרננים אחרי משה ואומרים שכל הגדולה הוא נוטל לו ולמשפחתו אמר להם משה דעו וראו כי לא מדעתי אני עושה אלא מפי הקדוש ברוך הוא ואף משה עצמו בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על מלאכת המשכן ועשית היה סבור לעשות הכל אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כאשר עולה בדעתך אלא צדיק שנהרג על מעשה העגל דהיינו חור יבא בן בנו ויעשנו לפי שהמשכן כפרה על אותו מעשה וזהו שאמר לו הקדוש ברוך הוא ראה קראתי וגו'.
ולדברי דעת זקנים, לעיל בכי תשא נאמר 'בן חור' לומר למשה מדוע בצלאל יעשה, ולא משה, ואז אין מה להוסיף שחור בנה של מרים, שהרי זה שחור נהרג אינו ענין להיותו בנה של מרים.
אולם כאן מן הענין לכתוב גם 'בן חור', לבאר את התנצלותו של משה רבינו, שזה שבצלאל הוא בן בנו של חור בנה של מרים אחותו, לא זוהי הסיבה שבחרו משה - להיותו ממשפחתו, אלא 'ראו קרא ה' בשם'.
ואולם הדברים באמת תמוהים, שהרי בלשון זו גם אמר ה' למשה 'ראה קראתי בשם וגו'', ובודאי שכוונת משה היתה לומר לישראל כלשון שאמר לו ה', ועי' רמב"ן והעמק דבר שם.
וכנראה הוא ע"ד דרש, וכן יתכן בדברי רש"י.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
ואולם הדברים באמת תמוהים, שהרי בלשון זו גם אמר ה' למשה 'ראה קראתי בשם וגו'', ובודאי שכוונת משה היתה לומר לישראל כלשון שאמר לו ה', ועי' רמב"ן והעמק דבר שם.
וכנראה הוא ע"ד דרש, וכן יתכן בדברי רש"י.
ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, ומתחלקים לכמה ניצוצות
 
 

HaimL

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
ישוב מצליל אזנים יש ב'לקוטי שיחות' (חלק לא, ויקהל שיחה ג):​
'חור – בנה של מרים היה' אינו דיבור בפני עצמו, אלא יש לקראו ברצף עם הדיבור שלאחריו, כך:​
חוּר בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה, וְאָהֳלִיאָב מִשֵּׁבֶט דָּן, מִן הַיְרוּדִין שֶׁבַּשְּׁבָטִים, מִבְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, וְהִשְׁוָהוּ הַמָּקוֹם לִבְצַלְאֵל לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (כאמור 'הוא ואהליאב'), וְהוּא מִגְּדוֹלֵי הַשְּׁבָטִים. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: 'וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל'.
נפלא, ומפה קדוש נאמרו הדברים. אבל בפשטות, עצם ההשוואה היא בין מטה יהודה (מגדולי השבטים) לבין מטה דן (מן הירודים שבשבטים), ואין הכרח לפרש חור בנה של מרים היה, לצורך זה (ומה גם שיש הפסק כמה פסוקים).
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
משה נפתלי אמר:

רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה.
נשאלת השאלה: האם חור זה, זקנו של בצלאל, הוא בנה של מרים הנזכר בפרשת בשלח ובפרשת משפטים, או שמא חור אחר הוא?
בפרק המקנא איתא כי חור זקנו של בצלאל הוא חור בנה של מרים, אך רש"י כובש ידיעה זו עד שעה שמשה מוסר לבני ישראל את דבר השם אליו ואומר להם: 'רְאוּ קָרָא יְיָ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה', שם (בפרשת ויקהל) אומר רש"י:
חוּר – בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה.
והוא פלאי.
כמובן בלי לזלזל בשאלה ובתשובות, אבל הערה צדדית צריך לזכור לפני שהופכים את דברי רש''י לתורה מסיני ודוחפים תחתיו אלפי מהלכים עמוקים שלא עלתה על דעתו (איני מתכוין בנוגע לשאלה זו אלא באופן כללי), צריך לזכור את רש''י בשבועות שכתב שכחתי לפרש המשנה והנני מפרששה כאן, ע''כ, דהיינו באיחור של כמה עמודי גמרא.
ומצינו שאיכסיפו רבא ועוד אמוראי כמה מקומות בש"ס
וממשה רבינו גופא נעלמו כמה הלכות
האם תוסיף הערת אזהרה מכח זה 
על כל מי שדן בדבריהם ומתייגע להבינם חלילה?
דמי הדבר לאפקרותא
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
משה נפתלי אמר:
נשאלת השאלה: האם חור זה, זקנו של בצלאל, הוא בנה של מרים הנזכר בפרשת בשלח ובפרשת משפטים, או שמא חור אחר הוא?
בפרק המקנא איתא כי חור זקנו של בצלאל הוא חור בנה של מרים, אך רש"י כובש ידיעה זו עד שעה שמשה מוסר לבני ישראל את דבר השם אליו ואומר להם: 'רְאוּ קָרָא יְיָ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה', שם (בפרשת ויקהל) אומר רש"י:

והוא פלאי.
כמובן בלי לזלזל בשאלה ובתשובות, אבל הערה צדדית צריך לזכור לפני שהופכים את דברי רש''י לתורה מסיני ודוחפים תחתיו אלפי מהלכים עמוקים שלא עלתה על דעתו (איני מתכוין בנוגע לשאלה זו אלא באופן כללי), צריך לזכור את רש''י בשבועות שכתב שכחתי לפרש המשנה והנני מפרששה כאן, ע''כ, דהיינו באיחור של כמה עמודי גמרא.
ומצינו שאיכסיפו רבא ועוד אמוראי כמה מקומות בש"ס
וממשה רבינו גופא נעלמו כמה הלכות
האם תוסיף הערת אזהרה מכח זה 
על כל מי שדן בדבריהם ומתייגע להבינם חלילה?
דמי הדבר לאפקרותא
של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה
ובפרט דקדוקי רש"י, כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים, עניינים מופלאים, כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש. צאו וראו ברש"י על התורה, שהקורא סובר שהוא קל, ראו במזרחי ובכל מפרשי דבריו ותמצאו נפלאות. ורש"י על הגמרא גם כן הוא [כך], כולם מרועה אחד נתנו.
@כמעיין המתגבר
 

בסדר גמור

משתמש רגיל
והוא פלאי.
להרב @משה נפתלי שליט''א
יש לציין שרש''י הביא זה גם בבשלח במלחמת עמלק
וכן הביא בפרשת משפטים והנה אהרן וחור מי בעל דברים
וכמדומה שהמפרשים מבארים מה צורך בכל מקום
אך לשאלתכם כמדומה לא ראיתי תשובה
מדוע רש''י כתב בהודעה לבני ישראל
ולא בציווי הקב''ה למשה
בידידות
בברכת התורה
ולדברי דעת זקנים, לעיל בכי תשא נאמר 'בן חור' לומר למשה מדוע בצלאל יעשה, ולא משה, ואז אין מה להוסיף שחור בנה של מרים, שהרי זה שחור נהרג אינו ענין להיותו בנה של מרים.
אולם כאן מן הענין לכתוב גם 'בן חור', לבאר את התנצלותו של משה רבינו, שזה שבצלאל הוא בן בנו של חור בנה של מרים אחותו, לא זוהי הסיבה שבחרו משה - להיותו ממשפחתו, אלא 'ראו קרא ה' בשם'.
נפלא, ומפה קדוש נאמרו הדברים. אבל בפשטות, עצם ההשוואה היא בין מטה יהודה (מגדולי השבטים) לבין מטה דן (מן הירודים שבשבטים), ואין הכרח לפרש חור בנה של מרים היה, לצורך זה (ומה גם שיש הפסק כמה פסוקים).

שוה לקרוא עד הסוף

כדי לתרץ את כל קושייתכם אין לי כח להאריך אבל פטור בלא כלום אי אפשר
אכתוב לכם מה שראיתי מביאים ביאור נפלא מאוד מאוד על כל הנ"ל
מאת הרב פ. ד. סגל שליט"א


ארבע קושיות

א' למה כפל רש"י ג' פעמים בתורה שחור הוא בנה של מרים (סו"פ בשלח, סו"פ משפטים, פ' ויקהל)

ב' למה בב' פעמים הראשונים מובא גם שכלב היה אביו בעלה של מרים ובויקהל לא

ג' רש"י בתחילת ויקהל כתב שכבר האריך במלאכת המשכן ולא יאריך כאן עוד
ומה ראה לבאר לנו דוקא בתוך הקיצור שחור הוא בנה של מרים

ד' ועל כולנה הרי בפרשת כי תשא ג"כ כתוב חור ולא שם לא כתב רש"י כלום


כדי לתרץ נקדים
השכר שקבלו שפרה ופועה על שהחיו את הילידים של מצרים היה
ויעש להם בתים פירש"י בתי כהונה לויה מיוכבד ומלכות ממרים

וקשה
למה יוכבד זכתה לראות את שכרה בחייה כבר בבניה ונכדיה
ראתה את הכהונה וליוה
ורק מרים חיכתה 400 שנה עד שהגיע מלכות בית דוד

והנה מבואר בסנהדרין ובכמה מקומות בכס"מ ועוד
שמוטל על המלך ג' דברים
א' לדון את ישראל
ב' ללחום מלחמת עמלק
ג' לבנות בית המקדש

ואפש"ל שאמנם המלכות בעצמה לא זכתה מרים לראות
אבל נתעורר בבנה חור את ג' עניני מלוכה הללו,

בסו"פ בשלח לא בא סתם רש"י לומר לנו שחור היה בנה של מרים
אלא רצה לומר שזכתה מרים שנה לוחם מלחמת עמלק שהוא מהדברים שמוטל על מלך לעשותו
וכן ציין רש"י בסו"פ משפטים גם כן להודיע לנו כי זכתה מרים שבנה חור דן את ישראל
וכן בפרשת ויקהל התורה מיחסת את בצלאל עד חור ורש"י מוסיף לנו את מרים ג"כ להודיע כנ"ל

ומה שכתב רש"י ג"כ שאביו היה כלב בן יפונה הוא ענין אחר
הוא ממה שבירל יעקה את יהודה לא יסור שבט מיהודה וגו'
הבטחת המלכות משבט יהודה דוקא
ולכן מציין רש"י ב' פעמים שחור הוא ג"כ מצאצאי יהודה
ומה שלא פירש בפ' ויקהל זאת - הרי מפורש בקרא למטה יהודה
ולא צריכינן לשום הוספות

ומה שלא כתב בפ' כי תשא ולא כלום
אפש"ל שאין זה בנין ביהמ"ק ממש אלא זה ציווי מאת הקב"ה למשה
ורק בפרשת ויקהל הפעולה עצמה ויעש בצלאל וגו' ויעש ויעש וכו' וכו'

ונסתלקו כל הקושיות אחת לאחת

והכל על מקומו יבוא בשלום
 
חלק עליון תַחתִית