פרשת תצוה - דיני המנורה בבית המקדש

מלמד להועיל

משתמש ותיק
האם גם בהדלקת הנורה שבבית המקדש יש את מחלוקת הגמרא אם הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה
וכן האם היה אסור להשתמש לאור הנרות שבמנורה כמו שאסור להשתמש באור הנרות של החנוכיה
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
עי' רש"י שבת כ"ב: שהמקור לומר הדלק עושה מצוה הוא דומיא דמנורה. אך הגר"ח האריך בדעת הרמב"ם שאין ענין ב"מעשה" הדלקה אלא העיקר שתהא דלוקה,
וכן איסור הנאה בנירות כ' הרמב"ן ור"ן בשבת שהוא דומיא דמנורה
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה לדעת אמר:
עי' רש"י שבת כ"ב: שהמקור לומר הדלק עושה מצוה הוא דומיא דמנורה. אך הגר"ח האריך בדעת הרמב"ם שאין ענין ב"מעשה" הדלקה אלא העיקר שתהא דלוקה,
וכן איסור הנאה בנירות כ' הרמב"ן ור"ן בשבת שהוא דומיא דמנורה
תודה רבה
אבל הנה אמרו וכי לאורה הוא צריך וכתוב בגמרא אלא עדות היא לבאי עולם ששכינה שורה בישראל
ומצד שני כתוב בחזקוני שלא הקב"ה צריך לאורה, אלא הכהן שיראה בהכנסו ובצאתו
ומשמע שהמטרה של המנורה היתה לצורך הכהן שיהיה לו אור ויוכל לעבוד את העבודה בהיכל
ואם כן יוצא שכל עיקר המנורה לא היה אלא לצורך שישתמש בה הכהן, בשונה מנורת החנוכה [שהם לזכר הנס ולכן אסור להשתמש כי אז לא יהיה ניכר שהוא לזכר הנס]
 

יחי

משתמש ותיק
החזקוני נראה חידוש מופלג
דריהטא שהמנורה היא מעצם כלי המשכן, שבבית יש שולחן ומנורה. כעלית אליהו.

ואם לאורה צריך הכהן יכל להביא עמו עששית.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
עי' רש"י שבת כ"ב: שהמקור לומר הדלק עושה מצוה הוא דומיא דמנורה. אך הגר"ח האריך בדעת הרמב"ם שאין ענין ב"מעשה" הדלקה אלא העיקר שתהא דלוקה,
וכן איסור הנאה בנירות כ' הרמב"ן ור"ן בשבת שהוא דומיא דמנורה
המקור הזה מרש"י כמדו' שהובא בב"ח, אבל מי שמעיין שם בסוגיא יראה שלכאו' אין בזה שום מקור (והדומיא דמנורה שכתב רש"י, הוא על מה שמותר להשתמש) וכבר העירו כן על הב"ח.
 
חלק עליון תַחתִית