במלבי"ם פרשת צו אות קסט מפרש אחרת: דאיתא בתו"כ על פסוק זה שזכו לטבילת יוה"כ, ומבאר המלבים: "רחיצה זו היתה במי מקוה כמו שפרש"י בפ' תצוה, דלא כראב"ע שכתב ויקרב אל הכיור, כי כלל בלשון שעל רחיצה מן הכיור אמר ירחצו מים בלא ב', ועל טבילת מקוה אמר תמיד ורחץ במים בב', אולם מ"ש ויקרב את אהרן לא נודע ענינו שהלא המקוה לא היה בפתח א"מ, ועוד הלא אהרן כבר היה בא"מ ולמה הקריבו שנית. ופי' חז"ל שפי' שהקריבו למצוה זו, כענין אשרי תבחר ותקרב שאז קיים מצוה זו ראשונה. טבילה ואחריה קידוש ידים ורגלים. וז"ש באותה שעה זכו וכו'"