סידור האבנים בחושן

שניץ ונחיץ

משתמש חדש
כמדומני איך שלימדו בחיידר ואיך שהציורים בחומשים ואיך שהתחפושת - זה שארבעה טורים הכונה שורות, ובשורה העליונה אודם פטדה וברקת ובשניה נופך וכו'. אבל ראיתי במנחת חינוך שנוקט בפשיטות בתוך דבריו בלי לדון בזה בכלל ולא כהצעה או דבר חידוש שהטורים הם טורים כמו בלשוננו דהיינו אודם ותחתיה פטדה ותחתיה ברקת ואחר כך לשמאל אודם נופך וכו'. יש למישהו מידע או מקורות בענין? תודה
 

מוטלה

משתמש רגיל
שניץ ונחיץ אמר:
כמדומני איך שלימדו בחיידר ואיך שהציורים בחומשים ואיך שהתחפושת - זה שארבעה טורים הכונה שורות, ובשורה העליונה אודם פטדה וברקת ובשניה נופך וכו'. אבל ראיתי במנחת חינוך שנוקט בפשיטות בתוך דבריו בלי לדון בזה בכלל ולא כהצעה או דבר חידוש שהטורים הם טורים כמו בלשוננו דהיינו אודם ותחתיה פטדה ותחתיה ברקת ואחר כך לשמאל אודם נופך וכו'. יש למישהו מידע או מקורות בענין? תודה

בבית הכנסת בו אני מתפלל לפעמים יש מעל ארוה"ק תמונות השבטים (כבהרבה מקומות) שנעשה עפ"י הרב הקודם זצ"ל וצורת החושן בשבט לוי הוא ארבעה טורים-שלש שורות, ואני חשבתי כל השנים שזה מגיע מעם-הארצות או שהבעל מלאכה צייר הפוך, עכשיו ינוח דעתך שהנחת את דעתי ואני יכול להצדיק את הרב זצ"ל שעשה עפ"י המנ"ח.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שניץ ונחיץ אמר:
כמדומני איך שלימדו בחיידר ואיך שהציורים בחומשים ואיך שהתחפושת - זה שארבעה טורים הכונה שורות, ובשורה העליונה אודם פטדה וברקת ובשניה נופך וכו'. אבל ראיתי במנחת חינוך שנוקט בפשיטות בתוך דבריו בלי לדון בזה בכלל ולא כהצעה או דבר חידוש שהטורים הם טורים כמו בלשוננו דהיינו אודם ותחתיה פטדה ותחתיה ברקת ואחר כך לשמאל אודם נופך וכו'. יש למישהו מידע או מקורות בענין? תודה
הפשטות היא שזה מימין לשמאל ולא מלמעלה למטה, דהא כך דרך בני אדם לסדר דיבורם, ועל המנחת חינוך נטל ההוכחה.
 
 
מלכים א' ז'
טור הוא אופקי לגובה

עמדים שנים וגלת הכתרת אשר על ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גלת הכתרת אשר על ראש העמודים:
(מב) ואת הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את שתי גלת הכתרת אשר על פני העמודים:

וביחזקאל מו
טור הוא רוחבי


(כב) בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מהקצעות:
(כג) וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב
 

לענין

משתמש ותיק
בעקבות האמור כאן, אם טורי החושן לאורך הם או לרוחב, בס"ד נתתי לבי לפנינה נאה העולה מספר החזיונות למהרח"ו ז"ל.
וכך כותב רבי חיים ויטל (הנוסח הוא מתוך מהדורת מוסד הרב קוק, ואת הטבלה ציירתי לפי מהדורת שובי נפשי, שכנראה צויירה ע"פ הכת"י - במוה"ק השאירו ריק)

ספר החזיונות.png
 

קציר

משתמש רגיל
אבל ראיתי במנחת חינוך שנוקט בפשיטות בתוך דבריו בלי לדון בזה בכלל ולא כהצעה או דבר חידוש שהטורים הם טורים כמו בלשוננו דהיינו אודם ותחתיה פטדה ותחתיה ברקת ואחר כך לשמאל אודם נופך וכו'. יש למישהו מידע או מקורות בענין? תודה
דברי המנ''ח מחודשים: א. הוא בעצמו מעיר שלפי דבריו שמות השבטים לא היו כתובים בצורת קריאה אלא השמות ראובן שמעון וכו' היו זה למטה מזה, ושאינו מסתבר כל כך.
ויש להוסיף ולהעיר על דבריו, שהרי מבואר בירושלמי שהיה כתוב על האבנים גם 'אברהם יצחק ויעקב שבטי ישורון', וכתבו החזקוני ובהע''ט שהאותיות היו מחולקות, דהיינו על ראובן היה כתוב א, ועל שמעון ב ועל לוי רהם, וכן הלאה. ומאוד לא ניחא לומר שהמילים עצמם היו כתובות מחולקות לא בצורת קריאתם.
ב. ועוד שכמדומני ש'טור' בכל מקום הוא לרוחב דווקא, ומה שהביא הרב
עמדים שנים וגלת הכתרת אשר על ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גלת הכתרת אשר על ראש העמודים:
(מב) ואת הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את שתי גלת הכתרת אשר על פני העמודים:
יעויין שם שהפירוש הוא לרוחב ולא לגובה, וכן בפסוק יח שם הוזכר שם טור בפסוק ופירושו לרוחב.
 

החש בראשו

משתמש רגיל
כמדומני איך שלימדו בחיידר ואיך שהציורים בחומשים ואיך שהתחפושת - זה שארבעה טורים הכונה שורות, ובשורה העליונה אודם פטדה וברקת ובשניה נופך וכו'. אבל ראיתי במנחת חינוך שנוקט בפשיטות בתוך דבריו בלי לדון בזה בכלל ולא כהצעה או דבר חידוש שהטורים הם טורים כמו בלשוננו דהיינו אודם ותחתיה פטדה ותחתיה ברקת ואחר כך לשמאל אודם נופך וכו'. יש למישהו מידע או מקורות בענין? תודה
באונקלוס תרגם ׳סדרין׳ ומשמע שורה. ועיין רס״ג חזקוני. אמנם המנ״ח כנ״ל חולק.
 
חלק עליון תַחתִית