מספר דף על הדף יומא דף עב עמוד א:
כתב בספר מרפסין איגרא (עמ' שיח): קשה: לשם מה זקוקים אנו ללאו מיוחד של "לא יקרע" לאסור קריעת בגדי כהונה, והלא ניתן ללמוד זאת מן הלאו הכללי של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם", ממנו למדים כי אסור להשחית דבר מדברי בית המקדש?
ומובא מהגאון הצפנת פענח זצ"ל שאמר ליישב, כי הלאו הכללי של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" לא נאמר אלא בעשייה בפועל ולא בגרמא, כמבואר במסכת שבת (קכ, ב), ואילו מן הכתוב "לא יקרע" למדנו שאסור אף לגרום לבגדי כהונה להיקרע ע"כ.
עוד יש ליישב, כי הלאו של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" לא נאמר אלא בעשייה דרך השחתה, אך אם המטרה על מנת לתקן - אין איסור בדבר, וכפי שכתב הרמב"ם (בית הבחירה פ"א הי"ז): "הנותץ אבן מן המזבח או מן ההיכל או מבין האולם ולמזבח דרך השחתה - לוקה, שנאמר: ונתצתם את מזבחותם לא תעשון כן לה'", וכתב על כך הכסף משנה, כי אם נותץ על מנת לתקן - מותר. שונה הדבר בקריעת המעיל, שאסור לקורעו אף על מנת לתקנו, כמבואר במשנה למלך (הלכות כלי המקדש פ"ט הל"ג). זאת הסיבה שכתבה התורה לאו מיוחד של "לא יקרע", ללמדנו שאף הקורע את המעיל על מנת לתקנו עובר בלאו ע"כ.
עוד יש ליישב, דהלאו של "לא תעשון כן לה' אלוקכם" מתייחס רק למה שנאמר בפסוק שלפניו, כגון: "ונתצתם - אזהרה לנותץ אבן מן המקדש", "ואבדתם את שמם - אזהרה למוחק את ה'", והואיל וקריעת בגדי כהונה לא הוזכרה בפסוק הסמוך ללאו של "לא תעשון כן", הרי שאין לאו זה חל עליה. ואף שלאו זה מתייחס גם "לאבד תאבדון", יש לומר כי "אבד תאבדון" עניינו רק איבוד מוחלט, אבל קריעת בגדי כהונה באופן שלא נחסר כלום - אינו בכלל איבוד. על כן כתבה התורה את הלאו של "לא יקרע", ללמדנו כי אסור לקרוע בגדי כהונה גם באופן שלא נחסר מהם מאומה ע"כ.
וראה מש"כ בס"ד בפרדס יוסף החדש פר' ראה (אות כב והלאה) הרבה חדשות בענין הלאו ד"לא תעשון כן", וגם ביסודות הנ"ל ולפי המבואר שם יש ליישב הקושי' הנ"ל בכמה אופנים ע"ש היטב.
וכן הקשה העין יצחק (או"ח סי' ז אות ג) דילקה גם משום לא תעשון כן לה' אלקיכם. [וע"ש בס"ה סק"ג שנקט דבאמת לוקה שתים קאמר]. ותירץ דאי משום לא תעשון כן אינו לוקה רק בקרעו רובו, דזהו דרך השחתה, אבל בקרעו מקצתו אינו לוקה משום לא תעשון כיון דעדיין שם בגד עליו, אבל משום לא יקרע עובר גם בקריעה במקצת, [והוסיף דאפשר דהשיעור לעבור על לא יקרע הוא טפח, וכהא דמו"ק כב: לענין קריעה על מת].