פרשת תצוה - איסור מקרע בגדי כהונה

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה ו/או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
פשר פרשה
מנהל תוכן
הודעות: 38
הצטרף: 15 ינואר 2018, 23:16
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת תצוה - איסור מקרע בגדי כהונה

שליחה על ידי פשר פרשה » 18 פברואר 2018, 20:46

איסור מקרע בגדי כהונה

וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ (שמות כח, לא).

ביומא עב. אמר רחבא אמר רב יהודה, הקורע בגדי כהונה לוקה שנאמר לא יקרע.

וצריך ביאור, דלכאורה הא תיפוק ליה מדכתיב בקרא לא תעשון כן לה' אלהיכם, דממנו ילפי' בפסחים (מח.) שאסור לשרוף עצי הקדש, ולכאו' מזה ניתן ללמוד גם כן איסור לקרוע את בגדי הכהונה.

סמל אישי של משתמש

אברך
הודעות: 957
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 924 פעמים
קיבל תודה: 455 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת תצוה - איסור מקרע בגדי כהונה

שליחה על ידי אברך » 18 פברואר 2018, 23:15

מספר דף על הדף יומא דף עב עמוד א:

כתב בספר מרפסין איגרא (עמ' שיח): קשה: לשם מה זקוקים אנו ללאו מיוחד של "לא יקרע" לאסור קריעת בגדי כהונה, והלא ניתן ללמוד זאת מן הלאו הכללי של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם", ממנו למדים כי אסור להשחית דבר מדברי בית המקדש?

ומובא מהגאון הצפנת פענח זצ"ל שאמר ליישב, כי הלאו הכללי של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" לא נאמר אלא בעשייה בפועל ולא בגרמא, כמבואר במסכת שבת (קכ, ב), ואילו מן הכתוב "לא יקרע" למדנו שאסור אף לגרום לבגדי כהונה להיקרע ע"כ.

עוד יש ליישב, כי הלאו של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" לא נאמר אלא בעשייה דרך השחתה, אך אם המטרה על מנת לתקן - אין איסור בדבר, וכפי שכתב הרמב"ם (בית הבחירה פ"א הי"ז): "הנותץ אבן מן המזבח או מן ההיכל או מבין האולם ולמזבח דרך השחתה - לוקה, שנאמר: ונתצתם את מזבחותם לא תעשון כן לה'", וכתב על כך הכסף משנה, כי אם נותץ על מנת לתקן - מותר. שונה הדבר בקריעת המעיל, שאסור לקורעו אף על מנת לתקנו, כמבואר במשנה למלך (הלכות כלי המקדש פ"ט הל"ג). זאת הסיבה שכתבה התורה לאו מיוחד של "לא יקרע", ללמדנו שאף הקורע את המעיל על מנת לתקנו עובר בלאו ע"כ.

עוד יש ליישב, דהלאו של "לא תעשון כן לה' אלוקכם" מתייחס רק למה שנאמר בפסוק שלפניו, כגון: "ונתצתם - אזהרה לנותץ אבן מן המקדש", "ואבדתם את שמם - אזהרה למוחק את ה'", והואיל וקריעת בגדי כהונה לא הוזכרה בפסוק הסמוך ללאו של "לא תעשון כן", הרי שאין לאו זה חל עליה. ואף שלאו זה מתייחס גם "לאבד תאבדון", יש לומר כי "אבד תאבדון" עניינו רק איבוד מוחלט, אבל קריעת בגדי כהונה באופן שלא נחסר כלום - אינו בכלל איבוד. על כן כתבה התורה את הלאו של "לא יקרע", ללמדנו כי אסור לקרוע בגדי כהונה גם באופן שלא נחסר מהם מאומה ע"כ.

וראה מש"כ בס"ד בפרדס יוסף החדש פר' ראה (אות כב והלאה) הרבה חדשות בענין הלאו ד"לא תעשון כן", וגם ביסודות הנ"ל ולפי המבואר שם יש ליישב הקושי' הנ"ל בכמה אופנים ע"ש היטב.

וכן הקשה העין יצחק (או"ח סי' ז אות ג) דילקה גם משום לא תעשון כן לה' אלקיכם. [וע"ש בס"ה סק"ג שנקט דבאמת לוקה שתים קאמר]. ותירץ דאי משום לא תעשון כן אינו לוקה רק בקרעו רובו, דזהו דרך השחתה, אבל בקרעו מקצתו אינו לוקה משום לא תעשון כיון דעדיין שם בגד עליו, אבל משום לא יקרע עובר גם בקריעה במקצת, [והוסיף דאפשר דהשיעור לעבור על לא יקרע הוא טפח, וכהא דמו"ק כב: לענין קריעה על מת].


יחי
הודעות: 409
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 124 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת תצוה - איסור מקרע בגדי כהונה

שליחה על ידי יחי » 21 פברואר 2018, 16:41

י"ל דשריפה היינו כילוי וקרע ניתן להתאחות א"כ ל"ה בכלל


אוריאל
הודעות: 1557
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 717 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת תצוה - איסור מקרע בגדי כהונה

שליחה על ידי אוריאל » 22 פברואר 2018, 10:30

התעוררתי בעקבות הדברים, להערה גדולה לכאורה על דברי רש"י. דהנה בגמרא ביומא שם איתא כך: "אמר רחבא אמר רב יהודה המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר {שמות כח-לב} לא יקרע מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא הכי קאמר רחמנא נעביד ליה שפה כי היכי דלא ניקרע מי כתיב שלא יקרע". כלומר, היה צד לגמרא להסביר שהלא יקרע הוא נתינת טעם למה שעושים למעיל פי תחרא, וא"כ לא יהיה ע"ז מלקות, וע"ז מסיקה הגמרא דא"כ הול"ל שלא יקרע, ובהיות וכתוב לא יקרע משמעותו שבא למלקות.

והנה זה פלא. רש"י עה"ת כך מפרש: "לא יקרע. כדי שלא יקרע, והקורעו עובר בלאו, שזה ממנין לאוין שבתורה, וכן לא יזח החשן, וכן לא יסורו ממנו, הנאמר בבדי הארון". הרי לנו שרש"י תופס החבל משתי קצותיו ומחברם, שגם בכלל הכוונה שלא יקרע ולכן צריך לעשות פי תחרא, וגם שיהיה ע"ז מלקות, וזהו לכאורה נגד דברי הגמרא דמבואר שאם היה הפירוש בכדי שלא יקרע אז אין מלקות, וגם נגד מסקנת הסוגיא דאינו בא לומר כן דא"כ הול"ל שלא יקרע, וצ"ע.

במה שנתבאר למעלה דהתורה באה לרבות כאן איסור אפילו ע"י גרמא [בשונה מהלאו של לא תעשון], הנה לפ"ז א"ש הלשון לא יקרע בציר"י תחת הרי"ש, דלהכי אינו לשון ציווי גמור, דאפילו ע"י גראמ אסור [ועיין היטב בגה"ש לגרע"א ביומא שם, וברש"ש שם, ודו"ק].


סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 733 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת תצוה - איסור מקרע בגדי כהונה

שליחה על ידי סבא » 02 מרץ 2018, 12:55

אוריאל כתב:במה שנתבאר למעלה דהתורה באה לרבות כאן איסור אפילו ע"י גרמא [בשונה מהלאו של לא תעשון], הנה לפ"ז א"ש הלשון לא יקרע בציר"י תחת הרי"ש, דלהכי אינו לשון ציווי גמור, דאפילו ע"י גראמ אסור [ועיין היטב בגה"ש לגרע"א ביומא שם, וברש"ש שם, ודו"ק].
לא ידעתי מה קשור כאן הצירי, גם אילו היה כתוב בפתח כתמיד [וכגון לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ , וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה', וכן רבים] היה נשמע כן, מעצם זה שעולה על החפצא בלשון "נפעל", ולא על הגברא בלשון "פועל".


סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 733 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת תצוה - איסור מקרע בגדי כהונה

שליחה על ידי סבא » 02 מרץ 2018, 12:59

אוריאל כתב:התעוררתי בעקבות הדברים, להערה גדולה לכאורה על דברי רש"י. דהנה בגמרא ביומא שם איתא כך: "אמר רחבא אמר רב יהודה המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר {שמות כח-לב} לא יקרע מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא הכי קאמר רחמנא נעביד ליה שפה כי היכי דלא ניקרע מי כתיב שלא יקרע". כלומר, היה צד לגמרא להסביר שהלא יקרע הוא נתינת טעם למה שעושים למעיל פי תחרא, וא"כ לא יהיה ע"ז מלקות, וע"ז מסיקה הגמרא דא"כ הול"ל שלא יקרע, ובהיות וכתוב לא יקרע משמעותו שבא למלקות.
והנה זה פלא. רש"י עה"ת כך מפרש: "לא יקרע. כדי שלא יקרע, והקורעו עובר בלאו, שזה ממנין לאוין שבתורה, וכן לא יזח החשן, וכן לא יסורו ממנו, הנאמר בבדי הארון". הרי לנו שרש"י תופס החבל משתי קצותיו ומחברם, שגם בכלל הכוונה שלא יקרע ולכן צריך לעשות פי תחרא, וגם שיהיה ע"ז מלקות, וזהו לכאורה נגד דברי הגמרא דמבואר שאם היה הפירוש בכדי שלא יקרע אז אין מלקות, וגם נגד מסקנת הסוגיא דאינו בא לומר כן דא"כ הול"ל שלא יקרע, וצ"ע.
הרבה פעמים מצאנו שהפשט נשאר אותו פשט אלא מדלא כתיב בדרך הרגילה רק בשינוי מעט לומדים גם דרש וה"ה הכא. [לדוגמא בעלמא, לכבוד שלושים יום קודם הפסח, שיטת רש"י שוודאי תשביתו היינו ביעור, אך מדאפקיה רחמנא בלשון זה ולא אמר "תבערו" גמרינן גם שתשביתו הוא ביטול חמץ, כמבואר במפרשי רש"י פסחים דף ד:].

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “תצוה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח