פרשת תצוה, איך היה אור בתוך המשכן

בן ישיבה

משתמש ותיק
בפרשתינו למדנו על המנורה ואמר הקב"ה וכי לאורה אני צריך,
ובאמת עלה בדעתי לכאורה לעיין דהלא הדלקת המנורה לרוב הראשונים היה רק בלילה, וא"כ באמת איך היה אור במשכן אפילו ביום, הלא זה היה סגור ומכוסה,
 

אאא

משתמש ותיק
במשכן לא היו חלונות.
אבל לא היו צריכים את זה, כי אינו צריך לאורה. ומהמשכן יוצא האור לעולם.

במדרש רבה (במדבר טו ז): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח ב), שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתְךָ יִצְרְךָ לוֹמַר שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹרָה, רְאֵה מַה כְּתִיב בַּחַלּוֹנוֹת, וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה וגו' וְכֵן לָאֵלַמּוֹת וגו' כְּהַחַלּוֹנוֹת הָאֵלֶּה. כַּחַלּוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּהַחַלּוֹנוֹת, שֶׁיִּהְיוּ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוֹצִיאִין אוֹרָה לַחוּץ.
במדרש תנחומא (בהעלותך ה): שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כֹּכָבִים שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, כָּךְ חֲבִיבִין הֵם לְפָנַי, שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מְבַזִּין עָלֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁמָּא יַטְעֶה אוֹתְךָ יִצְרְךָ לוֹמַר, שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹרָהּ. מַה כְּתִיב בַּחַלּוֹנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָּה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר וְגוֹ'. כַּחַלּוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּהַחַלּוֹנוֹת, שֶׁהָיוּ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מוֹצִיאִים אוֹרָהּ לַחוּץ.
 

אאא

משתמש ותיק
א"ר חנינה, חלונות היו בבית המקדש ומהם היתה אורה יוצאת לעולם, ומה טעמא 'ויעש לבית חלוני שקופים אטומים' (מלכים א' ו ד) שקופות היו אטומות היו, מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ כדי להוציא אורה לעולם. אמר רבי לוי, בנוהג שבעולם אדם בונה לו טרקלין ועושה לו חלונותיו מקטינות מבחוץ ומרחיבות מבפנים, כדי להכניס אורה לתוכה, אבל חלונות בית המקדש לא היו כן, אלא מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ כדי להוציא אורה לעולם. רבי ברכיה בשם רבי בצלה כתיב 'וחלונות לו ולאילמיו', כחלונות אין כתיב כן אלא 'כהחלונות', חלונות כהות היו, אטומות היו, מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ, כדי להוציא אורה לעולם.
 

אביי ורבא

משתמש ותיק
בפרשתינו למדנו על המנורה ואמר הקב"ה וכי לאורה אני צריך,
ובאמת עלה בדעתי לכאורה לעיין דהלא הדלקת המנורה לרוב הראשונים היה רק בלילה, וא"כ באמת איך היה אור במשכן אפילו ביום, הלא זה היה סגור ומכוסה,
תוספות שבת כב [אהרן ובניו]
{9D0BF653-075C-4851-B002-D6F434A6EE7B}.png.jpg
 

בצ"ל

משתמש ותיק
וא"כ באמת איך היה אור במשכן אפילו ביום, הלא זה היה סגור ומכוסה,
וכי כל מי שנכנס חייב לסגור את הדלת אחריו? אדרבה כמו שדלתות ההיכל היו פתוחות כל היום כך מסך של פתח האוהל ומשם נכנס האור. [אמנם י"ל דדוקא כשיש דלת מוכרחים שתהיה פתוחה כדי שיוכשרו הקרבנות הנשחטים בעזרה משא"כ כשיש פרוכת אינה חוצצת עי' זבחים נה']

עוד יש להעיר דהנכנס להקטיר הקטורת יש לו גחלים המאירות לו, וכן הנכנס להדליק את הנרות].

עיקר השאלה היא על קה"ק בבית שני שהיו שתי פרוכות איך כה"ג נכנס לשם בחושך, אבל במשכן וכן בבית ראשון אפשר שהדלת נשאר פתוחה קצת וכן הפרוכת בשעה שנכנס. ואמנם בגמ' [זבחים נה' ב'] איתא שיש חלון אחורי בית קה"ק.

ומגוף דברי הגמ' שם דהשוחט בכל מקום בעזרה כשר ובעי' שיהיה ההיכל פתוח למקום ההוא, אם תהיה הוכחה דה"ה כשיש משכן השוחט בכל מקום בחצר כשר, ע"כ צ"ל שהיו חלונות מכל הצדדים עי"ש.
 

שמעון ל

משתמש ותיק
וכי כל מי שנכנס חייב לסגור את הדלת אחריו? אדרבה כמו שדלתות ההיכל היו פתוחות כל היום כך מסך של פתח האוהל ומשם נכנס האור. [אמנם י"ל דדוקא כשיש דלת מוכרחים שתהיה פתוחה כדי שיוכשרו הקרבנות הנשחטים בעזרה משא"כ כשיש פרוכת אינה חוצצת עי' זבחים נה']
לא מסתבר שהמעט אור הנכנס ע''י דלת פתוחה יעשה אור לכל המשכן שארכה שלשים אמות, או עכ''פ עשרים אמות עד ק''ק
 

יעקב משה

משתמש ותיק
במהרי"ל דיסקין על התורה פרשת תצווה "במשכן היה חושך גם ביום [ולא נצטוו להדליק אלא בלילה לכן אין חשש שיאמרו שההדלקה לצורך האור] אבל בבית שלמה שהיה בו חלונות היה אור ביום [וכשמדליקים בלילה נראה שזה לצורך האור]
 

בת עין

משתמש ותיק
ירושלמי מפורש! [יומא פ"ה ה"ג]

משנה
משניטל הארון אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתייה היתה נקראת גבוה מן הארץ שלשה אצבעות ועליה היה נותן:

גמרא
תני, עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון. משניטל הארון, היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא.
 

בסדר גמור

משתמש רגיל
(שבת צח:): "ת"ר, חרוצים היו קרשים, וחלולים היו אדנים, ונראים קרסים בלולאות ככוכבים ברקיע".
כלומר שהקרסים היו מכוונים זה על זה והאור נכנס דרכם
מאיפה הפשט הזה ?!
הביאור הוא שמתחתן היה מראה הקרסים באופן יופי שהיו נוצצים ומזהירים כמו כוכבים ברקיע
אבל לא שהיו נראין הכוכבים דרכן
[ואולי בזה אפשר לתרץ לקושיית פותח האשכול]

לא יכול להיות שהיו הקרסים זה על זה
מי שלמד פרשת תרומה יעיין טוב ויראה ש-
לשיטה א' מרחק אמה אחת ולשיטה ב' מרחק ב' אמות

ואפילו לא תימא הכי
הרי היה מכסה אחת או שתים מעליהם.
 

שמעון ל

משתמש ותיק
הרב בת עין הביא
ירושלמי מפורש! [יומא פ"ה ה"ג]
תני, עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון. משניטל הארון, היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא

ולכאורה יש לעיין בזה טובא האם מותר להשתמש באורה, הלא אה''נ קול ומראה וריח אין בו משום מעילה אבל איסורא מיהא איכא
ולא גרע מאור של שמחת בית השואבה שמבואר בתוס' סוגכה נג שאסור ליהנות לאורה
 

בצ"ל

משתמש ותיק
יש שביאר לי הא דלא היו בבית שני אור מהחלונות והוצרך לגשש משום דמיירי בכניסה שניה שכבר נתמלא הבית כולו עשן, ועדיין בבית ראשון היה הארון מאיר על אף העשן.
והא דהאומנין בבית ראשון שלשלו אותם בתיבות שלא יזונו עיניהם, אלמא שהיה אור, התם שאני שהיו מכניסים אבוקה עמהם כדי לתקן.
ולכאורה יש לעיין בזה טובא האם מותר להשתמש באורה, הלא אה''נ קול ומראה וריח אין בו משום מעילה אבל איסורא מיהא איכא
ולא גרע מאור של שמחת בית השואבה שמבואר בתוס' סוגכה נג שאסור ליהנות לאורה
וכי אסור להשתמש באור של ביהמ"ק לצורך עבודת בית המקדש?
וכי אתה מצפה שההקדש יקנו אבוקה מכספי הקדש ויאירו בה לכהן גדול?
 
חלק עליון תַחתִית