huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
מנחת שי שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק לא
(לא) תֵיעָשֶה: יש מחלוקת גדולה בספרי' משני' קדמוניות, אם מלה זאת חס' יו"ד, או מל', כי בהעתק הללי כתו' תיעשה בספר מוגה, ירוש' תעשה חס' יו"ד. והחכם ן' עזרא כתב ראיתי ספרי' שבדקום חכמי טבריה, ונשבעו חמשה עשר מזקניהם ששלש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקודה וכל מלא וכל חס' והנה כתו' יו"ד במלת תיעשה, ולא מצאתי ככה בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים, והקדמונים דרשו כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורו' שיעשה שלמה, והכלל אם יש שם יו"ד היא מלה זרה, עכ"ל, ולא הכריע. גם הרמ"ה נסתפק בדבר, וזל"ש, ומסרות דמסרי עליה ל' מל' סמכי אהאי דדריש בילמדנו פ' שמיני תיעשה כתי', א"ל הקדוש ברוך הוא למשה השלך ככר לאור והיא נעשית מאליה, ודייקי מינה דמל' יו"ד, ואנן לא בריר לן, דאיכא למימר דדרשא לאו מדכתי' מל' יו"ד קא דייק דהיא נעשית מאליה, דהא בדרשא לא קאמר בהדיא דמל' כתי', אלא מדלא קרינן תעשה בפתח מבנין הקל, אלא קרינן תֵעשה בצירי מבנין נפעל, דמשמע שנעשית מעצמה, והאי דאמרי' בדרשא תיעשה כתי' ולא אמרי' תֵעשה קרי, משום סירכא דנקודות דנקיד הכי הוא דנקטה, עכ"ל. וא"ת הכריע דמל' יו"ד הוא, שכן מצא בתוספות על התורה, ובמאירי, גם ראה מסרה מדוייקת כ"י וזל"ש, תעשה ז' קמצין בקריאה (ר"ל בצירי), וחד מנהון מל' יו"ד, וסי' תיעשה המנורה דין מל' יו"ד וכו'. וזו היא כמסורת שלנו בדפוס, שאומרת תעשה ז', וסי' תיעשה המנורה ל' מל' וכו'. ושכן העיד בעל ספר שמן ששון שכפי המסרה הוא מל'. ובמדרש אחר דילמדנו פ' בהעלתך, והביאו ג"כ הרב המזרחי בפ' תרומה, כתו' בפירוש לכך הוא אומר מקשה תיעשה המנורה יו"ד מל' ולא כתי' תעשה, ומה שחיסר מדרש הראשון מילא זה, וכבר העידו חכמי בורגוש על הרמ"ה ז"ל שכך עשה מעשה, וכתבו בספרו מל', ע"כ. עו' מצאתי במדרש רבה ריש פ' בהעלתך לכך הוא אומ' מקשה תיעשה יו"ד מל' כתי' ולא כתי' תעשה וכו', ע"ש. וכ"כ בעל מנחת כהן מקשה תיעשה כל אורית' חס', דין מל', ובזה יש חולקי', אבל זה הוא הנכון ע"פ המסורת. [תיעשה].
https://beta.otzar.org/#/book/61159...KViJlbVCqdtridMBz27CHLv/start/4488/end/4490/c
(לא) תֵיעָשֶה: יש מחלוקת גדולה בספרי' משני' קדמוניות, אם מלה זאת חס' יו"ד, או מל', כי בהעתק הללי כתו' תיעשה בספר מוגה, ירוש' תעשה חס' יו"ד. והחכם ן' עזרא כתב ראיתי ספרי' שבדקום חכמי טבריה, ונשבעו חמשה עשר מזקניהם ששלש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקודה וכל מלא וכל חס' והנה כתו' יו"ד במלת תיעשה, ולא מצאתי ככה בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים, והקדמונים דרשו כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורו' שיעשה שלמה, והכלל אם יש שם יו"ד היא מלה זרה, עכ"ל, ולא הכריע. גם הרמ"ה נסתפק בדבר, וזל"ש, ומסרות דמסרי עליה ל' מל' סמכי אהאי דדריש בילמדנו פ' שמיני תיעשה כתי', א"ל הקדוש ברוך הוא למשה השלך ככר לאור והיא נעשית מאליה, ודייקי מינה דמל' יו"ד, ואנן לא בריר לן, דאיכא למימר דדרשא לאו מדכתי' מל' יו"ד קא דייק דהיא נעשית מאליה, דהא בדרשא לא קאמר בהדיא דמל' כתי', אלא מדלא קרינן תעשה בפתח מבנין הקל, אלא קרינן תֵעשה בצירי מבנין נפעל, דמשמע שנעשית מעצמה, והאי דאמרי' בדרשא תיעשה כתי' ולא אמרי' תֵעשה קרי, משום סירכא דנקודות דנקיד הכי הוא דנקטה, עכ"ל. וא"ת הכריע דמל' יו"ד הוא, שכן מצא בתוספות על התורה, ובמאירי, גם ראה מסרה מדוייקת כ"י וזל"ש, תעשה ז' קמצין בקריאה (ר"ל בצירי), וחד מנהון מל' יו"ד, וסי' תיעשה המנורה דין מל' יו"ד וכו'. וזו היא כמסורת שלנו בדפוס, שאומרת תעשה ז', וסי' תיעשה המנורה ל' מל' וכו'. ושכן העיד בעל ספר שמן ששון שכפי המסרה הוא מל'. ובמדרש אחר דילמדנו פ' בהעלתך, והביאו ג"כ הרב המזרחי בפ' תרומה, כתו' בפירוש לכך הוא אומר מקשה תיעשה המנורה יו"ד מל' ולא כתי' תעשה, ומה שחיסר מדרש הראשון מילא זה, וכבר העידו חכמי בורגוש על הרמ"ה ז"ל שכך עשה מעשה, וכתבו בספרו מל', ע"כ. עו' מצאתי במדרש רבה ריש פ' בהעלתך לכך הוא אומ' מקשה תיעשה יו"ד מל' כתי' ולא כתי' תעשה וכו', ע"ש. וכ"כ בעל מנחת כהן מקשה תיעשה כל אורית' חס', דין מל', ובזה יש חולקי', אבל זה הוא הנכון ע"פ המסורת. [תיעשה].
https://beta.otzar.org/#/book/61159...KViJlbVCqdtridMBz27CHLv/start/4488/end/4490/c