איך כתוב בס"ת שלכם תעשה המנורה או תיעשה המנורה

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
מנחת שי שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק לא
(לא) תֵיעָשֶה: יש מחלוקת גדולה בספרי' משני' קדמוניות, אם מלה זאת חס' יו"ד, או מל', כי בהעתק הללי כתו' תיעשה בספר מוגה, ירוש' תעשה חס' יו"ד. והחכם ן' עזרא כתב ראיתי ספרי' שבדקום חכמי טבריה, ונשבעו חמשה עשר מזקניהם ששלש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקודה וכל מלא וכל חס' והנה כתו' יו"ד במלת תיעשה, ולא מצאתי ככה בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים, והקדמונים דרשו כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורו' שיעשה שלמה, והכלל אם יש שם יו"ד היא מלה זרה, עכ"ל, ולא הכריע. גם הרמ"ה נסתפק בדבר, וזל"ש, ומסרות דמסרי עליה ל' מל' סמכי אהאי דדריש בילמדנו פ' שמיני תיעשה כתי', א"ל הקדוש ברוך הוא למשה השלך ככר לאור והיא נעשית מאליה, ודייקי מינה דמל' יו"ד, ואנן לא בריר לן, דאיכא למימר דדרשא לאו מדכתי' מל' יו"ד קא דייק דהיא נעשית מאליה, דהא בדרשא לא קאמר בהדיא דמל' כתי', אלא מדלא קרינן תעשה בפתח מבנין הקל, אלא קרינן תֵעשה בצירי מבנין נפעל, דמשמע שנעשית מעצמה, והאי דאמרי' בדרשא תיעשה כתי' ולא אמרי' תֵעשה קרי, משום סירכא דנקודות דנקיד הכי הוא דנקטה, עכ"ל. וא"ת הכריע דמל' יו"ד הוא, שכן מצא בתוספות על התורה, ובמאירי, גם ראה מסרה מדוייקת כ"י וזל"ש, תעשה ז' קמצין בקריאה (ר"ל בצירי), וחד מנהון מל' יו"ד, וסי' תיעשה המנורה דין מל' יו"ד וכו'. וזו היא כמסורת שלנו בדפוס, שאומרת תעשה ז', וסי' תיעשה המנורה ל' מל' וכו'. ושכן העיד בעל ספר שמן ששון שכפי המסרה הוא מל'. ובמדרש אחר דילמדנו פ' בהעלתך, והביאו ג"כ הרב המזרחי בפ' תרומה, כתו' בפירוש לכך הוא אומר מקשה תיעשה המנורה יו"ד מל' ולא כתי' תעשה, ומה שחיסר מדרש הראשון מילא זה, וכבר העידו חכמי בורגוש על הרמ"ה ז"ל שכך עשה מעשה, וכתבו בספרו מל', ע"כ. עו' מצאתי במדרש רבה ריש פ' בהעלתך לכך הוא אומ' מקשה תיעשה יו"ד מל' כתי' ולא כתי' תעשה וכו', ע"ש. וכ"כ בעל מנחת כהן מקשה תיעשה כל אורית' חס', דין מל', ובזה יש חולקי', אבל זה הוא הנכון ע"פ המסורת. [תיעשה]. 
https://beta.otzar.org/#/book/61159...KViJlbVCqdtridMBz27CHLv/start/4488/end/4490/c
 

ערך רב

משתמש ותיק
בספרי התורה שלנו [האשכנזים המצויים] הוא מלא.
ומעשה שהיה, ששמעתיו מבנו של בעל המעשה [לפני שנים רבות].
האב היה בעל קורא, ופעם אחת מצא בספר התורה "תיעשה" ביו"ד, והיה נראה לו מוזר מאד, עד שהיה משוכנע שזו טעות.
רק כיון שלא רצה להכריע מסברא לבד, פתח ספר תורה שני, ואכן ראה שתיבת "תעשה" חסרה יו"ד, ועל כן פנה לגבאים שיתקנו את ספר התורה הראשון.
כך סיפר לי הבן, בתור סיפור מעניין.
ואז הפתעתי אותו והסברתי לו שהכתוב בספר התורה השני אינו ראיה, כי יש בזה שתי דעות [והפניתי אותו למנחת שי], ולכן חלילה למחוק, ובפרט שהנוסח המקובל הוא ביו"ד.
 

לענין

משתמש ותיק
יש על זה מעשה נורא מהגר"א. נכנס אליו ת"ח שהיה בטוח בצדקת הגירסא בכתיב חסר, וכמו בכתר. ותיכף ומיד הגר"א זיע"א פתח פיו בחכמה, ודרש בפרשת המנורה, והאיר לארץ ולדרים עליה ברזי דרזין המוני גימטריות וצירופי אותיות וחשבונות עילאיים וכו' וכו', וכל זה היה תלוי אך ורק באם באמת איתה להך יו"ד דתיעשה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מדרש במדבר רבה טו ד, פרשת בהעלותך:
אתה מוצא שנתקשה משה במעשה המנורה יותר מכל כלי המשכן, עד שהראהו הקב"ה באצבע … וזה מעשה המנורה מקשה זהב, כלומר, מה קשה היא לעשות, שהרבה יגע בה משה. כיון שנתקשה אמר לו הקב"ה למשה: טול כיכר זהב והשליכו לאור והוציאהו והיא מעצמה נעשית … אתה הֱיֶה מכה בפטיש ומעצמה נעשית. לכך הוא אומר: מקשה תֵּיעָשֶׂה – מלא יו"ד כתיב ולא כתיב תַּעֲשֶׂה, כלומר מעצמה תֵּעָשֶׂה. נטל משה את הככר והשליכו לאור. אמר משה: רבש"ע, הרי ככר בתוך האש, כשם שאתה רוצה כן תֵּעָשֶׂה לפניך. מיד יצתה המנורה עשויה כתקנה. לפיכך כתיב: "כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה". "כן עשה משה" – אין כתיב כאן, אלא "כן עשה" סתם. ומי עשה? הקב"ה:

אבן עזרא שמות כה לא:
ועשית – ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו חמשה עשר מזקניהם, ששלוש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקודה, וכל מלא וכל חסר והנה כתיב יו"ד במלת תיעשה. ולא מצאתי ככה בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים. והקדמונים דרשו, כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורות שיעשה שלמה. והכלל, אם יש שם יו"ד היא מלה זרה. ובדרש, כי נעשית מאליה. והטעם, שכל רואיה היו תמהים, איך יכול אדם לעשותה, כי הנה כתוב ויעש מנורת, כן עשה את המנורה (במדבר ח ד), והנה על מחבת בשמן תעשה מורבכת תביאנה (ויקרא ו יד), והנה מקשה כמו הכתוב בכרובים.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
לענין אמר:
יש על זה מעשה נורא מהגר"א. נכנס אליו ת"ח שהיה בטוח בצדקת הגירסא בכתיב חסר, וכמו בכתר. ותיכף ומיד הגר"א זיע"א פתח פיו בחכמה, ודרש בפרשת המנורה, והאיר לארץ ולדרים עליה ברזי דרזין המוני גימטריות וצירופי אותיות וחשבונות עילאיים וכו' וכו', וכל זה היה תלוי אך ורק באם באמת איתה להך יו"ד דתיעשה.
אם היית מספר זאת על המחלוקת אם לכתוב "דכא" או "דכה" - הייתי מאמין לזה יותר בקלות.
בכל אופן אשמח למקור.
 

גלואיט

משתמש ותיק
לענין אמר:
יש על זה מעשה נורא מהגר"א. נכנס אליו ת"ח שהיה בטוח בצדקת הגירסא בכתיב חסר, וכמו בכתר. ותיכף ומיד הגר"א זיע"א פתח פיו בחכמה, ודרש בפרשת המנורה, והאיר לארץ ולדרים עליה ברזי דרזין המוני גימטריות וצירופי אותיות וחשבונות עילאיים וכו' וכו', וכל זה היה תלוי אך ורק באם באמת איתה להך יו"ד דתיעשה.

א. מה מקורו של מעשה זה?
ב. אצל המזרחיים יש שנהגו לכתוב תעשה חסר יו"ד אך כותבים כמין ריבוע (לא עיגול כמין נקודה אלא ריבוע) תלוי מעל בין הת' לע' של תעשה, ומסבירים
שזה כוונת המדרש תיעשה מלא כתיב, וממילא אפי' אם איתא למעשה זה כמובן שכל הרזין דרזין אפשר לדרוש על הריבוע התלוי הנ"ל. [ושאר המזרחיים
נהגו לכתוב תעשה חסר יו"ד - ולא היה מנהג מזרחי קדום לכתוב תיעשה מלא יו"ד]. 
 
חלק עליון תַחתִית